המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ והפעם מידן בורוכוב,  אריק גנות, עידו צאנג והאורחים המיוחדים: אוריאל דסקל ואורן לוי!

מי הקבוצות עם המהלכים המפתיעים בדראפט?

מידן בורוכוב:  לא היה דראפט יוצא דופן. בסך הכל כל קבוצה בחרה את השחקן הכי טוב שנשאר על הלוח. בבחירה ה-4, טורונטו הפתיעה כשבחרה בסקוטי בארנס כאשר סאגס היה פנוי.

לאחר טורניר המכללות היו מוקדראפט׳ס ששמו את סאגס בטופ 3 והוא הגיע כגויאבה בשלה היישר למגיק בבחירה ה-5. אוקלהומה־סיטי הפתיעה כשבחרה בגידי האוסטרלי, שחקן שהיה ספק טופ 10 בדרפאט.

בסך הכל אוקלהומה־סיטי הייתה פחות פעילה ממה שיכל להיות, נראה שהפעם לא היו פרטנרים לפרסטי.

 

עידו צאנג:

שארלוט. ההורנטס הופתעו לגלות שג'יימס בוקנייט נשאר פנוי בבחירה 11. מדובר בסקורר מוכשר ואתלטי מאוד שבנוי בצורה מושלמת ל-NBA המודרני. לשילוב בינו לבין לאמלו בול יש פוטנציאל קטלני. מנגד, קשה לדמיין מה המקום של בוקנייט בקו אחורי שכולל גם את דבונטה גראהם, מליק מונק, גורדון הייורד וטרי רוז'יר. ייתכן שזה אומר שההורנטס לא ישוו הצעות על גראהם ולא יחתימו מחדש את מונק.

גולדן-סטייט. מוזס מודי מצטרף לווריורס שבחרו בו בבחירה ה-14. אולי הקלעי הטבעי הכי טוב בדראפט הזה מצטרף לקבוצה שהפכה לסמל של קליעה מחוץ לקשת. האם מדובר ביורש של קליי תומפסון?

 

אריק גנות: אורלנדו בוודאי היו מופתעים כשג'ילן סאגס נפל לידיהם. לא היה מוק דראפט אחד שלא דירג את סאגס בטופ 4, והוא נחשב לשחקן שיכול לשנות פרנצ'ייז, עם השוואות מחמיאות לקיד, בילאפס וג'מאל מארי. יחד עם פרנץ וואגנר בבחירה השמינית הם מסכמים דראפט מוצלח מאוד.

שארלוט צריכים להיות מאוד מרוצים מג'יימס בוקנייט בבחירה 11. בוקנייט נחשב לסקורר מצוין שאמור להתפתח לפחות לשחקן שישי אקספלוסיבי בסגנון ג'ורדן קלרקסון או לו וויליאמס, ואולי אפילו טוב מזה. רבים חזו לו בחירה בטופ 10. גם קאי ג'ונס בבחירה ה-19 הוא פוטנציאל גדול.

ומילה טובה גם ליוסטון, שמתחילה לקבל צורה של קבוצה.

 

אוריאל דסקל: ייתכן מאוד שאורלנדו מג'יק עשו את המהלכים שיתגלו כטובים ביותר בעתיד הקרוב. ג'יילן סאגס הוא שחקן שבצוות הצעיר הקיים במג'יק, יכול להפוך למנהיג ומישהו שמשנה את התרבות של הקבוצה. פרנץ ואגנר גם בחירה טובה מאוד. יש להם עכשיו סגל צעיר עם הרבה פוטנציאל ומאמן, ג'אמל מוזלי, שידוע כמפתח כישרונות יעיל. מג'יק סוף סוף הולכים לכיוון כלשהו.

אוקלהומה בחרה שחקן (ג'וש גידי) שעשוי להתגלות כבחירה הכי מבריקה. גידי מבין כדורסל ברמה גבוהה מאוד, הוא פליימייקר גבוה שהבעיות הפיזיות שלו ניתנות לפתרון. OKC בונה קבוצה מאוד חכמה ולא צפויה.

 

אורן לוי: המניעים להפתעות בדראפט יכולים לבוא בכל מיני גוונים וצורות. (פסססט… לפעמים הקבוצות אפילו יודעות משהו שאנחנו לא יודעים על החבר'ה האלו.) טורונטו הפתיעה אותי עם בארנס על פני סאגס. בארנס בעמדה פחות דחופה למילוי, ועם תקרה נמוכה יותר (לפחות על פי הדעה הרווחת). אני שמח שבארנס נמצא בארגון מושלם בשבילו, ויקבל צ'אנס לעבוד על החולשות שלו. אגב, אני לא קונה את הסיפור על האימון הגרוע של סאגס בטורונטו (זאת אומרת, אולי זה נכון אבל לא מחליטים רק לפי זה). גם ג'וש גידי זינק מעל כמה שחקנים, אבל מפחיד אותי להמר נגד פרסטי לא פחות ממה שמפחיד אותי להמר נגד יוג'ירי.

הקבוצות עם המהלכים המאכזבים?

אורן לוי: שוב, הקבוצות חשופות למידע שלנו אין, וההצלחה שלהן, והפרנסה, תלויות בהחלטות האלה. אז מבלי לגרוע מההסתייגות המשתפנת הזו, ממש התבאסתי על ממפיס, שטיפסה שבע בחירות לבחירה ה-10 בשביל לבחור במישהו שהיה אמור להיות פנוי גם ב-17, וסן אנטוניו, שלקחה בבחירה ה-12 שחקן מהסוג שהיא רגילה לבחור 28. מותר שהדראפט בורד שלכן יהיה שונה מהקונצנזוס, אבל אתן חייבות לפעול במציאות הזו – ולרדת/לעלות בהתאם עד כמה שניתן דרך טריידים. גם כל הקבוצות שלא בחרו את שאריף קופר לפני הבחירה ה-48 אכזבו אותי לאין שיעור. זה פשוט לא עולם שאני רוצה לחיות בו.

 

מידן בורוכוב: קשה לענות על השאלה הזאת כי נכון להיום לא ניתן לדעת מי טיבו של כל שחקן ושחקן. על מנת להגדיר דרפאט או מהלך דרפאט כמאכזב צריך להמתין כ-5 שנים. האם יוסטון טעתה כשהיא ויתרה על מובלי בבחירה ה-3 על חשבון גרין, האם טורונטו תצא גאונה בבחירה בבארנס?

בלתי אפשרי ויומרני לנתח ביום הדרפאט. מה גם שלא היו מהלכים יוצאי דופן בטופ 10 של הבחירות. נראה שכל קבוצה בחרה ללכת עם מה שיש לה, ללא ניסונות לללכת על בטוח בטרייד על שחקן מוכח.

 

עידו צאנג: קליבלנד. זה התחיל מוקדם יותר השבוע כשהקאבס סרבו לטרייד עם אוקלהומה שהציעה לה את SGA ואת הבחירה השישית בדראפט. זה המשיך הלילה כשהקאבס החליטו לוותר על ג'יילן סאגס ולקחת את הסנטר אבן מובלי בבחירה השלישית. האם בקליבלנד החליטו להישאר עם קולין סקסטון ולוותר על ג'ארט אלן? רק לפני כמה חודשים הם הצהירו פומבית על כך שאלן הוא סנטר העתיד שלהם. קשה לראות איך מובלי ואלן משחקים יחד. הם יכולים היו לסיים את הלילה הזה עם SGA והבחירה השישית (גידי או קומינגה) ואז בהמשך להחתים את אלן, ולחזק את הגרעין עם טרייד על סקסטון. זה היה נותן להם הרבה יותר.

 

אריק גנות: טורונטו שלקחה את סקוטי בארנס ולא את ג'יילן סאגס. בארנס מחשב למומחה הגנתי, אבל לטורונטו יש הגנה חזקה וממש לא בטוח שהיא יכולה להרשות לעצמה עוד פורוורד עם קשיי קליעה.

סאן אנטוניו עשתה ריץ' על ג'ושוע פרימו, השחקן הצעיר בדראפט שלא נחשב למועמד לוטרי. גם בהינתן שבונים לעתיד כנראה שהיו מועמדים חזקים יותר.

הניקס עשו טרייד דאון לבחירות שלהם, לא ברור למה ומה התוכניות שלהם להשתפר אחרי העונה המצוינת שעשו.

וכמובן הלייקרס. ווסטברוק הוא התאמה נוראית לצד לברון ודיוויס. הלייקרס איבדו במהלך אחד את קליעה, ההגנה, העומק וההרארכיה שלהם. לא יאמן שהם עוד שילמו בבחירת דראפט.

 

אוריאל דסקל:  גולדן סטייט ווריירס בחרה שני שחקנים (ג'ונתן קאמינגה, מוזס מודי) שלא נראה שישנו משהו בטווח הקצר. שחקנים עם פוטנציאל אבל כמו ג'יימס ווייסמן לא נראים מוכנים לעמוד בדרישות של הליגה מקבוצה שרוצה לנצח עכשיו. מרגיש שלפני הדראפט בחירות 7 ו-14 היו שוות יותר. אם לא יצליחו להעביר אותם בטרייד עבור שחקן או שניים שיהיו משמעותיים בריצה לפלייאוף ובפלייאוף – אז הווריירס יכולים להיות מאוכזבים לתחושתי. אין עוד הרבה עונות של סטף קרי בשיאו.

אני חייב להודות שאני לא מבין מה סקרמנטו עושה או רוצה. אחרי בחירתו של דווין מיצ'ל יש לה עכשיו שלושה רכזים צעירים, נמוכים עם האישיות הנכונה אבל הרבה דברים שצריך לשפר וכולם צריכים לשחק בחמישייה. בגדול, צריך אחד כזה בחמישייה.

בראדלי ביל לאן?

אוריאל דסקל: מאמין שבסוף בראדלי ביל יישאר בוושינגטון עד שיגמר לו החוזה. הוא לא ידחוף לטרייד, הם לא ירצו לדחוף אותו לטרייד, כולם ישחקו את התפקיד שלהם עד ההדחה 4-1 לבוסטון בסיבוב הראשון של הפלייאוף ואז ביל יעבור – כשחקן חופשי – לאן שהוא רוצה. ביל ישיג העונה ממוצעים נאים, בטח אחרי עזיבת ראסל ווסטברוק, ויעזוב בסוף העונה כשכולם מבינים אותו ואף אחד לא כועס עליו.

 

אורן לוי: לוושינגטון? זה לא מה שהייתי עושה במקום קבוצה, ולא מה שהייתי רוצה במקום ביל (כנראה), אבל בינתיים אין בקשה פומבית מצדו, והקבוצה כבר פספסה אינספור תחנות שבהן טרייד היה מטיב עימה. אני מניח שביל ימשיך לכשף לפחות עד לקראת הטרייד דדליין. אם וכאשר יבקש להמשיך הלאה בחייו, זה לא יהיה בדאלאס, לצערי, אלא באחת מהקבוצות שבהן משחקים חבריו לנבחרת ארה"ב האחרונה (אפילו שהוא לא איתם בטוקיו). לא נכנסתי לזה לעומק, זה פשוט קומון-סנס.

 

מידן בורוכוב:   לאחר הטרייד של ווסטבורק ללייקרס קשה לי לראות את ביל בקבוצה שהיא לא הויזארדס. באופן אישי אני לא מתרשם מקצב צבירת הנקודות של ביל ולא חושב שהוא גארד ראוי לקבוצה עם יומרות. אם בכל זאת וושינגטון תרצה ללכת על מהלך מפתיע הייתי מציע אותו למיאמי תמורת הירו,נאן ודאנקן או לדנבר תמורת אהרון גורדון ומייקל פורטר ג׳וניור.

ניו אורלינס תשמח לקלוט את ביל, הארט ולונזו בול+בחירות דראפט יכולה להיות חבילה מעניינת. הוויזארדס צריכה רכז.

 

עידו צאנג: קודם כל הרחק מוושינגטון. הזוגיות עם וול נכשלה, זו עם ווסטברוק לא צלחה. בשורה התחתונה זה לא עובד לשני הצדדים. ביל לא שמח והוויזארדס תקועים באמצע – לא מנצחים בפלייאוף, ולא בוחרים בלוטרי. כל החיצים מצביעים על כך שבקיץ הבא הוא אורז מזוודות ועוזב לאן שבא לו. הכי מסקרן יהיה לראות אותו עובר בטרייד לבוסטון. השילוב שלו עם חברו הטוב ממיזורי (טייטום) יכול להעביר את הסלטיקס מקבוצה נחמדה וצעירה לקונטנדרית אמיתית. זו יכול להיות טרייד הבכורה של בראד סטיבנס ושווה לו ללכת על זה גם אם המחיר הוא ג'יילן בראון ושתי בחירות סיבוב ראשון.

 

אריק גנות:  הסיפור של ביל הוא קצת מוזר. בשבועיים לפני הדראפט הוא עשה קולות של אולי שוקל לבקש טרייד. אבל עכשיו ווסטברוק הלך, ומדברים על כך שהוא יחתום בוויזרדס לעוד חמש שנים. ביל בוודאי שמח מאוד להיפטר מווסטברוק וקבלת ההחלטות המפוקפקת שלו, אבל כרגע יש בוושינגטון אותו, ואוסף שחקנים צעירים ובינוניים שיוצרים פקק גדול בסנטר (הארל, גאפורד, ברייאנט, רובין לופז) ובעמדות הפורוורד (האצ'ימורה, אבדיה, קיספרט, KCP, קוזמה), ובלי רכז אמיתי. לא ברור איך זו סיטואציה אטרקטיבית לשחקן שיכול וצריך להתמודד על אליפות.

כנראה שביל יישאר בסוף, אבל הוא הרבה יותר מתאים בקונטנדרית כמו גולדן או מיאמי.

יאניס אדטוקומבו או לוקה דונצ'יץ', סביב מי תעדיפו לבנות קבוצה?

אריק גנות: היתרון הגדול של יאניס הוא ההגנה. החיסרון הגדול של יאניס הוא שעם כל גדולתו, הוא שחקן שאפשר לעצור. כשיש מסביבו מספיק טאלנט, ההתמקדות של ההגנה בו גורמת לאחרים לנצח את המשחק. כשלא – זה נגמר בהדחות מביכות בפלייאוף.

את היכולת של לוקה קשה לתאר במילים. בגדול – אין מסביבו קבוצה, והוא עדיין לקח את הקליפרס לשבעה משחקים וכנראה ייקח את סלובניה למדליה באולימפיאדה למרות שבלעדיו נבחרת ישראל נותנת להם פייט.

קשה לנער את ההופעה של יאניס בפלייאוף, אבל אני בכל זאת בוחר את לוקה. יותר קל למצוא שחקנים שמתאימים לשחק איתו, אני רוצה את הכדור אצלו בקלאץ' בניגוד ליאניס. עם ההגנה – נסתדר.

 

אוריאל דסקל: לוקה. חד משמעית בעיני. שחקן שהוביל את ריאל מדריד לתארים בגיל 17 הוא שחקן שבונים סביבו קבוצה. נקודה. הוא גם יהפוך את מלאכת בניית הקבוצה לקלה יותר מאשר בניית קבוצה סביב יאניס (כפרה עליו, כן? הוא אדיר ממש). למה? כי בגדול, איתו, יש לך התקפה היסטורית. לא צריך קלע שלשות גדול שהוא גם פליימייקר או פוינט גארד שעושה הגנה טובה וגם יודע לקלוע משלוש. בשיאו, לוקה קלע טוב יותר מיאניס, מוסר טוב יותר מיאניס ופליימייקר טוב יותר מיאניס. מה שאומר שצריך סביבו וויגנס אתלטים, גבוה או שניים הגנתיים וכמה קלעים טובים מהממוצע. תבנו סביבו קבוצה טובה  והוא יוביל אתכם לאליפויות.

 

אורן לוי: זה כמו לבחור בין אבא לאמא בשבילי. אם לא ניקח בחשבון את מצב החוזים, אני חושב שהם מאוד צמודים, והטיי-ברייקר שלי הולך לצעיר מביניהם. בגיל 22 יש ללוקה כל כך הרבה מקום להתפתח. ולא שיאניס בגיל 26 הוא תוצר מוגמר, ואפילו כבר יש לו פרוף-אוף-קונספט, אבל הליגה הזו יותר מוכוונת לעזור לשחקנים כמו דונצ'יץ' מאשר לשחקנים כמו יאניס. זה ממש צמוד בגלל ההגנה המדהימה של היווני. הוא נותן לך גיוון בדרך שבה אפשר לחפות על מה שהוא לא עושה (קליעה מבחוץ, יצירה מאפס לאחרים). אבל יותר קל להקיף את לוקה במי שיעזור לו הגנתית ובהתקפה יפנה לו את הדרך לצבע.

 

מידן בורוכוב:  שאלה קשה. יכול להבין כל בחירה בכל אחד מהם. מלבד היכולת האישית לכל אחד מהם גם אופי נהדר.

הייתי מתחיל קבוצה מיאניס בעיקר בגלל היכולת שלו ב-2 צידי המגרש. הוא מביא הגנה ובגמר הוא הוכיח שיש לו מה לתת בצד ההתקפי ברמת הגימור הגבוהה ביותר. הרינונים שאולי ה-MVP צריך להיות מידלטון היו בושה לענף.

אני גם מרגיש ששיאו של יאניס עוד לפניו. קשה למצוא גבוה שיכול לשחק באופן עיקבי. יאניס הגיע לליגה שיחק כשוטינגארד גארד בעונה הראשונה, סמול בהמשך, פאוור כיום וייסים את הקריירה כסנטר. שם הערך המוסף שלו הכי גבוה.

 

עידו צאנג: יאניס. עם כל הכבוד לפלא הסלובני, הגריק-פריק מוכח יותר כבסיס של קבוצה. בוודאי אחרי הפלייאוף האחרון. כל הסימנים המקדימים מנבאים שללוקה ודאלאס יש עתיד ורוד אם רק ישכילו לבנות קבוצה מספיק חזקה מסביבו, אבל יאניס כבר התחיל לבנות את מה שיכול להיות ההתחלה של שושלת. גם ברמה הפיזית והאתלטית היווני עולה על הסלובני. בליגה עמוסה כל כך ה-durability  של יאניס והאתלטיות שלו ישמרו אותו בריא יותר לאורך יותר זמן. זה פקטור משמעותי מאוד.

 

 

ים מדר – הנציג הבא שלנו בליגה? מה התקרה שלו?

עידו צאנג:  כן. חייב להתחזק פיזית ולייצב את הקליעה מחוץ לקשת אבל חוץ-מזה הכל שם. אתלטיות, מהירות, ראיית-משחק, מיד-ריינג' מצוין ויכולת סיום נפלאה בחדירה או בהתקפת מעבר. בצד ההגנתי הוא נחשב שומר מצוין בביצה המקומית שלנו בזכות ידיים ארוכות וקואורדינציה גבוהה. חייב להתחזק, אחרת בליגה הטובה בעולם הוא יסתובב עם מטרה על הגב. ההגעה שלו לליגה כרוכה בעבודה נכונה, בשיווק נכון מצד הסוכנים אבל גם בהרבה מזל. מרגע שיגיע זה כבר עולם אחר, מאוד תלוי בסיטואציה נכונה כדיי לקבל דקות ולהוכיח את עצמו. גל מקל יכול היה להפוך לרכז שני לגיטימי לו הייתה לו סיטואציה מאפשרת יותר. זו גם התקרה של ים.

 

אריק גנות: קשה לומר אם יגיע לליגה בעונה הבאה. על פני הדברים זה הגיוני – ים הוא מנהל משחק טבעי יותר מפריצ'רד ואדוארדס, הרכזים הצעירים של בוסטון, והוא גדול יותר מהם ועם פוטנציאל הגנתי מעניין. מצד שני, סביר להניח שבוסטון יביאו רכז בכיר ואז לא ברור שהם ירצו ארבעה בסגל, או שירצו לשלם עכשיו את הבייאאוט שלו במקום לתת לו עוד זמן להשתפשף. בסך הכל הייתי מעריך את הסיכוי שלו ב-50/50.

התקרה שלו  – בסיכוי קטן מאוד הוא יכול לככב איכשהו, אבל כנראה שרול פלייר אמין שיישאר שנים בליגה. שחקן 7-8 כזה, שנותן משחקים טובים כשמישהו אחר נפצע.

 

אוריאל דסקל:  הוא חייב להרשים בסאמר ליג. בוסטון החתימה הרבה יותר מדי רכזים ושוטינג גארדס קטנים וחלשים מדי כדי להמר שוב על רכז שעשוי להתגלות כחלש מדי. אז ים יצטרך לא רק להרשים בכדורסל לא להיות מוכן לקרב. הוא מסוגל. לדעתי התקרה שלו גבוהה מאוד – אולי אפילו ברמת פאטי מילס.

סביר יותר להניח שירצו אותו כרכז שלישי שיביא ניסיון בהובלת קבוצה (אפילו אם זה מדרג נמוך). אולי אפילו שווה לשחק בליגת הפיתוח – להתחזק שם במשך שנה ולראות אם זה מחזק את הקייס שלו לא רק בבוסטון אלא בכל הליגה.

 

אורן לוי: אני לא יודע. אני שובר את הראש. אני בפירוש מאמין בכישרון שלו. הוא יודע איך להתנהל בהתקפה, ובצד השני יש לו נאסטי שפופוביץ' יעריך. יש לו תנועה ויצירה מכדרור שמהפנטות אותי. בגדול, השאלה שלי היא כמה טוב הוא יהיה כקלעי, כי ההזדמנויות הראשונות שלו על המגרש (אם וכאשר) יהיו כשהוא לא מקבל ההחלטות הראשי של ההתקפה. הוא יצטרך להשחיל כמה שלשות ממסירה לפני שהוא יתחיל לקבל ביגמנים לשחק איתם פיקנ'רול. התקרה שלו היא של שחקן חמישיה בעיני, אם לנחש. אבל הדרך לשם מעורפלת לי מאוד. אני גם רוצה לראות אותו ליד תשעה שחקני NBA כדי לדעת כמה בעייתי הגודל שלו.

 

מידן בורוכוב:  איזה תקרה? כמה שחקנים שנבחרו בסיבוב השני עשו קריירת NBA מכובדת?

אם הוא יגיע לליגה ויזכה לשחק בה זה יהיה הישג עצום עבורו. הוא לא מביא סט סקילס יוצא דופן או משהו שלא מוצאים בליגה, בטח בעמדת הגארד שעמוסה בשחקנים.

אני חושב שמוטב להנמיך ציפיות או לבחור במסלול שכולל עונה בג׳י ליג עם אפשרות להרשים ולקבל דקות עם מבט והשגחה מקרוב. אם הוא מחפש קריירה ארוכה יותר משל גל מקל שקיבל חוזה מפנק ל 3 עונות מדאלס בזמנו.

סורי שאני משבית שמחות אבל כרגע התקרה שלו זה להיות שחקן מוביל במכבי תל אביב.