מדי שלישי נעלה פה טור לסיכום השבוע שהיה ב-NBA.
ירוק עולה
בוסטון התחילה את העונה בצורה הכי רעה שיש. 5 דקות לתוך העונה היא ראתה את אחד הכוכבים הגדולים שלה נופל ולא קם. הערב נגמר בהפסד. כבר למחרת הייתה צריכה לשחק שוב והפסידה שוב. מאז היא כבר עם 12 נצחונות רצופים. פילדלפיה, ניו יורק, מילווקי, מיאמי, סן אנטוניו, סקרמנטו, אוקלהומה סיטי, אורלנדו, אטלנטה, לייקרס, שארלוט וטורונטו היו הקורבנות עד כה. הפציעה של הייוורד לא הייתה הפציעה היחידה שלהם. הם התחילו את העונה בלי מרכוס מוריס שחזר רק לאחרונה, אל הורפורד ישב בחוץ עם זעזוע מח, כרגע גם קיירי פצוע, והם ממשיכים לנצח.
ההתקפה שלהם נפגעה קשות מהחסרון של הייוורד, ובודאי מהחסרון הנוכחי של קיירי, אבל הסלטיקס מנצחים משחקים בהגנה ובהתלהבות. הם מובילים את הליגה עם דירוג הגנתי של 95.4. אמנם ההתקפה שלהם רק במקום 18, אבל זה מספיק להם לנט רייטינג של 8 שמדרג אותם במקום השני ביחד עם יוסטון. הישג הגנתי ראוי להערכה.
הסטטיסטיקה אומרת שארון ביינס הוא השחקן החשוב בהגנה של הסלטיקס. כשהוא על המגרש הדירוג ההגנתי של הסלטיקס הוא 91.2, הכי גבוה בין שחקני הסלטיקס ששיחקו עד כה דקות משמעותיות. כשהוא על הספסל הדירוג ההגנתי של הסלטיקס מתדרדר ב-7.2 נקודות. מצד שני, הדירוג ההתקפי עולה ב-13 נקודות בלי ביינס, וגם זה פקטור. צריך לזכור שהוא גם זה שהשבית את קיירי, ככה שבינתיים ההשפעה שלו על בוסטון היא שלילית. שאר השחקנים דיי מאוזנים ומדובר בהבדל של נקודה לפה, נקודה לשם, מה שמעיד על הספסל הנהדר של הסלטיקס. אפילו קיירי מתאמץ, וכשהוא על הספסל הדירוג ההגנתי של הסלטיקס יורד רק ב-2 נקודות.
קיירי מוביל את הסלטיקס בחטיפות עם 1.92, מה שמעניק לו את המקום הרביעי בליגה. הוא ירד בדקות, בנקודות ובאסיסטים, אבל גם באיבודים. האחוזים שלו ירדו וזה היה צפוי בלי הנוכחות של לברון. מצד שני כל ההתקפה עליו, ובינתיים הוא בהחלט עומד בזה בכבוד.
אל הורפורד הוא עמוד התווך השני בהתקפה. הוא שיפר משמעותית את האחוזים מעונה שעברה (48% לשלוש בינתיים), ומוריד כמעט 2 ריבאונד הגנה יותר מעונה שעברה. במשך כל הקריירה, הורפורד טען שהוא 4, ושיחק 5. ביינס מאפשר לו לזוז ל-4, ונראה שזה משפר אותו. עדיין הדבר הכי משמעותי הוא ה-4.7 אסיסטים למשחק שמניעים את ההתקפה של הסלטיקס. ג'ייסון טייטום היה אמור לקבל שנה ללמוד ולגדול, אבל הפציעה של הייוורד טרפה את הקלפים וזרקה אותו למגרש. ב-30 דקות הוא קולע 13.1 נקודות ומוריד 5.8 ריבאונדים אבל מה שהכי מרשים זה היעילות: 48.9% מהשדה, 47.6% לשלוש, ורק 1.7 איבודים. אלו לא מספרים רגילים לרוקי.
האיש שלא מדברים עליו הוא טרי רוז'ייר. רוז'ייר משחק 7 דקות יותר מעונה שעברה, והכפיל את ממוצע הנקודות שלו. הוא אמנם עושה את זה באחוזים של גבינה (36% מהשדה), אבל הוא מוסיף המון לב ומלחמה בהגנה. ג'יילן בראון לוקח על עצמו יותר ונותן הרבה יותר תוצרת. עליה של 8 נקודות ו-4 ריבאונדים זה שיפור משמעותי. צריך לזכור שבראון מיעט לשחק בעונה שעברה, והעונה הוא מקבל דקות של שחקן מפתח. מי שדווקא הלך אחורה הוא מרכוס סמארט שנמצא בשנת חוזה. ההגנה שלו היא שם דבר בליגה ובקרב האוהדים. גם ההתקפה, אבל לשמצה. הוא קולע ב29% (מהשדה ומהשלוש) וגם ממוצע הנקודות שלו ירד מעונה שעברה.
עם כל הכבוד לכל השמות, הקרדיט העיקרי מגיע לבראד סטיבנס, אחד המאמנים המוערכים בליגה. הוא הרכיב קבוצה חדשה לגמרי, איבד את אחד השחקנים המובילים שלו ומוציא מהשחקנים שלו את המקסימום הן בהגנה והן בהתקפה. הסלטיקס קיזזו 10 נקודות מהדירוג ההגנתי שלהם בעונה שעברה, וזה ממש לא פשוט לעשות את זה עם קבוצה כמעט חדשה לגמרי. הדבר הכי קשה לחבר בין שחקנים שלא שיחקו אחד עם השני זה הגנה שמבוססת על המון תקשורת. בהתקפה עם שחקנים כמו קיירי, הורפורד וטייטום זה יסתדר. בהגנה זה חיבור, כימיה ומאמן. הנה דוגמא לאיך ההגנה של הסלטיקס עובדת
אחת הבעיות הקשות של הסלטיקס בעונה שעברה הייתה בריבאונד הגנה. הסלטיקס לקחו רק 75.3% מהריבאונדים שנפלו מתחת לסל שלהם, מספיק למקום 27 בליגה. השנה הם לוקחים 81.2% מהכדורים החוזרים מתחת לסל שלהם, מקום רביעי בליגה. שיפור משמעותי ביותר. סטיבנס לא רק מאמן הגנתי, הוא ידוע בעיקר בזכות ה-ATO שלו (after time out). והנה דוגמאות מאותו משחק (אלוהים איזה פרקט מזעזע) לאיך הוא משתמש בהגנה של הבאקס נגדה:
אם ינצחו בברוקלין הלילה, הם יגיעו למפגש מסקרן נגד הווריורס עם רצף של 13 נצחונות על הקו. יהיה חם.
הברו-בוגי דורס
איך עובד השילוב בין אנתוני דייויס לדמארכוס קאזינס? על פניו מצויין, אבל בואו נבדוק לעומק.
קאזינס בינתיים הוא אחד מהשחקנים הטובים בפאנטזי עם מספרים מצויינים ולמרות 5.2 איבודים למשחק. הוא לא מחרב את אחוזי השדה וזו כבר התחלה מצויינת. המספרים שלו נראים טוב, אבל מדובר בעליה שקולה לעליה במספר הדקות שהוא משחק. העליה באיבודים פחות שקולה. הנוכחות של קאזינס משפיעה על מספר הזריקות של דייויס שזורק 3 זריקות פחות מעונה שעברה. מצד שני היעילות עלתה, והוא מגיע כמעט לאותם ממוצעים עם אחוזים משופרים, ושיפור קל בריבאונד ובאסיסטים. השניים לא דורכים אחד לשני על האצבעות וחיים טוב אחד עם השני.
אז איפה זה פחות טוב? עם שני הגבוהים הכי דומיננטיים בליגה, הייתם מצפים שהפליקנס ישלטו בריבאונד במשחקים שלהם. אז לא. רק מקום 23 באחוזי ריבאונד התקפה בליגה, ורק מקום 12 באחוזי ריבאונד הגנה בליגה. באחוזי ריבאונד כללי הם במקום 14 בליגה. וכל זה כאמור עם צמד הגבוהים הכי דומיננטי בליגה. ריבאונד זה עבודה קבוצתית, אבל כשיש לך את השניים האלה אפשר לצפות למיקום טוב יותר.
בסופו של דבר הבעיה של הפליקנס היא שאין להם שחקנים. רק חמישה שחקנים בקבוצה מחזיקים בנט רייטינג חיובי: קאזינס, דייויס, הולידיי, מור ונלסון שהצטרף זה עתה. כשהם יורדים מהמגרש, במיוחד קאזינס והולידיי שמנהלים את המשחק, המצב קטסטרופה. רונדו ישפר את מצבת השחקנים, אבל כנראה שזה יבוא על חשבון נלסון או מור. הסגל של הפליקנס קצר להחריד, וכל פציעה תשלח אותם למעמקי הלוטרי.
הבהלה לזהב
דנבר משאירה את חודש אוקטובר מאחוריה. פתיחה לא טובה, בעיות בכימיה, מילסאפ לא משתלב, יוקיץ' לא קולע ושאר מרעין בישין. השורה התחתונה נט רייטינג של 1.6- נקודות, דירוג הגנתי של 105.2 שמספיק למקום 18 בליגה, ודירוג התקפי של 103.7 שמספיק למקום 16. בנובמבר הם עומדים על נט רייטינג של 5.7, מקום שישי בליגה, דירוג הגנתי משופר של 103.4 (מקום 14 בליגה), ודירוג התקפי של 109.1, מקום שמיני בליגה. קחו בחשבון שהמספרים הנ"ל כוללים תבוסה לווריורס (שאגב, קורעים את הליגה בנומבר עם נט רייטינג של 20.7 ודירוג הגנתי של 92.5, מקום ראשון בהגנה, מקום שלישי בהתקפה, אבל די נמאס לדבר עליהם).
מילסאפ ויוקיץ' נראים הרבה יותר טוב, והשניים מנהלים את ההתקפה ומקבלים תפוקה מוויל בארטון, ג'אמאל מורי וגארי האריס.
תזכרו שלדנבר יש את הבית הכי קשה בליגה (פיזית). זאק לואו אירח בשבוע שעבר את גארי האריס לראיון סופר מעניין (חפשו בלואו פוסט – הפודקאסט של לואו) והם דיברו על הקושי הזה וכמה קשה להתרגל לגובה. האריס סיפר שלפעמים זה פועל הפוך. הם משחקים בחוץ, חוזרים הביתה, קבוצת החוץ מגיעה לדנבר לפניהם, מתרגלת לגובה, והיתרון נמצא אצלה. זה מה שקרה עם הווריורס למשל.
*נכתב לפני ההפסד של דנבר בפורטלנד…
הכי גרועים שיש
שיקגו, אטלנטה ודאלאס ללא ספק מובילים את הליגה הפוך, ועדיין סקרמנטו לוקחת אותם בסיבוב. הקינגס נראים נורא, אבל מה שהכי לא ברור זה למה היל וראנדולף משחקים כל כך הרבה על חשבון הצעירים שלא מקבלים דקות. חוץ מזה לא ברור מה בדיוק פיניקס השיגה בחילופי המאמן – בחירת לוטרי מאוחרת?
