המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ והפעם מידן בורוכוב, גיא טורג'מן, עודד רז, אריק גנות ואורח מיוחד: אוריאל דסקל!

 

האם הגיע הזמן שהליגה תחזור לבועה? או לפחות הפסקה?

אוריאל דסקל: כרגע אי אפשר לקיים את העונה בצורה הוגנת וסדירה בצורה "רגילה". חייבים הפסקה של שבועיים ואז חייבים לייצר, אולי, "מיני בועות" עם פגרות ארוכות ביניהן. למשל, בוסטון צריכה לשחק נגד כל הקבוצות מקליפורניה ונניח פורטלנד או פיניקס. אז שישלחו אותה לבועה + בידוד לכמה ימים בלוס אנג'לס ואז לקיים שם את המשחקים האלה (משחקי עונה רגילה שירגישו כמו טורניר בין הקבוצות). אפשר להביא עוד שתי קבוצות מהמזרח למפגשים רצופים עם בוסטון והקבוצות מקליפורניה במשך שבוע שבועיים. ארבעה ימים או שבוע אחרי שיחזרו למיני בועה בבוסטון ויארחו, ביחד קבוצות כגון פילדלפיה, ברוקלין וניו יורק, קבוצה או שלוש קבוצות מאזור הדרום מזרח. אז כן, שישבו על האקסלים מחדש.

 

עודד רז: לחזור לבועה זה תרחיש קיצון מבחינת הליגה, והם יגיעו אליו כמוצא אחרון. הכדורסל אומנם היה טוב, אבל השהות בבועה השפיעה לרעה על חלק מהשחקנים (פול גורג׳ למשל), והם לא ירצו לשחזר את זה למשך מה שנשאר מהעונה. עצירה של הליגה לתקופה, גם אם רק לשבועיים,  נראית כמוצא לפני אחרון, והם ירצו לראות שהם מיצו את כל האופציות לפני שהם מגיעים אליה. שחקנים יחלו בקורונה ומשחקים יצטרכו להתבטל, אבל ידענו את זה גם לפני שהעונה התחילה, ולכן לא צריך להיכנס לפאניקה. עצירה של הליגה ״תאפס״ את מקרי הקורונה הנוכחיים, אבל לא תמנע מקרים חדשים כשיחזרו לשחק, ולכן אין בכך הגיון.

 

אריק גנות: קצת מוקדם בשביל זה. אמנם הקורונה משביתה לא מעט שחקנים, אבל כרגע לפחות רוב המשחקים עדיין משוחקים, ולא מופרך לחשוב שדווקא כניסת השחקנים לבידוד תביא ליתר זהירות ולקיום משחקים באיזשוה קצב סביר.

ייתכן שעוד שבועיים יבוטלו רוב המשחקים ואז יידרש פיתרון אחר, אבל כרגע נראה שאפשר למשוך את העונה.

 

מידן בורוכוב: אני חושב שבועה ל-30 קבוצות זה פתרון לא ריאלי. נראה שחלק מהשחקנים לא נוהגים במשנה זהירות ועושים ככל העולה על רוחם, כולל ביקור במסיבות.

מצד שני, גם הפסקה זה לא פתרון ריאלי.

אני חושב שהליגה שגתה בכל מה שקשור לפתיחת העונה. מתווה של 58 משחקים בעונה קצת יותר מרווחת יכל למנוע הדבקות או לאפשר הפסקה במידת הצורך. אם תהיה הפסקה, זה עלול לגרום לביטול או דחייה של העונה וחוסר הגינות בלוח לאחר החזרה.

חייבים להחמיר ולהדק את הפיקוח. כרגע זה מתחיל להרגיש כמו ה-MLB.

 

גיא טורג'מן: לא. המהלך הכי נכון של הליגה היה ההנחיות החדשות. הליגה לא צריכה לחזור לבועה או לקחת הפסקה. היא צריכה להמשיך עם ההנחיות החדשות לאורך כול העונה וליצור בועה מסביב לשחקנים. האופציה לראות מבקרים קבועים כול עוד הם נבדקים נותנת לשחקנים גם חופש מסוים. שחקנים שקשה להם לא ללכת למסעדות מוזמנים לפרוש מהליגה, הם עושים מספיק כסף. בנוסף, הליגה לדעתי צריכה להגדיל את הקנסות למפירי קורונה. שחקן כמו קיירי צריך לשכוח איך נראית המשכורת שלו אחרי מה שעשה. ללא הקפדה על הנהלים הליגה תהיה חייבת להיעצר ולעבור לבועה.

האם צריך להתחיל להעריך את טום ת'יבודו על ההישגים עם הניקס?

גיא טורג'מן: עדיין לא. דבר ראשון ניתן לראות כבר עכשיו שהניקס מתחילים להידרדר. ודבר שני בוא נראה איפה הם יהיו בעוד חודשיים, אחרי שתיבודו ישחוק את כול השחקנים שלו. עד שלא נראה אותו מוציא יותר משחקנים כמו דניס סמית, ניקילטינה עוד מוקדם מידי להעריך אותו. אם באמצע העונה נראה את הניקס במאזן חיובי, ועם יותר שחקנים כחלק מהרוטציה, בהחלט יהיה מעניין ניתן לתת לתיבודו את הכבוד שהרוויח שם.

 

אוריאל דסקל: בוא נחכה עם זה. כי עכשיו אני יכול לכתוב 'וואלה, הוא עושה עבודה נהדרת' ויומיים אחרי חצי מהקבוצה תשחק פצועה ואף אחד שם לא יצליח להימנע מפציעות שרירים בהמשך העונה ואז הם יסיימו עם מאזן של מינסוטה טימברוולבס בלי השחקנים הטובים שיש לה. כלומר לא טוב. אז אמתין לראות אם משהו שלא עבד לו בשנים האחרונות יעבוד לפתע פתאום בניו יורק.

 

עודד רז: כן, אבל…

צריך לקחת בעירבון מוגבל את ההצלחה של הניקס עד כה. קורים שם הרבה דברים שלא נראה שיימשכו לאורך עונה שלמה. ג׳וליוס רנדל משחק ברמה של אולסטאר, אוסטין ריברס לא מחטיא ופרנק ניליקינה קולע ב-55.6% מהשלוש. גם בהגנה יריבות קולעות ב-32.7% משלוש (שלישי בליגה) ו-60.4% מה-restricted area (9 בליגה). חלק מהדברים האלה לא ימשיכו, וכבר עכשיו הם ברצף של ארבע הפסדים, אבל יש דברים שעליהם מגיע קרדיט לת׳יבודו. הניקס נראים כמו קבוצה, הם שומרים כמו שצריך, ואפילו הרוקי קוויקלי הראה פוטנציאל. קשה למדוד השפעה של מאמן על קבוצה, אבל אין ספק שיש לת׳יבס חלק במה שקורה בניו יורק.

 

אריק גנות: כן. ת'יבודו זכה להמון קרדיט על התקופה שלו בשיקגו, ואיבד את רובו במינסוטה. אבל הניקס שלו נראים טוב ללא שינויי סגל. ג'וליוס רנדל משחק כדורסל מנצח ולא רק נותן סטטס. רובינסון נראה טוב. בארט עדיין לא יעיל במיוחד אבל בסופו של דבר קולע נקודות ומצליח לנצח משחקים.

השיפור הכי גדול של הניקס הוא בהגנה, וגם פה ניתן לראות טביעת אצבע של מאמן. היתה להם חמישיה גבוהה, אתלטית ופיזית גם בעונה שעברה, אבל היא הספיקה לדירוג הגנתי של 113 נק', בעוד העונה ירדה ל-110 – מקום 19 בליגה. זה לא טוב, אבל זה מספיק בשביל להיות בינוני – ובשביל הניקס, זה הרבה.

 

מידן בורוכוב: לא, אפשר באותה מידה להסיק מסקנות על כל מאמן אחר.

עקרונית ת'יבודו נכשל כשלון חרוץ במינסוטה. הוא מאמן רציני, אחד שלא נופל בקטנות. יש לו את השיטה והדרך שלו. כן, הניקס נראים הרבה יותר טוב מהציפיות המקודמות. יכול להיות שאם הוא יצליח להכנס לפלייאוף הוא יהיה מועמד ראוי לתואר מאמן העונה (יילך לווגל כפיצוי על העונה הקודמת).

ת'יבודו נחשב למאמן מוערך, אם יסיים את הקדנציה בניקס הוא ירוויח לא מעט נקודות זכות. בכל זאת מדובר במועדון שנמצא כבר המון שנים בסטטוס של שיקום.

מסקנות וציונים למגה טרייד?

מידן בורוכוב:  זה מסוג השאלות הטריקיות. בנקודת זמן עכשיויות אני חושב שהנטס עשו מהלך עצום. אם השילוב של הארדן את קיירי את דוראנט יעבוד זה טריו התקפי הכי משובח בתולדות הליגה.

אינדי יכלו להוציא מעט יותר עבור אולדיפו.

יוסטון בסיטואציה הנוכחית פעלו מהר ונכון, קיבלו מיני כוכב ושפע בחירות דרפאט

קליבלנד? מרגיש כמו מי שששמעו על מסיבה שלא הוזמנו אלייה אבל הצליחו להשתחל. המהלך שלהם יכול לסדר להם טרייד עתידי על דרמונד.

ציונים – יוסטון 8.5, נטס 9, קליבלנד 8, אינדיאנה 4.

 

גיא טורג'מן: נטס: הלכו אול אין והרוויחו בענק, ציון 9. מאפשר להם להיות עם לפחות 2 כוכבים בכול רגע נתון. בסגל עמוק כבר עכשיו.
יוסטון: ציון 8. לא ברור הוויתור על אלן, 8 החלפות/בחירות מאפשרות לבנות קבוצה מעולה בעתיד, לא הייתה להם ברירה והוציאו מזה את המיטב
קליבלנד. ציון 9. ג'רט אלן הוא אחד הסנטרים המבטיחים בליגה, ויתאפשר להם לשמור עליו בקיץ. פרינס יוסיף להם עומק. 

אינדי: ציון 7. נתנו את השחקן הטוב יותר בטרייד עם יוסטון, קיבלו שחקן שחתום לעוד 3 שנים במקום שחקן חופשי, ובחוזה נמוך ממה שאולדיפו היה מקבל. נותן להם יותר יציבות, קליעה משלוש וגמישות לקיץ.

 

אוריאל דסקל: ברוקלין תשחק השנה עם שלושה שחקנים שהם בין שבעת השחקנים הפעילים היחידים שרשמו עונה שלמה עם Usage  מעל 29%. שלושת השחקנים המובילים בנטס גם שלושה מעשרת השחקנים שקולעים הכי הרבה נקודות למשחק במהלכי בידודים. אז… לא יודע איך הם אמורים לשחק. לא יודע איך הם יהיו בהגנה. זה לא נראה כמו קבוצה מאוזנת – כדורסלנית והורמונלית.

ברוקלין – -B. קיבלו את הארדן ואולי יזכו באליפות אבל וויתרו על העתיד והעומק .

אינדיאנה – A-: קיבלו שחקן טוב וצעיר עם חוזה ארוך יותר מאשר אולאדיפו.

יוסטון: זה יכול להיות A+ אם ישתמשו בכל הנכסים שהם קיבלו כדי לייצר קבוצה מצוינת בעתיד.

קליבלנד: יכול להיות A  אם ידעו לעשות טרייד על הגבוהים עבור שחקנים שיתאימו ל"סקסלנד" וג'ארט אלן.

 

עודד רז:  ברוקלין: שיפרו את הסיכויים שלהם לאליפות, אבל לא מספיק. ההגנה נשארה נקודת תורפה, והוויתור על אלן רק פגע בהם יותר מהבחינה הזאת. הם הלכו אול אין, אבל יהיו תלויים בשוק ה-buy-out כדי להתחזק, וזה אף פעם לא מצב טוב.

יוסטון: טרייד מעולה בהתחשב בכך שלא הייתה להם ברירה. יוכלו להשיג נכסים על החוזה הנגמר של אולדיפו (אפשר להעביר אותו בטרייד-דדליין) או להחתים אותו מחדש אם ישתלב.

אינדיאנה: החליפו את אולדיפו והחוזה הנגמר שלו בשלוש עונות של לאוורט. הוא יותר סקורר מאולדיפו, ויהיה מעניין לראות איך הוא יתאים לצד ברוגדון וסאבוניס.

קליבלנד: אספו עוד סנטר בעלות מינימלית. טרייד מעולה מבחינתם.

 

אריק גנות: יוסטון נראים טוב. עם הארדן הגג שלהם היה סיבוב שני במערב, עם דיפו זה סיבוב ראשון – מחיר קטן לשלם בשביל 8 בחירות דראפט פוטנציאליות.

הנטס לקחו הימור עצום, ויצטערו עליו מאוד אם לא יקחו אליפות. כרגע לא נראה שיש להם הגנה של אלופה, וההתקפה שלהם תתקשה גם היא למצוא איזון.

אינדיאנה נתנה לדיפו ללכת, מה שכנראה היה קורה בכל מקרה בקיץ, וקיבלה תמורה נראה בדמות לאוורט והחוזה הנוח שלו. בשבילם זה ניצחון, אבל הם עדיין צריכים טרייד נוסף שיביא להם סטאר פאוור.

קליבלנד בכלל הרוויחה כאן, נתנה כלום וקיבלה את ג'ארט אלן.

קיירי נעדר ממספר משחקים פשוט כי לא בא לו לשחק.  עד כמה לגיטימי ומתי עובר הגבול?

אריק גנות: קשה לתאר במילים כמה זה לא לגיטימי. הבנאדם מקבל עשרות מיליוני דולרים כדי לשחק כדורסל, ופשוט לא עושה את זה. הוא מאכזב מיליוני צופים ברחבי העולם, מזלזל בהנהלה ובשחקנים של הנטס, ולוקח את תרבות הכוכבים שהתפתחה ב-NBA לאקסטרים לא סביר בשום צורה.

כנראה שזה לא יקרה, אבל מגיע לו קנס לפחות בשווי המשכורת שלו למשחקים שבהם לא שיחק. וכנראה גם השעיה רצינית.

 

מידן בורוכוב: עובר את הגבול מהרגע הראשון.

קיירי אחד השחקנים הכי מוכשרים בליגה והוא מתעקש להכשל באופן עיקבי בגלל האישיות שלו, אני לא סובל את הזלזול הזה במועדון, בחברים לקובצה ובצוות האימון. הוא בעל משכורת אסטרונומית, זה פשוט לא מקובל. מי מאיתנו לא השתמש בחופשת מחלה כתירוץ להפסיד יום עבודה, אבל לעשות את זה באופן עיקבי? 90 אחוז מהמעסיקים היו זורקים עובד כזה.

אם הוא לא יחזור לעצמו הנטס ימצאו את עצמם עם כוכב בלי ערך לטרייד. לא ירצו לגעת בו.

 

גיא טורג'מן: קיירי עבר את הגבול ברגע שהיה במסיבה ואחר כך באירוע חברתי בזום. יש הבדל בין מצוקה נפשית של שחקן, שמחייבת אותו לקחת חופש מהמשחק והינה לגיטימית ורצויה, ואף רצוי לטפל בה כמה שיותר מהר, לבין שחקן שפשוט לא בא לו לשחק. לא משנה כמה הוא טוב, כרגע לפחות, אין לו מקום בליגה, ואם אני הייתי הנטס הייתי מנסה לבטל את החוזה, או לפחות להוריד אותו מהשכר של הקבוצה, כדי להביא שחקנים אחרים במקומו. בנוסף איזה מין מסר הוא נותן לילדים שמעריצים אותו כשחקן NBA, הדבר האחרון שהוא משדר זה מקצועיות מחויבות להיותו שחקן.

 

אוריאל דסקל: אם קיירי היה בראד וואנמייקר, היה לו בכלל סיכוי להמשיך בליגה? היו מעיפים אותו על טיל ליורוליג. קיירי עושה מה שבא לו כי כדי להביא אותו לברוקלין הבטיחו לו שהוא יכול לעשות מה שבא לו – ולכן זה עדין "לגיטימי" מבחינת הקבוצה. הוא כנראה יקשקש משהו על "בריאות מנטלית" ו"חשיבות החופש מהעבודה" או "לא רוצה לבדר את העם האמריקאי בזמן שדברים כל כך נוראים מתרחשים בוושינגטון" או בולשיט כזה או אחר. שוב, הנזק שהאישיות שלו עושה לקבוצה ולמאמצים של חבריו לקבוצה הוא בלתי יתואר. מעניין מה דוראנט חושב על הסיטואציה. חושב באמת, לא מה שהוא אומר לתקשורת, אלא מה שהוא כותב בפייקים בטוויטר. 

 

עודד רז: לדעתי מה שקיירי עושה לא לגיטימי. הוא חתום על חוזה, זאת העבודה שלו, ולא לשחק כי לא בא לו זאת לא סיבה מספיק טובה. מבחינת הלגיטימיות של המעשה לא רלוונטי בעיני אם הוא היה או לא היה במסיבה (מבחינת ההתמודדות עם קורונה זה סופר לגיטימי, אבל זה נושא אחר). הוא חלק מהקבוצה, וגם לזכויות יתר שלו בתור כוכב יש גבול. מה שהוא עושה בעייתי גם מול חבריו לקבוצה. הוא מעביר להם מסר מאוד בעייתי, וחוסר המחויבות שלו לקבוצה מעמיד בסימן שאלה את היכולת של הנטס להגיע רחוק בפלייאוף.

דריימונד גרין נשאל האם היה רוצה שהגנה תיחשב יותר סקסית כמו קליעה לשלוש, והוא ענה שקודם כל יצריך שאנשים יבינו כדורסל, מכיוון שרוב האנשים לא מבינים כדורסל, גם מי שחושב שהוא מבין. (מתייחס לפרשנים באינטרנט ובתקשורת) האם הוא צודק?

 

עודד רז: צודק מאוד. אנחנו נמשכים להתקפה בגלל הצורה שבה אנחנו סופרים את התוצאה. אנחנו סופרים סלים, לא עצירות, ולכן אוטומטית אנחנו נמשכים לצד הזה של המשחק (בן טיילור מרחיב על הנושא בספרו Thinking Basketball). בנוסף, הרשתות החברתיות הפכו את סרטוני ההיילייטס לצורה שבה הרבה אוהדים צורכים את המשחק, דבר שמעמיק את ההטיה שלנו לטובת ההתקפה. ההגנה תמיד תישאר הצד האפור יותר של המשחק, אבל בשנים האחרונות התקשורת נותנת הרבה יותר מקום לדמויות כמו זאק לואו ודומיו, שמנגישות את המשחק לציבור הרחב. הדימוי שהוא נתן בסוף המונולוג  היה חסר טעם, אבל הוא לא פוגם בטענה עצמה.

 

אריק גנות: כשאומרים "לא מבינים" השאלה היא תמיד "יחסית למה". אם משווים לדריימונד גרין, לגמרי יכול להיות  שמספר האנשים בעולם שמבינים הגנת כדורסל ברמה שלו יכול להימנות על אצבעות כף יד אחת.

הגנה היא באמת דבר שקשה להבין. חסימות וחטיפות הן דבר די ברור, וגם אחוזי קליעה מול שומר נתון אפשר להבין. אבל קשה יותר להבין רוטציות נכונות שגורמות לזה ששחקן בכלל לא יקבל את הכדור, יקבל אותו בפוזיציה לא נוחה שתגרום לאיבוד, או יאולץ לזריקה ביד החלשה.

לכן אפשר להסכים עם דריימונד. כנראה שהיכולת להבין באמת תרומה של שחקן בהגנה נדירה, אפילו בקרב אנשי מקצוע.

 

מידן בורוכוב:  אני נאלץ להסכים עם דריימונד גרין. בשנים האחרונות יש אינפציה של פרשנים ואנשי כדורסל שנראים די זרים לענף. פרשן שיעשה עבודה יסודית יהיה לא רלוונטי לעומת אחד שיצור קליק בייטס. גם אנשי המקצוע ושחקני או אגדות העבר עושים קצת דאחקות באולפן. הם מבינים כדורסל פשוט אם ידברו בצורה עניינית ולא מבדרת הם יאבדו את הקבל שלהם.

אני לא זוכר מי אמר שהגדולה של הכדורגל על ענפי הספורט האחרים היא בפשטות של המשחק ובחוקיו.

אני מזדהה עם גרין, זה לא לעניין לקבל ביקורת ממי שלא שיחק כמקצוען. גם קובי התבטא בעבר נגד ״החנונים״ של האנליטקיס.

 

גיא טורג'מן: צודק. בעידן של היום שהכול חייב להיות מועבר בצורה נמוכה, 15 שניות למסר ברמה הכי נמוכה שיש, הרבה מאוד פרשנים ושחקנים מתעלמים מהחשיבות של הגנה. הגנה מנצחת משחקים מנצחת סדרות ונותנת לקבוצות אליפויות, אפילו בשנים האחרונות. טורונטו לקחו אליפות רק בגלל ההגנה על יאניס וקרי. הבעיה היא שזה לא סקסי ולכן גם הליגה הולכת יותר ויותר לכיוון ההתקפה, עם חוקים שמאפשרים לשחקנים לסחוט פאולים בקלות יתרה. 

 

אוריאל דסקל: דריימונד קצת לוחמני בדבריו לאחרונה אז נסלח לו על ההכללות. בוא לא נשכח שקליעה משלוש לא היתה סקסית עד שאנשים שמבינים במספרים ובכדורסל התחילו לנהל קבוצות והפכו את הקליעה לסקסית כמו דאנק. אותם אנשים שמבינים במספרים ובכדורסל כותבים ומדברים על הספורט בטלוויזיה. אותם אנשים גם בנו את ההגנה של גולדן סטייט סביבו ויכולותיו. בקיצור, הגנה אף פעם לא תהיה סקסית כמו התקפה. וזה לא קשור להבנה, זה קשור לכך שיצירתיות והיכולת לייצר משהו תמיד תהיה סקסית ומושכת יותר מהיכולת להרוס משהו. זה נכון בכדורסל וזה נכון גם בכדורגל. אפילו פאולו מאלדיני לא הצליח להפוך הגנה ל"סקסית". וזה פאולו מאלדיני. הוא הרבה יותר סקסי מגרין.