ארבעים ותשעה משחקים חיכה גרג פופוביץ' לרגע הזה העונה – לרגע שבו הוא יוכל להניף אצבע משולשת לקברניטי הליגה ולתת לכוכבים שלו לנוח. ארבעים ותשעה משחקים הוא חרק שיניים והמתין בסבלנות כדי להגיע לשבוע עם לו"ז נוח יחסית, שכולל משחקים נגד ניו אורלינס (שבלי דייוויס נראית נורא ואיום), וושינגטון (שרוב העונה נראית נורא ואיום) ופיניקס (ש… מרסלו שתוק).

בזכות רצף המשחקים הזה, שכולל גם משחק לא פשוט יחסית נגד ברוקלין בהמשך השבוע ומפגש חוזר מול ניו אורלינס, דמאר דרוזן, שגם אני וגם רון ערמון מקבוצת הפייסבוק נושמים כדורסל כתבנו כבר העונה כמה חריגה כמות הדקות שפופוביץ' נותן לו לשחק, קיבל מנוחה בפעם השנייה והשלישית העונה – בשבת בלילה נגד הפליקנס ואמש נגד וושינגטון. גם אולדריג' היה אמור לנוח, אבל לדברי פופוביץ' התעקש לשחק.

לצד ברטאנס, שנעדר שני משחקים עקב נסיבות אישיות, פופוביץ' אולץ, שלא לומר קיבל הזדמנות, לשחק מול ניו אורלינס דקות משמעותיות עם שחקני החמישייה השלישית – ובראשם קווינסי פונדקסטר וברכיו הבעייתיות והרוקי לוני ווקר שנראה נפלא בג'י-ליג, אבל חייב דחוף להסתפר. השניים החזירו לו בריבית דריבית: פונדקסטר נלחם ותרם 10 נקודות ב-8 דקות ואילו ווקר הסתפק ב-7 נק' אבל קטף גם 5 ריב' ובעיקר נראה כמו עוד פוטנציאל לגניבת דראפט של הספרס. וכל זה כשלילה קודם שיחק בג'י-ליג ועשה דרך חתחתים כדי להגיע מטקסס לניו אורלינס.

https://twitter.com/spurs/status/1089308788727795712

הספרס שיחקו בהילוך שני מחצית ורבע, לפני שפתחו פער דו-ספרתי בעזרת אולדריג' (28 נק', 12 ריב') ושמרו עליו עד סוף המשחק. "זה ניצחון שהיינו זקוקים לו", אמר אולדריג'. "היו לנו עליות ומורדות – יותר מורדות לאחרונה – ורציתי לשחק כדי לשפר את הסיכוי שלנו לנצח". ופופוביץ' חתם: "הוא הקריב את עצמו למען הקבוצה הלילה, פחות או יותר".

המנהיגות של אולדריג' נמשכה גם במשחק השני, בק-טו-בק נגד וושינגטון המקרטעת. הוא הוביל את החבורה באפור עם 30 נק', 9 ריב' ו-6 אס' (כמעט שיא עונתי, רק נגד ממפיס בתחילת החודש חילק יותר סוכריות), בדרך ל-132 נקודות על החבר'ה מהבירה (רק 4 פעמים הם ספגו יותר העונה ב-4 רבעים). הפעם הצמד-חמד ווקר את פונדקסטר הסתפק בעיקר בדקות בגארבג', בזכות חזרתו של ברטאנס שלהט עם 5 מ-8 מהשלוש ו-21 נק'. כן, אני יודע שאני פרובנציאלי, ואני גם מבין את הצורך להעלות את הרייטינג של האירוע, ולכן ברורה לי הבחירה בנוביצקי ובאחים קרי, אבל שמישהו יסביר לי למה הוא לא גם בתחרות השלשות באולסטאר, למרות שביקש להשתתף והוא מוביל את הליגה באחוזים לשלוש?

https://twitter.com/JabariJYoung/status/1089711281446273025

מה עובר על דרוזן?

חביב אוהדי הספרס בישראל, חובב מיימון, העלה את השאלה המתבקשת – אם הספרס ניצחו בשלושת המשחקים ששיחקו העונה ללא דרוזן, האם אפשר לומר שהוא לא מוסיף יותר מדי? אני לוקח את זה צעד קדימה ואומר שיותר מזה – הן הדירוג ההגנתי והן הדירוג ההתקפי של הקבוצה משתפרים בדקות שבהן דרוזן לא על המגרש (כך שהנט רייטינג של הקבוצה בלעדיו הוא 8.2+ לעומת 0.8- איתו). אז מה לעזאזל, ועד כמה תרומתו חשובה באמת לקבוצה?

אז זהו, שבעיניי לא כל כך מהר צריך לוותר על שירותיו של שחקן שנבחר בעבר לאולסטאר. שלא לדבר על זה שיש לו חוזה לעוד שתיים וחצי עונות כך שצריך יהיה למצוא עליו טרייד, במקרה הטוב. נכון, דרוזן בעצמו הודה שהוא שיחק כמו חרא במהלך חודש ינואר, ואין ספק שלעייפות כתוצאה מדקות המשחק הרבות יש תרומה מסוימת לירידה ביכולת. המון נטל הופל על כתפיו ועל ברכיו, במיוחד בתחילת העונה כשהקבוצה הייתה חסרה שחקנים רבים.

אבל, וזה אבל גדול – מכאן ועד לכך שהוא לא מוסיף יותר מדי יש מרחק רב. נתחיל בעובדה שפופוביץ' נתן לדרוזן לנוח בשלושה משחקים קלים מאוד על הנייר. אף על פי כן, הקבוצה לא באמת נראתה טוב בשלושת המשחקים בלעדיו. ניצחון דחוק ב-3 הפרש על מינסוטה המסובכת בתוך עצמה לא מרשים אותי, וגם לא ניצחון על ניו אורלינס חסרת דיוויס, שהייתה בתמונה כל המחצית הראשונה. ובוודאי שלא מרשימות אותי 119 נקודות שהקבוצה ספגה בבית מוושינגטון, שקולעת בדרך כלל פחות מ-108 נקודות במשחקי חוץ ובהפסדים.

כמו שמסתכלים על המשחקים הגרועים של דרוזן בינואר, אסור לשכוח לו את חודש דצמבר שבו קלע 21.6 נק', מסר 6.7 אס' והיה עם יחס אסיסטים לאיבודים של 3.45, נתון שאם היה נמשך כך כל העונה היה מציב אותו במקום ה-6 בליגה. מעבר לזה, הירידה הייתה בעיקר בפן ההתקפי, מה שמחזק את התחושה שהיא נובעת מעייפות. הנתון הבולט שנפגע אצלו הוא יחס האסיסטים לאיבודים, כתוצאה מ-4 איבודים בממוצע בינואר (לעומת 1.9 חודש קודם). בשני החודשים האלה הוא מסר בממוצע פחות או יותר את אותה כמות אסיסטים, וכשמשווים בין היכולות שלו בהפסדים ובניצחונות, אלו גם שני הנתונים הבולטים שנפגעים אצלו, לצד 2 אס' ו-2 ריב' פחות בהפסדים.

בפן ההגנתי, שאותו מרבים לבקר אצל דרוזן, לא חלה ירידה בינואר. בכלל. בשני החודשים הוא עם דירוג הגנתי של 108.9. כן, הוא לא חיית הגנה, אבל הוא גם לא נוראי כמו שעושים ממנו ומוביל את הקבוצה בחטיפות. ובכלל, אם היינו מסתכלים רק על הדירוג ההגנתי במנותק משאר הנתונים, אולדריג' הוא הגרוע בקבוצה עם 110.6. יותר מזה – גם בלי אולדריג' על המגרש הדירוג ההגנתי של הקבוצה משתפר ל-103.7.

אנחנו רק בנקודת האמצע של העונה, ופופוביץ' עוד עושה שינויים והתאמות בחמישיות כדי לבדוק מי מהן המוצלחת ביותר. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד במשחקים האחרונים עם הניסיון לשלב את פאו גאסול לאחר חזרתו מפציעה, והרצון לתת לשחקנים מסוימים לנוח. ככל שהעונה תתקדם כך הרוטציה תצטמצם יותר, וחלוקת הדקות תהיה קבועה יותר (והנפגע העיקרי יהיה כנראה יקיר המדור, יעקב פלטל). בכלל, באופן מסורתי בקריירה שלו דרוזן חווה ירידה מסוימת בינואר, ואז התאושש. יש עוד שלושה חודשים ארוכים לעונה, ואני מאמין בלב שלם שגם העונה הוא יתאושש ויסתגל לתפקיד שלו כפליימייקר של הקבוצה.

תמונת חודש ינואר

בעיקרון לספרס יש עוד שני משחקים לפני שהחודש נגמר, אבל אחד מהם הוא נגד פיניקס אז… מרסלו, שתוק. בהנחה שלא יהיו שינויים דרמטיים יותר מדי, הרשיתי לעצמי לסכם כבר עכשיו את החודש ולהסתכל מה הקבוצה באמת עשתה בו.

מתוך 13 משחקים שהקבוצה שיחקה עד כה היא הפסידה 5, כשכאמור יש עוד שני משחקי בית החודש. גם אם תפסיד אחד מהם, היא תעמוד על 9-6 עם שיעור ניצחונות של כ-60%, שיציב אותה באזור המקום ה-11 הכולל בליגה. אגב, באותו חודש דצמבר שאנחנו מהללים כל הזמן היא גם הפסידה 5 משחקים, לעומת 11 ניצחונות. גם כשמסתכלים למי היא הפסידה, התמונה לא כל כך קטסטרופלית – אין שום בושה להפסיד בחוץ לאוקלהומה סיטי או לקליפרס, בוודאי שלא אחרי ניצחון על אותה אוקלהומה סיטי במשחק שרבים הכתירו כטוב ביותר העונה עד כה.

הבעיה היא שהנתון הזה משקר. הקליפרס היו ללא לו וויליאמס, שחקן שישי שהוא למעשה שחקן חמישייה, ועם רוטציה שכללה למעשה 6 וחצי שחקנים. גם שאר הלו"ז של הספרס היה מאוד נוח בינואר, ואף על פי כן היא הפסידה לממפיס, לשארלוט ולפילדלפיה (ששיחקה בלי ג'ימי באטלר) – שלושה הפסדים שהיה אפשר למנוע. החודש הבא כולל את מסע משחקי החוץ המפורסם לרגל הגעת הרודיאו לטקסס, עם משחקים מול סקרמנטו, גולדן סטייט, פורטלנד, יוטה, ממפיס, טורונטו, ניו יורק וברוקלין. לא אתפלא אם הספרס יסיימו אותו בקושי עם שניים-שלושה ניצחונות.

מעניין לראות שלמרות תחושת הבטן, הקבוצה לא נחלשה התקפית בינואר באופן משמעותי – קלעה רק כנקודה פחות למשחק. גם אחוזי השדה לא נפגעו (50.5% בינואר ו-48.3% במצטבר, מקום שני בליגה אחרי ג"ס), והאחוזים לשלוש אף השתפרו (44.1% בינואר ומקום ראשון במצטבר). בנוסף, עם המשחקים נגד אוקייסי וושינגטון הקבוצה קלעה העונה כבר 5 פעמים יותר מ-130 נקודות. זה הכי הרבה שלה מזה 31 שנה. כך שכל הסימנים מצביעים על כך שההתקפה כאן כדי להישאר.

למעשה, המדדים היחידים שבהם הקבוצה נפגעה הם הגנתיים – היא איבדה שני כדורים יותר למשחק (אסור לשכוח שזה ממוצע, היו 6 משחקים מתוך 13 שבהם הקבוצה איבדה את הכדור 15 פעמים או יותר) וספגה כמעט 5 נק' יותר בממוצע. במשחקים האחרונים היו גם לא מעט סיטואציות משפילות שרק פופוביץ' מסוגל להן – טיים אאוטים זריזים אחרי מהלך הגנתי אחד כושל כדי לנזוף בשחקנים. מול וושינגטון הוא בכלל קבע שיא, כשלקח טיים אאוט 16 שניות אחרי שהמשחק התחיל (!) כי הוא כל כך כעס על הבלבול בין פאו לדרק וויט שהוביל לסל פנוי לגמרי של תומאס בריאנט.

https://twitter.com/DefPenHoops/status/1089684771918303232

חשבתם שזה נגמר? תחשבו שוב. רבע שני, וושינגטון עולה ליתרון 2 עם 7:50 על השעון. טיים אאוט פופ. החטאה של אולדריג' ובפוזשן הראשון של וושינגטון סטורנסקי קולע שלשה פנויה בגלל בלבול בין ברטאנס לברין פורבס. טיים אאוט שני תוך פחות מדקה. "הוא לא מוכן שנחליק בגלל הטעויות הקטנות האלה", ענה ברטאנס כשנשאל על כך אחרי המשחק. "האמת שהופתעתי כי הוא אפילו לא קילל יותר מדי". תסמכו על פופ שייקח את פגרת האולסטאר כדי לחדד את ההגנה ולגרום לשחקנים לתקשר טוב יותר ביניהם. ואם יש דבר אחד שעשרים ומשהו שנה לימדו אותנו זה שלעולם אסור להספיד את פופ.