פוסט שינסה להאיר נקודות שאולי פחות שמתם לב אליהן.

PG ספנסר דינווידי

לפני העונה, כשהתכוננו לקראתה, דינווידי אמור היה להיות הרכז השני או השלישי ברוטציה. אלא שאז כידוע התחילו הפציעות החל מג'רמי לין במשחק הראשון של העונה, ודיאנג'לו ראסל שהפסיד לא מעט משחקים, וחזר רק לאחרונה.

העונה בינתיים מתוך 47 משחקים דינווידי פתח ב-37 מהם, ועומד על 13.4 נקודות, 3.3 ריבאונדים ו-6.4 אסיסטים על 1.6 איבודים, מה שממקם אותו במקום השלישי בליגה ביחס אסיסטים איבודים, מדד מאוד חשוב למדידת איכותו של רכז. ואמנם אחוזי הקליעה שלו הם לא משהו להתרשם ממנו, 34.4% מהשלוש ו-39.9% מהשדה, אך כשזה חשוב ומגיעים למאני טיים הוא משתפר ל-42.9% בקלאצ' ומספק כמה תצוגות כאלו:

3 סלי נצחון היו לדינווידי עד כה בינואר. קציר נאה לחודש אחד לכל שחקן, והחודש עדיין לא הסתיים. על אחת כמה וכמה לשחקן שלא היה אמור להיות אפילו מחליף ראשון.

אחד מסלי הנצחון הללו, היה על דטרויט, הקבוצה אשר בחרה בו בדראפט. בדטרויט הוא לא היה מספיק טוב ועוד לא הבשיל, והקבוצה העדיפה להביא במקומו את איש סמית'. בינתיים בברוקלין העונה הוא התפתח בדיוק בזמן כששני המובילים חסרו, ולקבוצה לא הייתה ברירה אלא לתת לו אור ירוק. על כך הוא צייץ:

ל-CBS אמר שזו הרגשה נפלאה לדעת שמאמינים בך, וזה לא שהוא חושב שאף אחד לא יכול לעצור אותו, אלא שפשוט נותנים לו את החופש לטעות. באותו ריאיון אמר דינווידי שהוא מבין את דטרויט ושיקגו שחתכו אותו (שיקגו במחנה אימונים לאחר שהביאו את מייקל קרטר-וויליאמס), ואמר שאף אחד לא מגיע לליגה רע, אבל להגיע לרמה הנדרשת זה תהליך. בדיוק כשם שהוא אינו הגיע בלילה אחד לגובה שלו אלא לקח זמן, גם להגיע לרמת המשחק שלו לקח זמן.

בעת ששיחק במכללות צפו לו בחירת סיבוב ראשון וציפו ממנו לגדולות, אלא שבעת משחק הוא כדרר ולפתע נפל. בבדיקה התברר שקרע את ה-ACL, MCL והמיניסקוס. ביחד.  במהלך השיקום הוא עבר לתזונה שהיא 80% טבעונית, וישן עם הרגליים למעלה, ומשטר אימונים קשוח גם בקיץ. הוא קם ב-5 בבוקר כל יום. גם בפגרה, גם בקיץ, ומשתדל להשתתף במשחקים 6 ימים בשבוע. וזה בהחלט נותן אותותיו.

דינווידי היחיד מהחמישיה של הנטס עם פלוס מינוס חיובי, וניתן לראות שאיתו על המגרש, שאר שחקני הקבוצה מעט טובים יותר מאשר בלעדיו. הדירוג ההתקפי של הנטס איתו על המגרש הוא 105.6 ודירוג הגנתי 105.5 (מהבודדים עם דירוג נטו חיובי בנטס והיחיד מהחמישיה) ובלעדיו הדירוג ההתקפי 99.5 והדירוג ההגנתי 107.3.  אמנם ברוקלין נמצאת כרגע עם המאזן השמיני הכי גרוע בליגה, אך ניתן להניח בוודאות שיש כמה אנשים בקליבלנד שפחות מחבבים אותו, מאחר שלא מעט בגללו, ערך הבחירה בידם נמוך יותר ממה משקיוו.

SG ג'ו אינגלס

בקיץ גורדון הייוורד עזב את יוטה לטובת המזרח, והשאיר את הקבוצה עם חור בכנפיים. אמנם הרוקי דונובן מיטצ'ל הוא העיקרי שממלא את החור, אך הוא לא היחיד.

ג'וזף הווארט איגלס, לשעבר במכבי תל אביב השתלט על עמדת הסמול פורוורד של יוטה, ולמעט משחק אחד פתח בכל המשחקים עד כה. הוא קולע היטב ומספק 9.7 נקודות למשחק, כאשר 67% מהזריקות שלו מגיעות מעבר לקשת, משם הוא קולע ב-42.8% ב-5.4 זריקות למשחק.

עם 4.2 אסיסטים, אינגלס שני בקבוצה אחרי רוביו, ומתפקד לא מעט פעמים כמנהל התקפה, או בפיקנרול או כמוביל כדור או כחוסם

כאן באה לידי ביטוי התכונה החזקה שלו, ראיית המשחק הטובה שלו. הוא לא מהיר, ויעיד על כך אחד הכינויים ש"זכה" לו – סלואו ג'ו, והוא לא אתלטי במיוחד. אבל הוא זריז והוא באמת שחקן עם IQ כדורסל גבוה. שילוב הזריזות וקריאת המשחק מוביל לתגובות מהירות ויחד עם הבנת משחק שמאפשרת לו להביא את עצמו ואחרים למצבי קליעה טובים.

בנוגע למראהו וליכולותיו, התייחס אינגלס כשהתארח בפודקאסט של זאק לואו וסיפר שהתרגל כבר לקריאות "הנה המורה למתמטיקה, הנה מורה למדעים." אינגלס סיפר שהוא דווקא מרוצה מכך, ושלא מפריעות לו עקיצות. מלבד זאת, כשהיריבים נוטים לזלזל, זה עובד לטובתו. כשלא מבינים כמה הוא כן זריז ומגיב מהר, זה יכול להשתלם

אינגלס הוא לא כוכב ביוטה, אבל הוא גם יותר מרול פלייר. הוא נמצא במעין שלב ביניים באמצע. הוא בהחלט חשוב העונה לג'אז, ואפילו מצדיק את החוזה שלו.

SF רוקיז

מדור הרוקיז הדו שבועי, ולאחרונה הם ממש מקשים על הדירוג. מתקדמים עם השנה וחלקם מתחילים להראות סימני עייפות. בנוסף היום פורסמו שמות השחקנים במשחק הכוכבים העולים, והרוקיז די בולטים. בעבר המשחק היה שנה ראשונה נגד שנה שניה, וזה בוטל מכיוון שכמעט תמיד שחקני השנה השניה ניצחו. מישהו חושב שזה היה המצב גם השנה?

נתחיל עם הגרף, ונזכיר שככל שהיכולת ההגנתית טובה יותר הרוקי ממוקם יותר למעלה, וככל שהוא ימינה יותר הוא יעיל יותר התקפית, וכמובן להיפך.

יש כמה שבולטים כאן, כמו הירידה ביעילות ההתקפית של טייטום, ומצד שני ג'ון קולינס מתחיל לבלוט לטובה.

בן סימונס

16.4 נקודות, 8.1 ריבאונדים, 7.4 אסיסטים, 1.8 חטיפות, 0.9 חסימות ב-35.1 דקות למשחק.

עד אתמול חשבתי שהגיע הזמן להחלפת המקום הראשון. באמת. בחודש ינואר הסיקסרס הורידו את כמות הדקות של סימונס כמעט ל-30 למשחק. בנוסף היו לו משחקים חלשים וזה הוביל לירידה כללית. אלא שהוא עדיין מאוד מאוד יעיל, והוא התחיל לטפס לאחרונה חזרה. הטריפל דאבל של הלילה היה קליעת באזר ביטר שהשאירה אותו במקום הראשון

דונובן מיטצ'ל19.1 נקודות, 3.4 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים, 1.5 חטיפות ב-31.9 דקות למשחק.

עד הטריפל דאבל של סימונס אמור היה להיות במקום הראשון, והוא במקום השני לא בלב שלם, מודה. הוא בהחלט מצמצם פערים כשגם הוא שובר שיאים בעצמו

https://twitter.com/utahjazz/status/951549701203017728

לאורי מרקאנן

15.4 נקודות, 7.6 ריבאונדים משחק ב-30.1 דקות למשחק

רוקי נוסף שמטפס ומטפס, ושובר שיאים. שחקנים מסביבו משחקים, לא משחקים, הולכים חוזרים. לו זה לא משנה. הוא את התפוקה שלו נותן. השבוע גם קבע שיא קריירה בריבאונד – 17, כששיחק מול ניו אורלינס, מול  אנת'וני דייוויס וקאזינס.  השבוע מישהו הזכיר כשפיל ג'קסון רצה לעשות טרייד על פורזינגיס ולבחור את מרקאנן ותהה האם הביקורת על ג'קסון עדיין מוצדקת? האם הוא טעה?

ג'ייסון טייטום

13.6 נקודות, 45% מהשלוש, 5.5 ריבאונדים ב-31 דקות למשחק

טייטום היה עם רצף משחקים חלשים התקפית לאחרונה, ובאופן מפתיע או לא, גם בוסטון נראתה רע באותם משחקים. הסלטיקס עם דירוג פלוס מינוס חיובי כשהוא על המגרש ושלילי כשהוא לא.  דווקא אותם משחקים רעים שלו מחזקים את מעמדו, כשנוכחים לגלות שכנראה הוא לא רול פלייר שנעזר באירווינג והורפורד, אלא שהוא אכן בעל תרומה משמעותית כנראה להצלחת הקבוצה. ולמי שתהה שהוא רק ספוט אפ

https://twitter.com/NBA/status/953437098584965121

ג'ון קולינס

10.7 נקודות, 7.1 ריבאונדים, 1.1 אסיסטים, 1.1 חסימות ב-22.2 דקות למשחק.

בדראפט כזה עשיר, קל לעוף מתחת לרדאר. וכשהוא משחק באטלנטה עוד יותר קל לעוף מתחת לרדאר. קולינס יעיל התקפית והגנתית וללא ספק יהיה אחד הביגמנים הטובים בעתיד.  בינתיים הוא נשאר קבוע

דניס סמית' גוניור

14.7 נקודות, 3.9 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים, 1 חטיפה ב-28.5 דקות למשחק

DSJ ממשיך לככב עם כ-20 נקודות ו-5 אסיסטים למשחק במשחקים האחרונים. בנוסף הטיסן האתלטי נבחר גם לתחרות ההטבעות באולסטאר, ואין ספק שהוא הולך לספק תצוגה מרשימה.

https://twitter.com/BleacherReport/status/955619839447416833

https://twitter.com/espn/status/956359807866408960

קייל קוזמה

16.7 נקודות, 6 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים ב-30.7 דקות למשחק

כשיש כל מיני רוקיז שעולים, יש גם אחד שיורד. וזה לא כי הוא היה רע כמו שהאחרים היו ממש מרשימים. קוזמה המשיך בתצוגה חלשה, עד שהגיע למשחק בית מול בוסטון שם הוא כיכב ולקח את הלייקרס לנצחון:

לונזו בול

10.2 נקודות, 7.1 ריבאונדים, 7.1 אסיסטים, 1.5 חטיפות ב-33.9 דקות למשחק

הלייקרס 0 -7 כשבול לא משחק. כמו טייטום, גם פה מראים חשיבות של שחקן כשהוא חלש או חסר, והמאזן הזה בלי בול מראה שהוא כנראה חשוב ללייקרס. מג'יק ג'ונסון ורוב פלינקה  רוצים שיהיה המנהיג של הקבוצה ולא רק כוכב. נותר לראות האם זה יקרה. בנוסף העובדה שללייקרס יש 3 שחקנים במשחק הכוכבים העולים היא ללא ספק חותמת לתקוות אופטימיות לעתיד הקבוצה.

 

דיארון פוקס

10.4 נקודות, 4.3 אסיסטים, ב-26.5 דקות למשחק

כן, הייתה לו עונה רעה. אבל הקינגס סוף סוף הבינו שהמטרה שלהם העונה זה קידום צעירים והעבירו את הממו לייגר, שהודיע שבכל ערב 2-3 ותיקים ינוחו. ביחד עם שמועות הטרייד על ג'ורג' היל יתכן ונראה סוף סוף את מה שבאמת ציפינו מחטפני. למרות שחווה עונה רעה, עדיין זו עונה די טובה ביחס לרוקיז בעונות רגילות. למרות ש-2 שחקנים אחרים של סקרמנטו נבחרו למשחק הכוכבים העולים, והוא נשאר בחוץ.

https://twitter.com/SLAMonline/status/953089061899636738

PF באם אדבאיו

אכן הוא רוקי, ובכל זאת הוא מקבל פסקה קצרה משלו.  אדבאיו בינתיים עם 6.9 נקודות בלבד למשחק, ומשחק 19 דקות. 2 פרמטרים שמפילים אותו מלהיות בדירוג הרוקיז של הטור. אלא שבריצה האחרונה של ההיט, אדבאיו מראה שאולי הוא לא יזכה ברוקי העונה, אבל אולי, רק אולי, בעוד 5 שנים, הוא יחשב לגניבת הדראפט הזה.

אדבאיו פורוורד סנטר 2.08 אתלטי וחזק ואין לי נתונים סטטיסטיים מרשימים שלו להראות כדי להרשים. אבל הפוטנציאל שלו מרשים

עם ווינגספאן של 2.16 וגובה של 2.08 הוא עם מבנה גוף של PF, אבל סט היכולות שלו הוא של סנטר. רוב הנקודות שלו מגיעות ממהלכי פיקנרול וחיתוכים לסל. כאשר בפיקנרול הוא קולע ב-63% ו-1.14 נקודות לפוזשן ובחיתוכים 1.37 נקודות לפוזשן ב-65%. הרוקי נבחר בדראפט על תקן רים פרוטקטור הגנתי, ובינתיים הוא עושה גם את זה ביעילות יחסית, אך הוא גם איום משמעותי בצבע בצד השני. כל זאת כשהוא די גולמי ויש לו תחרות לא קטנה על דקות בעמדה שלו. יהיה מעניין לראות לאן יתפתח.

C הספסל של בוסטון

אמנם כשיש לך את מרכוס סמארט, קשה להתבלט התקפית. אבל זה כבר מוגזם

הזכרתי למעלה את התקופה הרעה שעוברת לאחרונה על הסלטיקס, ועל כך שזה גם בעקבות התקופה הרעה התקפית של טייטום, אלא שזה מצב רע עבור קבוצה שרוצה לשאוף גבוה:

זה לא ספסל של קבוצה שרוצה לאיים על הצמרת. זה לא תפוקת סגל של קבוצת צמרת. לשם השוואה פילדלפיה:

התקווה היא שזהו רק משבר ושישתפרו בהמשך, ונותר רק לחשוב מה היה קורה אילו הייוורד לא היה נפצע…