קיץ לא שקט עבר באורלנדו. המנג'ר רוב הניגן, החליט לשנות את דרך הפעולה של המג'יק מבנייה מחדש לשיטת "לנצח עכשיו" עם מספר טריידים והחתמות שגורמות לפרשנים להעלות ספקות. הניגן הוסיף כמה החלטות מפוקפקות לרזומה שלו. אורלנדו שלא הגיעה לפלייאוף משנת 2012 דגלה בשלוש שנים האחרונות בשיטת הבנייה מחדש המסורתית וכביכול האידיאלית שעובדת כך:
קיץ 1: תעביר את הכוכב של הקבוצה בתמורה לבחירות דראפט, שחקנים צעירים ונכסים עתידיים לכל המרבה במחיר. תחתים מאמן צעיר שמתישהו בחיים שלו היה במערכת של הספרס.
ציפיות לעונה 1: להיות נורא.
קיץ 2: בעקבות העונה הרעה תקווה לקבל בחירת דראפט בטופ 3, תשתמש בה בשביל לבחור את הכוכב שעליו תיבנה הקבוצה שלך. תחתים שחקנים מנוסים שישמשו לו כדמויות לחיקוי שילמדו אותו מניסיונם.
ציפיות מעונה 2: להראות שיפור קל אך עדיין להיות רע מאוד.
קיץ 3: לאחר עוד עונה מחוץ לפלייאוף תקבל בחירת לוטרי שתשתמש בה בשביל לבחור את שחקן המשנה שלך, כוכב שני לשחקן שבחרת בקיץ הקודם.
ציפיות מעונה 3: להראות עוד שיפור, לנסות להגיע לפלייאוף ממקום נמוך אך לסיים בחוץ לא יהיה רע.
קיץ 4: לאחר עונה יחסית באמצע יש לצפות לבחירת דראפט באזור ה10-16 תשתמש בה בכדי לבחור את הצלע השלישית בשחקני הבסיס של הקבוצה. תחתים שחקנים משלימים טובים בעלי ניסיון.
ציפיות מעונה 4: פלייאוף. מכאן ואלך תן לשחקנים שלך להשתפשף ותוך עונה-שתיים שיגיעו לשיאם תצפה להיות קונטנדרית
עד הקיץ היה נראה שכך הניגן מאמין שאורלנדו תצליח. אלא שההחלטות שנלקחו הקיץ מעידות שהוא החליט לנטוש את הדרך הזו, כנראה מכיוון שהתכניות התחילו להשתבש. 2 סיבות עיקריות לשיבוש, ז'ק וון ודראפט 2013.
1. בקיץ הראשון של הניגן כמנג'ר הוא התחיל עם הטרייד על דוויט הווארד שכמו בתכנית הכוכב הגדול הלך בעבור בחירות דראפט של דנבר (עזרה לקבל את הרכז הצעיר אלפריד פייטון) ושל הלייקרס, בנוסף לפוטנציאל של ניקולה ווצ'ביץ' אז בן 21. לאחר מכן החתים את רכז העבר ועוזר המאמן של סאן אנטוניו ז'אק וואן בתור מאמן ראשי. בשנתיים וחצי באורלנדו הוא היה כישלון חרוץ, עם רוטציות לא ברורות. הקבוצה הראתה אפס שיפור ובסופו של דבר באמצע עונת 14-15 וון נשלח הביתה ועדיין לא מצא קבוצה מאז.
2. דווקא בקיץ 2013, הקיץ החשוב ביותר בו אורלנדו קיבלה את הבחירה השנייה בדראפט, הבחירה איתה הם היו צריכים לבחור את הכוכב שיוביל את הקבוצה בשנים הבאות, אורלנדו נפלה על מחזור דראפט מהגרועים ביותר שידעה הליגה בשנים האחרונות. במקום לקבל פרוספקט בעל עתיד מזהיר וצפיות מאוד גבוהות שהיו במחזורים שאחרי (אנדרו וויגינס, דיאנג'לו ראסל, קארל אנתוני טאונס וכו') הם הצליחו להוציא את ויקטור אולדיפו. הוא אומנם הוא אחד מהשחקנים הכי טובים במחזור , אבל היכולת שלו להתפתח לכוכב עילית בליגה מוטלת בספק.
2 הגורמים האלו הפכו את תהליך בנייה מחדש של המג'יק לאיטי מדי, והניגן החליט לנטוש את הבניה האיטית ועבר לנסות להשיג הצלחה מיידית. יכול להיות שעשה את זה בעבור מחיר גבוה מידי. הקיץ של אורלנדו התחיל בההתפטרות המפתיעה של המאמן סקוט סקיילס. סקיילס שיחק את רוב הקריירה שלו באורלנדו ואף קבע בתקופתו שם שיא NBA של 30 אסיסטים במשחק אחד. הוא מונה רק בקיץ שעבר למאמן הקבוצה ואף שיפר את המאזן של הקבוצה בעשרה ניצחונות לעומת העונה שלפני. היה לו חוזה לעוד 2 עונות, אלא שסקיילס לא רצה להמשיך. הוא הודיע שהוא "לא האיש המתאים לתפקיד" והודיע על ההתפטרות. אורלנדו ההמומה החלה באופן מיידי בעבור מחליף ותוך שבוע מצאה אחד, פרנק ווגל שסיים חוזה באינדיאנה. כנראה שאחת הסיבות לעזיבה של סקיילס היא העובדה שלא ראה עין בעין עם הניגן לגבי ההתפתחות של אלפריד פייטון, הרכז הצעיר של הקבוצה.
בגזרת השחקנים, המהלך הגדול ביותר של הקבוצה הגיע בערב הדראפט. הקבוצה נתנה את הבחירה ה11 שלה, סאבוניס ג'וניור, את ארסן איליאסובה ואת ויקטור אולדיפו בעבור סרג' איבקה. הטרייד הזה היה הצהרת כוונות של אורלנדו.ויקטור אולדיפו היה השחקן המוביל בקבוצה והניגן החליט לותר עליו ביחד עם בחירת דראפט ואילאיסובה בשביל שחקן שאחרי התחלה מבטיחה בליגה, דעך טיפה. על פניו זה נראה כמו טרייד רע, אך יש לו המון יתרונות שהבולט בהם הוא הציוות בקו הקדמי עם ווצ'ביץ'. על הנייר נראה כי כל אחד מהם מחפה באופן נהדר על החסרונות של השני, איבקה רים פרוטקטור נהדר שיכול לחפות טוב על ההגנה הבעייתית של ווצ'ביץ'. ווצ'ביץ' סנטר התקפי מגוון יכולות של משחק פוסט, כדרור, מסירה וקליעה מצוינת מחצי המרחק. ווצ' יכול לחפות טוב מאוד על ההתקפה המוגבלת של איבקה וישאיר אותו לעמוד בפינה ולחכות לשלשה.המג'יק השיגו חוסם נהדר שיאפשר לגארדים שלהם ללחוץ על מובילי הכדור של היריבה, תוך ידיעה שיש מאחוריהם גיבוי.
הניגן דאג להשאיר את הגארד הצרפתי אוון פורנייה לעוד 5 שנים, ולחזק את הספסל. הוא הביא את הרכז די ג'יי אוגסטין וג'ודי מיקס שיעלו מהספסל, ואף החתים את ג'ף גרין. כאן הגיעה אחת ההחתמות התמוהות ביותר שהוא בקיץ הזה, ההחתמה של ביסמאק ביומבו. ביומבו קיבל 72 מליון דולר ל4 עונות והבטחה (רק בעל פה) לפתוח. השמועות היו שאורלנדו מחפשת טרייד לווצ'ביץ', אלא שמהר מאוד הקבוצה יצאה בהכחשה. איך זה בדיוק אמור לעבוד? האם ווצ'ביץ' הכוכב של הקבוצה ירד לספסל? האם איבקה שהגיע בעבור כל כך הרבה ירד לספסל? האם ביומבו יעלה בספסל? איך ההתקפה תעבוד עם איבקה וביומבו? יש יותר שאלות מתשובות כרגע, ונצטרך לחכות לפתיחת העונה כדי לראות את הפתרונות של פרנק ווגל.
שחקן נוסף שנראה שנפגע קשה מכל ההחתמות הוא ארון גורדון, למרות שפרנק ווגל הודיע הוא יפתח כ3. ההנחתה של איבקה, של ביומבו ושל גרין על העמדה שלו מכריחות אותו לשחק כ3. ארון גורדון שפרץ העונה יכול לשחק בעמדה הזו הרבה יותר משנדמה לכם, הוא מהיר, הוא יודע לכדרר ולמסור והוא קולע מבחוץ אך זה שהוא יכול לשחק בעמדה הזו לא אומר שהוא צריך. המהירות והאתלטיות שלו יבואו לידי ביטוי הרבה יותר טובה כפאוור פוורוורד והקליעה שלו לא יציבה מספיק בשביל לסמוך עליה כ3. נצטרך לחכות ולראות איך זה יתפתח.
אורלנדו תהיה קבוצה מאוד מסקרנת בעונה הקרובה ואני ממליץ לכולם לעקוב אחריה ולראות איך יתפתח הפרויקט החדש שרץ שם שיכול להיות הצלחה או כישלון חרוץ. מה שבטוח זה שגורדון, איבקה, ביומבו וגרין ויספקו לנו לא מעט מסיבות בלוקים ודאנקים מפלצתיים.
