שגיא רפאל מדבר עם תומר וקסמן על לוקה ודאלאס, חמש השחקנים הכי טובים שלא נבחרו בדראפט, וכמובן יוטה
0 -7 – רגע השבוע
7 – 21 לוקה ודאלאס
21 – 28 דירוג חמש השחקנים הכי טובים שלא נבחרו בדראפט
28 – סוף (כולל שאלות מהבית) – יוטה
המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ והפעם: מידן בורוכוב, ניב שכטר, דני אייזיקוביץ', אריק גנות ואורח מיוחד ניל קרמר מהעמוד הודיניל הצטרפו לענות על השאלות הבוערות.
דני אייזיקוביץ': חד משמעית כן. האם תאיים על התואר. זו כבר שאלה, אחרת אבל היא תגיע לפלייאוף.
מיאמי סבלה מהמון חוסרים עד עכשיו. באטלר שיחק 8 מ-20, אייברי בראדלי שיחק 9, הירו ונאן שיחקו 13. בנוסף המזרח כמו תמיד, לא נראה חזק במיוחד ולמרות פתיחת העונה הנוראית מיאמי נמצאת במרחק של 3 ניצחונות מאטלנטה שבמקום השישי. בקופה יש עוד 52 משחקים. למישהו יש באמת ספק שהם יחזרו לתמונת הפלייאוף, אלא אם הם יסבלו מעוד פציעות והעדרויות?
ניב שכטר: היה די צפוי שיהיה למיאמי קשה לשחזר את העונה שעברה. אבל להגיע לפלייאוף במזרח? כל מה שצריך זה להיות קבוצה בינונית, ואין לי ספק שאלא אם תהיה פציעה משמעותית לבאטלר או לאדביו, הם יגיעו לשם. האם הם ברמה של לעבור סיבוב בפלייאוף? זו כבר שאלה אחרת.
אריק גנות: הקבוצה הנהדרת שהיתה רחוקה שני נצחונות מאליפות יכולה בלי שום ספק להגיע לפלייאוף. היא רחוקה כרגע שני משחקים ושני מקומות מהפליי אין, עם יריבות לא מרשימות במיוחד.
אבל איפה הקבוצה הזו ואיפה מיאמי של העונה. בינתיים הם נראים איום ונורא, והחזרה של באטלר אפילו לא הצליחה להבי אותם למאזן סביר. ההתקפה, שיהתה בינונית, הפכה להיות גרועה ואפילו ההגנה, שנראתה מהחזקות בליגה, כרגע מתחת לממוצע.
יש להיט את כל מה שצריך כדי להיות קבוצה מצוינת. והם יצטרכו את זה כדי להגיע לפייאוף.
ניל קרמר: גם בשנה שעברה מיאמי לא נראתה, אפילו לא הייתה קרובה להיחשב כמועמדת לכתר. השחקנים המשמעותיים נשארו (באטלר-אדבאיו-הירו-רובינסון-דראגיץ'), אייברי בראדלי הגיע לחזק את הקו האחורי, מו הארקלס את הקדמי… ככה שאין לי צל של ספק שמיאמי תחזור לפלייאוף.
כמה רחוק הם יגיעו השנה? ימים יגידו. ישנן הרבה טענות (לא נכנס למוצדקות או לא) ש"היה להם מזל" וש"הבועה באה להם בטוב" לעומת שאר הקבוצות. אך רוח הלחימה, השחקנים המנוסים, המאמן המצויין והתקדמות הצעירים תהיה המפתח שלהם לחזור (לפחות) לגמר המזרח. האם זה יהיה "פשוט" כמו בעונה שעברה?
לא כשיש לך את ברוקלין, פילדלפיה עם ג"ואל אמביד בעונת קריירה וגם יש את מילווקי.
מידן בורוכוב: מיאמי היא אכזבת העונה עד כה, נראה שההתעלות שלהם בקיץ הייתה חד פעמית, ציפתי ממיאמי שתמשיך את סיום העונה ותהיה פקטור חשוב במזרח.
יש נסיבות מקלות בדמות פציעות של שחקני מפתח אבל הציפייה מקבוצה שהתגברה על פציעות את אדביו ודראגיץ בגמר ומשכה את הלייקרס ל-6 משחקים שתדע להתמודד עם פציעות. בעיקר כשמאמן כמו ספולסטרה על הקווים.
אני מאמין שכן, עם החזרה של באטלר מיאמי תגיע למאזן חצוי במהרה ותסיים את העונה הרגילה בטופ 6 במזרח.
עיקר הבעיה של מיאמי הוא בהתקפה, היא צריכה להתיישר עם האחוזים מ-3 לטוס קדימה.
מידן בורוכוב: מאז כתיבת השאלה ממפיס עם 2 הפסדים רצופים. היא קבוצה שמספקת עונה שניה ברציפות יכולת מעל ומעבר למצופה. נתון מעניין הוא שלא פחות מ-11 שחקנים בקבוצה קולע מעל 8 נקודות למשחק. חשבתי שממפיס תראה העונה בהמשך ישיר ליכולת הגרועה בבועה, בעיקר לאחר הפציעה של JJJ. ממפיס עושה עבודה יפה, המערב רצחני. יהיה קשה מאוד להשאר בטופ 10. בעיקר בגלל שדאלס וניו אורלינס צפויות להשתפר.
הערכה זהירה שלי, ממפיס תסיים במקומות 11-13 במערב.
דני אייזיקוביץ': חד משמעית כן. הם פתחו את העונה נפלא. מוראנט מנווט את הספינה מצויין ובבגרות ראויה והם היו טובים גם בעונה שעברה. האם זה יספיק לפלייאוף? לא בטוח, המערב עמוק כמו תמיד והמרחק בין ממפיס במקום השישי לספרס במקום העשירי הוא רק חצי משחק. עדיין, הם משחקים טוב ואין כאן איזו הפתעה יש כאן בעיקר התבגרות של סגל צעיר שעשה פלייאוף בדיוק לפני כמה חודשים.
ניב שכטר: ממפיס זו הפילגש שלי בליגה והשילוב של מוראנט וג'ארן ג'קסון הוא מהצמדים האהובים עלי לשנים הקרובות. אם ניקח בחשבון שג'קסון עדיין לא נכנס לעונה וממפיס שיחקה בהרכבים חסרים לא מעט, אני מאמין שהפעם יצליחו להשתחל לפלייאוף, ואפילו לא דרך הטורניר.
אריק גנות: אין סיבה שלא. הגריזליס עמדו ברצף פציעות ובהפסקת קורונה בצורה מרשימה, ובקרוב יקבלו חזרה את וולנצ'יונאס ואולי גם את ג'ארן ג'קסון ג'וניור. בהרכב מלא הם הראו שהם קבוצת פלייאוף, והצעירים שמהווים את ליבת הקבוצה אמורים אפילו להשתפר. במערב החזק קשה להמר עליהם לפלייאוף, אבל סביר שהם יתנו פייט עד הסוף.
ניל קרמר: Fool me once, shame on you. fool me twice? shame on me
בעונה שעברה ממפיס הגיעה מעשית לפלייאוף – אך הודות לכושר פסיכי של דמיאן לילארד יחד עם קריסה מנטאלית/יכולת חלשה של הגריזליס, הם פספסו את הפלייאוף שלהם. בעונה שעברה (וגם העונה) הסגל שלהם צעיר מאוד, אך עם הרבה יותר נסיון. אני גם בטוח שהם מגיעים עם רעב גדול מאוד להוכיח שזו קבוצה שצריך לקחת בחשבון.
אם בעונה שעברה זו הייתה נראית כמו "ההפתעה הנעימה של העונה" — אז למה אנחנו צריכים להיות מופתעים שמדובר פה בקבוצת כדורסל טובה מאוד בהובלת אולסטאר עתידי ופרנצייז' פלייר בדמותו של ג'ה מורנאט?!
Don't sleep on them
ניל קרמר: אני חושב שזה לא מפתיע בהתחשב שלרוקטס יש עכשיו חמישייה מאוזנת מאוד – הם זנחו את רעיון המיקרו בול (ללא סנטר בכלל) והביאו את כריסטיאן ווד המשתפר, יחד עם קאזינס מהספסל. טאקר עם המבנה גוף של שחקן פוטבול הוא שומר טוב ואגרסיבי, ג'ון וול נראה מצויין ואולדיפו תמיד היה שומר מעולה. ככה שמבחינת שחקני החמישייה
(בלי להתייחס לרוקי המצויין טייט) ליוסטון יש חמישייה הגנתית טובה מאוד. תוסיפו לזה את אריק גורדון וגם את דנואל האוס מהספסל והרי לכם קבוצת הגנה מעולה. כרגע נראה שהרוקטס פוסט-הארדן ניצחו את הטרייד בהווה ובטח לעתיד הקרוב/רחוק
מידן בורוכוב: האני מאמין שלי לגביי הגנה הוא שזה בעיקר בגישה. נכון יש שחקנים שלא מסוגלים לשמור אבל עם רוח קבוצתית אפשר לחפות גם על שחקנים שצריך להחביא בהגנה. לאחר הטרייד על הארדן הציפיה הייתה שיוסטון תחפש את עצמה. נראה שוול, וודס, אולידפו וגורדון עושים עבודה יפה, אני מקווה שהפציעה של וודס לא תעצור אותם. כנראה שהבסיס ההגנתי של יוסטון היה יותר טוב ממה שחשבו, הארדן היה מגן טוב כשהתחשק לו. בלעדיו יוסטון עושה את מה שנדרש ונראה שהמוטיבציה הגבוהה של השחקנים עושה את ההבדל בצד ההגנתי.
דני אייזיקוביץ': מאוד. לפני הטרייד יוסטון דורגו במקום ה-22 עם דירוג הגנתי של 111.1. מאז הטרייד הם עם 102. זה אמנם מדגם קטן, אבל זה שינוי משמעותי מאוד. מצד שני, אולדיפו הוא שומר מצויין בטח בהשוואה להארדן והוא איזן מאוד את החמישייה של ווד, טאקר וג'ון וול. זה מפתיע גם בגלל שהציפייה הייתה שהם יתחילו טנקינג, אבל לאולדיפו יש תוכניות אחרות וזה לשקם את המוניטין שלו, לצד הפריצה של ווד והרצון של וול להוכיח יש שם קבוצה מאוד תחרותית.
ניב שכטר: לא ממש. ג'ון וול ואולדיפו הם קו אחורי הגנתי שיכול לשתק גארדים יריבים, יש להם 10 שחקני רוטציה טובים וכולם משחקים עם משהו להוכיח. הזלזול של הארדן בכישרון שלהם הדליק להם ניצוץ מיוחד וכל הקבוצה משחקת בסגנון והתלהבות שמזכיר את רצף הניצחונות המדהים של עונת 2007-2008.
עכשיו עם הפציעה של ווד והעובדה שאין להם רים פרוטקטור תיתן את אותותיה ואני מאמין שזה יפגע משמעותית בהגנה. נחמד לצחוק על הארדן, ומגיע לו אחרי שזלזל ככה בקבוצה ואוהדים, אבל חייבים גם לזכור שאיתו, לקבוצה מובטח להיות טופ 5 בדירוג ההתקפי. מאז הטרייד הם גם במקום ה-25 בדירוג ההתקפי.
אריק גנות: מאוד. עם הארדן הם היו קבוצת הגנה ממוצעת מינוס, ואולדיפו, למרות היותו שחקן הגנה טוב מאוד, לא אמור להפוך לבד קבוצה כזו לטובה בליגה. מהצד השני – היה להם לו"ז קל יחסית אחרי הטרייד, וזה מסביר לפחות חלק מההצלחה ההגנתית.
BOX SCORE FANS THE WORST!!!!! https://t.co/zTKoXaqJsU
— Bradley Beal (@RealDealBeal23) February 1, 2021
אריק גנות: לא סביר. גם בעבר מי שכתב על המשחקים ראה אותם, ובעידן הליג פס זה ברור מאליו. כשקוראים את הסיקורים ברור שמי שכתב אותם ראה את המשחק וכותב על דברים שלא כתובים בבוקסקור.
ניל קרמר: הם יכולים לבוא בטענות, אך צריך להבין שרוב האנשים, עכברים קטנים כגדולים, מסתכלים ק-ו-ד-ם כל על הבוקס סקור ומחפשים סטטיסטיקות מעניינות, אם זה בטור הנקודות, אס' וכו'.. מבחינת המידה, אין ספק שאם אתה מחשיב את עצמך כתב/עיתונאי NBA אתה בשום פנים ואופן לא יכול להסתפק בצפייה בבוקס סקור של משחק.
ישנם הרבה דברים ש"לא רשומים בסטטיסטיקה" ורק אם תצפה, אפילו רק בתקציר של משחק, תקבל מושג הרבה יותר גדול על מה באמת הלך שם. ולכן הטענה שלהם היא נכונה, אך מצד שני — הרוב הגדול של האנשים מחפש את השורה התחתונה – תוצאת המשחק ומי הוביל בכל קטגוריה.
מידן בורוכוב: ברור שכתבות וטורים נכתבים על פי הבוקסקור, אני לא בטוח שיש בן אדם על הפלנטה שצפה בכל משחקי ה-NBA העונה.
במקרה של ביל מוטב לו פשוט לסתום, הוא מציג מספרים נאים אבל הוא מרגיש לי כמו פחיממה ריקה (גם מצפייה וגם מהבוקסקור)
באופן כללי שחקנים יותר רגישים לביקורת והכי קל יהיה להטיל דופי במבקר.
עם הפנינים האחרונים של שאק אני לא יודע אם עדיף כדורסלן עבר שמקשקש בלי קבלות או מגה חנון שקרע את הצורה ועשה אינטגרלים לדף הסטסיטקה של המשחק.
דני אייזיקוביץ': לצערי הם מתלוננים וצודקים. הליגה כבר שנים נמצאת בהייפ של סטטיסטיקות, מספרים מנופחים, והתעסקות בעיקר בשיאים אישיים על פני הצלחה קבוצתית. לפני שבועיים שמענו התבטאות דומה מדריימונד גרין כאשר הוא דיבר למעשה על זה שיש דברים שלא רואים בסטטיסטיקה כמו הגנה. מצד שני, אם נהיה הוגנים, בראדלי ביל הוא האחרון שצריך להתלונן על זה, כאשר הקבוצה שלו עוד הפעם נמצאת בתחתית הליגה והוא זוכה לפאס בעיקר בזכות אותן סטטיסטיקות. במקום להתעסק בהפסדים ובהגנה הנוראית של וושינגטון, מדברים על איכויות הקליעה של ביל והצורך שלו בטרייד.
ניב שכטר: כן. כן. כן כל כך מעצבן וכל כך נכון. כמי שסיקר משחקים בעבר גם אני חטאתי בכך, ובאמת אי אפשר לראות את כל המשחקים. אבל כשזה המקצוע שלך ואתה מקבל על זה כסף, זה פשוט זלזול במקצוע ובאוהדים. רק המשך בזלזול המתמשך במשחק והפיכתו לטלנובלה שמה שחשוב בה זה הסיפורים האישיים. קו שהליגה ומי שמסקר אותה מובילים כבר שנים והביא את הליגה להצלחה הגדולה שלה. אבל עכשיו מרגיש שנחצה גבול בזלזול במשחק עצמו.
ניב שכטר: קודם כל כן, זה יהיה בטוח יותר מעניין. אבל יש לא מעט ביקורת בכלל על עצם קיום משחק האולסטאר ואני מסכים עם הביקורת. בעונה כזו, בתקופה כזו, אין שום סיבה לקיום משחקי ראווה מיותרים.
אריק גנות: זה ללא ספק פתרון יותר אטרקטיבי, סביר להניח שכל אוהד בעולם יודע הרבה יותר טוב אם הוא מזדהה עם הכוכבים הבינלאומיים או האמריקאים, הרבה יותר מאשר אם הוא מזדהה עם החוף המערבי או המזרחי. בליגה בינלאומית זה חשוב.
בנוסף ההתקדמות האדירה שהשחקנים הבינלאומיים עשו הופכת משחק כזה להרבה יותר שקול ממה שהיה בעבר, והגאווה הלאומית תשחק פה תפקיד חשוב. בקיצור – רעיון מצוין.
ניל קרמר: קרקס האולסטאר כבר לא רלוונטי. לא עבורי ולא עבור הרבה מאוד אנשים ברחבי העולם. בטח לא השנה, כאשר לא יהיה קהל. הרי סוף השבוע הזה הוא כל כולו שואו ונועד לספק לנו, האוהדים, רגעים בלתי נשכחים, אם זה בתחרות ההטבעות, תחרות השלשות או אפילו משחק אול-סטאר תחרותי — בדיוק כפי שזכינו לראות אחד כזה בשנה שעברה. העולם נגד ארה"ב? הפורמט הזה כבר קיים (בערך) כאשר מחזור הrookies + sophmores של ארה"ב מתחרה כקבוצה נגד אותם שחקנים משאר העולם. ולכן אני חושב שזה לא רלוונטי ויהיה הרבה פחות עניין וכמובן — הרמה תרד בקצת, כי.. יש יותר מדי שחקנים טובים שהם אמריקאים.
מידן בורוכוב: זה פתרון שיכול להיות מאוד מעניין
אפשר לשדר את המשחק ביום ראשון בצהרים שעון ארהב ולאפשר גם לשאר העולם לצפות במשחק בשעה נוחה. הקונספט של מזרח-מערב פשט את הרגל, ב-3 השנים האחרונות היו בחירות של קפטנים. ההרכב של שאר העולם נראה מרשים – סימונס, לוקה, אמביד, יאניס, יוקיץ, בוגדנוביץ, מארי, וויגנס, שג״א, סאבוניס, טאונס, סיאקם. כמעט כולם אולסטארים בפני עצמם. זה משחק שיהיה הרבה יותר מעניין עם יוקרה אמריקאית על הכף.
זה יכול להיות משחק עם המון אגו ותחרותי יותר מכל מפגש מזרחי-מערבי שהפך ליום קליעות חגיגי ללא איבה או תחרותיות יתר.
דני אייזיקוביץ': לא.
נכון, יהיה נחמד לראות חמישייה של יוקיץ', לוקה, יאניס, אמביד וסימונס נגד חמישייה אמריקאית. מצד שני, רוב השחקנים ה"לא אמריקאיים" הם שחקני פנים, ומעבר לכך הליגה מנסה לייצר מותג בינלאומי מאחד ולא מבדל. ברגע שעושים ארה"ב נגד העולם, זה יוצר מאבקים שהליגה לא רוצה לייצר. דווקא הפורמט החדש שבו פשוט עושים "כוחות" בין שני השחקנים המובילים בליגה זה פורמט הרבה יותר נחמד. מזכיר קצת את המשחקים בשכונה, וגם ככה האולסטאר זה ההגדרה של השכונה. הוסיפו גם בונוסים, פרסים וסה"כ זה אמור להיות סופ"ש קליל שבו לכולם יש הזדמנות להוריד קצת רגל מהגז.
קרא עוד
טור שינסה לסכם נקודות מעניינות ולהאיר נקודות שאולי פחות שמתם לב אליהן. העמדות הן רק שיטת מספור.
הנתונים נכונים לשישי ה-5 בפברואר
שיקגו השנה השתפרו, מה שלא היה קשה לאור העובדה שהחליפו מאמן גרוע ביותר, במאמן טוב עם הבנה ותכנית התקפית מסודרת. כחלק מכך גם שחקני שיקגו השתפרו, מי יותר ומי פחות. אחד מאלה שעל פניו היה אמור להשתפר משמעותית היה לאורי מרקאנן. מרקאנן ברוב המדדים נשאר אותו דבר, מלבד יעילות הקליעה.
ניתן לראות שמרקאנן עלה ב-1.7 זריקות למשחק, 1 קליעה למשחק, 0.3 זריקות עונשין למשחק, ובכל זאת 5 נקודות למשחק. הקפיצה של לאורי באה לידי ביטוי ב-EFG% שעלה מ-51.6 בעונה שעברה, ל-62.6 בעונה הזו. כלומר הזריקות של מרקאנן יעילות הרבה יותר. מה שמביא לשאלה: האם מרקאנן השתפר, או שמא הקרדיט צריך להגיע למישהו אחר?
לצרוך כך נבדוק את ההבדל בסוג הזריקות של מרקאנן העונה לעומת העונה שעברה:
כלומר ניתן לראות שמרקאנן לא שינה משמעותית את פרופיל הזריקות שלו. אז צריך לראות מה כן השתנה,ומהיכן הוא קיבל את הסיוע שלו. אחת האפשרויות הן הציוותים שלו בקו הקדמי של שיקגו. מרקאנן משחק 4 והעונה החל לשחק גם כ-5, תלוי במי שמשחק איתו. אז ניתן לבדוק את הציוותים שלו:
באדום מסומנים 4 הפרטנרים שלו לקו הקדמי, וניתן לראות שהנתונים הטובים שלו הם לצד אוטו פורטר שמשחק איתו לפעמים 3 ולפעמים 4, ואז מרקאנן משחק אחד מעליו, או ת'ד יאנג שאיתו הציוות בנט רייטינג חיובי אפילו. ומעניין לראות את הסטטיסטקיות של לאורי כשת'ד יאנג על המגרש, וכשהוא לא על המגרש:
ניתן לראות בהחלט בשיפור של מרקאנן כשהוא משחק עם יאנג יחד. הבולס מפעילים את יאנג באופן דומה לזה בו ההיט משתמשים בבאם אדבאיו כמנהל התקפה, מה שגרם ליאנג להיות עם 4.3 אסיסטים למשחק, הנתון הטוב ביותר בקריירה שלו.
ת'ד יאנג גם מוביל את השחקנים שמוסרים אסיסטים למרקאנן יחד עם לאוין, למרות שהוא מוסר למרקאנן פחות מ-3 מסירות במשחק. ניתן לראות במהלך משחקים שיאנג פעיל ואגרסיבי, מה שמאפשר למרקאנן להיות אגרסיבי יותר בעצמו, ולקבל כדורים כשהוא יותר פנוי ובמקומות טובים יותר. אז השיפור והקפיצה נובעים לא (רק) בגלל דונובן או השיפור העצמי של מרקאנן, שבהחלט השתפר. אבל ת'ד יאנג נכנס ומשפר את השחקנים סביבו, ושיפור משמעותי. ולאורי מרקאנן סמן לזה.
אז מה עשו הרוקיז שלכם בזמן האחרון? ונתחיל כרגיל עם הגרפים, והגרף של תפוקה פר דקה של הרוקיז:
Through games on Feb. 4, which rookies have done the most (or least) with their minutes during the 2020-21 #NBA season, per TPA? pic.twitter.com/dCnzCeTfMP
— NBA Math (@NBA_Math) February 5, 2021
וגרף נוסף שמראה יעילות. ככל שהשחקן נמצא ימינה יותר על הגרף הוא יעיל יותר התקפית, ככל שנמצא גבוה יותר הוא יעיל יותר הגנתית.
Through games on Feb. 4, here's how all rookies have fared on both ends of the court during the 2020-21 #NBA season, per TPA. pic.twitter.com/dCJpUvGGmm
— NBA Math (@NBA_Math) February 5, 2021
לפני הדירוג, ולפני כן הקריטריונים של המדור, שנועדו לוודא שהרוקי אכן בעל מספיק אימפקט:
הקריטריונים הללו נועדו לסנן שחקנים שמציגים יכולת רגעית ולא קבועה, ושיש מספיק השפעה על הקבוצה.
ולדירוג:
לאמלו בול
12.7 נקודות 5.9 ריבאונדים 6 אסיסטים 1.4 חטיפות 2.6 איבודים ב-26 דקות למשחק
הצמרת צפויה, אני מזהיר מראש. השלישיה הראשונה מאוד צפויה. אך המירוץ הוא דו ראשי ולאמלו בול אמנם כרגע בראש, אך הוא ממש לא הכריע את המירוץ הזה. טרי רוזייר היה פצוע ובחוץ שני משחקים, ולאמלו ניצל את זה טוב. לאמלו זכה ברוקי החודש (וחצי) ובצדק.
https://twitter.com/HilltopNBA/status/1357413953853292544
טייריס האליברטון
11.2 נקודות 42.3% מעבר לקשת (5.1 זריקות) 3.7 ריבאונדים 5.4 אסיסטים 1.2 חטיפות 1.6 איבודים ב-28.9 דקות למשחק
רוקי החודש השני שמשחק חכם ומשפר את הקבוצה שלו, ויכולת מצוינת שלו בדקות הסיום נתנה לסקרמנטו את הנצחון מול שיקגו ובוסטון. משום מה יש אנשים שעדיין לא מכירים בגדולה שלו. מצד שני בכל שבוע אתר אחר מעלה לכבודו כתבת התרשמות וסגידה והוא מגייס המון מעריצים, אז מהרו ועלו על העגלה! כמה עוד רוקיז יש שטובים בשני צידי המגרש?
1 minute and 20 seconds of Tyrese Haliburton being sneaky and baiting the other team into a turnover this season pic.twitter.com/DYtz3lWfNQ
— Rob Perez (@WorldWideWob) February 5, 2021
ג'יימס ווייזמן
12.2 נקודות 6.1 ריבאונדים 1.3 חסימות 1.6 איבודים ב-21 דקות למשחק
ווייזמן מוביל את הרוקיז באחוזי שדה, אך נפצע ויעדר עכשיו לפחות כשבוע. הוא אמנם לא במירוץ של השניים שלפניו, אך הוא בהחלט לפני כל שאר הרוקיז במירוץ. מה שכן מבחינת פוטנציאל אין ספק שהשמיים הם הגבול, ואולי גם הם לא. כשהיה בריא פתח באופן קבוע בחמישיה, משהו שאגב בניגוד למחזורים קודמים לא קורה הרבה במחזור הזה.
ESPN predicts James Wiseman will be the best player from this season's rookie class in five yearshttps://t.co/weQbFp7bMb pic.twitter.com/KFbosAl2S7
— Warriors on NBCS (@NBCSWarriors) February 1, 2021
קול אנת'וני
11 נקודות 4.5 ריבאונדים 3.6 אסיסטים 2 איבודים ב-26.9 דקות למשחק
אז דיברנו על כך שאין הרבה רוקיז שפותחים בחמישיה של הקבוצה שלהם,ולמעשה יש שלושה, והוא השני מביניהם אחרי ווייזמן. אנת'וני פותח באורלנדו ובינתיים נראה די טוב. אמנם הפעם לא קלע סלי נצחון אך הוא מצטייר כבר כמנהיג על המגרש, מראה אופי ולא נרתע במאני טים מלקחת אחריות.
https://twitter.com/DimeUPROXX/status/1356779594876133377
כמעט נכנסו:
עמנואל קוויקלי 12.4 נקודות אבל רק 19.3 דקות למשחק. מצד שני רוקי שמקבל דקות משחק אצל טום ת'יבודו זה אומר המון. נופל על סעיף טכני ובהחלט ראוי להיות בדירוג, ואולי יקבל עוד דקה למשחק ויכנס. בהחלט מגיע לו.
פאטריק וויליאמס פותח בחמישיה, שומר מצוין, אך כמה משחקים רעים התקפית הורידו אותו מתחת ל-10 נקודות למשחק.
אנת'וני אדוארדס כרגע רק סקורר וככזה אמור לעמוד ברף של 15 נקודות. בינתיים גם את 13 הנקודות שכן עושה, משיג עם בחוסר יעילות בזריקה. מספק אחלה אינדיקציה לאנשים שלא עוקבים באמת אחרי העונה.
יוטה העונה דוהרת קדימה, עם רצף נצחונות ויכולת מרשימה בהגנה ובהתקפה. יוטה לא שינתה את הסגל שלה באופן משמעותי בקיץ, והשיפור אצלה הוא אינהרנטי, כלומר שיפור של השחקנים מהעונה שעברה לעונה הזו. והבולט שבהם הוא כמובן מייק קונלי.
קונלי שיפר את יעילות הקליעה שלו כשעלה באחוזים מהשדה ועבר לקשת, אך בהתקפה השיפור העיקרי הוא השיפור באסיסטים, או כמו שג'ון הולינג'ר, שהיה בהנהלת ממפיס גריזליס בשעתו הגדיר: "הוא הפנים שהוא עושה פיקנרול עם רודי גובר ולא עם מארק גאסול."
אבל… זה האובייס. ואנחנו מנסים להראות דברים שמתחת לרדאר ולא לחזור על דברים שאתם יודעים כבר. מה שאולי לא שמתם לב הוא שמייק קונלי מוביל את הליגה במדד פלוס\מינוס. ואמנם כל מי שעוקב אחרי יודע שאני לא מחובבי המדד הזה, אבל ברמה הזו הוא כן עשוי להצביע על משהו, וזה התרומה ההגנתית של קונלי שאולי עוברת מתחת לרדאר.
כשמייק קונלי על המגרש הדירוג ההגנתי של יוטה עומד על 99.2. שזה מצוין. מאוד. כשקונלי לא על המגרש הדירוג ההגנתי של יוטה צונח ל-113. ההבדל הכי גדול בסגל של הג'אז, גדול יותר אף מההבדל בין על\מחוץ למגרש של רודי גובר.
מייק קונלי גם מוביל את הליגה במדד Win Share הגנתי. מייק קונלי הוא לא הרכז ההגנתי הכי טוב בליגה, וזה לא מדד שאני כן אוהב, אבל הוא בהחלט מראה כאן מגמה. מגמה שניתן לראות נגזרת משאר המדדים המוצגים בטבלה ליד ה-DWS. קונלי משפר מדדים הגנתיים וזה נראה מצוין בכל מדד הגנתי, וגם במבחן העין, שם רואים שהוא מצטיין במיוחד במניעת חדירות של גארדים, למרות אולי חסרון באתלטיות.
השיפור של יוטה הוא בשני הצדדים, וזה ממש מהנה לראות את התקומה לחיים של מייק קונלי אחרי העונה שעברה.
ג'יילן בראון ניצל העונה את עזיבתו של גורדון הייוורד ועשה צעד קדימה מבחינה התקפית. בראון השתפר בכל המדדים ובמיוחד במדדי הקליעה
רואים קפיצה בהכל אבל הקפיצה המשמעותית היא דווקא בלונג מיד ריינג'. אותן זריקות שכולם כבר יודעים שאמורים להימנע מהם. 50% כשאגב שבוע שעבר זה עמד על 55%. מבט על התדירות של זה מראה שדי הרבה מהזריקות של בראון מגיעות מהמיד ריינג'
לג'יילן בראון יש המון זריקות מיד ריינג', למעשה כמעט חצי מהזריקות שלו מגיעות מהמיד ריינג', וכ-18% (על פי CTG) הן מיד ריינג' ארוכות שאמורות להיות גרועות. בגלל שהן גרועות, זה מה שההגנות מאפשרות ולמעשה בראון מנצל את מה שההגנות מאפשרות. במשחקים האחרונים האחוז יורד ויתכן שלפחות לגביו ההגנות מתאימות את עצמן, אך בינתיים חלק מהיכולת שלו היא דווקא העובדה הזו: שהוא מנצל חור של ההגנה, תפישה הגנתית חדשה נגדה, כדי לייצר חסרון עבורה ולעזור לבוסטון. ויתכן שהירידה שלו במשחקים האחרונים מתאימה לעובדה שההתקפה של בוסטון התקשתה יותר במשחקים אלו. כך או כך זהו נתון שבראון יתקשה לשמור עליו, ויהיה מעניין לעקוב.
לו דורט התגלה בבועה כהפתעה הגנתית אחרי שעשה את המוות לג'יימס הארדן. כולם דיברו השבוע על פרד ואנוליט שכשחשקן שלא נבחר בדראפט מככב, אבל לו דורט לוקח את היכולת ההגנתית והוסיף לה יכולת התקפית. 37 אחוז מעבר לקשת ב-5.6 זריקות למשחק זה ממש טוב. הוא 3&D מצוין ואחלה גניבה.
קווין אוקונר הוציא סרטון וחסך לי לכתוב
קרא עודLu Dort arrived defensively in the bubble last year, but this season he's showing his game on the offensive side deserves some credit as well. #TheVoidNBA pic.twitter.com/M2vUfqj0Cg
— The Ringer (@ringer) February 5, 2021
We were holding the team back from its true potential https://t.co/1mqqHmHCh9
— CJ McCollum (@CJMcCollum) February 5, 2021
here's the clip of mark cuban telling zach lowe "fuck you, you don't know shit" in response to lowe talking about luka being one of the whiniest players in the league toward the refs. pic.twitter.com/GOttOiXe50
— Josh Bowe (@Boweman55) February 5, 2021
Hawks say guard Bogdan Bogdanovic (avulsion fracture, right knee on Jan. 9) has been cleared to include more range of motion in his rehabilitation and conditioning activities, which includes on-court work. Additionally, his knee brace has been removed.
— Marc J. Spears (@MarcJSpears) February 5, 2021
