סטיב קר – מתוך שושלת הלוחמים

סטיבן דאגלס קר הוא הילד השלישי למלקולם קר ואן זוויקר-קר. הוא נולד ב-27 בספטמבר 1965 בביירות, לבנון. אביו, מלקולם, היה פרופסור באוניברסיטה האמריקאית בביירות שהתמחה בלימודי המזרח התיכון. סטיב בילה את ילדותו בין דרום קליפורניה, לבנון, מצריים וטוניסיה. סטיב נדהם מהעוני שהוא ראה במדינות האלו, עוני שלא קיים בפסיפיק פליסייד – העיירה בה גרו באיזור סן דייגו.

"זה הפך אותי ליותר רחום וזה גרם לי להעריך את המדינה שלנו. לא רק על הנוחות והחופש שיש לנו, רק בשביל השמחה שמורשה לנו כל יום. רוב האנשים לא גדלים עם שמחה בחיים שלהם. הם נאבקים לשרוד. זה הכה בי חזק בגיל צעיר מאוד."

סטיב שיחק כדורסל בתיכון פליסיידס והיה הרכז הפותח של התיכון. הייתה לו קליעה נהדרת מבחוץ, אבל בגובה 188 ס"מ ומשקל 80 ק"ג הוא לא נחשב לפרוספקט מבטיח ברמת המכללות. קר רצה לשחק ב-UCLA. אחד מזכרונות הכדורסל הראשונים שלו היו מ-UCLA. הוא היה בקהל ב-1 לדצמבר 1973 כשהמכללה עמדה על 76 נצחונות רצופים ופגשה את מכללת מרילנד. UCLA יצאה עם נצחון דחוק בנקודה, וקר שאל את אביו ביציאה למה כולם כועסים, למרות הנצחון.

"הציפיות קצת יותר גבוהות מזה."

כשהיה בן 12, קר היה נער כדורים של המכללה, בזמן שאביו השלים שם את הפרופסורה שלו. הסיכויים היו נמוכים. אחרי שסיים את התיכון, ביוני 1983, סטיב עדיין חיפש מכללה שבה יוכל לשחק כדורסל והלך לשחק בטורניר ראווה שהתקיים בלונג ביץ'. הוא כבש את עינו של לוט אולסון, המאמן הנכנס של מכללת אריזונה.

כשמדברים על המאמנים הגדולים שקר שיחק תחתם בדרך כלל מזכירים את פיל ג'קסון וגרג פופוביץ'. צריך להזכיר גם את אולסון, שהיה מאמן מכללות נהדר. אולסון הביא את מכללת אייווה 5 פעמים לטורניר ה-NCAA ופעם אחת לפיינל פור, לפני שאריזונה גנבה אותו. אריזונה נכנסה לליגת הפאק 10 רק ב-1978 ולא ממש הצליחה להתרומם. את עונת 82-83 היא סיימה עם מאזן של 4 נצחונות ו-24 הפסדים. היא הביאה את אולסון לשנות את זה. לאולסון נשארה מלגה אחת לתת, והוא נתן אותה לסטיב.

אבל רגע לפני שהתחיל את לימודיו באריזונה, קר נסע לבקר את אביו בבירות. ב-1983 המצב בלבנון היה תוהו ובוהו, מלחמת כל בכל. סטיב היה אמור לעזוב את ביירות ב-12 באוגוסט, אבל באודו בטרמינל, התחיל מטח פגזים על השדה שהשבית אותו למספר שבועות.

"אתה אף פעם לא יודע איך המוות נשמע עד שאתה שומע את אחד הפגזים האלה נופל קרוב אליך. זה היה הצליל של המוות. אני לעולם לא אשכח את זה."

אביו של סטיב עשה כמה טלפונים בנסיון להוציא את בנו מלבנון. בסופו של דבר, 3 ימים מאוחר יותר, הוא ארגן רכב ונהג שהסיעו את סטיב לעמאן, משם הוא טס למצריים וחזרה לארה"ב. מלקולם היה אמור לבוא לראות את סטיב משחק כדורסל במרץ 1984, אבל ב-18 בינואר 1984 שני חמושים מהג'יהאד האיסלמי פגשו אותו בקמפוס באוניברסיטה האמריקאית, וירו בו למוות.

אריזונה הייתה באותה תקופה עם 11 הפסדים מתוך 13 משחקים. היא הפסידה את כל 4 המשחקים נגד יריבות מליגת הפאק 10. יומיים לאחר הרצח היא הייתה אמורה לשחק נגד אריזונה סטייט. סטיב קיבל את ההודעה באמצע הלילה מחבר של המשפחה. אולסון שלח מישהו שיאסוף אותו והוא שהה בביתו של המאמן בימים הבאים. אולסון היה בטוח שסטיב ייקח זמן בחוץ, אבל סטיב התעקש לשחק. הוא בכה בחדר ההלבשה, בכה בזמן דקת דומיה לפני המשחק. 8 דקות לתוך המשחק סטיב נכנס ומייד קלע סל מ-8 מטר (לא היו שלשות במכללות אז). הוא מייד קלע אחד נוסף. אריזונה הביסה את אריזונה סטייט 71 – 49. סטיב קלע 12 נקודות. כנגד כל הסיכויים, זה היה משחק ההגעה שלו.

קר אהב את הזריקות מ-8 מטר, למרות שבלי השלשות לא היה בונוס. הדיוק שלו היה מדהים – 51% מהשדה בעונת הפרשמן. בעונתו השניה במכללה הוא כבר שיחק 33 דקות, וקלע 10 נקודות ב-56.8% מהשדה. אריזונה סיימה במאזן 21 – 10 והגיעה לראשונה מזה 8 שנים לטורניר ה-NCAA. היא תמשיך ל-23 הופעות רצופות תחת אולסון.

בעונתו השלישית שון אליוט הגיע לשחק באריזונה והשניים הובילו את אריזונה לאליפות הפאק 10. קר סיים עם 14.4 נקודות, שני רק לאליוט. אולסון לקח את קר לשחק במדי ארה"ב באליפות העולם בספרד 1986, ביחד עם אליוט, דייויד רובינסון וצ'ארלס סמית'. סמית' אמר שלא ידע מי זה קר, וחשב שהוא הגיע לשם רק בגלל אולסון. בחצי הגמר ארה"ב פגשה את ברזיל, וקצת יותר מ-4 דקות לסיום הגיע סוף האליפות לסטיב בצורה כואבת. מגן ברזילאי חתך אותו וסטיב נחת בצורה משונה על רגל ימין. הוא קרע את ה-MCL וה-ACL. הוא ירד מהמגרש נתמך על ידי צ'ארלס סמית' ואוסקר שמידט. קר רצה להוכיח שהוא יכול לשחק עם הטובים בשחקני המכללות, ועכשיו קריירת הכדורסל שלו, אם בכלל הייתה כזו, עמדה בסכנה גדולה. בזמן שהחברים השלימו את הזכיה בזהב, קר כבר היה בחזרה בארה"ב בדרך לניתוח.

טים טאפט, רופא הנבחרת הודיע לקר שהוא אולי לא ישחק יותר כדורסל. 5 שנים קודם זה כנראה היה נכון. פציעה כזו הייתה מסיימת קריירה. למזלו של קר ב-1986 האופציה לשחזור הרצועות, ניתוח ושיקום כבר היו קיימות. קר ישב בחוץ את עונת 86-87 עם הפציעה, מה שאיפשר לו לשחק במכללה עונה נוספת. בפועל הוא היה מאמן סטודנט באותה עונה.

"חשבנו שאנחנו הולכים להיות ממש טובים, אז זו הייתה מכה קשה." אומר ברוס פרייזר, עוזר המאמן של קר בווריורס, ואז שחקן במכללת אריזונה. "כשהוא היה בחוץ אותה שנה, הוא לא היה על הפרקט מאמן, אבל אני חושב שהוא תמיד חשב שהוא יאמן."

קר חזר לשחק בעונת 87-88 לאריזונה מצויינת. שון אליוט עדיין היה שם, וטום טולברט הגיע עונה קודם מ-UC אירוויין. דווקא חידוש אחר הפך את המשחק של קר למשהו אחר – המכללות סוף סוף אימצו את קו ה-3 וקבעו אותו במרחק 6 מטר, הרבה יותר קרוב מהזריקות שקר אהב לקחת מ-8 מטר. עכשיו יהיה להן ערך מוסף. זה גם פתח בפני קר מחדש את האופציה להגיע ל-NBA, אם יוכיח את עצמו כקלע שלשות אמין. קר עשה את זה, הגם שנכשל בבמה הגדולה מכולם.

בפברואר אריזונה פגשה את מכללת אריזונה סטייט בחוץ. קומץ אוהדים התחילו בקריאות עידוד של אש"ף (PLO), תחזור לביירות, ועוד הפניות לרצח אביו. קר עם דמעות בעיניו הפגיז 6 מ-6 שלשות במחצית הראשונה בדרך להביס את היריבה.

קר רשם עונה מדהימה שבה קלע 61% משלוש 102 קליעות, מ-167 זריקות. 9 מתוך 12.6 הנקודות שלו הגיעו משלשות. הוא המשיך להצטיין עד חצי הגמר, שם פגשה אריזונה את אוקלהומה של מוקי בליילוק וסטייסי קינג. הסונרס כפו על היריבות שלהן 24 איבודי כדור עם שמירות לחץ. קר שיחק 40 דקות אבל במשחק הכי חשוב בקריירת המכללות שלו, פשוט לא פגע בכלום. הוא סיים עם המשחק עם 6 נקודות ב-2 מ-12 לשלוש. הוא קרא למשחק הזה – המשחק הכי מתסכל של חייו.

"בגלל מה שקרה בחיי, אני לא הולך להרהר כל כך הרבה על משחק כדורסל קולג'ים., אפילו המשחק הכי חשוב של חיי. האם הייתי בדכאון? בטח. עצבני? בודאי. אבל הרגשתי שסיימתי? בשום פנים ואופן. חזרתי מהפסדים הרבה יותר גדולים מזה."

טום טולברט ששיחק עם קר טוען אחרת:

"הוא חושב על זה כל הזמן. אני אומר לו: בן אדם, תשחרר. זה היה לפני 30 שנה."

רוצים לראות את הספר יוצא לאור? רוצים לקבל אותו? תימכו בפרוייקט ההד סטארט