המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ חוזר והפעם מידן בורוכוב, דור ביטון, אריק זילבר, אריק גנות ואורח מיוחד: יינון בר שירה מג'אמפבול
הלייקרס מקרטעת בבועה לאחר שהבטיחה את המקום ה-1 במערב, האם יש סיבות לדאגה או שבפלייאוף הם יחזרו לעצמם?
יינון בר שירה: יכול מאוד להיות שאחרי שני נצחונות בפלייאוף כולנו נשכח מזה , אך משחקי הדירוג העלו לא מעט להיות לגביהם, בעיקר לשלבים המכריעים של הפלייאוף.
ההתקפה בחצי המגרש מוגבלת ביותר , כשלברון הוא היחיד שמסוגל לייצר לעצמו ביעילות גבוהה מהממוצע. כשהשלשות הפנויות לא נכנסות (עד המשחק מול דנבר הם היו ב24% לשלוש) הם בצרות. בנוסף הגנת הווינג והפרמטר שלהם מוגבלת ביותר. ללא בראדלי, מי ישמור על לילארד? על הארדן? דני גרין איבד צעד בהגנה והתקפית כרגע לא מסוגל לקלוע…
עם כל זה, מול ההגנה של פורטלנד , אם יעלו, הלייקרס יוכלו לחגוג ולחזק את הביטחון הרעוע של כולם.
דור ביטון: אל תדאגו ללייקרס, כולנו יודעים מי זה לברון ג'יימס אבל העונה עומד מאחוריו סגל שנראה שמסוגל לעשות את הצעד הנוסף ולהידבק קצת באפקט הפלייאוף המפורסם של לברון. עם כמה הברקות בטריידים במהלך העונה הלייקרס החייתה שחקנים עם נסיון בדמות הווארד, ג'יי-אר סמית', מארקיף מוריס ודני גרין שלצד הצעירים יכולים להיות הקבוצה עם הסגל האיכותי ביותר בליגה. כן כן גם יותר מהקליפרס. במיוחד כשאנחנו רואים שדייויס יודע לקחת על עצמו הרבה יותר ממה שחשבנו שיקרה לצד לברון.
מידן בורוכוב: הלייקרס לא הרשימו בבועה, מאזן 5-3 עם 2 ניצחונות מאוד צמודים מול הקליפרס ודנבר. קשה מאוד לומר האם הבועה תשמש כאינדיקטור ליכולת של הלייקרס, בעיקר בגלל שהיו פערים עצומים ביכולת. אם הם יראו ככה בפלייאוף הם עלולים לעוף כבר בסיבוב הראשון או השני.
מצד שני, ללייקרס יש סגל רחב ומאוזן. כרגע מלבד לברון ודוויס אין שחקן שלישי מובהק. דני גרין נראה רע מאוד עד עכשיו.
נראה שווגל ניצל את המשחקים להעביר את הזמן עד לפלייאוף עם ניסיונות לשלב את ווטרס, סמית׳ ומוריס.
השורה תחתונה – הלייקרס תיפול/תקום על היכולת של לברון.
אריק גנות: הלייקרס אכן נראו רע בבועה. דיוויס קלע באחוזים רעים מאוד ועבר כמה משחקים גרועים. לברון נראה לא במיטבו. ומהצוות המסייע אף אחד לא ממש התעלה, ואחוזי השלוש היו נמוכים.
החסרון של בראדלי מייצר בעיה מקצועית – הוא גם השומר הכי טוב בקו האחורי שלהם וגם מוביל כדור משני שחסר לצד לברון, בטח עם ההשבתה של רונדו.
לכאורה אפשר לתלות את הבעיות בכך שללייקרס לא היה על מה לשחק, אבל סביר שהם יתקשו להעביר שלושה הילוכים קדימה ולהיות הקבוצה הדורסנית שראינו בעונה הרגילה, לפחות לא מהר.
מצד שני, השמינית במערב לא תהיה אתגר עד כדי כך גדול, ויש להם זמן להשתפר.
אריק זילבר: לדעתי אין סיבה מיוחדת לדאגה. ברור שווגל היה מעדיף לראות מכונה משומנת שעובדת כמו שצריך, אבל עיקר המטרה בבועה הייתה להחזיר את השחקנים לכושר משחק ולהימנע מפציעות. הגרסה המאוד חיוורת הזאת של לברון רחוקה קילומטרים מהגרסה שנראה בפלייאוף, ואני חושב שמהר מאוד ניווכח כמה כל מה שראינו בבועה לא משקף את המציאות, לא רק בהקשר של הלייקרס.
ניו אורלינס נכשלה להכנס לפלייאוף, זאיון קצת עצבני. האם ג׳נטרי צריך להתחיל לארוז?
אריק זילבר: אישית אני ממש לא מחזיק מג'נטרי. אני חושב שהיו לו מספיק כלים בעבר כדי להצליח לבנות קבוצות טובות משהצליח לבנות, והוא אפילו לא הצליח לבנות קבוצת הגנה טובה כשהיה לו בקבוצה את דיוויס בקו האחורי והולידיי בקדמי. אני חושב שכדי להתקדם ניו אורלינס יהיו צריכים שינוי בעמדת המאמן, ואני חושב שאני לא היחיד שחושב ככה.
יינון בר שירה: אני חושב שכן. ג'נטרי משחק בקצב מהיר בהתקפה, שיטה שאמורה להיטיב עם זאיון, אך הגנתית… הפליקנס היו אמורים להיות השנה קבוצה לא רעה בכלל. כל החמישייה שם נחשבה לפני השנה לשומרים טובים. בפועל, אינגראם וזאיון היו השנה פשוט נוראיים הגנתית, לונזו לקח צעד אחורה ונראה שעם כל ההתלהבות הכישרון של הפליקנס התבטא בצד אחד של המגרש בלבד. מעבר לזה חוסר היכולת שלהם לבצע בקלאץ' מצביעה בעיקר על חוסר בהבנה וזהות. מאמן כמו טיי לו (כן אני יודע, שחלקכם עוד נוטרים לו טינה על דיוויד), יכול להיות מצויין עבור.
דור ביטון: ניו אורלינס נכשלה להיכנס לפלייאוף כי כל העונה היא דישדשה, באבל ניו אורלינס המשיכו את הקו של העונה וזאיון הוא שחקן מעולה אבל זה עדיין לא זה. הבעיה היא שלמרות שאינגרם השתפר מאוד העונה אין בעל הבית במגרש. ג'יי ג'יי רדיק וג'רו הולידיי לא מספיק נותנים את הטון כנראה ואין איזשהו דמות שאחריה אפשר ללכת ושתיהי מנהיגה. יכול להיות שאם הם ינצלו את זה שאטקינסון עכשיו פנוי הוא יכול להיות תחליף מעולה לג'נטרי ויוכל להרים את הצעירים של הקבוצה לגבהים חדשים.
מידן בורוכוב: צריך לשאול, למה ג׳נטרי לא הועזב בתחילת העונה? הוא לא הצליח להפיק את המקסימום מניו אורלינס. לדעתי גם ללא זאיון יש לקבוצה חומר שחקנים מספיק טוב לעשות את הפלייאוף. הייתה לניו אורלינס הזדמנות נדירה להכנס לפלייאוף דרך הבועה והם נראו לא טוב. אני יכול להבין את רגשות האכזבה של זאיון וחושב שמאמן אחר יכול להפיק יותר מזאיון-בול-אינגרם.
משולש שיכול להיות קטלני בשנים הבאות (אם אינגרם יצליח לשחק טוב גם כשזאיון על המגרש)
הייתי הולך על מאמן צעיר, יכול להיות שטיירון לו יכול להצליח שם.
אריק גנות: זה לא רק הכשלון, זה איך שהם נראו במהלך הבועה. הפליקנס היו פייבוריטים להיכנס לפליי אין בגלל לוח משחקים מאוד קל. במקום זאת הם נראו כמו קבוצה מאוד לא מחוברת. ההתקפה שלהם היתה אוסף של נסיונות סוליסטיים, וההגנה היתה רעה למרות שחקני הגנה מצוינים כמו בול, הולידיי ופייבורס.
קשה להעריך את המקום של המאמן בתוך הכשלון הזה. ג'נטרי הוא מאמן מוערך בסך הכל, וכמו שיש לו מניות בכישלון מגיע לו גם קרדיט על ההתפתחות של אינגראם ולונזו. זה לא יהיה מופרך לחלוטין לפטר אותו, אבל קשה לראות אלטרנטיבות טובות יותר בחוץ ויכול להיות שכל מה שפליקנס צריכים זה זמן.
נחים בבועה, קבוצות רבות נוטות להעניק מנוחה לשחקנים. חוסר ספורטיביות? או התנהגות זהירה ונבונה לפני הפליאוף?
אריק גנות: אפשר לבקר, אבל זה יהיה מגוחך לצפות מהקבוצות להתנהג אחרת. אף אחד לא הולך לעלות למשחק חסר חשיבות על מיקום כאילו זה משחק 7 בסדרה. אף אחד לא הולך להסתכן בפציעה במשחק כזה. גם אם היה נוהג או חוק שמכריח את כולם לשחק – הם היו משחקים מספר דקות מועט, נחים על המגרש, או עובדים קשה במיוחד כדי לזייף פציעות.
וזה גם נכון בראייה הכוללת, כי גם מעט פציעות יכולות להשפיע על גורל הפלייאוף משמעותית – ומה הערך הספורטיבי של זה?
אריק זילבר: מצד אחד, אני לגמרי מבין את הקבוצות. סך הכל הן משרתות גם את האינטרסים שלנו כצופים, כי ברור שאנחנו מעדיפים פלייאוף טוב עם השחקנים הכי טובים ולא מקרה עצוב של פציעה טרום הפלייאוף שתשנה את מאזן הכוחות. יחד עם זאת, היה ממש מבאס לראות אתמול את משחקי ההכרעה לעליה לפלייאוף. חושב שאיזה מיני טורניר בין כל המועמדות הפוטנציאליות במקום 2 המחזורים האחרונים והמיותרים היה עושה טוב לכולם ונותן לנו תחרות מעניינת לכניסה לפלייאוף.
יינון בר שירה: קשה להאשים קבוצות שאיבדו עניין במאבקי המיקום ולא משחקות עם כוכביהן בחוסר ספורטיביות.
הקבוצות רוצות לנצח ולהגיע כמה שיותר רחוק בפלייאוף, זו רוח הספורט. מה תרצו, שתקבוצה תסכן את עצמה במשחק חסר חשיבות ותסבול מפציעה רנדומלית שתשבית שחקן לאורך הפלייאוף? הרי זה קורה כל הזמן.
לקבוצות שנפגעו מזה – רוצות לעלות לפלייאוף? שחקו יותר טוב לאורך כל השנה ולא תצטרכו להנות מה"חסדים" של אף קבוצה אחרת.
דור ביטון: לדעתי זה הזמן הנכון לתת את המנוחה לשחקנים, ברגע שהקבוצות הבינו שאין כבר משמעות למשחקים על המיקומים שלהן זאת התנהלות חכמה מאוד. לחזור לאינטנסיביות של 2-3 משחקים בשבוע אחרי כמה חודשים טובים מחוץ למשחק יכולה לגרום לפציעות נוראיות (שכבר ראינו כמה למרות הכניסה המתונה לאימונים) וברגע שהקבוצות במקומות 1-7 במערב ובעצם כל הקבוצות במזרח רואות שהן במקום שלהן עד הפלייאוף זאת גם נהיית החלטה קלה מאוד. בוא ניתן להם לנוח עכשיו כדי שיתנו את הכל בפלייאוף.
מידן בורוכוב: נראה שיש חוסר ספורטיביות, בעיקר כשממפיס מצליחה לנצח את מילווקי ולהכנס לפלייאוף במקום פיניקס. האם זה נבון? בהחלט. כמות הפציעות בבועה מרגישה קצת גבוהה (JJJ, בן סימונס, ווסטבורק)
חלק גדול מהמשחקים היו ללא הכוכבים הגדולים וזה נראה לי שיקול נכון. אין שום סיבה לתת ללברון לשחק בבק טו בק שבוע לפני פלייאוף אינטנסיבי.
חלק מהשחקנים גם אם שיחקו היו במנוחה על המגרש (בעיקר בהגנות שלא ממש תפקדו בבועה) זאת בעיה די ידועה כאשר קבוצות בטוחות בפליאוף הן נוטות לתת לסטארים הגדולים משחק-שניים בצד לפני הפלייאוף.
בבועה זה בלט יותר.
פורסמו 3 הפיינליסטים בבחירות העונה, הפתעות? מישהו חסר?
מידן בורוכוב: מפתיע למצוא את דונציץ ב MIP כשחקן שנה שנייה, ונשאלת השאלה למה לא טריי יאנג?
ואם כבר דונציץ אולי נכון היה לתת לו מקום בפיינל 3 במרוץ על ה-MVP.
לדעתי לבודנהולצר לא מגיע להיות בטופ 3 של המאמנים, לדעתי ספולסטרה ו-ווגל עשו עבודה גדולה במיאמי ובלייקרס. נרס ודונובן מגה-ראויים לבחירה.
גובר לא שייך לטופ 3 ההגנתיים שלי, קצת נמאס למצוא 3 ביג מנס בטופ ומן הראוי שאיזה גארד היה משתחל לרשימה.
אריק גנות: אין הפתעות גדולות ב-MVP וב-DPOY זו אותה רשימה בערך כבר מספר שנים, בשחקן השישי אלה השחקנים.
בשחקן המשתפר אפשר היה להכניס את סיאקאם. הוא הפך משחקן טוב לאולסטאר והוביל את הראפס למקום השני המפתיע. לדעתי הסיבה המרכזית שהוא לא שם היא שהוא כבר זכה בעבר. בעיני לא מופרך לבחור אותו במקום באם, ששיחק מצוין גם בעונה שעברה בדקות שקיבל.
ברוקיס זאיון צריך להיות וג'א צריך לזכות, אבל אפשר היה להכניס את טיילר הירו במקום נאן. נאן הרשים מאוד בתחילת העונה אבל קצת ירד בהמשך, והירו נראה כמו שחקן מצוין שאולי היה נכנס אם הובעה היתה נלקחת בחשבון.
אריק זילבר: אני חושב שכל המועמדים ראויים ואם צריך לבחור 3 אז הבחירות הגיוניות, אבל אני חושב שלקרלייל יש מקום ב-3 המאמנים, אולי על חשבון דונובן. זה קשה, כי גם הוא עשה עבודה נהדרת, אבל דאלאס שברה פה שיאי יעילות התקפית שלא מקבלים מספיק הדים, עם הרייטינג ההתקפי הטוב בהיסטוריה וזה לא רק דונצ'יץ'.
יינון בר שירה: אין הרבה הפתעות אבל קצת חסר לי במועמדים את טיילר ג'נקינס שעשה עבודה מדהימה בממפיס, אולי על חשבון מורו ורבו מייק בודנהולזר (שעשה עבודה נהדרת אך מעבר ליותר הליכה בפוסט לברוק לופז לא ביצע יותר מדי התאמות מהותיות מהשנה שלפני).
ג'נקינס לקח קבוצה שהייתה אמורה לתקוע יתד ברור במקום האחרון במערב ויצר לה זהות. הוא נתן את המפתחות לג'ה, מיקסם את ג'ארן, פיתח את קלארק והצליח לייצר שילוב של צעירים ו-ותיקים שמבינים את מקומם ומקבלים את המנהיגות שלו ושל הרוקי שלו.
דווקא הכישלון היחסי במשחקי הדירוג (שלא נחשבים בהצבעות) צריך להזכיר לנו עד כמה ההצלחה המסחררת שלו אינה מובנת מאליה.
דור ביטון: הטופ 3 בכל קטגוריה הגיוני והוגן. הבחירות ראויות ואין מי שקופח או מישהו שזכה לפרגון יתר. יהיה מעניין אם יאניס יעשה את הדאבל לשחקן ההגנה של העונה ולאם וי פי.
יכול להיות שזאיון זכה לקצת פרגון בכניסה לטופ 3 של הרוקיס. הוא שיחק מעט מאוד העונה ולמרות יכולת מאוד גבוהה יש לו מיעוט משחקים.
מי תנצח את המיני סדרה על המקום ה 8 במערב?
דור ביטון: הייתי רוצה להגיד ממפיס. קבוצה לא אפויה עד הסוף מבחינת גיל אבל הכמות של הכישרון שיש שם פשוט מושכת לי את העין, חבל שג'קסון נפצע. מוראנט הוא שחקן להתאהב בו: מהיר, אתלט, קליעה לא רעה, צריך לשפר את קבלת ההחלטות, פוטנציאל ענק להיות ממובילי הליגה בעתיד. הבעיה שכרגע פורטלנד טובה. ליליארד התחיל את הבאבל קצת פצוע ונכנס לאט לעניינים, פשוט מטורף. כנראה שהעטיפה של ה-2K עשתה את שלה והוא מתפוצץ בכל משחק. מקולום, נורקיץ, קולינס וה-HOF כרמלו, הבלייזרס מאוזנים כשהפגרה הארוכה עזרה להם להיות מפוקסים. שורה תחתונה – פורטלנד
מידן בורוכוב: אני לא אוהב להיות נחרץ כשמדובר בספורט אבל ….
אם פורטלנד לא תתפוס את המקום ה 8 אני אגזור על עצמי תענית שתיקה בכל מה שקשור לליגה עד שיחזור קהל למגרשים. ממפיס במאזן 6-2 פורטלנד במאזן הפוך. לילארד בוער, כרמלו רזה מתמיד.
2-0 לפורטלנד למרות שאם יקרה נס וממפיס תנצח, כאוהד לייקרס הניחוס הזה היה שווה את זה!
אריק גנות: פורטלנד. הכל בצד שלהם – יתרון המקום השמיני, הסטאר פאוור של לילארד, הפציעות של ממפיס והם בכושר הרבה יותר טוב. ממפיס תהיה קבוצה טובה, אבל בלי JJJ ועם רקורד רע בבועה קשה לתת להם סיכוי.
אריק זילבר: טוב, זה די ברור שזו תהיה פורטלנד. זאת תהיה הפתעה מטורפת אם ממפיס בלי טריפל ג'יי בכושר שהם נמצאים יצליחו לנצח פעמיים את פורטלנד עם לילארד בכושר כזה. מה שכן, אני חושב שבגלל הכושר הירוד של הלייקרס ובגלל הכושר הטוב של פורטלנד הרבה אנשין חושבים שיכולה להיות שם סדרה צמודה, ואני חושב שהם יופתעו עד כמה זו תהיה סדרה חד צדדית.
יינון בר שירה: פורטלנד טרייל בלייזרס – הגריזליס יצטרכו לנצח שני משחקים על מנת להעפיל, ואמנם הגב של סיג'יי מקולום מדאיג וההגנה של הבלייזרס רעה מאוד, אך ללא ג'ארן ג'קסון ג'וניור ועם ספסל נוראי, קשה מאוד לראות איך ממפיס יוכלו לנצח את לילארד וחבריו פעמיים.
