מדי טור אני כותב את דירוג הרוקיז, שלמעשה הוא החלק המעניין בטור. השבוע לא יהיה דירוג חדש כי הרי לא קרה השבוע יותר מדי. במקום זה, נעשה דירוג השוואתי.

כשהתחלתי לכתוב בתחילת העונה את הדירוג, כבר היה ברור שמדובר בשנתון עמוק. ולכן, חשבתי על כמה קריטריונים שנראו מחמירים בשעתו על מנת לצמצם את הרשימה. בפועל, זה לא קרה. למעט כמה שבועות של הותרת לונזו בול בחוץ, ולפעמים אולי את ג'ון קולינס או דיארון פוקס, יכולתי למעשה לא להשתמש בקריטריונים כלל, עד כדי כך מחזור הרוקיז הזה מרשים. וכדי להראות כמה הוא מרשים, אני אעביר שנתונים אחרונים תחת אותם קריטריונים, בשביל האפקט, כדי לראות כמה יוותרו לאחר הסינון וגם כדי להשוות את הרוקיז מהמחזור הזה לרוקיז שאתם כבר יודעים (סוג של) מה יצא מהם.

הקריטריונים כזכור:

א. לפחות 20 דקות למשחק.
ב. לפחות 10 נקודות למשחק והצגת יכולת כלשהי בנוסף, ברמה עלית. במידה ואין כזה אז לפחות 15 נקודות למשחק.

המטרה של הקריטריונים היא לסנן הטייה של גארבג' טיים ואחרים, ולוודא שלרוקי יש חלק משמעותי בקבוצתו.

אם יש לכם תהיה או סייג כלשהו לגבי יכולת עלית כן\לא של אחד השחקנים, הרגישו חופשי לשאול.

זו תמונת המצב בגרף של NBA Math:

הדירוג לא השתנה מהטור שפורסם בשבוע שעבר. לכו לקרוא, כי אציג כאן בקצרה:

1. דונובן מיטצ'ל. 19.6 נקודות, 43.9% מהשדה, 35.4% לשלוש, 83.6% עונשין, 3.5 ריבאונדים, 3.5 אסיסטים, 1.4 חטיפות ו-2.6 איבודים ב-32.1 דקות למשחק.

2. בן סימונס. 16.4 נקודות, 52.7% מהשדה, 56.5% עונשין, 7.8 ריבאונדים, 7.3 אסיסטים, 1.9 חטיפות, 0.9 חסימות ו-3.7 איבודים ב-34.9 דקות למשחק.

3. לאורי מרקאנן. 15.3 נקודות, 43% מהשדה, 35.4% לשלוש, 86.3% עונשין, 7.7 ריבאונדים ו-1.2 איבודים ב-30.3 דקות למשחק.

4. ג'ון קולינס. 10.2 נקודות, 58% מהשדה, 31.6% לשלוש, 73.7% עונשין, 7 ריבאונדים, 1.1 חסימות ו-1.3 איבודים ב-22.3 דקות למשחק.

5. ג'ייסון טייטום. 13.5 נקודות, 47.5% מהשדה, 42.7% לשלוש, 82.4% עונשין, 5.1 ריבאונדים, 0.9 חטיפות, 0.8 חסימות ו-1.3 איבודים ב-31.1 דקות למשחק.

6. ג'וש ג'קסון. 11.2 נקודות, 40.6% מהשדה, 26.7% לשלוש, 60.4% עונשין, 4.1 ריבאונדים ו- 1.4 איבודים ב-23.5 דקות למשחק.

7. קייל קוזמה. 15.7 נקודות, 45% מהשדה, 35.8% לשלוש, 69.9% עונשין, 5.9 ריבאונדים, 1.8 אסיסטים ו-1.7 איבודים ב-29.5 דקות למשחק.

8. לונזו בול. 10.2 נקודות, 35.6% מהשדה, 30.3% לשלוש, 48% עונשין, 7.1 ריבאונדים, 7.1 אסיסטים, 1.5 חטיפות, 0.9 חסימות ו-2.7 איבודים ב-33.9 דקות למשחק.

9. דניס סמית' ג'וניור. 14.8 נקודות, 39.4% מהשדה, 31.7% לשלוש, 68.1% עונשין, 3.9 ריבאונדים, 4.9 אסיסטים, 1 חטיפות ו-2.8 איבודים ב-29.3 דקות למשחק.

10. דיארון פוקס. 11.3 נקודות, 41% מהשדה, 32.6% לשלוש, 73.4% עונשין, 2.6 ריבאונדים, 4.3 אסיסטים, 1 חטיפה ו-2.4 איבודים ב-27.2 דקות למשחק.

סה"כ 10 שחקנים נכנסו בשל יכולות מרשימות שהציגו בהגנה, ריבאונד, ניהול משחק ואתלטיות בין שלל הדברים. קרובים לרשימה גם מילוש תיאודוסיץ' שללא ספק בעל ניהול משחק ומסירה ברמות עלית אבל עם 9.2 נקודות בלבד, או בוגדן בוגדנוביץ' עם 11.5 נקודות למשחק, אבל לא מראה בינתיים יכולת כלשהי אחרת ברמת הוואו.

וזה בינתיים שנתון 17/18. ועכשיו נבדוק שנתונים קודמים:

שנתון 16/17:

רוקי העונה: מלקולם ברוגדון.

1. מלקולם ברוגדון. 10.2 נקודות, 45.7% מהשדה, 40.4% לשלוש, 86.5% עונשין, 2.8 ריבאונדים, 4.2 אסיסטים, 1.1 חטיפות ו-1.5 איבודים ב-26.4 דקות למשחק.

2. דריו שאריץ'. 12.8 נקודות, 41.1% מהשדה, 31.1% לשלוש, 78.2% עונשין, 6.3 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים ו-2.3 איבודים ב-26.3 דקות למשחק.

3. ג'ואל אמביד. 20.2 נקודות, 46.6% מהשדה, 36.7% לשלוש, 78.3% עונשין, 7.8 ריבאונדים, 2.1 אסיסטים, 0.9 חטיפות, 2.5 חסימות ו-3.5 איבודים ב25.4 דקות למשחק.

זהו. 3 נכנסים לרשימה. ברוגדון נבחר לרוקי העונה של שנה שעברה, העונה לכל היותר יקדים את דניס סמית', שאריץ' יתחרה על מיקום עם קייל קוזמה ואמביד היחיד שנותן פייט העונה על המקום הראשון, ומפסיד מאותה סיבה שהפסיד בעונה שעברה: שיחק רק שליש עונה.

העומדים בשער: יוגי פרל עם 10 נקודות אמנם, אבל למרות 3.7 אסיסטים הוא לא באמת בעל יכולת מרשימה כלשהי, בטח לא ניהול משחק. אחרת דאלאס הייתה נשארת איתו כרכז ולא בוחרת רוקי נוסף לעמדה הזאת. ג'מאל מוריי דווקא הציג יכולת ניהול משחק טובה, אך עם 9.9 נקודות בלבד. באדי הילד עם 10.6 נקודות למשחק, לא ממש הציג משהו מרשים מלבד קליעה. ברנדון אינגראם לא מימש את ההבטחה להיות כוכב על וסיים עם 9.4 נקודות את העונה.

שנתון 15/16:

רוקי העונה: קארל אנת'וני טאונס.

1. קארל אנת׳וני טאונס: 18.3 נקודות, 54.2% מהשדה, 34.1% לשלוש, 81.1% עונשין, 10.5 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 1.7 חסימות ו-2.2 איבודים ב-32 דקות למשחק.

2. קריסטאפס פורזינגיס. 14.3 נקודות, 42.1% מהשדה, 33.3% לשלוש, 83.8% עונשין, 7.3 ריבאונדים, 1.9 חסימות ו-1.7 איבודים ב-28.4 דקות למשחק.

3. מיילס טרנר. 10.3 נקודות, 49.8% מהשדה, 21.4% לשלוש, 72.7% עונשין, 5.5 ריבאונדים, 1.4 חסימות ו-1.1 איבודים ב-22.8 דקות למשחק.

4. ניקולה יוקיץ'. 10 נקודות, 51.2% מהשדה, 33.3% לשלוש, 81.1% עונשין, 7 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים, 1 חטיפה ו-1.3 איבודים ב-21.7 דקות למשחק.

5. ג'הליל אוקאפור. 17.5 נקודות, 50.8% מהשדה, 68.6% עונשין, 7 ריבאונדים, 1.1 חסימות ו-2.3 איבודים ב-30 דקות למשחק.

6. דיאנג'לו ראסל. 13.2 נקודות, 41% מהשדה, 35.1% לשלוש, 73.7% עונשין, 3.4 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים, 1.2 חטיפות ו-2.5 איבודים ב-28.2 דקות למשחק.

7. עמנואל מודיאיי. 12.8 נקודות, 36.4% מהשדה, 31.9 לשלוש, 67% עונשין, 3.4 ריבאונדים, 5.5 אסיסטים, 1 חטיפות ו-3.2 איבודים ב-30.4 דקות למשחק.

אזהרת ספויילר: זהו השנתון שנותן הכי הרבה פייט לשנתון הנוכחי. למעשה, טאונס היחיד שדי בוודאות היה זוכה גם השנה. פורזינגיס נלחם על מיקום עם מרקאנן (ולא בטוח שמנצח, היה אז פחות יעיל הגנתית ואין לו את האקסטרה הזאת פה), טרנר עם מספרים מאוד דומים לג'ון קולינס, ושניהם דומיננטיים מאוד הגנתית בעונת הרוקי שלהם. יוקיץ' פחות הורגש אז בניהול המשחק, בעיקר כי היה את מודיאיי שדווקא הרשים לרוב העונה. טרנר מאז פיתח גם קליעה מבחוץ, דבר שנראה שגם קולינס עובד עליו לאחרונה. לגבי ראסל היו לי ספקות, אמנם כבר אז הראה יכולת מסירה טובה, אבל חבריו לקבוצה לא טרחו לנסות להגיע למסירות שלו, או לקלוע לאחר שקיבלו אותה, מה שמוביל לכמות גבוהה יחסית של איבודים ולא מספיק אסיסטים. אוקאפור היה מרשים אך שיחק רק 53 משחקים, והציג מספרים ריקים שדי בבבירור לא השפיעו על קבוצתו. שאר הרוקיז הגיעו וראו שהם משפיעים על המשחק, אוקאפור במקסימום לא עשה נזק.

בולט בהיעדרו: דווין בוקר. הפנומן שככל הנראה נחשב כיום טופ 3 מאותו דראפט קלע 13.8 נקודות למשחק בעונת הרוקי, ולא ממש הראה יכולת מרשימה מעבר לקליעה. נכון שכיום היא מספיקה בשביל שניים, אבל הוא נופל פה בסינון.

תעברו שוב, זהו השנתון שהכי קרוב לשנתון הנוכחי, ואז דובר עליו כאחד בעשור לפחות.

שנתון 14/15:

רוקי העונה: אנדרו וויגינס.

1.  אנדרו וויגינס. 16.9 נקודות, 43.7% מהשדה, 31% לשלוש, 76% עונשין, 4.6 ריבאונדים, 1.1 חטיפות ו-2.2 איבודים ב-36.2 דקות למשחק.

2. ניקולה מירוטיץ'. 10.2 נקודות, 40.5% מהשדה, 31.6% לשלוש, 80.3% עונשין, 4.9 ריבאונדים ו-1.1 איבודים ב-20.2 דקות למשחק.

3. זאק לאבין. 10.1 נקודות, 42.2% מהשדה, 34.1% לשלוש, 84.2% עונשין, 2.8 ריבאונדים, 3.6 אסיסטים ו-2.5 איבודים ב-24.7 דקות למשחק.

וויגינס זכה בתואר כשהעונה לכל היותר הוא עוקף את סמית' ופוקס. כבר בעונת הרוקי שלו היו דיבורים על כך שהוא מאכזב ומספק פחות ממה שציפו ממנו, ומספיק לראות את המספרים כדי לראות שהוא היה טוב פלוס, ועדיין השאיר חלון לאופטימיות, אבל לא וואו.
לאבין הציג יכולת על אתלטית, לא צריך לציין. מעבר לזה קצת קליעה לשלוש וזהו בגדול. איך היה ביחס לרוקיז של העונה הנוכחית? אולי משהו שהיינו מציינים בהערת שוליים.
מירוטיץ' הציג יכולת על כששיחק 82 משחקים, דבר שרק הוא, וויגינס ואלפריד פייטון עשו באותה עונה מתוך כלל הרוקיז. מי שזוכר מירוטיץ' אותה עונה העלה את השאלה האם רוקי שעולה מהספסל יכול לזכות בתואר? היה דיון מרתק שנבע בעיקר מהיעדר תחרות ראויה כפי שניתן לראות. אם היו רוקיסטיות העונה הוא ולאבין לא בעשיריה בכלל.

העומדים בשער: ג'בארי פרקר למעשה היה מאוד יעיל ונחשב כהבטחה לרוקי העונה. הוא אפילו שמר טוב, ואז אחרי 25 משחקים נפצע, ולא חזר לשמור ביעילות כזו. ג'ורדן קלארקסון ולנגסטון גלאווי קלעו לא רע בספרות כפולות (קלארקסון 11.9, גלאווי 11.8) אלא שאז אף יותר מהיום, לא ממש עשו משהו מעבר ולא הגיעו ל-15.
דווקא נרלנס נואל הראה מספרים מבטיחים עם 8.1 ריבאונדים ו-1.7 חסימות, אבל רק 9.9 נקודות. מאותו מחזור אארון גורדון עם 5.2 נקודות, נורקיץ' עם 6.9. בעתיד אולי ירשימו יותר. 3 שנים אחרי, המחזור הזה כיכב העונה בעיקר בטריידים ושמועות על טריידים.

שנתון 13/14:

רוקי העונה: מייקל קרטר וויליאמס.

1. מייקל קרטר וויליאמס. 16.7 נקודות, 40.5% מהשדה, 26.4% לשלוש, 70.3% עונשין, 6.2 ריבאונדים, 6.3 אסיסטים, 1.9 חטיפות ו-3.5 איבודים ב-34.5 דקות למשחק.

2. ויקטור אולדיפו. 13.8 נקודות, 41.9% מהשדה, 32.7% לשלוש, 78% עונשין, 4.1 ריבאונדים, 4.1 אסיסטים, 1.6 חטיפות ו-3.2 איבודים ב-31.1 דקות למשחק.

3. טריי בורק. 12.8 נקודות, 38% מהשדה, 33% לשלוש, 90.3% עונשין, 3 ריבאונדים, 5.7 אסיסטים ו-1.9 איבודים ב-32.3 דקות למשחק.

וואו, איך שבזמן אמת לא ניתחנו נכון את הדראפט הזה…

קרטר וויליאמס רכז גבוה עם ראיית משחק פנטסטית אבל בלי יכולת קליעה, נראה עם המון פוטנציאל עד שהתחילו הפציעות. ההשוואה לבול קופצת מיד כשהמספרים די דומים בסה"כ. הוא נחשב להבטחה ואולי אפילו היה מממש אותה אלמלא הפציעות. ויקטור אולדיפו מההתחלה הראה אתלטיות מרשימה כמו גם הגנה, ובעונה הראשונה כחלק מניסיונות הטאנקינג אורלנדו שמו אותו כרכז, ורק מעונה לאחר מכן כשחקן כנף. איפה הם ביחס לרוקיז של העונה? לכל היותר מקום בחמישיה. טריי בורק נחשב כרכז הטוב מהדראפט הזה ואולי גם כן היה מצליח להמשיך בקו, אלא שהוא נכנס למועדון השחקנים שעונת הרוקי שלהם הייתה העונה הטובה בקריירה, המועדון ע"ש מייק מילר.

העומדים בשער: טים הארדאווי ג'וניור עם 10.2 נקודות למשחק ממלא חלקית. מלבדו יש את קלי אוליניק שנבחר על ידי הרוקיז של אותו מחזור כמי שיגיע הכי רחוק מהשנתון. אוליניק סיים את עונת הרוקי עם 8.7 נקודות ו-5.2 ריבאונדים באחוזים סבירים.

יאניס אנדטקומפו סיים את עונת הרוקי עם 6.8 נקודות 4.4 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים, אם כי הראה פוטנציאל ובתום העונה אף דיווחו במועדון שהשחקן שנבחר בגובה 9'6 המשיך לגבוה והגיע כבר ל-10'6. בבוסטון הודו שבזמן הדראפט התלבטו בינו ובין אוליניק, וכבר נשמעו הקולות שאולי טעו שם.

סי ג'יי מקולום סיים את עונת הרוקי עם 5.3 נקודות למשחק, סטיבן אדאמס עם 3.3 נקודות ו-4.1 ריבאונדים. רודי גובר עם 2.3 נקודות, 3.4 ריבאונדים ו-0.9 חסימות העלה סימני שאלה שיתכן ולא מתאים לליגה. אכזבה נוספת נרשמה מכיוון הרוקי של וושינגטון, אוטו פורטר שרשם עונת רוקי של 2.1 נקודות ו-19% בלבד מעבר לקשת.

שנתון 12/13:

רוקי העונה: דמיאן לילארד.

1. דמיאן לילארד. 19 נקודות, 42.9% מהשדה, 36.8% לשלוש, 84.4% עונשין, 3.1 ריבאונדים, 6.5 אסיסטים, 0.9 חטיפות ו-3 איבודים ב-38.6 דקות למשחק.

2. אנת'וני דייוויס. 13.5 נקודות, 51.6% מהשדה, 75.1% עונשין, 8.2 ריבאונדים, 1.2 חטיפות, 1.8 חסימות ו-1.4 איבודים ב-28.8 דקות למשחק.

3. בראדלי ביל. 13.9 נקודות, 41% מהשדה, 38.6% לשלוש, 78.6% עונשין, 3.8 ריבאונדים, 0.9 חטיפות ו-1.6 איבודים ב-31.2 דקות למשחק.

אנת'וני דייוויס כנראה היה זוכה ברוקי העונה אם לא היה משחק 64 משחקים בלבד ובראדלי ביל נכנס בסימן שאלה, כי אני לא ממש זוכר שהאתלטיות שלו הרשימה במיוחד בצורה שמצדיקה כניסה, אבל נתתי לו בזכות הריבאונד. שניהם נחמדים אבל לא ממש מרשימים, כששוב: אצל אנת'וני דייוויס זה בעיקר בשל העובדה ששיחק רק שלושת רבעי עונה, משהו שכנראה יאפיין אותו גם בהמשך.
דמיאן לילארד, במבט ראשון מזכיר במעט את דונובן מיטצ'ל, שני גארדים מאוד אתלטיים עם מספרים ואחוזים דומים. אבל זה רק במבט ראשון. במבט שני כבר רואים את ההבדלים ואם גם נזכרים בסגנון המשחק אז יודעים שאין מה להשוות בינהם. אבל במידה ולילארד היה רוקי השנה, האם היה מתחרה על אותו מקום כמו מיטצ'ל?

העומדים בשער:  דיון ווייטרס עם 14.7 נקודות כמעט כמעט, האריסון בארנס עם 9.2 נקודות, אבל שניהם לא מרשימים יותר מדי במשהו שהוא לא קליעה. שחקן נוסף שדי קרוב הוא מייקל קיד גילכרייסט, שההגנה שלו בהחלט נחשבה כבר אז ליכולת עלית, אך סיים עם 9 נקודות בלבד. אנדרה דראמונד סיים עם 7.9 ו-7.6 בהתאמה. מרשים מאוד, אך לא מספיק.

אוון פורנייה עם 5.3 נקודות, ב-49.3% מהשדה ו-40.7% מהשלוש נראה כמו גארד מחליף נחמד. קנת' בייזמור עם 2 נקודות בלבד למשחק ודריימונד גרין עם 2.9 נקודות ו-3.3 ריבאונדים באחוזים לא מרשימים.

לגבי אלה שנכנסו, לילארד ודייוויס ככל הנראה היחידים שהיו נכנסים לתחרות העונה על המקומות הראשונים בדירוג. ביל דיי בתחתית הדירוג.

שנתון 11/12:

רוקי העונה: קיירי אירווינג.

1. קיירי אירווינג. 18.5 נקודות, 46.9% מהשדה, 39.9% לשלוש, 87.2% עונשין, 3.7 ריבאונדים, 5.4 אסיסטים, 1.1 חטיפות ו-3.1 איבודים ב-30.5 דקות למשחק.

2. ריקי רוביו 10.6 נקודות, 35.7% מהשדה, 34% לשלוש, 80.3% עונשין, 4.2 ריבאונדים, 8.2 אסיסטים, 2.2 חטיפות ו-3.2 איבודים ב-34.2 דקות למשחק.

3. קנת' פאריד. 10.2 נקודות, 58.6% מהשדה, 66.5% עונשין, 7.7 ריבאונדים, 1 חסימות ו-1.2 איבודים ב-22.5 דקות למשחק.

4. קמבה ווקר. 12.1 נקודות, 36.6% מהשדה, 30.5% לשלוש, 78.9% עונשין, 3.5 ריבאונדים, 4.4 אסיסטים, 0.9 חטיפות ו-1.8 איבודים ב-27.2 דקות למשחק.

5. אייזיאה תומאס. 11.5 נקודות, 44.8% מהשדה, 37.9% לשלוש, 83.2% עונשין, 2.6 ריבאונדים, 4.1 אסיסטים, 0.8 חטיפות ו-1.6 איבודים ב-25.5 דקות למשחק.

6. קליי תומפסון. 12.5 נקודות, 44.3% מהשדה, 41.4% לשלוש, 86.8% עונשין ו-1.6 איבודים ב-24.4 דקות למשחק.

מבחינת מספרים ויכולת, אין ספק שיש כאן כמה מרשימים, וכנראה השנתון השלישי ברמתו פה בדירוג.
קמבה ווקר עם מספרים שמזכירים מעט את דניס סמית' ג'וניור, גם מבחינת סגנון המשחק. הוא כמובן שיפר במהלך השנים מאז את הקליעה והפך לאיום גדול יותר. אני חושב שגם דאלאס וגם סמית׳ ג׳וניור יחתמו על כך שהוא יהפוך לגרסה האתלטית (והגבוהה באינצ') של ווקר.
קנת' פאריד מאוד אתלטי וריבאונדר מרשים. אם היה העונה ללא ספק היה מצליח להתבלט וככל הנראה היו מדברים על כך שהוא רק צריך לפתח גם קליעה והוא עוד יהיה כוכב בליגה. מעניין מה השתבש בדרך.
ריקי רוביו תמיד היה מוסר על עם יכולת חטיפה מרשימה. מראה מההתחלה יכולת של רכז קלאסי נקרא לזה. קודם כל מסירה, ורק אח"כ קליעה. האם היה מצליח לבלוט גם בשנתון הנוכחי? כן. האם היה מצליח להיות בטופ 3 גם העונה? אני לא בטוח.
קליי תומפסון כבר בעונת הרוקי הראה יכולת הגנה טובה ויכולת קליעה טובה, בטח שלרוקי, וכעונת רוקי בהחלט שימח את מי שבחר בו. האם העונה היה מתבלט? כמו כל הנוכחים בדירוג, שכנראה היו מתפזרים בין העשיריה של העונה, גם הוא. מבחינת תפוקה כוללת? עובר כנראה את סמית׳ בגלל ההגנה, ומתמקם איפשהו בסביבות הרוקיז של הלייקרס.

העומדים בשער: צ'אנדלר פארסונס עם 9.5 נקודות, ברנדון נייט עם 12.8 נקודות ומרשון ברוקס עם 12.6 נקודות.

מתחת לרדאר: קוואי לנארד עם 7.9 נקודות ב-49.3% מהשדה, טוביאס האריס עם 5 נקודות למשחק, וג'ימי באטלר עם 2.6 נקודות למשחק ב-40.5% מהשדה. כשהבחירה מספר 60 משחקת הרבה יותר טוב מהבחירה מספר 30.

שנתון 10/11:

רוקי העונה: בלייק גריפין.

1. בלייק גריפין. 22.5 נקודות, 50.6% מהשדה, 64.2% עונשין, 12.1 ריבאונדים, 3.8 אסיסטים, 0.8 חטיפות, 0.6 חסימות ו-2.7 איבודים ב-38 דקות למשחק.

2. ג'ון וול. 16.4 נקודות1 40.9% מהשדה1 29.6% לשלוש, 76.6% עונשין, 4.6 ריבאונדים, 8.3 אסיסטים, 1.8 חטיפות ו-3.8 איבודים ב-37.8 דקות למשחק.

3. דמרכוס קאזינס. 14.1 נקודות, 43% מהשדה, 68.7% מהעונשין, 8.6 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 0.8 חסימות ו-3.3 איבודים ב-28.5 דקות למשחק.

דירוג קצר אך איכותי. רק 3 עוברים את הסינון, אך 2 הראשונים היו יכולים להתחרות על המקום הראשון גם העונה, קאזינס היה מתמודד על מקום בחמישיה עם טייטום. לא כי הם אותו שחקן או משהו, כי שניהם מספקים תרומה כוללת דומה לקבוצותיהם.
ג'ון וול רכז שהיה מצליח לבלוט גם בשנתון עמוס הרכזים השנה ובהחלט היה מתחרה בטופ 3.
בלייק גריפין נותן כאן מספרים מרשימים גם ביחס למה שאנו רואים השנה מסימונס ואחרים, ואם היה רוקי השנה, היה נותן פייט יפה ואולי אף מנצח את סימונס ומיטצ'ל. אגב, לא קשור, מלבד טאונס, גריפין היחיד ברשימה שהוא שחקן פנים שנבחר לרוקי העונה.

העומדים בשער: גרג מונרו עם 9.4 נקודות ו-7.5 ריבאונדים וג'ורדן קרופורד עם 11.7 נקודות.

מתחת לרדאר: פול ג'ורג' עם 7.8 נקודות, פייבורס עם 6.8 נקודות ו-5.3 ריבאונדים, אריק בלדסו עם 6.7 נקודות ו-3.6 אסיסטים, גורדון הייוורד עם 5.4 נקודות.

כשהתחלתי את הפוסט התכוונתי להראות רק דבר אחד: את עומק השנתון הנוכחי. יהיה כנראה מי שיגיד שאולי הקריטריונים הללו לא משקפים כי… סיבות. אלו אכן קריטריונים שרירותיים ואם למישהו יש אחרים, אין בעיה עם זה. הם כן הצליחו לצמצם לא מעט רשימות, אף שנתון לא התקרב ל-10 שחקנים שעוברים את הסינון, כאשר בשנתון הנוכחי יש עוד 2 שעם קצת שיפור יכולים לעמוד גם כן בקריטריון (למישהו יש ספק שלתיאודוסיץ' יש יכולת ברמת על מבחינת ניהול משחק ומסירה?).

יש גם כמה בשנתון הנוכחי שאם היו "נופלים" על שנתון אחר היו כנראה זוכים ברוקי העונה בלי בעיה, בעוד למרות העומק, יש כמה שחקנים אחרים שהיו מצליחים לזכות גם השנה. סה"כ שנתון נפלא שבכל טור עושה לי בעיות קשות בדירוג, וטוב שכך. מי יתן וגם שנה הבאה תהיה דילמה כזאת, ולא דילמות כמו בעונות בהן חושבים ששחקן עם 10 נקודות מהספסל אולי יזכה בתואר.

אם יש משהו נוסף שבלט בטור הזה הוא, שהנתונים בעונת הרוקי יכולים לתת מדד די טוב לגבי ההמשך, תמיד צריך לשים לב לחריגות הסטטיסטיות. אותם שחקנים שפורחים מאוחר, או לחילופין אלו שפורחים מוקדם מדי, ואחרי עונת הרוקי לא מצליחים להמשיך ולהתקדם (המועדון ע"ש מייק מילר), מה שגורם לנו לתהות, מי מהשנתון הנוכחי הוא לייט בלומר? ובעוד 5 שנים כמה נתרשם ממחזור הרוקיז הזה ונתלהב שצפינו בו בזמן אמת?