Sample Page

כבר פירטנו פה את פרטי התקרית בין דריימונד גרין וקווין דוראנט. לא נחזור על זה שוב. זה הזמן לתיאוריות קונסיפרטיביות כיד המלך. אין לנו אינסיידרים כמו שיש לאתלטיק, ואין לנו שום מידע פנימי לגבי מה שקורה בחדר ההלבשה. כל מה שייכתב פה נכתב מדמיוני הפרוע בלבד, והיכרותי המעמיקה עם האלופה מהמפרץ.

רקע

לפני שנתחיל עם התיאוריה, צריך לתת קצת רקע. גולדן סטייט ווריורס פרצו בעונת 14-15 כשהם מתבססים על קרי-קליי-גרין. זאת הייתה עונת פריצה גם לקליי וגם לגרין. ביחד עם איגודלה ובארנס הם הלכו עד הסוף וזכו באליפות ראשונה. קרי היה ה-MVP של העונה הרגילה, איגודלה היה ה-MVP של הגמר.

בעונת 15-16 הציגו הווריורס כמעט את אותו סגל, אבל קבוצה אחרת לגמרי. זו הייתה אחת מהעונות הרגילות הדומיננטיות ביותר של קבוצה שראינו. העונה התחילה עם המון וטרנים שהיו בטוחים שהקבוצה שלהם הייתה מנצחת את הווריורס. זה רק דירבן את גולדן סטייט להוכיח יותר. הם שמו לנגד עיניהם את השיא של הבולס ואחרי פתיחה של 24 -0 המשיכו כדי להגיע ל-73 ניצחונות בעונה. קרי היה ה-MVP פה אחד. לקראת סוף העונה היו אותות ראשונים של עייפות, אבל הקבוצה הייתה כל כך בלתי עצירה שזה נראה חסר משמעות. פציעה של קרי בסיבוב הראשון של הפלייאוף האטה את הווריורס. בגמר המערב הם נפלו לפיגור 3-1 נגד OKC ודוראנט אבל יצאו מזה בזכות משחק 6 מבריק של קליי תומפסון.

בגמר הם עלו בקלות ליתרון 1-3 על קליבלנד, אבל הפעם זה היה התור שלהם לקבל מהפך על הראש. הרבה דובר על צירופי המקרים שהביאו למהפך – ההרחקה של גרין, הפציעה של בוגוט, הפציעה של איגודלה, העובדה שקרי לא היה 100%. הכל תירוצים. זו בוודאות הייתה הקבוצה הכי גדולה שלא זכתה באליפות, ואני חושב שלמרות ההפסד זו עדיין הייתה אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה. ההתקפה של הווריורס הייתה סופר דומיננטית, וההגנה שלהם הייתה אחת מהטובות בליגה.

ההפסד שלח את כולם לספין. גרין היה הראשון ליצור קשר עם דוראנט שיבוא לווריורס. הגיוס התחיל. כל השחקנים שיתפו פעולה. לכולם היה ברור שהם מביאים את אחד מ-2 השחקנים הכי טובים בליגה, ויהיה צריך לוותר על המון – החל מחיתוכים עמוקים בסגל ועד לכך שגם אלה שיישארו יצטרכו לפנות דקות וזריקות. דוראנט הסכים והווריורס יצאו לעבודה. על פניו לא היה אגו.

עונת 16-17 נפתחה עם חריקות פה ושם. המשחק לא היה שוטף, קרי ירד דרגה בשביל לתת לדוראנט להיכנס לעניינים, אבל דוראנט פחד לקחת. כשדוראנט נפצע חודשיים לפני הפלייאוף הקבוצה חזרה לעצמה ולמשחק שאפיין אותה. היא סיימה את העונה עם 67 ניצחונות ודוראנט חזר ממש לפני הפלייאוף. שם הם כבר שייטו בקלות ל-16 ניצחונות, כשרק משחק נדיר של קליבלנד מנע מהווריורס להגיע לאליפות בלי אף הפסד בפלייאוף. דוראנט זכה ב-MVP וכולם שמחו בשמחתו.

עונת 17-18 הייתה חורקת יותר. גרין היה פצוע חלק מהעונה והאינטנסיביות שלו לא הייתה שם. גם קרי היה פצוע והחסיר משחקים, וחודש וחצי לסוף העונה נפצע בברך וחזר רק בסיבוב השני של הפלייאוף. בלעדיו ההתקפה נראתה תקועה, אבל זה הספיק נגד חלק גדול מקבוצות הליגה. נכון, מאזן של 58 ניצחונות לא הולך ברגל, אבל אחרי שלוש עונות עם 67-73-67 זה נראה מעט. הקבוצה שייטה בשני הסיבובים הראשונים עד מפגש עם הרוקטס. זה הלך ל-7 משחקים כשהרוקטס הובילו 2-3. למזלם של הווריורס כריס פול נפצע במשחק החמישי וזה אפשר להם לעבור את יוסטון. נגד קליבלנד זה כבר היה קל יותר. קרי רצה את ה-MVP של הגמר, ראו את זה במשחק שלו. לדוראנט לא היה אכפת אבל הוא עדיין היה טוב, ומשחק אחד רע של קרי, משחק שבו דוראנט סחב את הקבוצה, נתן לו תואר MVP שני בסדרת הגמר. בניגוד לשמחה ב-2 האליפויות הקודמות, הרגש העיקרי באליפות הזאת היה אנחת רווחה.

לענייננו

העונה הזאת סובבת סביב האופציה שדוראנט יעזוב בקיץ הקרוב. התקשורת מסמנת את זה כסוף השושלת. תראו את הכתבה הזו של בריאן ווינדהרסט שמשווה את דוראנט ללא פחות מאשר ג'ורדן ושאקיל. ואז יש גם את האמירה הזו של בארקלי (נו, הוא אף פעם לא הבין את הווריורס גם ככה):

זה מעצבן את גרין. אני מניח שזה מעצבן עוד שחקנים, אבל גרין היחיד שברגע של רתיחה העלה את זה לפני השטח. על פי כריס היינס מיאהו, גרין אמר את זה לדוראנט בפירוש: "אנחנו לא צריכים אותך. זכינו בלעדיך. תעזוב". בתחילת הדרך כולם ויתרו על האגו. שנתיים אחרי, זה סיפור אחר לגמרי. גרין כועס בצדק, אבל אולי לא על הבן אדם הנכון. התקשורת אחראית להטיית הסיפור, דוראנט פשוט פסיבי פה. גרין צודק מ-2 סיבות:

1. השושלת התחילה לפני דוראנט. דוראנט הגיע לקבוצה היסטורית, ועכשיו הוא מקבל את כל הקרדיט. עזיבה שלו אינה הסוף. זו עדיין קבוצה שזכתה באליפות וניצחה 73 משחקים בעונה הרגילה. זו עדיין קבוצה ששיחקה כדורסל יוצא מן הכלל. היא ללא ספק פחות עמידה, היא עדיין בטופ של הליגה.

2. דוראנט הוא השחקן הכי טוב בווריורס, אבל הוא לא השחקן הכי חשוב בווריורס. לווריורס יש שני שחקנים חשובים מדוראנט: קרי וגרין.

לגבי קרי – המספרים לא משקרים. הנט רייטינג איתו: על המגרש העונה הוא 13.5 נקודות. בלעדיו 0.9. ההתקפה מאבדת 9 נקודות וגם ההגנה למרבה הפלא פחות טובה. מדגם קטן מדי? אלה בדיוק אותם מספרים מהעונה שעברה, רק ששם הווריורס שיפרו מעט את ההגנה ואיבדו 15 נקודות בהתקפה! בפלייאוף זה התמתן מ-12.9 ל-6.6 כשאחת מהסיבות היא שקרי נעדר מהסיבובים הראשונים, הקלים יותר. בעונת 16-17 זה היה אפילו רע יותר. הנט רייטינג נפל מ-17.2 למינוס 2.7. איתו הווריורס קלעו 119.8, בלעדיו הם נפלו ב-20 נקודות ואפילו לא עברו את ה-100.

המספרים של דוראנט העונה מראים הסתמכות דומה: 12.7 איתו, מינוס 4.2 בלעדיו. בעונה שעברה זה היה 7 איתו, ו-4.2 בלעדיו. ירידה של 3 נקודות בלבד. העונה הווריורס יותר צריכים את דוראנט. עם זאת, קרי מניע היטב את ההתקפה של הווריורס. הוא הופך את כולם סביבו ליעילים יותר, הוא קולע נקודות קלות ביעילות גבוהה, ועושה המון עבודה אוף דה בול. כשהוא לא על המגרש הכל קשה יותר. ברגעים האלה דוראנט לוקח על עצמו את המשחק וזה לא נראה טוב.

באותה מידה שבה קרי הוא העוגן שסביבו בנויה ההתקפה, גרין הוא העוגן ההגנתי של הקבוצה. עד העונה המספרים פחות תמכו בזה, אבל העונה הווריורס סופגים 101.7 עם גרין ו-112.3 בלעדיו. נכון, זה עדיין מדגם קטן אבל במבחן העין אין ספק. לכו תראו את המשחק של מילווקי נגד גולדן סטייט, כשגרין לא שיחק ותבינו איזו טיילת הייתה בהגנה של הווריורס. אי אפשר להסביר את הנוכחות ההגנתית של גרין. דוראנט רוצה להיות שם. הוא לא.

גרין חי כל חייו עם התחושה שלא מעריכים אותו מספיק. גם קרי, אם כי אצל קרי זה יותר מופנם, ופחות יוצא החוצה כמו אצל גרין. חוסר הכבוד שהם מקבלים מהתקשורת שמתמקדת בדוראנט לא חדשה להם. הם היו מוכנים לזה לפני שנתיים. אחרי 2 אליפויות, אחרי 2 MVP פיינלס של דוראנט, לא בטוח שהם מוכנים לתת לו לקחת את כל הקרדיט. עזיבה של דוראנט תדליק את השניים מחדש.

הבעיה היא שההנהלה רואה את הדברים אחרת. ההנהלה ממוקדת במעבר לסן פרנסיסקו בעונה הבאה, והיא מעוניינת לעשות את זה עם כל 4 הכוכבים של הקבוצה. עזיבה של דוראנט מבחינתם זו מכה קשה. הטיפול בסיפור היה שגוי בעיניי. ההנהלה רצתה להוכיח שהיא נותנת לדוראנט גיבוי אבל זה רק מחמיר את הרגשת האנדרדוג של גרין ואת תחושת הניכור. אנחנו בשלב מאוד מוקדם של העונה ויש עוד זמן לפתור את זה, אבל בשביל זה השחקנים צריכים לדבר על מה שקרה. אם זה פשוט יטואטא מתחת לשטיח, ברגע הלחץ הראשון העניין הזה יצוץ ואז כבר יהיה מאוחר מדי. מעבר לעונה הנוכחית, צריך גם לזכור שבעוד שקרי נעול קדימה להרבה עונות, גם גרין יכול לעזוב בקיץ הבא. עזיבה שלו תהיה פגיעה הרבה יותר חמורה מעזיבה של דוראנט. אם הווריורס יצליחו להשאיר את דוראנט ויאבדו את גרין, בעיניי הם לא עשו כלום.

 

 

קרא עוד