עונת 2021-22 הסתיימה עם קאמבק מרשים ואליפות מרגשת של גולדן סטייט. בצד השני של ארה"ב, דוראנט וקיירי דאגו שלא נשתעמם באוף סיזן ושנשאר עסוקים. גם במזרח וגם במערב יש קונטנדריות שהתחזקו, יש קבוצות שמתכננות את הטנקינג שלהן ומריירות על ויקטור וומבניימה ויש את הניקס. אה, כן. ופופ ולברון בדרך לנפץ שיאים אישיים. לקראת העונה הקרובה, קבלו את פרויקט 'קבוצה ביום' של 'הכדור הכתום'.

הקבוצה היום: לוס אנג'לס לייקרס

נשארו: ראסל ווסטברוק (זמני?), אנתוני דיוויס, לברון ג'יימס, אוסטין ריבס, ווניין גבריאל

עזבו: סטנלי ג'ונסון, טיילן הורטון טאקר (טרייד ליוטה), קנט בייזמור, מאליק מונק (סקרמנטו), כרמלו אנתוני, דוויט הווארד, ווין אלינגטון, DJ אוגוסטין, טרבור אריזה (ללא קבוצה)

הגיעו: דניס שרודר, תומאס בראיינט, דמיאן ג'ונס, לוני ווקר ה-4, טרוי בראון ג'וניור, חואן טוסקאנו אנדרסון (שוק חופשי),  פטריק בברלי (טרייד), מקס כריסטי, סקוטי פיפן ג'וניור

חמישייה: ראסל ווסטברוק, פטריק בברלי, לברון ג'יימס, אנתוני דיוויס, תומאס בראיינט

ספסל: דניס שרודר, דמיאן ג'ונס, לוני ווקר ה-4, טרוי בראון ג'וניור, חואן טוסקאנו אנדרסון וינן גבריאל, אוסטין ריבס

המהלכים הגדולים של עונת 2021/22:

אז מה היה לנו שם?

אז אחרי הפסד בסיבוב הראשון לפיניקס, הבינו פרנסי הקבוצה (לברון ג'יימס) שמודל שני הכוכבים + עומק לא עובד לקבוצה, וצריך להביא כוכב נוסף. הרעיון הוא שיהיה שחקן נוסף שיוכל לסחוב את הקבוצה במקרה שלברון או אנתוני דיוויס יחמיצו משחקים. שורה של כוכבים רואיינו לתפקיד בביתו של ג'יימס, כולל דמיאן לילארד אשר דחה את ההצעה על הסף, ודמאר דרוזן (אשר כבר היה בטוח שהוא בדרך לקבוצה). בהחלטה פרובוקטיבית משהו, הוחלט כי יליד קליפורניה ובוגר UCLA, ראסל ווסטברוק יאייש את המשרה, כשמונטרז הארל, קייל קוזמה וקונטביוס קולדוול-פופ יעשו את המעבר לוושינגטון וויזארדס תמורתו. ההתאמה בין ווסטברוק לג'יימס עוררה חשש, אך כישרון עדיף על התאמה. בקבוצה כבר הודיעו כי הם  מודעים לסימני השאלה, וכי השחקנים כבר שוחחו על ההתאמות ביניהם, כשווסטברוק יודע כי עליו להתאים את משחקו, והמטרה – אליפות ורק אליפות. גם לברון ג'יימס הגיע להרגיע (בציוץ שנמחק מאז):

אחרי שלושה משחקים, בקבוצה חגגו את הניצחון הראשון בעונה במשחק צמוד על הגריזליס, ועם אופטימיות להמשך – על אף שסיים את המשחק עם 9 איבודים, 8 חסימות שביצע ווסטברוק במהלך המשחק הראו כי השחקן אכן הבין מה תפקידו ואיך להיות איום-אוף בול.

ו… זה נגמר. זו הייתה הפעם האחרונה בעונה שווסטברוק חסם יותר מפעמייים במהלך משחק, ושבועיים לתוך הניסוי כבר הספיקו כדי לייצר סרטון בן 8 דקות (!) שמתאר את ההחטאות והאיבודים הגרועים ביותר שלו

הלייקרס המשיכו לדשדש, והמשחק הבא של הקבוצה מול הגריזליס כבר נזכר בזכות היילייט שונה לגמרי

אז כן, זו הייתה שנת הווסטברוק. אחרי חצי שנה בוויזארדס שנראתה כאילו הצליח להחזיר את גלגל הזמן, הגארד האקספלוסיבי הפך להיות הפנים של הכישלון של עונת הלייקרס. אמנם מלא ברצון טוב הוא הוריד את אחוזי ה-USG שלו לנמוכים ביותר מאז עונתו השניה בליגה והמשיך להגיע לטבעת ולרוץ בטראנזישן הכי חזק שהוא יכול, אך עשה זאת ביעילות כ"כ נמוכה, שזה כבר היה מקביל להתקפה סבירה במשחק העומד (4 פעמים למשחק ב- 0.85 נק' לפוזשן. לצורך ההשוואה, אף אחד מאלו שעשו זאת יותר מ-4 פעמים במשחק לא ירד מ-1.05 נקודות לפוזשן). האם היה אפשר להשתמש בווסטברוק בצורה אחרת? אולי, אבל חלק מרכזי לא פחות מהכישלון שלו היה בלתי נמנע, לאור הירידה ביכולות שלו. בצד ההגנתי לעומת זאת, הוא שמר על עקביות משנים קודמות והמשיך לא לעשות הגנה.

חלק מהבעיה של ווסטברוק היה כנראה זה שהוא תמיד היה שם. הדרך הקלה להתחמק מאחריות היא פשוט לא להיות. עם 78 משחקים (שלושה משחקים שהחמיץ כשהעונה כבר נגמרה) הוא היחידי בלייקרס שעבר את ה-70 משחקים (לצד מאליק מונק). אנתוני דיוויס, זו שנה שניה ברציפות, לא עבר את ה-40 משחקים בעונה, ולברון ג'יימס נעצר על 56. הפציעות של שחקני המפתח (כולל אפילו קנדריק נאן, השחקן היחיד שקיבל יותר ממינימום ולא שיחק באף משחק העונה) לצד העובדה שלמעט עונה טובה של מונק ושל כרמלו אנתוני, הקבוצה לא הצליחה לפגוע באף אחד משחקני המינימום שהחתימה, וגם בחירה אומללה בטיילן הורטון־טאקר (9 נקודות ב-26% מהשלוש) על-פני אלכס קארוסו שעושה חייל במדי הבולס. גרמו לכך שפרנק ווגל נאלץ לתמרן בין ליינאפים שונים ומשונים בין כל משחק, כשהלייקרס הם הקבוצה היחידה ללא אף ליינאפ שעבר את ה-200 פוזשנים העונה.

למרות שני הפסדים ל-OKC, עשרה משחקים שהחמיץ לברון בפתיחת העונה ופציעה של דיוויס שהשביתה אותו לקצת יותר מחודש, בלייקרס הצליחו לג'עג'ע ואפילו להישאר במאזן חיובי עד חודש ינואר. הצרה, כמו שידע כל מי שמסתכל על הלו"ז, הוא שהחצי הראשון של הלו"ז של הלייקרס היה הקל ביותר בליגה. החל מהמשחק המדובר מול הגריזיליס, התחיל החלק המאתגר. הלייקרס ניצחו 6 מ-20 המשחקים הבאים, כשגם חזרתו של אנתוני דיוויס לשמונה משחקים (עד שהושבת שוב עד לתום העונה) לא סייעה. איכשהו, העונה המוזרה של המערב הובילה אותם לכך כשגם במאזן שלילי של 31-42 הם נותרו עם סיכוי ריאלי להיכנס למקום העשירי ולפליי-אין, לו רק היו מנצחים 4 משחקים מ-8 האחרונים. הם סיימו את העונה עם רצף של שמונה הפסדים, והכניסו את הספרס המבולבלים לפליי-אין, קבוצה שכבר העבירה את מיטב שחקניה בטרייד דדליין ורק ניסו להפסיד. המועמדת מס' 1 לאליפות בפתיחת העונה, מסיימת מחוץ אפילו לפליי-אין במה שהוא אולי הכישלון הגדול בתולדות הליגה.

קיץ חם

כיאה לקבוצה מפסידה, הקיץ של הלייקרס החל מיד לאחר סיום העונה. הדלפה לווג' ב-04:00 שעון ארה"ב ופגישה רשמית יומיים אח"כ סימנה את סיום הקדנציה של פרנק ווגל כמאמן הלייקרס. ווגל מסיים את הקדנציה שלו אחרי שלוש עונות ואליפות אחת, ושנה אחת אחרי שחתם על הארכת חוזה. זו כמובן לא הייתה הפתעה, לאחר שכבר בחודש ינואר מקורות בקבוצה אמרו כי משרתו בסכנה, וכמעט פוטר אחרי הפסד 133-96 לדנבר נאגטס. הטיעון המרכזי, לפי דיווח של סם אמיק, היה דווקא על רקע חוסר יכולתו של ווגל להתחבר ולמקסם את יכולתו של ראסל ווסטברוק.

דיווחים חוזרים ונשנים על חוסר תקשורת בין ווגל לכוכב הממורמר, אשר לא היה מרוצה מהערותיו של ווגל כשצפו בסרטוני משחק, הוכחו כנכונים במסיבת עיתונאים כנה בסוף העונה: "אני לא יודע מה היו הבעיות שלו איתי", טען ווסטברוק, "אף פעם לא היו לי בעיות עם אף מאמן לפני זה. מההתחלה היייתה לי תחושה שאנחנו לא רואים עין בעין, אני לא יודע למה, הוא צריך לענות על זה. זה מבאס, אבל זו לא אשמתי".

ווסטברוק המשיך להיות הנושא המרכזי בקיץ. אחרי עונה סיוטית, זה לא היה סוד כי הלייקרס מנסים להעביר אותו. מה יידרש בשביל זה? "כל מה שיש לכם", הודיעו היריבות. מצד שני, זה לא כ"כ הרבה. ללייקרס נותרו רק שתי בחירות שהם יכולים להעביר, של דראפט 2027 ו-2029, ושתיהן לא יכולות להיות מוגנות. בהתחשב בגיל של כוכבי הלייקרס, אלו שני נכסים אטרקטיביים למדי. הלייקרס מצידם, שמו שתי מגבלות: הבחירות הללו חייבות לעבור בתמורה לשחקן או שחקניםים שיהפכו את הלייקרס לקונטנדרים ברורים, וגם לא להשפיע על מצב תקרת השכר של הקבוצה לשנה הבאה, בה הם יכולים להגיע ל(כמעט) חוזה מקס'. כמה שבועות בהם הלייקרס קיוו לנצל את בקשת הטרייד של קווין דוראנט בברוקלין כדי להשיג את קיירי אירווינג הוכחו כחלומות באספמיה, אחרי שדוראנט ביטל את הבקשה והנטס החליטו שהם לא מעבירים את אירווינג. שוק הטריידים עבור ווסטברוק הוכח כבעייתי, כאשר אף אחת מהקבוצות מוכנה לקלוט אותו כשחקן, אלא רק כחוזה שייחתך. טרייד נוסף שהגיע אל קו הסיום הוא מעבר שלו בתמורה למיילס טרנר ובאדי הילד, אך כמו שהודיע מנג'ר הפייסרס בימים האחרונים, הוא לא ייצא לפועל, וטרנר יפתח את העונה במדי הפייסרס. הסיבות, לפי דיווחים – הלייקרס לא היו מוכנים לשים את שתי בחירות סיבוב הראשון.

אז סיכויים גבוהים שווסטברוק יישאר במדי הקבוצה בפתיחת העונה, שזה בדיוק מה שסוכנו (לשעבר) ביקש ממנו. בעוד אירוע ביזארי שאירע הקיץ, ווסטברוק וסוכנו מאז עונת הרוקי, ת'אד פוצ'ר, נפרדו, על בסיס "פערים בלתי ניתנים לגישור". אירוע שגרתי סה"כ, למעט ההודעה המאוד כנה שפוצ'ר פרסם לאחר הפרידה, בה אמר כי הוא מפציר בווסטברוק להישאר בקבוצה ולא לעבור בטרייד, וכי העובדה כי כעת קבוצות דורשות נכסים נוספים שיוצמדו לווסטברוק ושיעזוב בביי-אאוט לאחר מכן, יגרור להפחתת הערך של ווסטברוק בשוק. לא מאוד ברור מה זה אומר מבחינת ווסטברוק, אין ספק שזה לא מעיד טובות על הרצון והיכולת שלו להישאר בלייקרס. זה מצטרף לעוד אירוע מוזר כמה ימים קודם לכן, בהם הוא ולברון התעלמו אחד מהשני בליגת הקיץ בלאס וגאס. כי אם כבר טלנובלה, אז עד הסוף.

הלייקרס כן הוסיפו עוד שחקנים, גם הם כמובן בראי ווסטברוק. פטריק בברלי הגיע בטרייד מיוטה בתמורה לטיילן הורטון טאקר שלא התאים (עדיין רק בן 21). בברלי כמובן עם היסטוריה ענפה מול ווסטברוק, לאחר שגרם בשוגג לפציעתו בפלייאוף, ולאחר שלטענתו ווסטברוק גם גרם להורדת המניה שלו, לאחר שטען כי בברלי לא מגן טוב, אלא רק נראה כך. השניים מנסים לשדר עסקים כרגיל, והלייקרס כבר שחררו סרטון שלהם מברכים אחד את השני לשלום בהתלהבות. אחרי עונה טובה במינסוטה, בברלי בהחלט מסמן את כל מה שהלייקרס צריכים – 3&D שלא צריך את הכדור ביד. בברלי, שחגג 34 לפני חודשיים כבר לא אותו שחקן הגנה, וגם כקלעי לא זכה אף פעם לכבוד, אך הוא בהחלט צעד בכיוון הנכון.

לצידו הוחתם גם דניס שרודר על חוזה מינימום, אחרי טורניר יורובאסקט מצוין. שרודר חוזר ללייקרס אחרי שעזב את הקבוצה אשתקד ודחה הארכת חוזה שמנה, אך פלייאוף רע הותיר אותו ללא קונים. הוא ניסה לשקם את המוניטין בבוסטון, אך גם שם העובדה כי הסלטיקס ניצחו 20 מ-26 משחקים לאחר שעזב (לעומת מאזן של 31-25 איתו) והיו קונטנדרים ברורים לא מאוד תרמה לו. שרודר הוא קלעי לא יציב שנשען על יכולת החדירה שלו וקלע רק פעם אחת בקריירה ביעילות שמעל ממוצע הליגה. יחד עם זאת, הוא היה אפקטיבי לצד לברון בעונה הסדירה, ועל חוזה מינימום זה שווה ניסיון. וכן, ההשוואה הכי דומה לו בליגה נמצאת ממש לידו ברוטציה.

דרווין האם מונה לתפקיד המאמן. אחרי שמועות כי הלייקרס רודפים אחרי "שם גדול" בשוק האימון, כמו קווין סניידר, דוק ריברס או אפילו ניק נרס, הקבוצה בחרה במאמן שנה־ראשונה שניסה למצוא משרה של מאמן ראשי בכמה שנים האחרונות. האם ידוע כמאמן הגנתי וכאחד עם תקשורת טובה, שלדברי מקורות בלייקרס, כ"כ הרשים אותם בידע ה-X'S & O'S שלו, שהם וויתרו על פגישת המשך עם שאר המועמדים.

שאר ההחתמות של הקבוצה היו במטרה מוצהרת להצערת הקבוצה. לעומת הווטרנים שהוחתמו קודם בשנים הקודמות על המינימום, אף שחקן שהוחתם השנה לא עבר את ה-30: לוני ווקר (24) הוחתם על 6 מיל' לשנה הקרובה (שנה שניה אופציית שחקן). ווקר היה בחירת סיבוב ראשון של הספרס אשר לאחר ארבע שנים של קליעה והגנה לא יציבה החליטו שלא להציע לו הצעת היענות ולתת לו לחתום בלייקרס כשחקן חופשי. תומאס בראיינט (25) גם חוזר לקבוצה, אחרי שהתחיל את הקריירה בה, ואחרי עונה לא טובה בוויזארדס, בה החלים מפציעה.

שאר שחקני המינימום: בקבוצה יקווה לעונת פריצה של טרוי בראון ג'וניור (22), כשדמיאן ג'ונס (27) וחואן טוסקנו־אנדרסון האלוף הטרי (29) ישמשו כוטרנים שיודעים איך לשחק.

עוד תוספת שיכולה להיות משמעותית, היא החלמתו של קנדריק נאן. הלייקרס משחררים המון אופטימיות בנוגע לכשירותו ובנוגע ליכולות שלו כעת. נאן קלע 15 נקודות ב-38% מהשלוש בעונתו הכשירה האחרונה.

הקבוצה כן איבדה את מאליק מונק לחוזה של 19 מיל' לשנתיים בסקרמנטו

ולבסוף, לברון ג'יימס חתם על הארכת חוזה לשנתיים בקבוצה, מה שישאיר אותו במדיה לעוד שנה אחת לפחות (שנת 2024)

ועכשיו, מה עכשיו?

אז עד כה עסקנו בעיקר בכוכב אחד, שבאמת סביב השימוש בו יש הרבה סימני שאלה. אבל ווסטברוק או לא ווסטברוק, זה לא באמת משפיע. ללייקרס יש שני כוכבים והשאלה המרכזית היא עדיין – האם אנתוני דיוויס יכול לשחק יותר מ-50 משחקים בעונה, ובאיזו רמה. המספרים ברורים – גם בשנה שעברה, דיוויס היה עוגן הגנתי כשהגנת הקבוצה הייתה טובה יותר ב-6.4 נקודות ל-100 פוזשנים כשהוא היה על המגרש. חלק מזה קשור ליכולות שלו, חלק מזה קשור לזה שהקבוצה נאלצה לשחק הרבה עם לברון בסנטר בהיעדר תחליף ראוי. אבל הנקודה ברורה – אף קבוצה לא אמורה לשמור על אותה רמה ללא כוכב ראשי, ודאי לא קבוצה שבנויה כמו הלייקרס. האם ללייקרס יש יכולת לשמור אותו בריא וגם לקבל ממנו לפחות 60 משחקים?

יחד עם זאת, המספרים של דיוויס ברורים מהצד השני – כשדיוויס היה על המגרש, בין אם זה אם לברון ללא ווסטברוק, ובין אם זה לצידו של ווסטברוק ללא לברון, ובין אם זה שלושתם יחד – הנט רייטינג של הקבוצה תמיד היה שלילי. הלייקרס לא מקלים על AD עם בחירת הגארדים שלהם (וגם הוא לא מקל עצמו התקפית כשהוא מעדיף לא לשחק בסנטר), כאשר בטוח שאחד מהרכזים שישחק לצידו יהיה קלעי בינוני ומטה, אך התפתחות הקליעה של דיוויס היא מחויבת המציאות כדי לפתח התקפה יעילה בלייקרס. בין אם זה לצד סנטר, בין אם זה כסנטר יחיד לצד ווסטברוק/שרודר. אחרי שנתיים (גם אם זה מרחב מדגם של רק שתי עונות), קל להצביע על יכולת הקליעה שלו בפלייאוף הבועה (49% מהמידריינג', 38% מהשלוש) כאנומליה שלא תחזור עליה, אחרי שקלע רק 38% מהמידריינג' בשנתיים אח"כ ויכולת הקליעה לשלוש כמעט ונעלמה לחלוטין (19% על שני ניסיונות למשחק). דיוויס לא צריך להיות קלעי, ולא צריך לנסות לרווח את המשחק עבור שאר השחקנים. זה יהיה שימוש רע ביכולות שלו. אבל הוא צריך להיות דינמי כמה שיותר בהתקפה. הלייקרס כן ניסו לדאוג לזה עם החתמה של מי שיכול להיות סטרץ' 5, בדמות תומאס בראיינט. אך צריך לזכור שגם אצלו היכולת הזו עומדת בסימן שאלה גדול – למעט עונת 19-20 (בה קלע ב-41% וזרק 91 שלשות בעונה), אין לנו מרחב מדגם מספיק גדול כדי לדעת את יכולות הקליעה שלו. היכולת שלו לרווח את המשחק תהיה מאוד משמעותית.

המבנה של הלייקרס בעייתי גם כיוון שלמעט שלושת שחקני המקס' שלהם, רק עוד שני שחקנים מרוויחים מעל המינימום, וגם כיוון שהם עדיין קבוצה מאוד קטנה ועמוסה בגארדים. לקבוצה אין עדיין ווינג משמעותי שיכול להיכנס להרכב סמול בול כשלברון יורד עמדה ל-4. לוני ווקר, אוסטין ריבס, חואן טוסקנו אנדרסון וטרוי בראון ג'וניור הם כולם מועמדים לעשות זאת, אך כולם קטנים למדי, או כאלו שאיבדו מקום ברוטציה בקבוצותיהם הקודמות. שחקני המינימום שהחתימו הקבוצה הם באופן כללי שאלה מאוד מעניינת. רוב פלינקה הלך הפעם על אפסייד (ו/או על לקוחות קלאץ' ספורטס). אוסטין ריבס הראה שהוא יודע לשחק בשנה שעברה עם כמה חיתוכים אלגנטיים ומסירות יפות, ווקר סיים את 19 המשחקים האחרונים שלו בספרס (אחרי העברתו של דריק ווייט, שהיה לפניו ברוטציה) עם 16 נקודות ב-36% מהשלוש, ודמיאן ג'ונס הוא חביב החנונים ב-NBA. האם משהו מהם יתפוס?
ואולי בכלל ווקר יימצא עצמו מחוץ לרוטציה – לאחר החתמתו של שרודר, ישנם ארבעה גארדים (ווסטברוק, שרודר, נאן, בברלי) אשר נמצאים מעליו ברוטציה. בדיעבד, אולי קצת קשה להצדיק את בזבוז ה-6 מיל' (החריגה היחידה שהייתה ללייקרס כדי להחתים שחקנים השנה) עליו. דרווין האם יצטרך קודם כל לאפיין את רוטציית הגארדים שלו. דיווחים אחרונים אומרים שהתשובה הראשונית היא ווסטברוק ובברלי, שכרגע זוכים לכבוד בגלל הניסיון שלהם, אך זו לא תשובה שתחזיק לאורך זמן.

אז בכל זאת, אי אפשר לסיים את הפריוויו על הלייקרס ולא להידרש לסוגיית ראסל ווסטברוק – או שאולי, אפשר. ווסטברוק, למרות שמייצר המון רעש וגם בגרסתו המיטבית, לא ייתן יכולות של שחקן מקס' או קרוב לכך בתפקידו בלייקרס. גם כי ירד ברמה, גם כי הקבוצה לא משחקת על החוזקות שלו בהגדרה. התשובה לכמה רחוק יגיעו הלייקרס העונה במערב עמוס כמו השנה, קשורה כמעט אך ורק ליכולות של אנתוני דיוויס ולברון ג'יימס להיות שניים משחקני הטופ 10 בליגה, לצד הורסטיליות שהם יכולים לספק בליינאפ מול קבוצות שונות בפלייאוף. כל עוד קשה לראות את זה קורה באופן קונסיסטנטי, קשה גם לראות את הלייקרס מגיעים רחוק מדי, גם אם זו כנראה הקבוצה שערוכה לכך הכי טוב מבין כל האיטרציות של קבוצת הלייקרס עד היום

תחזית: 48-34, סיבוב שני בפלייאוף