14 קבוצות הולכות לים. בוא נעשה סקירה קצרה בממלכת הלוטורי, סיכום העונה, סיבות לאופטימיות ופסימיות וכיוון לעונה.
לוס אנג'לס לייקרס
העונה שהייתה: העונה התחילה בקול תרועה מבחינת הלייקרס, דיאנג'לו ראסל, ג'וליוס רנדל וג'ורדן קלארקסון כבר שינסו מותניים לעונה שבסופה כולם יידעו שהגיע עידן חדש בעיר המלאכים. אלא שקובי לא יכל לחכות, והחליט להכריז על פרישה באמצע העונה. מאותו רגע התחיל לו סימפוזיון של פרידה וצומי, כשפיתוח העתיד הפך למטרה שולית. אם זה לא הספיק, פרצה לה החוצה פרשת ראסל את יאנג, כשזו יכולה להפוך למקל משמעותי בגלגלי האוף-סיזן של הלייקרס. כל זאת לצד הפסדים היסטוריים והמקום האחרון במערב, הפכו את העונה לזו שבלייקרס רק שמחים שנגמרה. כמובן שבסופו של דבר כל מה שיזכרו מהעונה הזו של הלייקרס זה את משחק הפרידה של קובי.
סיבות לאופטימיות: יותר גרוע מזה לא יכול להיות, ולפחות סיכוי גבוה שהלייקרס ישמרו על הבחירה שלהם (מוגנת טופ 3). קובי הבטיח שהוא לא חוזר, ג'ים באס הבטיח שילך עוד עונה, ואולי וולטון יבוא ויפטרו גם מסקוט.
סיבות לפסימיות: הגרלה רעה והם יאבדו את בחירת הדראפט. קובי עדיין יכול להתחרט. אם וולטון יגיד לא, יכולים למצוא את עצמם ממשיכים עם סקוט.
כיוון לעונה הבאה: למעלה. יותר נמוך מזה אין.
פיניקס סאנס
העונה שהייתה: סוף סוף מבחן אמתי לשיטת שני הרכזים שהם מנסים להוביל כבר שנה שנייה, הפעם עם בלדסו ונייט. כל התקוות התרסקו עם הברכיים של מיני לברון שפעם שניה בקריירה מסיים עונה עם ניתוח בברך. הסיפור עם מרקיף מוריס לא עבר והקיץ קץ על הקריירה של הורנסק בפיניקס. בפיניקס תמיד יש קצת אור, והעונה הוא הגיעה בצורת דווין בוקר. הרוקי מקאנטקי הוכיח את מקומו בחמישיה ובין רגע הראה יכולות קליעה נהדרות שהצדיקו את ההשוואות לקליי תומפסון.
סיבות לאופטימיות: דווין בוקר, הגארד המלהיב הצליח להגיע בשנתו הראשונה לתחרות השלשות, ולהביא ניחוח רענן לאריזונה המדברית.
סיבות לפסימיות: מישהו ירצה לקנות את בלדסו עם הפציעות או נייט עם החוזה היקר? ואם לא, מה עושים עם בוקר? יותר סימני שאלה מתשובות.
כיוון לעונה הבאה: פיניקס בעונה בריאה, בהחלט יכולה לגרד פלייאוף.
מינסוטה טימברוולבס
העונה שהייתה: העונה של מינסוטה התחילה בבחירה מספר אחת בדראפט, קארל אנתוני טאונס, הרוקי רשם עונה בקנה מידה היסטורי והוכיח שהוא מוכן ומזומן לליגה של הגדולים. מינסוטה מוזכרת בכתבה הזאת אך ורק כתוצאה מחוסר הניסיון שלה, עם חמישיה פותחת בגיל ממוצע של 22.8 קשה לנצח. כמו בכל קבוצה צעירה עם עתיד גדול, גרף השיפור במהלך העונה עלה, כשהשיא הגיע בנצחונות חוץ נהדרים באוקלנד ובפורטלנד, שנתנו לנו טיזר לשנים הבאות.
סיבות לאופטימיות: הפוטנציאל של הקבוצה הזו.
סיבות לפסימיות: עם פוטנציאל לא הולכים למכולת, שאלה גדולה אם הקבוצה תתחבר.
כיוון לעונה הבאה: אולי הילדים יחוו קצת פוסט סיזן אקשן.
ניו אורלינס פליקנס
העונה שהייתה: ניו אורלינס הייתה בטוחה שהעונה הזאת תהיה המשך ישיר לסוף העונה הקודמת. לאחר ששנה שעברה הצליחו להשתחל למקום האחרון בפלייאוף, השקנאים פתחו את העונה עם מאמן שהגיע מהאלופה ועם המון תקוות. מהר מאוד הם הבינו שהם נתקעו עם החוזים המופרכים של אשיק ואג'ינסה, ושלא יכלו למכור אותם בשום מצב. מכת פציעות מהרגע הראשון תקעה מקל במקור ואנתוני דייויס אחד לא הספיק.
סיבות לאופטימיות: הגבה.
סיבות לפסימיות: כל כך הרבה שחקנים פציעים שקשה לבחור.
כיוון לעונה הבאה: בלי חיזוק כדי לעבות את הרוסטר שנה הבאה שיעלו עם כפכפים.
סקרמנטו קינגס
העונה שהייתה: מה שקרה על הפרקט פחות רלבנטי לניתוח העונה של הקינגס, העונה התחילה במחלוקת בין ג'ורג' לקאזינס, ונראה שמשם ההנהלה פשוט לא הצליחה לבחור. המטוטלת בין עזיבה של ג'ורג' לעזיבה של קאזינס יצרה כאוס ומסכת שמועות שהקרינה למשחק של הקבוצה על הפרקט. בפן המקצועי למרות שפתחו חזק והיו על סף המקום השמיני בחלקים נרחבים מהעונה, סקרמנטו לא הצליחה לעמוד בקצב של קבוצות המערב, ונראה שהבנייה לעומק שנעשתה בקיץ, לא כל כך שינתה משהו בבירת קליפורניה. כמובן שאנחנו באופן פטריוטי אופייני התמוגגנו מכל משחק.
סיבות לאופטימיות: עם ההנהלה הכושלת של הקינגס, אין הרבה סיבות לאופטימיות.
סיבות לפסימיות: ולאדי דיבאץ חתם על הארכת חוזה, נראה שהסיכוי שקאזינס ייברח בשנה הבאה גבוה מאוד.
כיוון לעונה הבאה: יש כישרון בבירת קליפורניה, הבעיה זה המסביב, ייתכן שיחליטו לבנות מחדש ולהעביר את קאזינס בטרייד בגלל הסיכוי הנמוך שיישאר, מה שידרדר אותם לאחד מקומות האחרונים במערב.
דנבר נאגטס
העונה שהייתה: דנבר היא הפתעה גדולה, לאחר סיפור טיי לאוסון בקיץ האחרון, ביחד עם הבנייה המחודשת של הקבוצה דרך צעירים, היה נדמה שדנבר הולכת להתרסק השנה. למרות זאת מייק מלון הוכיח שהוא האיש הנכון לעבודה והצליח לייצר אופי לקבוצה מקולוראדו. דנבר נתנו הכל מול כל קבוצה שהם התמודדו מולה והצליחו לעבור בטבלה קבוצות שעל הנייר יותר מוכשרות מהם. כל זאת כולל ניצחון על המדורגת ראשונה, נתנו המון תקוות לעתיד.
סיבות לאופטימיות: במהלך העונה עלה לו לתודעה ניקולה יוקיץ' הסרבי, שנתן עונת רוקי גדולה והוכיח שהוא ייקח חלק גדול בעתיד של הנאגטס, ביחד עם ווויל בארטון, יש למה לחכות. וזה עוד בלי מילה על מודיאיי.
סיבות לפסימיות: דנבר צריכה לקוות שהתחלופה בין שני הסנטרים האירופאים המוכשרים שלה תעבור חלק. חוץ מזה עם העונה הנוכחית בסגל הקיים וחיזוק מהדראפט הקרוב, אין הרבה סיבות לפסימיות.
כיוון לעונה הבאה: אם מודיאיי יעשה את קפיצת השנה השנייה המסורתית, יהיה מעניין בקולוראדו, ולא בגלל הקנאביס החוקי.
יוטה ג'אז
העונה שהייתה: יוטה נתנה פייט עד הרגע האחרון במאבק על הכרטיס לפלייאוף, מבחינת הג'אז העונה הזו הייתה הצלחה, הקבוצה עדיין צעירה, והם כמעט הצליחו להשאיר את יוסטון החזקה מחוץ לפלייאוף במערב. הטרייד שהביא את שלבין מאק ליוטה באמצע העונה נתן דחיפה משמעותית לקבוצה והצליח לחפות על המחסור ברכז טבעי כתוצאה מהפציעה של דנטה אקסום. ביחד הג'אז הצליחו לייצר הגנה חסרת פשרות שגורמת לכל קבוצה שמשחקת נגדה לשקשק.
סיבות לאופטמיות: המרחק שהגיעו מהפלייאוף. דרק פייבורס נתן עונה טובה מאוד, הכשרון שלו חסר גבולות והוא מתחיל להראות את זה.
סיבות לפסימיות: מה התוכנית בעמדת הרכז? ברור שטריי בורק לא בתוכניות אם מאק ונטו עוקפים אותו ברוטציה. מאק היה שיפור על נטו אבל בכל קבוצה אחרת בליגה הוא מקסימום רכז שני. בונים על אקזום? קרובים ככל שהיו, לעומת החלק השני של העונה שעברה, יוטה הלכה אחורה. גובר לא היה פקטור ביותר מדי משחקים.
כיוון לעונה הבאה: חייבים פלייאוף בעונה הבאה. יוטה קבוצה עם פוטנציאל ותשתפר הגנתית עם אקסום בריא.
פילדפיה 76
העונה שהייתה: הסיקסרס היו מאוד יציבים העונה, הם התחילו רע מאוד, וסיימו רע מאוד. הנחמה היחידה היא ששוב הצליחו להתחמק משיא ההפסדים. הנחמה השניה היא שהתהליך נגמר. משפחת קולנג'לו השתלטה, ולפחות מבחינת כדורסל לא יכול להיות גרוע יותר.
סיבות לאופטימיות: הינקי עזב, חוזרים לשחק כדורסל, יש כשרון בפנסילבניה. עם בחירת דראפט גבוהה, סאריץ' ואמביד (אם אי פעם יהיה בריא) יש עם מה לעבוד.
סיבות לפסימיות: צעירים שכל הקריירה שלהם למדו להפסיד יתקשו להפוך כיוון.
כיוון לעונה הבאה: לפחות ינסו לנצח.
ברוקלין נטס
העונה שהייתה: הבשורה הכי גדולה שיצאה מברוקלין העונה זה שברוק לופז שיחק 70 משחקים ונתן את העונה האישית הטובה בקריירה שלו. חוץ מזה הכל דיי על הפנים, עם מאזן מביש של 21-57 (כרגע), הם עברו רק את פילדלפיה. הקו האחורי של ברוקלין ספג אינספור מהלומות וחוסר יציבות במהלך העונה, שהתחילה עם ג'ארט ג'ק כרכז פותח והסתיימה עם תכשיטים בדמותם של שון קילפטריק וקריס מקלו (מי?).
סיבות לאופטימיות: הם עדיין לא מכרו את בחירת הדראפט של 2019.
סיבות לפסימיות: אין בחירות, אין מאמן, אין כדורסל. קשה, קשה.
כיוון לעונה הבאה: SAME SAME
ניו יורק ניקס
העונה שהייתה: הניקס פחות או יותר הקדישו את העונה הזו לליטוש היהלום הלטבי, קריסטאפס פורזינגיס. הפאוור פוורוורד, שמתנשא לגבוה בלתי מבוטל של 2.22 מטרים, נבחר במקום הרביעי בדראפט האחרון לקול שריקות הבוז של אוהדי הניקס. הרוקי הציג עונה ראשונה מצויינת, ונראה שהשילוב שלו עם כרמלו מבטיח. זה לא הספיק כדי לאגור ניצחונות, החיסרון בעושה משחק ברמה גבוהה השפיע על השטף של הקבוצה. כתוצאה מהמחסור בנצחונות, וככל הנראה גם מהמחסור בשימוש בשיטת המשולש של פיל ג'קסון, דרק פישר, הוא זה ששילם את המחיר, ורמביס לא כל כך הצליח להציל את המולדת.
סיבות לאופטימיות: פורזינגיס הוא פוטנציאל לגרסה משופרת של דרק נוביצקי.
סיבות לפסימיות: כרמלו עדיין שם, זקן בשנה ועם חוזה מנופח. התקפת המשולש.
כיוון לעונה הבאה: הניקס יפלרטטו עם פלייאוף, אבל לא יותר, פורזינגיס ימשיך להשתפר.
מילווקי באקס
העונה שהייתה: הבאקס פתחו את הכיס והביאו את גרג מונרו, אחד המלפפונים המבוקשים בקיץ האחרון. לצערם הם מצאו את עצמם עם סגל שלא מסוגל לקלוע מבחוץ, דבר שהביא לסתימה רצינית בצבע בהתקפה. בעידן הכדורסל הנוכחי, קשה לאסוף נצחונות ללא קליעה, ובמילווקי למדו זאת על בשרם השנה. במהרה קיד הבין שמונרו הוא חור בהגנה שמבטל את כל ההתקדמות ההגנתית שהייתה להם בשנה שעברה. כך קרה שפעמים רבות מיילס פלאמלי פתח בחמישיה ואף קיבל יותר דקות מהרכש הטרי מדטרויט. העונה של מילווקי התחילה באמת עם העברתו של אנטטקומפו לעמדת הרכז, 2 מטרים ו11 סנטימטרים של שליטה בכדור, יכולת מסירה, והתפוצצות לטבעת הם משהו שלא רואים כל יום ומתכון בטוח לטריפל דאבל על בסיס יומי.
סיבות לאופטימיות: סיום העונה של הגריק פריק.
סיבות לפסימיות: גרג מונרו הוא חור בהגנה. מייקל קרטר וויליאמס הוא חור בהתקפה.
כיוון לעונה הבאה: זה רק שאלה של זמן מתי הם יתחברו ויראו את הפוטנציאל האמיתי של הקבוצה הזו.
אורלנדו מג'יק
העונה שהייתה: עוד קבוצה צעירה ומוכשרת שסובלת מחוסר יציבות שנובע מהגיל הצעיר של השחקנים שלה. כמה שהקבוצה מוכשרת הזו, ככה היא לא מסוגלת לקלוע, חוץ מאוון פורנייה שעשה קפיצת מדרגה השנה, אף אחד משחקניי הקבוצה לא נתן עונה יציבה מבחוץ. אורלנדו קלעה במחצית העונה הראשונה מעל 50% מהשדה, אך לא הצליחו לעמוד בקצב והתדרדרו. גם כשויקטור אולדיפו חזר לעצמו ונתן סיום טוב לעונה שהתחילה רע מבחינתו, המג'יק נפלו מהמאבק על הכרטיס לפלייאוף.
סיבות לאופטימיות: הכשרון הגולמי בסגל של המג'יק גדול מאוד, אורלנדו הולכת לדבר חזק מאוד בליגה בשנים הקרובות.
סיבות לפסימיות: יש סימני שאלה גדולים לגבי הקליעה של אולדיפו והיכולת שלו להוביל את הקבוצה הזו לנצחונות. ניקולה ווצ'ביץ' אמנם רושם מספרים יפים אבל אין להם שום השפעה על המאזן של הקבוצה.
כיוון לעונה הבאה: פלירטוט מסיבי עם פלייאוף לאורך כל העונה.
וושינגטון וויזארדס
העונה שהייתה: אם לא הייתה שיקגו, וושינגטון הייתה אכזבת העונה. הסגל של הוויזארדס, בהובלת אחד הרכזים הבכירים בליגה, מספיק מוכשר להוביל אותם לפלייאוף. העונה שלהם הסתבכה בגלל הרגליים המטורללות של בראדלי ביל, שברגע שהספיק להחלים מפציעה X, ספג את פציעה Y. גם כשביל היה בריא עדיין הקבוצה לא הצליחה לממש את הפוטנציאל שלה ולהתרומם, וול הציג מספרים יפים כמו תמיד אבל נראה שלהנהיג את הקבוצה הזו לפלייאוף זה כבר היה גדול עליו. הוויזארדס נראו לא מחוברים ולא פלא שוויטמן איבד את עבודתו חצי שעה אחרי תום העונה.
סיבות לאופטימיות: רנדי וויטמן הלך. חוץ מזה אולי יש סיכוי קטן שדוראנט יגיע בקיץ.
סיבות לפסימיות: מדברים על סקוט ברוקס במקומו, עם כל החלומות על דוראנט, נראה שוושינגטון יצאו מהקיץ עם בראדלי ביל על חוזה מקסימום.
כיוון לעונה הבאה: תעלומה. הקבוצה שהגיעה לפלייאוף ונתנה הופעה, או זו של העונה? לא ידוע.
שיקאגו בולס
העונה שהייתה: קשה להאמין ששיקגו שייכת לכתבה הזו. שיקאגו 2011 הייתה קבוצה מבטיחה שיש לה MVP. היא הפכה לקבוצה שעצובה שאין לה MVP, והעונה לקבוצה שעצובה ממה שהפך להיות ה MVP. דרק רוז הצליח לשחק העונה 66 משחקים לשם שינוי, אבל משהו השתנה אצלו. עם אם המספרים האישיים סבירים, הייתה לו השפעה שלילית על הקבוצה, כל זמן שהיה על הפרקט, אבל גם מחוצה לו. חוסר החיבור על המגרש גרם להתחלת המפולת בתחילת ינואר, וביחד עם פציעות של ג'ימי באטלר בפברואר, הבולס לא הצליחו להישאר מעל המקום השמיני. תום ת'יבודו מחייך איפשהו.
סיבות לאופטמיות: באטלר חתום לעוד 4 עונות.
סיבות לפסימיות: גאסול יעזוב, נואה יעזוב, רוז ישאר.
כיוון לעונה הבאה: אם הבולס יאבדו את גאסול ונואה, הם ידרשו להביא סגנון חדש. .
