Sample Page

הסדרה שהבטיחה רבות בין הבאקס לסלטיקס כבר מקיימת וראינו שינויים וריצות לכל צד ובכל משחק. אחרי שני משחקים במילווקי אנחנו עוברים לבוסטון ב-1:1 מבלבל. כל משחק הסתיים בתבוסה, הראשון 22 הפרש לזכות בוסטון והשני 21 למילווקי.
על פניו אפשר לפשט ולחשוב שבמשחק הראשון קבוצה שהסתמכה על שלשות בעונה הרגילה קלעה פחות טוב (מילווקי עם 33% לעומת כמעט 38% בעונה), תוך שהאחרת מצליחה הגנתית לשתק את הכוכב של יריבתה, לעומת משחק מס' 2, שם קבוצת השלשות התפוצצה עם שיא מועדון לפלייאוף, 20 שלשות מתוך 47 (ב- 43% מצויינים), הכוכב הראשי מצא את עצמו, ועוד יותר מזה את כוכב המשנה שלו בשיא (מידלטון עם ערב אדיר של 26 נקודות, עם 7 שלשות ב-70 אחוז), וכל זאת תוך כדי שכוכב הקבוצה השנייה באחד מערבי הפלייאוף הנוראים שלו (קיירי, עם 9 נק', 4 מ-18 מהשדה, מס' הנקודות השני הנמוך שלו אי פעם בפלייאוף).
אבל הפלייאוף זה הזמן בו הפרטים הקטנים (והמעניינים) מכריעים, ולהסתכל על שני המשחקים הראשונים בצורה הזאת זה יהיה פספוס. שני המאמנים משני הצדדים, בודנהולזר וסטיבנס, ידועים כטקטיקנים מצויינים ואכן ראינו דברים יפים שנעשו. בואו נעיף בהם מבט:

התאמות הגנתיות

כל העונה הזאת דובר על השינוי ההגנתי שהביא קואץ' באד במילווקי, עם דגש על הגנה על הטבעת, תוך כדי טיפול בפיק אנד רול על ידי כך שהשומר של השחקן החוסם מחכה נמוך יחסית, מנסה  לעכב את התוקף שקיבל חסימה עד שהמגן המקורי שלו מספיק לחזור. בדרך הזאת, ובניגוד לטרנד הגנת חילופים שהציף את הליגה, או התקפה אגרסיבית של החסימה על ידי השומר הגבוה, ניתן לשומר של החוסם (בדר"כ שחקן גבוה) להשאר קרוב לטבעת.
במשחק הראשון, ראינו איך בוסטון תוקפת בהצלחה, במיוחד עם הרבה נקודות מחצי מרחק של הורפורד, את השיטה ההגנתית הזו:

 

חשוב לשים לב, איך מילווקי משתמשת באותה שיטה עם מגוון שומרים שונים – לופז, איליאסובה ויאניס.

במשחק מס' 2 היה ניתן לראות את השינוי, אבל גם אותו היה צריך לחפש כי הוא לא נראה מיד. כאשר ברוק לופז היה על המגרש, מילווקי המשיכה בשיטה דומה, וראינו איך בוסטון ממשיכה להעניש אותו.

מהסיבה הזאת לא מפתיע לראות שאחרי מחצית ראשונה, לופז כבר עם מד פלוס מינוס של מינוס 18(!).

אבל כאשר לופז לא היה על הפארקט מילווקי ניצלה את העובדה שאיליאסובה, ובטח יאניס הם שומרים דינאמיים ו"נכנעה" לטרנד החילופים. ניתן לראות זאת כאן:

 

ואכן, במיוחד בסוף הרבע השלישי שם הבאקס רצו מ74:71 עד ל 98:73, רואים כמה ההגנה הזו היתה יעילה, גם במניעת סלים וגם אפשרה לצאת להרבה התקפות מעבר. מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה.

התאמות התקפיות

בשני המשחקים הבאקס היו אלה שקלעו יותר במעבר, 25:13 בראשון ו- 23:11 בשני, אבל אם נסתכל רק על שלושת הרבעים הראשונים, אלה שהיו באמת רלוונטיים נגלה שבראשון זה היה 15:9, ובשני 23:8. בכל אחד מהרבעים בשני המשחקים הראשונים, בהם מילווקי הצליחה לרוץ היא ניצחה בגדול. הרבע השני שהביא לה את החזרה ממינוס 9 למינוס 2, מאזן התקפות המעבר היה 8:2 ובשלישי שהביא את הכרעת המשחק המאזן במעבר היה 9:2.
היה ברור שכל זמן שבוסטון הצליחה לעצור את משחק הריצה של הבאקס היא היתה בסדר. ראינו איך ביינס ובמיוחד הורפורד, יחד עם שאר החברים מקשים מאד את החיים על יאניס. לכן מילווקי שמו את הדגש, ובמיוחד "הפריק", לתקוף את הטבעת כמה שיותר מוקדם בהתקפה:

 

יהיה מעניין לעקוב איך בוסטון יגשו לטיפול במשחק הריצה הזה שכל כך משמעותי. רעיון אפשרי יכול להיות להצמיד שחקן נמוך ומהיר (סמארט היה אידיאלי לזה), אבל גם רוז'יר זו אופציה, שילווה את יאניס מיד אחרי הריב' בשניות הראשונות של ההתקפה כדי להיות צמוד אליו ולא לאפשר לו לפתח תנופה.

רוטציות

אולי היה הגיוני להתחיל עם הסעיף הזה כי זו הנקודה שהיתה הכי בולטת מההתחלה:  הכנסתו של מירוטיץ' לחמישיה על חשבונו של סטרלינג בראון. אחרי הבעיות שהסלטיקס העמידו מול יאניס וקשיי הקליעה של בראון, היה זה רק הגיוני לבצע שינוי כזה על מנת לרווח את המשחק. אבל, אחרי 2 עבירות מהירות של מירוטיץ' לא הורגש שהשינוי הזה הביא לתוצאה משמעותית עבור קואץ' באד.
יחד עם זאת, ובעקבות מה שראינו בצד ההגנתי, אני בהחלט צופה המשך ניסיונות שינויים ברוטציות תוך הגבלה משמעותית יותר של הדקות של לופז. בפלייאוף אין הרבה זמן לנסיונות ומה שהוכח כעובד, חמישיית יותר נמוכה, חילופים אוטומאטיים וריצה עשוי להוביל את בודנהולזר להתחיל מדי ללא לופז בחמישיה. נחיה ונראה.

ועוד כמה קטנות לקראת משחק 3

• בעונה הרגילה מילווקי היתה שנייה רק אחרי יוסטון בזריקת שלשות, 37 למשחק. במשחק הראשון היא זרקה 39, בשני כבר 47 (!). מעניין יהיה לראות האם המגמה הזאת יכולה עוד להמשיך.
• בסופו של דבר, כנראה שהבאקס היו מעדיפים במקום משחק מחריד ואז התפוצצות של שיא פרנצ'ייז, לתת שני משחקים מאוזנים מחוץ לקשת שאולי היו מאפשרים להגיע לבוסטון עדיין עם יתרון הביתיות. כשמסתמכים על משחק שלשות השונות גבוהה. מעניין לאיזה כיוון זה ילך בהמשך הסדרה.
• בשקט בשקט, אבל באמת בשקט, ג'ייסון טייטום פשוט נעלם. 4 נקודות במשחק הראשון עם 2 מ-7 מהשדה, 5 בשני עם 2 מ-8 ומינוס 18 כשהוא על המגרש. איכשהו כשבן סימונס מזייף כל העולם רועש אבל את טייטום פחות מבקרים. מעניין לאן זה ילך בהמשך הסדרה ואם הוא יצליח להפוך לגורם מכריע.
• במשחק הראשון יאניס הלך לקו 10 פעמים. בשני כבר 18, כשהיה נדמה שהוא קיבל שריקות שבראשון לא נתנו לו. מעניין איך המשחק ישפט במשחקי החוץ שלו.
• בראד סטיבנס ידוע כמאמן שעושה התאמות יפות ועכשיו הכדור בצד שלו. מעניין מאד יהיה לראות עם מה הוא יגיע למשחק 3, בעיקר מבחינת ניצול הגנת החילופים של הבאקס. יהיה כייף!

קרא עוד