המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו: אריק גנות, דביר בשן, מידן בורוכוב, אור עמית ועמית מאיר מ'פוד אראונד'
קליבלנד השבוע עם שלושה הפסדים רצופים ואיבדה את המאזן הטוב בליגה. כמה הם באמת טובים?
אור עמית: שלושת ההפסדים (מאז כבר הגיעו שני נצחונות ששמו אותם חצי משחק מעל אוקסי) או החמישה הפסדים בשמונה משחקים לא באמת משנים את העובדה שקליבלנד היא עדיין הקבוצה הטובה ביותר במזרח. כל קבוצה תראה עליות וירידות במהלך העונה והשאלה היא האם נכנסים לסחרור או שמצליחים לצאת מזה. את התשובה לגבי כמה הם טובים – או ליתר דיוק האם הם בנויים מחומר של אלופים – נקבל רק בפלייאוף. יש להם מספיק מרווח נשימה מבוסטון והניקס כדי לא להתרגש מכמה הפסדים בחודש ינואר.
אריק גנות: דבר אחד בטוח: המאזן של הקאבס בחצי העונה הראשונה בשום אופן לא משקף את האיכות האמיתית של הקבוצה. הם עמדו על 35-6, קצב של 70 נצחונות בעונה. לא, הם לא הבולס 96'-97', וגם לא גולדן סטייט 16'. אחוזי השלוש יורדים, פציעות מתחילות להפריע.
הם כן קבוצה טובה. אטקינסון מצא את הדרך הנכונה לשלב בין הכשרונות של גארלנד ומיצ'ל בקו האחורי ושל מובלי ואלן בקדמי. הכדור עובר הרבה יותר דרך מובלי, וזה לטובת הקבוצה – וגם מסביר את ההפסדים שבהם היה חסר או עדיין לא כשיר לגמרי.
הם אמורים לסיים במקום הראשון במזרח, אבל לא הייתי פוסל הדחה שלהם בסיבוב השני בפלייאוף.
מידן בורוכוב: קליבלנד קבוצה מצויינת, אנחנו כנראה עוד לא מוכנים לעכל את זה שהם פתחו את העונה בצורה כל כך טובה. 3 הפסדים ברציפות? בהחלט יכול לקרות, 2 מתוך 3 ההפסדים ליוסטון (שגם היא אחת מההפתעות המרעננות של העונה) הפסדים במשחקים צמודים, קורה. לקליבלנד יש סטאר שבדרך כלל לא מתרגש ממעמדים גדולים ובנוסף צוות הגנתי טוב, יש היררכיה בקבוצה. קבוצה שממוקמת במקום ה-1 בליגה באופנסיב רייטינג לא יכולה להיות לא טובה.
אטקינסון על הקווים מאזן את הסגל. כל תוצאה מתחת לגמר קונפרנס תהיה אכזבה גדולה מאוד
עמית מאיר: הגיוני ש-3 הפסדים זה לא דבר נורא כל כך בעונה כל כך ארוכה. זה קצת משתנה אם מדובר בקבוצה שהפסידה 4 פעמים בלבד מתוך 42 משחקים. הזרקור שקליבלנד שמו על עצמם קצת יצר שיחה שבעיניי לא צריך לעלות יותר מדי. שניים מההפסדים האלו הגיעו נגד יוסטון הלוהטים. אמנם ההפסד לפילדלפיה נטולת אמביד היה קצת מפתיע אבל החיסרון במשחק הזה של אוון מובלי (שהיה חסר גם בהפסד הראשון ליוסטון) היה בעוכריהם.
קליבלנד יצאו מהמיני משברון הזה עם 2 ניצחונות מאד מרשימים על דטרויט המאד מפתיעים ואופרת הסבון ממיאמי. החמישייה הראשונה חזרה לתפקד כמו מכונה משומנת ולהוות איום אמיתי לאליפות המזרח.
דביר בשן: קליבלנד מאוד מאוד טובים. כאילו טופ 3 קונטדריות טובים ואני מתלבט אולי אפילו טופ 2. רצף שלושת המשחקים הוא כלום בעיני. הם הפסידו במצטבר ב-8 נקודות (כלומר כל המשחקים צמודים), פעמיים נגד יוסטון שהיא בודק הערות מקום שני במערב, ופעמיים היא שיחקה בלי אוון מובלי.
יש להם את החסרונות שלהם, ויש חששות לקראת הפלייאוף. הם לא חפים מזה.
אבל למי אין, הא?
יוסטון משיכה לעשות חיל, וכבר עם המאזן השלישי בטיבו בליגה. מה צריך כדי שיחשבו קונטנדרים?
דביר בשן: נסיון פלייאוף, סטאר-פאוור, מהלך התקפי יעיל שאפשר ללכת אליו תמיד כשכל שאר המשחק תקוע. יש כל מיני אלמנטים שמונעים ממני לקחת את יוסטון יותר מדי ברצינות כשאנחנו מדברים על הנפת הלארי אובראיין בסוף העונה. זה לא הופך את מה שהם עושים העונה לפחות מרשים.
בין ההפיכה של אמן ת'ומפסון לכוכב לנגד עינינו ואינסוף האפשרויות של ההנהלה לשפר את הסגל, יוסטון מרגישה מאוד כמו קבוצה שצריכה לנעוץ עיניים ל-2026, כאילו היא האוקלהומה של שנה שעברה, מניחה את היסודות.
אור עמית: מה… אה, אני יכול להעתיק כאן פשוט את התשובה שלי מהשאלה על קליבלנד? הם קבוצה טובה, אחלה הגנה, אבל הפלייאוף הוא אופרה אחרת. הפעם האחרונה ששנגון, סמית' וגרין חוו כדורסל תחרותי באפריל-מאי הייתה באליפות בתי הספר או משהו בסגנון. כן, הם נראים טוב, כן אמן תומפסון עושה קולות של הדבר האמיתי ושל שחקן ייחודי שמצטרף לשורה של שחקנים ייחודיים שהפכו לכוכבים בליגה כמו שיי והחייזר מסן אנטוניו, אבל כל עוד הקבוצה הזו לא עומדת למבחן של שבעה משחקים מול קבוצה שיכולה לחשוב ברצינות על אליפות הם בגדר סיפור פיל-גוד.
אריק גנות: ליוסטון יש הרבה דברים שעובדים לטובתה. ההגנה שלה מצוינת, קרובה מאוד למקום השני בליגה (הת'אנדר בהפרש עצום במקום הראשון). תומפסון ואיסון הם צמד שהורס קבוצות עם ההגנה שלהם. הסגל שלהם משופע במוסרים טובים בכל העמדות. הם עמוקים. הם צעירים, אבל עם מנהיגות ותיקה בדמותם של ואנווליט, ברוקס ואדאמס.
אבל חסרים להם סטאר פאוור, ובעיקר קליעה. מבין חמשת שחקני החמישיה שלהם, אף אחד לא קולע ביותר מ-51.6% eFG. הם מקםו 27 בליגה בקליעה משלוש. היכולת של ואנווליט לייצר בהתקפה העומדת מוגבלת, וכשהוא לא מצליח זה שנגון ובעיקר מבצעי יחיד של ג'יילן גרין, שנכשלים לעתים קרובות מדי. הם צריכים קלעים יציבים.
מידן בורוכוב: יוסטון בחרו נכון באודוקה שהניח את היסודות לאלופה מבוסטון. אני לא חושב שקבוצה צעירה, שלא חוותה כמה סיבובים והדחות בפלייאוף יכולה להחשב כמועמדת לאליפות. בוסטון עברה תהליך, דאלאס, OKC, ממפיס ליוסטון אין בעיה, יש סגל חזק, הם מנצחים משחקים בהגנה. בדרך כלל קונטדרית חייבת גו טו גאי, אחד שיקח את הכדור בידיו בדקות ההכרעה ויעשה את הפעולה הנכונה. גרין ותומפסון יכולים להיות האיש הזה (בשילוב של שנגון) לא הייתי עושה שינוי גדול בקבוצה, ממתין בסבלנות. בגרות, אופי ונסיון זה משהו שרוכשים.
לא הייתי עושה שינוי כעת גם להיות קונטנדרית ב 2027 זה בסדר, בוודאי ביחס לציפיות המוקדמות
עמית מאיר: אם כבר יוסטון, מה אמור להביע ההתפוצצות הזאת? אני מאמין שכולם היו בטוחים שקפיצה מסוימת תגיע אחרי העונה שעברה אבל אני לא יודע אם מישהו ציפה לכזאת עונה. מקום שני במזרח וחודש ינואר מדהים של 11-3 עם ניצחונות סופר מרשימים שהם לחלוטין הצהרת כוונות לעתיד. הכניסה לחמישייה של אמן תומפסון הובילה לאחד הסיפורים המדהימים ולטעמי מועמד בכיר לשחקן המשתפר של העונה. לדעתי הם לא יהוו פקטור רציני בפלייאוף הקרוב כי הם עדיין צעירים וחסר עוד ניסיון לקבוצה שהיא בסך הכל מאד צעירה. ומילה טובה חייבת ללכת לפרד ואן וליט שלדעתי הוא השחקן הכי לא מוערך בליגה. מנהיג ומנטור נפלא.
מה דעתכם על הבחירות לאולסטאר במזרח?
עמית מאיר: אני מודה שכבר שנים סופ"ש האולסטאר לא מעניין אותי. במיוחד לא המשחק המרכזי. היצר התחרותי שבי פשוט לא מסוגל לראות את החוסר מאמץ במשחק.
אבל אם אני שם את זה בצד ומסתכל על הבחירות לצד המזרחי, אני לא חושב שאפשר היה לבחור טוב יותר. גם לחמישייה וגם לספסל. השחקנים הכי ראויים נבחרו בעיניי. יכול להיות שהייתי מחליף את סיאקם בג'ארט אלן אבל אני לא מתנגד בכלל בבחירה בסיאקם. עונה אישית מצוינת שלו. מילה טובה מגיעה לקייד קנינגהם. דטרויט נראים טוב מאד בעיקר בזכות קייד. מעניין אותי מה היה קורה אם פרנץ וגנר לא היה נפצע לכל כך הרבה זמן.
דביר בשן: סולידי. אין מישהו שלא נבחר ואמור להרגיש שנשדד. כמה דברים בקטנה: אני הכנסתי את קייד לחמישייה שלי למרות שידעתי שזה דל"פ ולא ייבחר ביקום זה גארד מקבוצת 0.500 על חשבון ברונסון, גם אם הוא אחראי בלעדי על כל ה-0.500 הללו.
אני הייתי נותן לפורוורד אורלנדו כלשהו את היתרון על פני סיאקם במחליפים.
אני כנראה הייתי מתעדף את לאמלו על גארלנד, עם כל הכבוד.
כרגיל אני מעניק יותר חשיבות ליכולת אינדיבידואלית על פני הצלחה קבוצתית. מה חדש?
אור עמית: עובר, אני יודע. למעט אוון מובלי ואולי קייד קאנינגהאם אין ממש שמות שהרגשתי ש'חייבים' להיות ברשימה הזו. אני חושב שלטריי יאנג וזאק לווין יש כנראה קייס לא פחות חזק מזה של דמיאן לילארד (או טיילר הירו) וסיאקם כנראה לא היה נבחר בעולם שבו אין את אילוצי העמדות (והאלי כן), אבל גם שם אין ממש שמות בולטים שחסרים. היה יכול להיות משעשע לראות את ג'וש הארט נכנס כמו שהחברים מהניקס ניסו לדחוף (בעיקר כדי להרוס לו את הפגרה) אבל זה על תקן אנקדוטה קומית, לא יותר.
אריק גנות: קייד, גארלנד ומובלי הם נו בריינרס. הראשון הוביל קבוצה בלי ציפיות לעמדת הפלייאוף, ושני האחרונים אחראים, יחד עם מיצ'ל, על חצי עונה מהגדולות שראינו בתולדות הליגה. גם לילארד, בעונה אולי לא גדולה במונחים שלו, התאושש מספיק כדי להצדיק מקום במשחק.
הויתור על האליברטון מפתיע, ומושפע יותר מדי מתחילת העונה הפושרת שלו. הוא אמנם לא ביכולת של השנה שעברה, אבל לג'יילן בראון יש עונה מוצלחת יותר ממנו? לטיילר הירו? לא בטוח.
אפשר גם היה לבחור את אלן במקום סיאקאם, אבל גם האחרון בעונה מצוינת עד כאן וזו בחירה לגיטימית.
טוב שהשאירו את לאמלו בחוץ. הוא מלהיב, אבל לא כזה טוב.
מידן בורוכוב: אני חי בשלום עם הבחירות במזרח. יש כמות גדולה של כשרון בליגה. נעשה עוול מסויים ללאמלו בול, אבל במזרח כמו במזרח. תמיד יהיה גארד עם מספרים נאים שירגיש מקופח (מקסי, זאק לאבין, טריי יאנג) אני לא באמת חושב שללילארד מגיע להיות אולסטאר וגם סיאקם בחירה גבולית.
המקרה של לאמלו ממש מוזר כי הוא הוביל את ההצבעות במזרח. הוא שחקן מהנה שמתאים לפורמט. בשנים האחרונות, אם המדיה תגעש מספיק כנראה שתקבל את המקום שלך כמחליף
מה דעתכם על הבחירות לאולסטאר במערב?
מידן בורוכוב: מה סבוניס צריך לעשות בשביל להבחר לאולסטאר? הוא אחד השחקנים המקופחים בתולדות המשחק.הארדן בחירה גבולית מאוד, הם ליכולת שלו בשבוע האחרון היה משקל? הייתי מעדיף לראות את נורמן פאוול. נראה שהסגל במערב עמוס בגבוהים באופן קיצוני, 5 גבוהים לעומת 2 גארדים בלבד? אולי על חשבון פוקס ובוקר שנמצא בעונה חלשה יחסית לדעתי אם עוברים לפורמט של 4 קבוצות של 8 מן הראוי לבחור 16 שחקנים בכל קונפרנס. חבל על המקום של הרוקיס, בטח במחזור כל כך חלש
עמית מאיר: ואם כל הבחירות בצד המזרחי הנכונות, בצד המערבי לטעמי אפשר להחליף חצי קבוצה בערך. החמישייה מוכיחה שיכולת לא מעניינת. סטף קרי לא צריך להיות גם על הספסל העונה, קווין דוראנט גם לא בטוח. גם הבחירה בלברון לחמישייה קצת מפריעה לי למרות שאני יכול להבין למה הוא בחמישייה. זה פשוט לא הגיוני הדברים שהוא עושה בגיל שלו. הבושה הגדולה השארתו בחוץ של דומנטאס סבוניס. יש מצב שאם לא יוקיץ', היו יכולים לדבר על סבוניס כשחקן היסטורי אבל עדיין הוא חייב להיות בפנים. חסרים לי גם ג'ה מוראנט, נורמן פאוול ולדעתי ראסל ווסטברוק הרוויח את המקום שלו במשחק. אבל תחרות פופולריות…
דביר בשן: החמישייה יותר מדי מוטה לכיוון שמות המותג הישנים וחביבי הקהל, אבל זה גם מה שקורה בחמישיות. אני הייתי מכניס את דייויס במקום לברון, ואת וומבי במקום דוראנט. אבל מילא.
במחליפים שנגון זכה מההפקר על הסטאטס הכי טובים בקבוצה עם המאזן הנהדר של יוסטון, אבל הוא פחות ראוי מסאבוניס אם נהיה כנים. לוקה אמור להיבחר במקום הארדן, ואז להיות מוחלף אם הוא לא כשיר בזמן למשחק. קיירי מחליף ראוי יותר מהארדן עצמו.
אור עמית: גם כאן, הבחירות לספסל הן סבירות, יש לי יותר בעיה עם הבחירה של דוראנט, לברון וקרי לחמישיה. ללייקרס לא מגיעים שני נציגים אבל לטעמי לדיוויס מגיע יותר מלברון, אולי הוא יחמיץ את המשחק עם הפציעה הזו ויתן לסאבוניס את הזימון שמגיע לו. הייתי שמח לראות את השם של לוקה ברשימה (למרות שברור שלא ישחק) אבל גם כאן אני מבין את הרציונל למה הוא נשאר בחוץ. מה שכן משחק אולסטאר עם ג'יי דאב, טריי ג'יי, שיי והארדן? לא יודע, לא נשמע לי כמו משהו מהנה במיוחד לצפיה.
אריק גנות: כאן הנו בריינרס הם: דיוויס, שעל היכולת שלו אף פעם אין שאלה והעונה הוא גם בריא; וומבי, שלבחירה כמעט וודאית ל-DPOY מוסיף גם 24 נקודות למשחק והמון מהלכים מעולם אחר; ואנט, שגם אם ההשוואות שלו לג'ורדן נראות כרגע מגוחכות הוא עדיין שחקן מצוין.
גם את ג'יילן וויליאמס קשה היה לא לבחור. בעונה כל כך דומיננטית של OKC, הם רואיים לייצוג של יותר משחקן אחד.
הסנאבים הגדולים הם סאבוניס וג'ה. הראשון, לדעתי, צריך להרגיש מקופח – הוא טוב יותר משנגון בכל מדד אפשרי- נקודות, ריבאונדים, אסיסטים, TS%, BPM.
גם ג'ה, בעונה דומיננטית ועם הצלחה קבוצתית, יכול היה לצפות להיבחר, אולי במקום JJJ.
התצוגה האחרונה של דני אבדיה עוררה הדים ב-NBA. מה לדעתכם הסיכוי שנראה אותו בקבוצה גדולה?
אריק גנות: מה שדני עשה השבוע עלה אפילו על הפנטזיות. חזר מפציעה, הוביל את יוסטון ל-5 נצחונות מ-6 משחקים. נתן 28, 8 ו-8 ב-56% שדה מול ההגנה אולי הכי טובה בליגה ב-20 השנה האחרונות. קלע 30 ושמר טוב גם על יאניס וגם על לילארד. חלום.
מן הסתם התצוגות האלה רק הורידו את הסיכוי שיעבור בטרייד. פורטלנד נראית כמו קבוצה עם כיוון ברור. סקוט מתחיל לפרוע שטרות, קמארה מסדר יפה את ההגנה. החוזה של דני הוא אחד מהטובים בליגה ללא רוקיס. אין הגיון לשחרר אותו.
אבל אולי פורטלנד עצמה תהפוך לקבוצה גדולה. הרבה מהכלים שם, ומזל טוב בלוטרי העונה יכול להחזיר אותה לצמרת.
מידן בורוכוב: ממתינים לזה שדני יעבור לקבוצה גדולה? תמשיכו להמתין. לדני יש את החוזה הכי טוב ב NBA אין שום סיבה לפורטלנד להעביר אותו. אני מקווה שפורטלנד תעבור להיות קבוצה גדולה בעצמה. טרייד קטן על ג׳רמי גראנט ולפורטלנד יש סיכוי מצויין להפוך לקבוצה ראויה בעצמה. אני מאוד אוהב את השילוב של דני עם קאמרה ואייטון. הוא מקבל קצת פחות כדורים משארפ, סימונס והנדרסון. פורטלנד של 7 המשחקים אחרונים עם הפסד בודד (OKC) ויכולת מאוד מרשימה.
יצא לי לבקר באורוגון בשנה שעברה, אחלה מקום לכדורסל. דני יכול להיות אולסטאר בעצמו תוך שנתיים ועדיף בפורטלנד.
עמית מאיר: לפני הכל, אוהד פורטלנד פה (מלפני ימי דני). אל תגעו לי בדני!!!!! מי שקצת מכיר אותי, יודע שאני כבר שנתיים אומר שפורטלנד המקום הכי טוב לדני. ואני חושב שמאז דצמבר הוא מוכיח את זה. בניגוד למה שהיה לו בוושינגטון, בפורטלנד יש לו את הכלים להיות הגרסה הכי טובה שלו. איזה כיף לו שהוא יכול להיות נהדר בהתקפה ולא להיות השחקן היחיד שיודע לעשות הגנה. אבדיה הוא השחקן שנותן איזון וקשיחות לקבוצה. לא רק מקצועית. עובדתית, פורטלנד קבוצת ההגנה השנייה הכי טובה בליגה מאז שחזר מהפציעה. אל תגעו לי בדני!!! עוד 3-4 שנים, פורטלנד יעשו המון רעש במערב וכדאי להיזהר!
דביר בשן: התצוגות הגדולות מעלות את הנחשקות, אבל גם את המחיר של פורטלנד. זה נכון שדני, גם בלי השם וההטיה האוטומטית לטובתו, בהסתכלות רק על השחקן עצמו – הוא כנראה התוספת האולטימטיבית לקבוצה שהיא גם ככה קונטנדרית. כמו ג'רו הולידיי למילווקי או.. ובכן ג'רו הולידיי לבוסטון, יש בו את כל התכונות להיות ה-missing piece המושלם, וספציפית 2 הקבוצות שמובילות את הליגה במאזן – זקוקות למישהו כמוהו.
לגבי סיכוי? הרבה צריך לקרות בשביל שטרייד ספציפי יתרחש. הכוכבים צריכים להתיישר במקום שבו קבוצה כמו אוקלהומה מסמנת את דני וקובעת מחיר שפורטלנד תהיה מוכנה לקבל. נכון, כמות הנכסים של הת'אנדר מקלים על התהליך – אבל קודם שיירצו.
אור עמית: לפורטלנד כרגע אין שום אינטרס לוותר על דני, לפחות לא בטווח של השנתיים הקרובות. אם ימשיך בכושר הזה יוכל להגיע לקיץ 26 – שאמור להיות רווי בפרי אייג'נטס גדולים – עם קצת יכולת מיקוח ולהפוך ל'פרס ניחומים' של קבוצה שלא תוכל להנחית את לוקה, נניח. בינתיים האפשרות להתפתח בלי לחץ סביבו עושה לו טוב, במקומות עם יותר ציפיות ידברו גם על העובדה שלצד 14 האסיסטים שלו בשלושת המשחקים האחרונים (לפני המשחק בין חמישי לשישי) יש לו גם 14 איבודים ושהקליעה שלו עדיין לא יציבה מספיק. פורטלנד מצד אחד תחרותית מספיק –לפחות שייכת לענף בניגוד למה שראינו בוושינגטון שנה שעברה – אבל גם מאפשרת לו להתפתח תוך כדי תנועה.
