Sample Page

 

עונת 24-25 הסתיימה עם ניצחון של הקבוצה הצעירה מאוקלהומה סיטי, בניצוחו של ה-MVP שיי גילג'וס-אלכסנדר. אלופה שביעית בשבע עונות כשהאלופה היוצאת לא עוברת חצי גמר איזורי. הת'אנדר בנויים בשביל ליצור שושלת. האם הם הולכים להשתלט על הליגה?

הקבוצה היום: פיניקס סאנס

נשארו: דווין בוקר (הארכת חוזה של 145 מיליון דולר לשנתיים נוספות), גרייסון אלן, ריאן דאן, קולין גילספי, אוסו איגודרו, רויס אוניל וניק ריצ'ארדס.

עזבו:  קווין דוראנט (טרייד ליוסטון), ברדלי ביל (נחתך, חתם בקליפרס), טיוס ג'ונס (חופשי לאורלנדו), מייסון פלאמלי (חופשי לשארלוט), מונטה מוריס (חופשי ללא קבוצה), בול בול (חופשי ללא קבוצה), קודי מרטין (חופשי ללא קבוצה), וסיליה מיצ'יץ' (טרייד לשארלוט ומשם למילווקי ואז להפועל ת"א) ודמיון לי (חופשי לנס ציונה).

הגיעו:  ג'יילן גרין (טרייד מיוסטון), דילון ברוקס (טרייד מיוסטון), קמאן מלואץ' (דראפט כחלק מהטרייד עם יוסטון), ראשיר פלמינג (דראפט), קובי בראה (דראפט כחלק מהטרייד עם יוסטון), מארק וויליאמס (טרייד עם שארלוט), נייג'ל הייז-דיוויס (חופשי מאירופה), ג'ראד באטלר (חופשי) וג'ורדון גודווין (חופשי).

חמישייה:  דווין בוקר, ג'יילן גרין, דילון ברוקס, ריאן דאן ומארק וויליאמס.

ספסל:  גרייסון אלן, רויס אוניל, קולין גילספי, אוסו איגודרו, קמאן מלואץ', ניק ריצ'ארדס, ראשיר פלמינג, קובי בראה, נייג'ל הייז-דיוויס, ג'ראד באטלר וג'ורדון גודווין.

המהלכים הגדולים של עונת 2024/25:

אז מה היה לנו שם?

לאחר שנים ארוכות שבהם אוהדי פיניקס (וככל הנראה גם עובדות המועדון) סבלו מהבעלים הקמצן רוברט סארבר, בפברואר 2023 התגשמו כל החלומות שלהם כאשר הליגה אישרה את מכירת הקבוצה לבעלים החדש – מאט אישביה.

קצת יותר מ-24 שעות לאחר מכן אישביה הוכיח שאולי יש לו הרבה (מאוד) כסף, אבל סבלנות כנראה יש לו הרבה פחות, ונתן אור ירוק למגה טרייד במסגרתו הקבוצה העבירה את הגרעין הצעיר שהוביל אותה לגמר פחות משנתיים קודם לכן (מיקאל ברידג'ס וקאם ג'ונסון), ביחד עם פחות או יותר כל בחירות הדראפט שהיו לה, בכדי לקבל את הכוכב הגדול והנוצץ – קווין דוראנט. כן, האיש שהתעשר מלמכור משכנתאות לאחרים, החליט ביום הראשון שלו בתפקיד למשכן את העתיד של המועדון בשביל ניצחון כאן ועכשיו.

בחצי השנה הראשונה זה עוד היה נראה טוב, כשהקבוצה ניצחה את כל 8 המשחקים בהם דוראנט השתתף בעונה הרגילה, ועפו בסיבוב השני בפלייאוף לאלופה שבדרך (דנבר), לאחר שכריס פול נפצע (שוב). אבל, בשנתיים שלאחר מכן העניינים התדרדרו מרגע לרגע, כשהקבוצה ממשיכה לחפור לעצמה בור אחר בור. ראשית, אישביה לקח משכנתא גדולה נוספת בדמות החוזה המזעזע של ברדלי ביל, במה שיצר ככל הנראה את ה-"ביג-3" המאכזב בהיסטוריה. במהלך שתי העונות האחרונות הקבוצה ניצחה 85 משחקים בלבד, ולא רק שלא הצליחה לנצח שום סדרת פלייאוף, היא אפילו לא ניצחה משחק פלייאוף אחד בודד!

העונה הקודמת הייתה כאמור המאכזבת ביותר, וכנראה המאכזבת בהיסטוריה של המועדון: מייק בודנהולזר שמונה לאחר פיטוריו של פרנק ווגל התגלה כצל חיוור של המאמן שהיה בעבר כשהוא מפגין אנמיות על ומחוץ למגרש; דווין בוקר, לראשונה בקריירה, חווה נסיגה ביחס לעונה הקודמת ולא היה אפילו בשיח של האולסטאר; קווין דוראנט הפגין על פניו מספרים מרשימים, אולם שיחק בניתוק מוחלט כשלתרומה ההתקפית שלו לא הייתה שום השפעה על מאזן הניצחונות. בהגנה הוא אפילו לא ניסה; ברדלי ביל התקשה להישאר על המגרש וכשכן היה תפקד מזעזע, בעיקר כשנדרש לשחקן בעמדה 3 לצד בוקר וטיוס ג'ונס לו הובטח מקום בחמישיה; טיוס ג'ונס הוכיח שהוא שחקן ספסל מצויין אך שחקן חמישיה גרוע מאוד, נורקיץ' פתח בשביתה איטלקית לאחר ריב עם המאמן ונשלח לשארלוט בתמורה לריצ'ארדס – עוד שחקן שהוכיח את המקום שלו בספסל;

וכך, עונה שנפתחה בסלונגן של "אליפות או באסט", הסתיימה כשהקבוצה אפילו לא מגיעה לפליי-אין, כשכולם שמחים שהעונה המסוייטת סוף סוף נגמרת.

 קיץ חם

@sagirefael.nba.il

60 שניות על הקיץ של פיניקס סאנס הסאנס משלמים מחיר על הטריידים על קווין דוראנט ובראדלי ביל. מה אתם חושבים על העתיד שלהם? #NBA #סאנס #כדורסל לברון #דוויןבוקר #דניאבדיה #סטףקרי #לוקה #orangeballil

♬ NBA on ESPN Theme Song – Instrumental King

פחות מ-24 שעות מהמשחק האחרון שלה פיניקס הודיעה שהיא (שוב, בפעם השלישית ברציפות) מפטרת את המאמן שלה. מספר שבועות לאחר מכן מונה גם ג'נרל מנג'ר חדש – ברייאן גרגורי, בן ה-58, שמעולם לא שימש בתפקיד דומה בליגה, ושבעבר שימש בעוזר המאמן במישיגן סטייט בתקופה בה שיחק שחקן העונה לשם מאט אישביה. לאחר מסע חיפושים ארוך, הקבוצה מינתה גם מאמן רוקי – ג'ורדן אוט, שהיה המועמד היחיד עם קשרים לאותה מכללה בה אישביה שיחק בעבר.

לאחר שסיימו לעשות סדר במשרדים, הקבוצה עברה לשחקנים. ראשית, הקבוצה העבירה את קווין דוראנט ליוסטון במחיר נמוך משמעותית משקוותה, כשהיא מקבלת בחזרה את ג'יילן גרין שיושב על העמדה של בוקר, את דילון ברוקס ואת הבחירה העשירית בדראפט (שהייתה שלה במקור).

עם הבחירה העשירית הקבוצה בחרה בשחקן שלא האמינה שיישאר לה על הלוח – קמאן מלואץ', הסנטר הדרום סודני הענק הצעיר והבוסרי. עם בחירות נוספות שהקבוצה השיגה בסיבוב השני היא בחרה את ראשיר פלמינג – פוורוורד מבוגר יחסית, שעשוי לקבל דקות משמעותיות כבר העונה, ואת קובי בראה – אחד הקלעים הכי טובים בדראפט האחרון.

במקביל, ממש בערב הדראפט הקבוצה העבירה 2 בחירות סיבוב ראשון (אמנם מאוחרות) בשביל סנטר (נוסף) משארלוט – מארק וויליאמס, שהוכיח אמנם פוטנציאל בשנים האחרונות, אבל הפגין גם חוסר יכולת להישאר על המגרש, כשכזכור הטרייד שלו ללייקרס בוטל על ידם לאחר שנכשל לטענתם בבדיקות הרפואיות.

לבסוף, הקבוצה בלית ברירה ולאחר שלא הצליחה למצוא שום קבוצה שהסכימה לקלוט את החוזה שלו – חתכה את ברדלי ביל, מה שמצד אחד ישב כ"כסף מת" של 20 מיליון דולר לעונה ל-5 השנים הקרובות, אך מצד שני חסך לקבוצה הון עתק במיסים (כ-200 מיליון דולר לפי דיווחים שונים) ובעיקר הוריד אותה מתחת לסינר השני, על כל המשמעויות הנובעות מכך.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

את העונה הנוכחית הקבוצה פותחת עם ציפיות שונות לחלוטין מאלו שהיו בשנים האחרונות. הפעם, אפילו הבעלים הנלהב לא מעז לדבר על אליפות, כשאפילו המילה "פלייאוף" לא נאמרת לעיתים תכופות. הפעם, ברור לכולם כי המטרה היא בנייה מחדש, והפעם בכיוון שונה לחלוטין מהקבוצות הקודמות.

לאור העובדה שלקבוצה אין שליטה ממשית על הבחירות שלה בשנים הקרובות, אין לה אינטרס של ממש לכוון לתחתית, ולכן הבנייה מתמקדת פחות ברכישת כשרונות חדשים, ויותר בבניית תרבות ארגונית חדשה שנבנית על קבוצתיות, אופי ועבודה קשה. לא עוד כוכבים מפונקים ואינדיווידואלים, אלא שחקני "נשמה" בעלי מוסר עבודה גבוה שלא חוששים לזנק על הרצפה או לצאת למלחמה למען החברים והאוהדים שלהם – כבר הזכרתי פה את מישגן סטייט?

בכל הנוגע למה שיקרה על המגרש, יש לקבוצה כמה אתגרים די משמעותיים. ראשית – בעיה מוכרת מאז עזיבתו של כריס פול – המחסור הבולט בפוינט גארד. על פניו התשובה המתבקשת היא שדווין בוקר יחזור לשחק כפוינט-בוק, וסה"כ עם יחס אסיסטים איבודים של 7 ל-2.5 אפשר גם לטעון שהוא עושה עבודה לא רעה, אולם כולם זוכרים שאת הכדורסל הטוב בקריירה שלו הוא שיחק לצד שחקן יוצר כמו כריס פול – כנראה השחקן הכי שונה שאפשר לחשוב עליו מג'יילן גרין.

גם בעמדת הסנטר המצב לא ממש ברור, כאשר מארק וויליאמס אמור להיות הסנטר הפותח, אבל לאור הבריאות הרופפת שלו, קשה לבנות עליו לכמות משחקים משמעותית העונה. על הספסל ממתינים להזדמנות חבר שלו משראלוט – ניק ריצ'ארדס, והבחירה העשירית בדראפט, והתקווה הגדולה של פיניקס לעתיד – קמאן מלואץ', שאמור לזכות בהרבה הזדמנויות העונה, למרות הבוסריות הגדולה שלו.

עמדה בעייתית נוספת היא עמדת הפוואר-פורוורד. מי שאמור לפתוח בעמדה הוא רייאן דאן, שאמנם גילה המון יכולת הגנתית בעונה הראשונה שלו, אבל נראה כמו חור מוחלט בהתקפה, ויצטרך להראות שיפור גדול בתחום הזה בכדי להוכיח שהוא יכול להיות שחקן משמעותי בליגה הזאת. מעבר לכך, מבחינת גודל ופיזיות, נראה שהעמדה הטבעית שלו היא 3, כשהוא נאלץ לשחק כ-4 רק בגלל שאין אף אחד אחר שייעשה את זה.

מהצד האחר, בעמדות הכנפיים יש לקבוצה לוג-ג'אם רציני, כאשר מעבר לדילון ברוקס שפותח, יש על הספסל את גרייסון אלן ורויס אוניל הוותיקים שחייבים לקבל דקות (ולו בשביל הניסיון לשווק אותם לשאר הליגה), גם את הייז-דייוויס שהגיע בתור הכוכב הגדול של היורוליג וגם את איגודרו (מהדראפט הקודם) ופלמינג (מהנוכחי) שיחכו להזדמנות שלהם בסבלנות.

תחזית:

למרות איבוד הכישרון, הקבוצה תסיים סביב המאזן של שנה שעברה (36 ניצחונות). זה אולי לא יספיק לפליי-אין, אבל יספיק בשביל לגרום לאוהדים ששנאו את קבוצות ה"כוכבים" מהשנתיים האחרונות, לחזור לאהוב ולהאמין במועדון הזה ובעתיד שלו, תוך שאיפה ללכת בדרך של קבוצת הנשים של המועדון – המרקורי, שבבנייה מהירה הפכו בתוך שנים ספורות קבוצת כוכבות דועכת לקבוצה צעירה ומלהיבה שנאבקת כבר השנה על אליפות ה-WNBA.

 

 

 

קרא עוד