המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ והפעם על השאלות הבוערות: מידן בורוכוב, ניב שכטר, אריק גנות, טל קינן ואורח מיוחד: אורן לוי.
האליפות השנה, אליפות עם כוכבית?
מידן בורוכוב: כן ואסביר. עושים עניין מהכוכבית כאילו מדובר בכתם על אליפות. זה התחיל מפיל ג׳קסון האגו מנייאק שאמר את זה עם האליפות של הספרס 1999.
האם זו אליפות עם כוכבית? ודאי שכן כמו-99, 2012, 2020 ו-2021. זו אליפות ״פחות״ נחשבת? ממש לא! אליפות בעונה מקוצרת, דחוסה או בבועה היא אליפות לא פחות קשה מכל אליפות אחרת.
מי שרוצה להוסיף כוכבית לאליפויות יכול לתייג גם את גולדן-סטייט 2015 שנהנתה משחקן פצוע בכל סדרת פלייאוף מולה.
העונה הייתה דחוסה בטירוף וזה לא צריך להוריד מדרגת הקושי. 2021 זאת אליפות ככל האליפויות אם לא קשה יותר.
אריק גנות: קודם כל – לא. "כוכבית" מתאימה, אולי, למצב שבו קבוצה שילמה לשופטים וגילו את זה רק אחרי שהיא זכתה רשמית באליפות, או מקרי שחיתות דומים לאלה.
אבל האם האלופה תהיה הקבוצה הטובה בליגה השנה? לא בטוח. בין אם זו תהיה פיניקס, מילווקי או אטלנטה, היא תזכה באליפות אחרי שעברה קבוצות שהכוכבים שלהן נפצעו בזמנים הכי קריטיים. אחרי שדיוויס, מאריי, קוואי, קיירי, הארדן, ורבים נוספים לא היו שם בזמן הנכון, יש תחושה מבאסת שהאלופה לא תהיה הקבוצה הטובה ביותר, אלא הפחות פצועה.
ניב שכטר: אין דבר כזה אליפות עם כוכבית. אבל אין ספק שהאלופה לא תהיה הקבוצה הכי טובה. לא ראינו כאן איזו יכולת יוצאת דופן שנוכל להתפעל מהאליפות הזו כמו בקבוצות מפתיעות אחרות שזכו. אין כאן הופעות פלייאוף הרואיות כמו של קאווי עם טורונטו, וייד עם מיאמי 2006 או נוביצקי עם דאלאס 2011.
פשוט אליפות בסגנון השורד האחרון. את האוהדים שלהם זה לא מעניין. בתור אוהד יוסטון אני זוכר את הכוכבית שהדביקו לנו בגלל הפרישה של ג'ורדן וזה לא מפריע לי להתרגש גם 20 שנה אחרי.
טל קינן: השנה הטענה היא שיש פציעות של כוכבים יותר מאי פעם בפלייאוף. נכון זה מבאס ותמיד הרצון לראות את כולם משחקים אבל צריך לזכור שבכל פלייאוף יש פציעות משמעותיות שהשפיעו על האליפות. האם הפציעות האלו שפגעו בקונטנדריות מוריד מערכן של האלופות בשנים הללו? כמובן שלא. אליפות NBA היא דבר קשה להשגה ולא משנה מהן הנסיבות זאת עדיין אליפות ואסור לזלזל בזה. הדבר היחיד שאני אקח מהטייק הזה שאולי אנחנו כקהל מכתירים וקוברים מהר מאד שחקנים רק לפי מאזן האליפויות שלהם כאשר יש הרבה אלמנטים שמשפיעים על אליפות מלבד היכולת של שחקן כזה או אחר.
אורן לוי: לא סתם אליפות עם כוכבית, בדרך להיות כוכבית עם אליפות. ברור שלכל שנה יש את הקונטקסט והפציעות שלה. ויש משהו קצת מפנצ'ר בשיח הזה, שלא נותן כבוד מקסימלי למנצחות. אני מבין את זה, אבל לא מזדהה. החיים לא מתנהלים בקודים ההוגנים והאביריים של חלקנו. לתפיסתי יש אליפויות ששוות יותר מאחרות, והאליפות הזו נמצאת די קרוב לתחתית. זה לא אומר שהאלופה שבדרך לא תרוויח את זה ביושר ותעבוד קשה, אבל זה יהיה די מגוחך בעיני להשוות אותה לקליבלנד ב-2016, למשל, מבחינת דרגת הקושי של ההישג. יש ניואנסים במציאות הזאת, וזה כיף לדבר עליהם.
הקליפרס הגיעו לראשונה לגמר המערב. מלבד בריאות מה הם צריכים בשביל השלב הבא?
אורן לוי: בתור מישהו שמאוד לא אוהב הרבה מהנפשות הפועלות בקבוצה הזו, אני לא בטוח שהם צריכים שם הרבה יותר מבריאות. נכתב בכאב, כן? לא סובל אותם. אבל אם אני מחפש בכח מתחת לבלטות, הייתי דואג ליותר יציבות והיררכיה בסגל, גם על חשבון כישרון וכח אש מהספסל. כרגע ריבוי האפשרויות הזה עוזר אבל גם פוגע – טיי לו מבזבז הרבה זמן בכל סדרה במציאת ההרכבים, ויש תחושה כללית של יותר מדי אגו וכסף שלא באים לידי ביטוי. אולי צריך טרייד קטן כדי לדייק את ההיררכיה שם, אידאלית עבור מוביל כדור שאפשר לסמוך עליו.
מידן בורוכוב: הקליפרס הפגינו המון אופי בפלייאוף השנה ועשו היסטוריה להיות הקבוצה הראשונה שחוזרת מ-2 סדרות בפיגור 2-0 בק טו בק. מה זה אומר על העתיד לבוא? כלום.
הייתה יותר מיקריות מאשר שיטטיות במשחקה של הקליפרס. בשביל לעשות את האקסטרה מייל הם חייבים לעבוד על העקביות במשחק. גם בעונה הרגילה הם הפגינו יותר מידי עליות ומורדות. הייתי משמר את הצוות הקיים, מוסיף 2-3 שחקנים משלימים וזה אמור להספיק להם.
צריך לקוות שהפציעה של קוואי לא חמורה ואולי זה ישחק לטובתם כי הוא יחתום על הארכת חוזה.
אריק גנות: נראה שהקליפרס עשו השנה בדיוק את המהפך המנטלי שהם צריכים כדי להיות קונטנדרים. אחרי המלטדאון שלהם בשנה שעברה, הם עשו התקדמות אדירה, חזרו פעמיים מ-2-0 ונלחמו כמו אריות עד שפשוט נפלו מהרגליים במחצית השניה של משחק 6, בלי קוואי, זובאץ ואיבקה.
ג'קסון הוכיח שהוא יכול להיות כוכב בפלייאוף. מאן התגלה כשחקן משלים אולטימטיבי. מוריס היה סיוט במצ' אפ מול פיניקס, ג'ורג' היה ענק במאני טיים והפריך הרבה מהירידות על "פלייאוף פי". ולו הוכיח שהוא מסוגל להביא קבוצת שחקנים לשיאם בדיוק כשצריך.
בהנחה שקוואי נשאר – אין סיבה שקבוצה הזו, אולי עם קצת חיזוק, לא תתמודד על אליפות בעונה הבאה.
ניב שכטר: קודם כל לקוות שהברך של קאווי בסדר. אבל הוא גם ככה ינוח במהלך העונה. סך הכל יש הרבה סימנים חיוביים. טרנס מאן נראה כמו שחקן חמישייה שיתן עוד קפיצה בשנה הבאה, פול ג'ורג' הוכיח לכולם שהוא כוכב ולא רול פלייר, וטיי לו הוכיח שהוא מאמן פלייאוף מצוין. אולי כריס פול ירצה לסיים מעגל כאלוף? כך או כך, הקו האחורי יצטרך שינוי ושדרוג ואני מקווה שלא יפלו להופעת שנת חוזה של רג'י ג'קסון וישלמו לו יותר מדי.
טל קינן: כל עוד הקליפרס יצליחו לשמור על הסגל הקיים, לא חסר להם כלום. הבעיות שלהם היו חדר הלבשה רעוע וסף שבירה נמוך. בפלייאוף הזה הם הצליחו לפתור את הבעיות הללו. הם חזרו פעמיים מפיגור 2:0, ניצחו משחקים ללא הכוכב המוביל שלהם והם הגיעו לגמר מערב ראשון בהיסטוריה של הפרנצ'ייז. ריצת הפלייאוף השנה בנתה לקליפרס אופי קשוח וחזק, ליכדה אותם בתור קבוצה, וזה הגרוש האמיתי ללירה שחסר להם וישרת אותם בעתיד. פול ג'ורג' הוא ראשון שחקני הקליפרס שניקה מעצמו את תדמית הצ'וקר. הוא הוכיח שהוא שחקן איכותי שמסוגל לתפקד ולקחת על עצמו אחריות בשני צידי המגרש גם בפלייאוף.
מנג'ר הפיסטונס אמר שהוא אינו פוסל טרייד על הבחירה הראשונה. תרגיל או אמין? ומה הוא יכול לקבל?
טל קינן: איני רואה סיבה שהפיסטונס ינסו לסחור בבחירה שיש לה קונצנזוס כבר כמה שנים טובות בקרב מנהלי הליגה. קייד קאניגהאם יכול להיות בעתיד אחד השחקנים הטובים בליגה. לא מוותרים על זה בעד שום הון. כמו כן זה לא שדטרויט זה איזה שוק מזהיר שיכול למשוך אליו כוכבים נוצצים, לכן כאשר יש לך הזדמנות לבחור אחד כזה בדראפט הם לא יוותרו עליו. ובנוסף לכל זאת, הפיסטונס צריכים גארד והוא ממש מתאים להם. תוסיפו לכל זה את העובדה שקאניגהאם אמר שהוא יתאמן רק עבור דטרויט ותקבלו מתכון בטוח שזה סתם תרגיל.
אורן לוי: אני מניח שזה תרגיל, אבל לא מזיק להגיד. הוא יכול לקבל די הרבה. יש לקייד לא מעט אוהדות ואוהדים ברחבי הליגה. הוא גם יכול לעזור לקבוצה כבר עכשיו, כי הוא פרוספקט יחסית משויף (משויף?), כך שזה מגדיל את השוק שלו גם לקבוצות שהן לא בבנייה, ורוצות לנצח כבר בעונת הרוקי שלו. הוא לא פרוספקט ברמה של לוקה, דיוויס, או ציון, אבל הוא קרוב אליהם מספיק בשביל שמישהו/י ברי דעת (מבין מקבלי ההחלטות) יחלקו עלי לגבי זה. אבל יותר מכל קבוצה אחרת, הוא יכול לעזור לדטרויט.
מידן בורוכוב: אני חושב שבמגבלות של השכר ובעומק של הדראפט אין סיכוי שהוא מעדיף טרייד על הבחירה הראשונה. מה שכן, אולי הוא יכול לקבל טרייד על בחירות 2-5 ולקבל עוד בחירה עתידית. אני חושב שזה רעיון מצויין שיכול לספק להם הגנה או בחירה גבוהה אם לשנה הבאה. בעיקר אם הם מאמינים יותר בשחקן שהוא לא קייד קנינהגאם. כל טרייד על שחקן כלשהו נראה לי לא ישים ולא אמין. יכול להיות שהוא פוזל לבחירה ה 6 ועוד 15 בחירות של OKC.
אריק גנות: קשה לראות היגיון בתרגיל. דטרויט יחפשו לקבל אפילו יותר טאלנט ממה שאפשר בבחירה מס. 1. זה יהיה קשה מאוד, שכן קאנינגהם נחשב לכישרון ברמה הגבוהה ביותר שיש. הם יצטרכו לקבל מספר בחירות דראפט / שחקנים צעירים, שלפחות אחד מהם נראה בדרך לאולסטאר.
שמועה אחת מדברת על ג'יימס וויזמן והבחירות מס. 7 ו-14 עבור הבחירה מס. 1. זה הגיוני אם מאמינים בפוטנציאל של וויזמן, או מזהים שחקן שיהיה בבחירה 7 ועשוי להיות גניבה.
אפשרות אחרת היא טרייד דאון אם הם מזהים את אחד מהשחקנים בבחירות 2-4. שני הג'יילנים נחשבים לכשרונות גדולים וצירוף של עוד כשרון לאחד מהם עשוי להתאים.
ניב שכטר: טרייד יכול להיות גם טרייד דאון. השמועות אומרות שדטרויט חמים על ג'יילן גרין, ואם זה המצב, יכול להיות שקבוצות כמו יוסטון יהיו מוכנות לשלם הרבה כדי לקפוץ שלב. אוקלהומה סיטי גם כיוון מעניין אם ירצו לתת את שיי גילגס אלכסנדר, בחירה 6 ובחירות עתידיות תמורת הסיכוי לקבל את קאנינגהאם. בכל מקרה הסיכוי שיעשו טרייד על בחירה 1 הוא קלוש. הסיכון לג'יאמים בכאלה טריידים גדול מדי.
צ'אונסי בילאפס וג'ייסון קיד התמנו כמאמנים ומיד הועלו טענות בנוגע לתקריות מעברם. מצד שני שניהם היו שחקנים ועוזרים לאחר אותן תקריות. האם רק כמאמנים זה בעייתי? או שכעת זה בלתי נסלח?
ניב שכטר: ברוח התקופה. האמת שבטח לגבי דאלאס אני מבין את התרעומת. גם ככה היו במועדון בעיות בכל מה שקשור לנושא היחס לנשים בהנהלה. להביא את ג'ייסון קיד זה להוסיף עוד שמן למדורה ומראה על חוסר רגישות מערכתי. האם היו מביאים מאמן ראשי שיש לו עבר של הערות גזעניות? לגבי עניין עוזר מאמן, לעומת מאמן ראשי. אז גם כאן ברור שמאמן ראשי הוא הפנים של המועדון, ולכן ניקיון הכפיים חשוב כפליים. בכל מקרה, מכיוון שהצביעות היא מובנית, אז מעבר לתרעומות בודדות כמו זו של דוריס ברק ואולי כמה פרשניות מבוססות שלא מפחדות על מקומן בליגה, לא חושב שיהיו השלכות מרחיקות לכת.
טל קינן: אני לא מצליח להבין למה עכשיו נזכרו לדבר על תקריות העבר שלהם בדיוק כאשר שניהם מועמדים לבלייזרס. אם הם היו עוזרי מאמנים בליגה עד היום זה לא שונה מהעובדה שהם יהיו מאמנים ראשיים. או שסולחים להם ומאפשרים להם לאמן או שמוקיעים אותם לחלוטין מהליגה. צריך קצת להפסיק עם הצביעות הזאת. יכלו לדבר על התקריות האלו במשך כל הזמן שהם חלק מהליגה. כמו כן קיד כבר היה מאמן ראשי בעבר וצ'ונסי היה מועמד מוביל להיות הנשיא לענייני כדורסל של הקאבס ואני לא זוכר שדיברו על המקרים האלו אז.
אורן לוי: אני מבין את ההיגיון שאומר שמי שפסול לאימון בליגה מבחינה ערכית אמור להפסל גם בתור עוזר מאמן, למשל. אבל זה קצת נאיבי בעיני. מאמנים (ואולי יום אחד גם מאמנות) מייצגים את הליגה באופן מיוחד, ויש להם חשיבות חברתית שהאדוות שלה מגיעות רחוק מאוד. אנחנו גם מתפתחות/ים כחברה, וזה בסדר לקבוע שמשהו שפעם היינו מחליקות/ים עליו (קיד אימן כבר, למשל), עכשיו כבר לא קביל. לאחר העמקה במקרה של בילאפס, שנסגר מול המאשימה מחוץ לכותלי בית המשפט, אני מאמין שההתרחשות שם נוראית מספיק והיא מצדיקה פסילה על הסף. אני כן מקדם ומזמן את הדיון, בלעדיו לא נשאר לנו הרבה.
מידן בורוכוב: בלתי נסלח זה מהלך מרחיק לכת. לגביי ג׳ייסון קיד, הייתה לו תקרית של אלימות במשפחה לפני 20 שנה, מאז הוא חזר לזוגתו, התגרש ולא ידוע על תקריות נוספות.
צ'אונסי בילפאס לא הורשע בהליך פלילי והגיע לפשרה אזרחית. האם הווארד לא צריך לשחק בגלל שפיצץ את הילד שלו במכות? אני לא מבין מאיפה הגיע העליהום על בילאפס וקיד. נכון השיח ב 2021 שונה אבל זאת נראית לי הגזמה.
יש גבול כמה שלדים מהארון ניתן לשלוף על מנת לטרפד לאחרים.
אריק גנות: היחס לאלימות מינית השתנה מאוד מהר בארה"ב, ואיתו הדרישה להחרים גברים שנהגו כך, או הואשמו בהתנהגות כזו. כשרוח התקופה פוגשת במינויים שמגיעים לכותרות, הדרישה עולה. זה לא כל כך עניין של הבדל בין שחקנים, עוזרי מאמן ומאמנים, אלא של מי נמצא באור הזרקורים כרגע.
קשה לראות איך מינוי למאמן הופך אירוע מן העבר, שהיה נסלח, או לפחות נסבל כשקרה, לבלתי נסלח היום. מצד שני, אין ספק שהחסינות שלה זכו שחקני NBA ובכלל גברים בעמדת כוח מעברות מין ואלימות חייבת להשתנות, והיא אכן משתנה.
דעתי האישית היא שחלף מספיק זמן מאז אותם אירועים כדי שלא יצדיקו סנקציות כיום.
פלייאוף שעבר ניק נרס אמר שאין לו בעיה לשחק עם הכוכבים המון דקות, כי במקרה של משחק צמוד ממילא ילכו המון למוניטור ויתן להם מנוחה. מעבר להטייה שההפסקות הללו נותנות, יש פתרון לדבר הזה שמציק ממש לנו הצופים ועדיין לשמור על המשחק נקי מטעויות?
אריק גנות: כן, ולא ברור למה לא משתמשים בו. צריך לקחת שופט שיסתכל בזמן אמת בכל השידורים ויכריע מהר כאשר יש סיבה לבדיקה מחודשת של שריקה. לא ברור למה במקרה של פאול, למשל, צריך שלושה שופטים שמסתכלים חמש דקות על מסכים. בדרך כלל יש מצלמה אחת לפחות שתופסת את האירוע בצורה די טובה, וכל מה שנדרש זו עין אובייקטיבית שמכריעה.
המצב כרגע הופך צפיה במשחקים בשידור חי לדבר משעמם עד בלתי אפשרי, כאשר רבע אחד יכול לקחת שעה של דיונים, פסקי זמן, זריקות עונשין וקשקושים שמוציאים לצופים את המיץ. לא כל דבר אפשר לקצר, אבל את ההחלטות האלה – בהחלט כן.
ניב שכטר: פתרון מאוד פשוט. צוות שיפוט בזמן אמת יקבל החלטה מרחוק במקום, במקום לחכות שיוציאו את הטלוויזיה ועד שיעלה הריפליי. אם אנחנו כצופים יכולים לצפות בריפליי תוך 10 שניות ולדעת את התשובה, אני בטוח שגם שופטים מקצועיים שיושבים בחדר בקרה מסוגלים.
חוץ מזה, הליגה חייבת להפוך את המשחק למהיר יותר. נתחיל בפסקי זמן שאין סיבה שבעולם שיהיו 7 כאלה במשחק, ועוד פסק זמן טלוויזיה. 1 ברבע זה מושלם. בנוסף 2 דקות אחרונות, לתת למשחק לרוץ כל עוד יש לייב בול, בלי חילופים ובלי עצירות. ריוויו אחד לכל מאמן, זריקה מהעונשין לקבוצה השנייה במקרה ולא מתקבל. זהו פתרתי לכם את כל הבעיות.
טל קינן: אני מודה שאין לי פתרון יצירתי לסוגייה. הדבר הכי יעיל לטעמי הוא להוסיף שופט רביעי שכל תפקידו יהיה לעקוב אחר שריקות כאלו. הוא יהיה זה שקובע החלטות צ'אלנג' וכך זה יעלים את ההטייה ששופט לא ירצה להפוך שריקה מקורית שלו ולהודות בטעות. השופט הרביעי יוכל לעקוב דרך מוניטור אחרי המשחק וגם כאשר המשחק עדיין ממשיך, הוא יוכל לבדוק מהלכים שנראו לא טוב או כמובן לבחון שריקות מיד ברגע שהן נשרקו במקום לחכות לפסק זמן או עד שהשופטים יחליטו האם לבדוק את המהלך במוניטור או לא. כך יהיה אפשר לצמצם את כמות הבדיקות במוניטור ואת זמן הבדיקה.
אורן לוי: זה משחק סכום אפס בגדול. ברור שצריך לייעל את התהליך כמה שאפשר – לא יכול להיות שאני בבית כבר יודע את התשובה לשאלה לפני שצוות השיפוט בכלל הגיע למוניטור. אבל מעבר לזה, נקבל יותר פלואו על חשבון פחות דיוק. באופן אישי הייתי רוצה לראות פחות עצירות שמצריכות התכנסות של צוות השיפוט, ואני מוכן לקבל יותר שגיאות (גם אם חלקן קריטיות) בשביל זה. ושוב, חשוב בעיני לתת יותר כח למשרד בסוקוקוס או איך שלא קוראים למקום הזה, כדי להיפטר מהר יותר ממקרים טורדניים בעלי תשובה אובייקטיבית (גם אם קשה-עד-בלתי-ניתנת לזיהוי) כמו מי נגע אחרון בכדור שיצא החוצה וכיוצא באלה.
מידן בורוכוב: התירוץ של נרס הוא לא יותר מקוריוז, ההפסקות האלו הם לא באמת מנוחה. זה כמו להגיד על דוראנט ששיחק 53 דקות אבל נח בפסקי זמן…
לדעתי אולי כדאי להוסיף הגבלות על זמן המוניטור ועל המקרים שצריך לבדוק. אפשר לתת לשופט רביעי להחליט ובכך לחסוך זמן (בדומה ל VAR). לי באופן אישי ההפסקות האלו לא מפריעות ואני מעדיף שיהיה שיפוט הוגן וצודק. אני בטוח שאפשר להשתמש באמצעיים טכנולגיים (צפצוף בדריכה על הקו, סימון אוטומטי לזריקה 2/3, עבירות חצי, 24 שניות ועוד). זה יהפוך את המשחק למהיר ואת זמני ההחלטות למהירות יותר.
אני בטוח שתוך 20 שנה השיפוט יכול להיות ללא מגע יד אדם.
