Sample Page

אני צריך לסדר את המחשבות לגבי הטרייד הענק של קריסטאפס פורזינגיס לדאלאס. אני עדיין בהלם. בכל אופן אני בטוח שכבר יש לכם חור בראש מהנושא הזה, אז אני לא מודאג. הטרייד ששולח את טוביאס האריס קרה הרגע, כאילו שלא נגמר לי המקום בהארד דרייב כדי לעבד אותו. בואו נעמיד פנים שהטקסט שלפניכם נכתב אתמול, ושאין לי כוונה לשנות אותו בצורה משמעותית… על שני המגה-טריידים תוכלו לשמוע בפרק הבא של "באשמורת הבוקר", והנה קישור לפרק האחרון שהקלטנו. רציתי להתמקד בשוק הטריידים המעניין שמתפתח העונה.

אף פעם לא הייתי חזק בשידוכים. יש כל כך הרבה זוגות שאני מסתכל עליהם ופשוט לא רואה את זה. מה מחבר ביניכם – למה דווקא הוא/היא? עכשיו כשההקדמה המוזרה הזו מאחורינו, בואו ננסה למצוא לשחקנים האלה קשרים חדשים בקבוצות אחרות, לקראת הדדליין הבא עלינו לטובה. נתחיל בשני דובים שמחפשים בית חדש.

מייק קונלי ליוטה

לפני שניגע בקונלי, יש משהו קצת לא מכבד בהתייחסות הכללית שלנו לריקי רוביו – בתור הרכז ששומר על התור עד שמגיעים רכזים אחרים. הספרדי מוכיח שהוא שחקן נהדר בשיטה של קווין סניידר, וכל הקבוצות שלו תמיד נראות טוב יותר כשהוא על המגרש – אז למה תמיד מנסים להחליף אותו?

מושג שמתחיל לקבל פופולאריות לאחרונה בשיח הוא "Floor-raiser" – "מרים-רצפה" בתרגום עילג. יש שחקנים שמסוגלים להרים לקבוצה את התקרה – כלומר את המקרה הכי טוב שלהם, כמו בוגי קאזינס שחוזר מפציעה לגולדן סטייט, ויש שחקנים שהיתרון שלהם הוא ביציבות שהם מקנים לקבוצה. הם לא מרימים את הפוטנציאל של הקבוצה לגבהים חדשים, אלא מבטיחים שהקיים יהיה במצב ראוי. אם להיות ספציפי, יש חשש אמיתי שרוביו לא יוכל להתמודד ברמות הגבוהות של הפלייאוף בגלל החסרון שלו כקלעי, מה שיכריח את מאמניו לנסות להסתדר בלעדיו בקלאץ'. אפשר להתווכח אם זה נכון או לא, אבל זה שקונלי עדיף על פניו, זה כבר פחות נתון לדיון.

הייתי שמח לראות את קונלי בקבוצה רלוונטית שוב. דונובן מיטשל חזר לעצמו בחודש האחרון דווקא כמוביל כדור מרכזי, אבל אני חושב שקונלי יוכל להשלים אותו בצורה נפלאה – האחד יתן יציבות מחושבת והשני יספק ניצוץ של גאונות. הם יכולים לאזן זה את זה. קונלי יכול לעבוד נהדר אוף-בול כקלעי יציב מבחוץ ומקבל החלטות נהדר כשהכדור מגיע אליו אחרי שההגנה נאלצת להגיב לפעולה ראשונית אחרת. הקצב של קונלי יתאים ליוטה וסניידר, ופתאום תהיה למורמונים שלישייה חזקה לקראת הפלייאוף.

ואם לא קונלי אז לפחות מירוטיץ'.

מארק גאסול לשארלוט

למה לא? מאיפה הציניות הזאת? די, אולי זה יצליח! מאבקי הפלייאוף במזרח זה כמו לשחק טניס בלי הרשת. הניגוד בין ווקר לגאסול מספיק חריף בשביל שייצא ממנו פיילוט לסיט-קום. "גארד חמקמק ואנרגטי, בדירת שותפים עם ביגמן ישנוני ונרגן…" לדעתי ווקר יראה ממש טוב ליד עוד שחקן ברמה שלו, ומארק יוכל לקחת קצת מנטל ניהול ההתקפה כדי לאפשר לווקר לעבוד בלי הכדור, וגם לפזר זריקות לשאר הקבוצה. עלילת משנה נהדרת תהיה החיבור שלו עם ניקולה באטום, האויב הנצחי שלו. ולמי שחשב שבאטום יוכל להיות חלק מהטרייד – הוא לא הולך לשום-מקום עם החוזה הזה.

ווסלי מת'יוז לאוקלהומה סיטי

הת'אנדר חנוקים כלכלית, מה שישאיר אותם מחוץ לשוק הטריידים כנראה. יש עוד שמות שאפשר להכניס כאן, אבל מת'יוז הוא כנראה המועמד הכי טוב שיכול להצטרף דרך ביי-אאוט. הם צריכים מישהו שיחזיר את טרנס פרגוסון לספסל. פרגוסון נמצא בעיצומה של תקופה נהדרת, אבל להסתמך עליו בפלייאוף זה עדיין לא משהו שבילי דונובן ירצה לעשות לדקות ארוכות מדי. הוא יותר מדי דומה פיזית לבמבי בשביל שהיריבות לא ינסו לטרוף אותו פעם אחרי פעם. מת'יוז יוכל להכניס קצת קשיחות ויציבות לחמישייה בתור שוטינג גארד מנוסה ומוכח. אני יכול לראות את זה.

קנט בייזמור ליוסטון

בייזמור הוא בדיוק מה שהרוקטס צריכים – יש לו דופק ונעלי ספורט. אבל אני יותר מעוניין במה שיקרה מחוץ לקווים (או על הקווים, אחרי שהמשחק נגמר) – הציוות של ג'יימס הארדן עם מי שהביא לנו את ה"בייז גייז" עלול לשבור את האינטרנט. הכימיה בין השניים כמעט ידועה מראש מהבחינה הזאת. בייזמור הוא הראשון מתוך משהו כמו מחצית מהסגל של אטלנטה שאני מנסה לשנע למקומות אחרים. כמו אוטו שכבר אי אפשר למכור, אז מפרקים לחלקים.

האריסון בארנס לסקרמנטו

בסוד אני אגלה שהמטרה המרכזית היא להוציא אותו מדאלאס. יש משהו בבארנס שפשוט עולה לי על העצבים, ובתור הרב הראשי בכת של לוקה נידונתי להתמודד עם בארנס יותר מדי זמן. מה הסיפור של הבידודים הריקים מתוכן האלה, 3-4 פעמים בכל רבע? שחררו אותי מעולו של זה. סקרמנטו ישמחו אם סוף-סוף יהיה להם שחקן בסגל שאפשר להגדיר כסמול-פורוורד, ויש להם את המקום בתקרת השכר לגרום לזה לקרות. המלכים יקבלו שחקן בריצה המפתיעה שלהם לפלייאוף (אין להם את הבחירה שלהם השנה), והמאבס יוכלו לצלול כדי להציל את הבחירה שלהם מהציפורניים של ההוקס (אם הם רוצים), שמוגנת טופ-5. אנחנו גם יודעים שוויווק ראנדיבה אוהב את בארנס כי שניהם היו פעם בגולדן סטייט (מסתמן שזו סיבה לגיטימית לגמרי מבחינתו להרגיש ככה).

טוריאן פרינס ודוויין דדמון לפילי

אולי אפשר להתחיל במסורת. פרינס ודדמון יכולים להגיע על תקן בלינלי ואיליאסובה, מודל 2019. הטרייד הענק על טובי ובובי (וגם מייק סקוט שהשם שלו לא מתחרז) עוזר, אבל בפילי ויתרו על שלושה שחקני רוטציה בתמורה לשלושה שחקני רוטציה. כדי להשיג את ג'ימי באטלר הסיקסרס ויתרו על שני שחקני חמישייה, ושלושת הכוכבים נאלצים להסתמך על ג'ונה בולדן (ד"ש), פורקאן קורקמז (שאולי יום אחד אולי יהיה משהו), וקורי ברואר (שבינתיים נחתך). מבחינת עומק אנחנו עדיין ברדודים, בטח בהשוואה לגדולות. פרינס ודדמון יכולים להוסיף קצת עומק לסגל של בראון.

לא בטוח שיש לפילי נכסים להשיג את פרינס, אז אני מוכן לקבל הצעות אחרות עבורו. לפרינס בן ה-24 יש אפסייד בלתי מבוטל, והוא יהיה שחקן חופשי מוגבל בקיץ. אגב, "שחקן חופשי מוגבל" זה מושג מצחיק, כי זה בעצם קוד ל"שחקן לא חופשי".

אנתוני דיוויס לטורונטו

סתם. ללייקרס. יאללה! בואו נגמור עם זה. ממש לא מתאים לי לגרור את זה לקיץ. יש לי דברים לעשות.

מוזמנים להוסיף שחקנים שהייתם מעוניינים לראות במקומות אחרים. או להתווכח איתי על אלה שבחרתי (למרות שזה יוציא אתכם קצת קטנוניים – מה אכפת לכם, תנו לי את זה).

קרא עוד