Sample Page

המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם אריק גנות, דני אייזיקוביץ' והאורחים המיוחדים אורן לוי, אוריאל דסקל ומידן בורוכוב מ'פוסט אפ'.

 

עד כמה הווריירס צריכים לדאוג מהפציעה של קרי?

אוריאל דסקל: מאוד. סטף כבר לא פרגית צעירה וכשהוא נכנס לפלייאופים קצת פצוע, זה לא נגמר טוב בדרך כלל עבור הווריירס. בנוסף, קליי תומפסון צריך עוד זמן לחזור להיות קליי תומפסון – אם זה בכלל אפשרי, ודריימונד גרין כפרה עליו גם סוחב פציעה בעייתית בגב. לווריירס יש מלא כישרונות צעירים אבל בלי הגרעין המקורי הם לא קבוצת פלייאוף. והווריירס לא יגיעו לשום מקום בלי סטף ב-100% או לפחות 90%. עם הפציעה הזו, העבר הבעייתי בקרסוליים והגיל, לא בטוח שהוא יכול להגיע לפלייאוף אפילו ב-80%. אגב, לא פוסל אפשרות שהוציאו אותו לחופשה עד הפלייאוף בשביל שיגיע רענן וקרוב ל-100%.

 

מידן בורוכוב: הם צריכים להיות מודאגים מאוד, לראייה ההפסד מול אורלנדו.

לאור ניסיון העבר פציעות של קרי באזור חודש מרץ/אפריל לא עשו לו טוב. ייקח זמן לקארי לחזור מפציעה ולהכנס לכושר קליעה (שהיה רעוע במונחים שלו, לפני הפציעה)

החשיבות של קרי בצד ההתקפי עצומה,,ההשפעה שלו והאופן שהוא מעסיק את הגנות היריב גורמות לשאר השחקנים להראות הרבה יותר טוב מהרמה שלהם. הנזק לשאיפות הפליאוף של הוורירס עלול להיות הרסני כשהיא עלולה לצנוח ממקום 2 הנוח עד למקום 5-6 בתרחיש שבו היא לא נכנסת למוד של ניצחונות.

 

אריק גנות: הפציעה עצמה נשמעת די סטנדרטית, כזו שאפשר לחזור ממנה עוד בעונה הרגילה, והווריורס כנראה מספיק טובים כדי לעבור סיבוב גם בלי קרי. אבל הסיטואציה הכוללת בהחלט צריכה להדאיג.

הווריורס לא מצליחים לצאת מהפציעות. קליי היה פצוע רוב עונה, חזר כשגרין היה פצוע, ועכשיו קרי נפצע. הווריורס במאזן של 7-12 שלילי ב-19 המשחקים האחרונים שלהם, כשההגנה נראית רע. שלושת הגדולים שלהם כמעט ולא ראו פרקט ביחד ולא היה להם זמן לפתח מחדש את הכימיה שלהם – שמן הסתם לא נמצאת איפה שהיתה לפני שנתיים.

בשורה התחתונה, הווריורס נראו כמו טופ קונטנדרים לפני חודש, ועכשיו נראה שהם יתקשו לחזור לסטטוס הזה העונה.

 

דני אייזיקוביץ': השאלה היא מה המטרות של גולדן סטייט. בתחילת השבוע חשבתי שזה לא כזה נורא, קארי יחזור לפלייאוף, הם פוגשים בסיבוב הראשון את דנבר (יש להם 2.5 משחקים על יוטה ו 10 משחקים פלוס מינוס לסוף). גם דנבר מגיע עם שני שחקנים שלא ברור אם יספיקו לחזור לפלייאוף. לכן בהנחה שגולדן סטייט עוברת את דנבר, אמור להיות להם מספיק זמן להכנס לכושר. מצד שני, עם יד על הלב, הם לא שיחקו בהרכב מלא כבר חצי עונה ויש המון קבוצות שנראות כרגע בשלות יותר, ובכושר טוב יותר. לכן, לצערי, המשמעות כנראה תתורגם לסיום עונה בסיבוב השני של הפלייאוף.

 

אורן לוי: מאוד. גם אם קרי יהיה בסדר בפלייאוף, הם הולכים להכנס לסיבוב הראשון כשהוא, קליי ודריימונד שיחקו יחד איזה 11 דקות במצטבר, וזה פשוט לא מספיק. זו לא הכימיה ביניהם שמטרידה אותי, אלא כל המסביב. הרוטציה סביבם בנויה מהרבה שחקנים צעירים וחסרי ניסיון. כל שינוי שנכפה על הסגל סביבם הוא פוטנציאל לנפילה. אני מקווה שאני מגזים כי מגיע לנו עוד ריצה של הקבוצה הזאת.

האם בוסטון קונטנדרים "על אמת"?

אורן לוי: אני חושב ש..כן? לא, אבל אני כמעט שם. אני חושב שיש להם סיכוי, אבל לא הייתי שם אותם יחד עם פיניקס גולדן סטייט ומילווקי באותו 'טיר'. הם סוס שחור, אבל זה לכשעצמו מהווה שידרוג רציני מהחמור שהם היו בתחילת העונה. אני לא יודע אם אני סומך על ההתקפה שלהם מספיק, עם טייטום בראש. הוא אחלה אבל אני צריך לראות את הדומיננטיות הזאת בפלייאוף. הגנתית אני סומך עליהם, וגם נראה שיש להם את רוטציית הפלייאוף שלהם.

 

אוריאל דסקל: אם זה הולך כמו לפרקון, יש לו מבטא של לפרקון, אוסף מטבעות כמו לפרקון ומספר 1 בהגנה כמו לפרקון, יש מצב שזה לפרקון. הסלטיקס מגיעים לפלייאוף עם יותר הצלחות משותפות בפלייאוף מאשר כל קבוצה במזרח – מלבד מילווקי ואולי מיאמי. הם הקבוצה הכי טובה במזרח – מבחינת נתונים – ב-2022 ויש להם שני כוכבים שיוצרים בעיית מאצ'אפ לכל קבוצה במזרח. אם זה לא קונטנדרית אז אף אחת לא קונטנדרית".

 

מידן בורוכוב: לא, אני לא חושב שהם קונטנדרים.

לדעתי יש 4 קבוצות במזרח עם יתרונות מול הסלטיקס בסדרה (מיאמי, מילווקי, פילי עם כל הצרות וברוקלין).

בוסטון נמצאת בפורמה מצויינת וכעת היא קבוצת ההגנה ה -2 בטיבה בליגה בדיפנסיב רייטינג. טייטום ובראון נראים מצויין, הסגל התחזק לאחר הטרייד דד ליין עם התאמות קטנות.

לצערה של בוסטון היא לא השכילה לעשות את קפיצת המדרגה המצופה לאחר בהפסד לקאבס בגמר המזרח 2018. האובדן של הכוכבים (קמבה,קייירי,הייורד) חוסר היכולת להתחבר, קו קדמי דליל ועוד מנעו את קפיצת המדרגה.

גמר מזרח יהיה השיג נאה.

 

אריק גנות: בהחלט. בוסטון לוהטים כבר הרבה זמן, עם מאזן 11-3 בחודש האחרון. הם עם ההגנה הטובה בליגה בזמן הזה והשניה אוברול, וההתקפה שלהם גם ממש לא רעה. ג'ייסון טייטום התחיל את העונה עם יעילות מזעזעת אבל השתפר והפך להיות אופציה ראשונה מצוינת. מרקוס סמארט ורוברט וויליאמס מועמדים שניהם לחמישיות ההגנה ואפילו ל-DPOY. ג'יילן בראון אופציה שניה ראויה, והתוספת של דריק ווייט נתנה לסלטיקס המון, בעיקר בהגנה.

הסלטיקס רחוקים כרגע משחק וחצי מצמרת המזרח, ובהסתכלות על היריבות אין אחת שהיא פייבוריטית ברורה מולם. למיאמי יש בעיות כרגע, פילי היא בום אור באסט, ומילווקי קצת רדומה. הם יכולים לעשות את זה.

 

דני אייזיקוביץ': מהקשות שנשאלו כאן. מצד אחד, הם הקבוצה החמה ביותר בנ.ב.א. כרגע עם 18 ניצחונות מ-21 המשחקים האחרונים. בנוסף, הם עושים את זה בצד שבו לוקחים אליפויות – הגנה, משחק קבוצתי והמון זיעה. מעבר לכל נתון סטטיסטי שאפשר להביא הם מייצרים תחושה שהם רוצים יותר מכל קבוצה אחרת. בנוסף טייטום בכושר הטוב ביותר שלו בשנתיים האחרונות, בראון מתמקם נהדר בתור הכינור השני והם מאוזנים להפליא.

מצד שני, וזו הסיבה שהשאלה קיימת, שאר המועמדות סוג של משייטות להן ומחכות שהפלייאוף יתחיל. חסר לבוסטון שחקן טופ 5 בליגה, קצת יותר אבק כוכבים. בפלייאוף, כאשר הלחץ עולה, כנראה שזה יספיק מקסימום עד גמר המזרח.

מילווקי מחממים מנועים, נחים על זרי דפנה או שמא פשוט פחות טובים העונה?

דני אייזיקוביץ': מחממים מנועים, ניצחו 10 מ-13 האחרונים ונראה שהם בגדול משייטים. אחד לכמה משחקים הם מאפשרים לאחד הכוכבים לנוח. הם כבר יודעים מה זה לקחת אליפות, עברו את כל השלבים של הפלייאוף ויש להם הילוך להעביר. לאורך כל העונה הם שמרו את עצמם צמודים לראשות המזרח, ונראה שהם מתכוננים כרגע להסתער על המקום הראשון כאשר הם רק במרחק משחק בודד ממיאמי על ראשות המזרח.

יאניס גם העביר הילוך, כאשר בחצי הראשון של העונה קלע 27.5 נק' למשחק ובחצי השני קולע כ 32, באופן כללי מילווקי כולה נראית שהיא נכנסת לכושר, למדה את השינויים, הצליחה לשלב את פורטיס ומגיעה מוכנה לפלייאוף.

 

אורן לוי: הם איפשהו באמצע, אבל אני נוטה יותר לכיוון המנוחה, כי השלישיה הגדולה שלהם נותנת עבודה כל העונה. קיצור הרוטציות בפלייאוף יטיב עם האלופה, והחזרה של ברוק לופז אמורה לעזור, גם אם הוא לא יהיה במאה אחוז. טאקר חסר, קואץ' באד עדיין יסתמך יותר ממה שהיה רוצה על פאט קונאטון ובובי פורטיס. אבל האליפות עושה המון עבור חבר'ה כאלה במעמד הפלייאוף, ואולי הם יוכלו לתת יותר מבשנים שעברו. יאניס יהיה בסדר, מידלטון וג'רו נראים מעולה בינתיים.

 

אוריאל דסקל: מילווקי אלופה וזה לא קל לשחק עונה רגילה שלמה עם הגביע על הגב. זה קרה לכמעט כל אלופה בעבר – ירידת מתח, עייפות טבעית ויריבות שרוצות יותר מולך. אבל הם לא בבעיה. יש להם מחלקת מדעי ספורט מצוינת, השחקנים זוכים לטיפול רפואי מצוין, ניהול דקות טוב ושוב, ברגע שהם נכנסים לזון, קשה מאוד לעצור אותם. והכי חשוב, יאניס עדיין אותו שחקן שקלע 50 נק' במשחק גמר. אולי אפילו טוב יותר.

 

מידן בורוכוב: אני חושב שיש ירידת מתח בבאקס בתוספת של פציעות + האובדן של פי ג׳יי טאקר שהוסיף קשיחות לקבוצה. יאמר לזכותו של בודנהולצר שלאחר שנתיים של עונה רגילה נדירה הוא פישל בפלייאוף. בעונה שעברה, דווקא ממקום 3 הקבוצה זכתה באליפות.

לבאקס יש בגרות, ומעל הכל יש את יאניס. הגריק פריק ניפק סדרת גמר לפנתאון בעונה הקודמת. הוא יכול וצריך למשוך את הבאקס להישג שלא היה לה מעולם – אליפות בק טו בק.

לקראת הפלייאוף, מילווקי תהיה ממוקדת ומפוקסת. מי שצריך לדאוג, הן בעיקר היריבות שלה.

 

אריק גנות: קודם כל – הם היו פצועים. ברוק לופז בקושי ראה מגרש העונה. הולידיי התחיל את העונה פצוע וחזר לא לגמרי כשיר, ויאניס חטף קורונה. לקבוצה שמלכתחילה לא היתה כזו עמוקה, זו מגבלה רצינית. מאז שהם בסגל מלא זה נראה יותר טוב, ועם מאזן של 8-2 ב-10 האחרונים הם כבר רחוקים משחק אחד מצמרת המזרח, ועם סיכוי לא רע בכלל להגיע לשם. כך שלפחות על העונה הרגילה הם יכולים לסמן וי.

בעיני הם מחממים מנועים, ויגיעו לפלייאוף בערך באותה רמה כמו בעונה שעברה. זה אמור להספיק לפחות לגמר המזרח, ולצ'אנס אמיתי לאליפות אזורית ושל הליגה.

מינסוטה עם רצף נצחונות וכבר היו במקום השישי, האם ישנים עליהם? צריך "להתעורר"?

אריק גנות: השאלה מה זה אומר "ישנים עליהם". למינסוטה יש סגל שאמור להספיק לפלייאוף, והעונה זה קרה סוף סוף. השילוב של טאונס, ראסל ואדוארדס אמור להספיק התקפית מול כל קבוצה, והעונה הם הצליחו לשדרג סוף סוף את ההגנה לרמת ממוצע הליגה. סביר להניח שהם יהיו קבוצת פלייאוף לשנים הקרובות.

אבל לעבור סיבוב? זה כבר סיפור אחר. בהנחה שלא יודחו בפליי אין, מינסוטה תפגוש את פיניקס, ממפיס או גולדן סטייט, כנראה בסגל מלא ועם צ'אנס אמיתי לאליפות. שלושתן קבוצות הרבה יותר טובות, כולן עם הגנות חזקות. מינסוטה לא יעברו אותן.

 

דני אייזיקוביץ': נראה כאילו יש טעות. השאלה טוענת שמינסוטה, הקבוצה של טאונס נמצאת במקום השישי במערב. אבל זו המציאות, הם נראים טוב, משחקים נהדר וזה לא בגלל שחקן כזה או אחר. לא ברור מה השתנה השנה במנטליות שלהם, אבל הם מנצחים גם אם אדוארדס או טאונס נחים, ומשחקים בצורה מעולה בשני צידי המגרש. למרות זאת, חלק גדול מההצלחה שלהם קשור לחולשה של דנבר, קליפרס והלייקרס שכולן חסרות את השחקנים המרכזיים שלהן. מינסוטה עדיין לא באמת יכולה לאיים על המובילות במערב ולכן נחמד לצפות בהם, אבל אין מה לצפות מעבר.

 

אורן לוי: תלוי מה הציפיות, אבל ההנחה שלי היא שלא. אפשר ללחוץ על הסנוז ולקום מתישהו בעונה הבאה. בגדול יש פה קבוצת התקפה נהדרת, אבל היא תהיה אנדרדוג מובהק בסיבוב הראשון לא משנה מול מי. אם היא תיקח שני משחקים בפוסט-סיזן אני אהיה גאה בהם. יש רמה של התאמות הגנתיות והוצאה לפועל בהתקפה שאני פשוט לא חושב שיש להם עדיין, כשגרעין הסגל שלהם מגיע למעמד הזה לראשונה. אני בעיקר לא רואה אותם נועלים קבוצות בהגנה מספיק כדי להפתיע יריבה עם יתרון ביתיות. וזה בסדר. הטיים-ליין שלהם רק מתחיל.

 

אוריאל דסקל: תעשו לעצמכם טובה ואל תתעוררו על מינסוטה עד שהם יעירו אתכם בסדרת גמר. כרגע הסיפור חמוד אבל הם זה בעיקר כי הם מנצלים את חולשת המערב (היחסית) כדי לעשות משהו שהם לא נוטים לעשות שם במינאפוליס: לשחק כדורסל באביב. מה שכן, קרל אנתוני טאונס, דיאנג'לו ראסל ואנתוני אדוארדס יכולים רק להשתפר ביחד כגרעין צעיר ומלהיב. שנה הבאה, אם לא יתקעו לעצמם כדור בברך כמו תמיד, הם עשויים להיות קבוצה משמעותית הרבה יותר.

 

מידן בורוכוב: אפשר להמשיך לישון.

זה לא שמינסוטה לא קבוצה מסקרנת וטובה, היא פשוט הצליחה לנצל את הבטן הרכה במערב ולהבטיח לעצמה לפחות פליי אין.

יש למיני שלישיה מבטיחה מאוד, טאונס בעונה טובה אולי בדרך לעמוד בציפיות העצומות ממנו.

החסרון המרכזי של מיניסוטה הוא חוסר ניסון, בוורלי מוסיף לה קשיחות אבל קשה לראות אותה צולחת את הפלייאין או יותר מסיבוב ראשון.

מיניסוטה חייבת לשמור על המשכיות ולשחזר את העונה הנוכחית גם בעונה הבאה.

סאדיק ביי עם תצוגת 50 נקודות וקייד קאנינגהאם בחצי השני מצדיק את הבחירה הראשונה. האם יש כאן פוטנציאל עתידי ואם לא – מה חסר לדטרויט כדי להיות קבוצה טובה באמת?

מידן בורוכוב: על פניו יש לדטרויט את קייד את ביי את ג׳רמי גראנט כשגם מרווין באגלי עשוי להיות שחקן שאולי יפרוץ בעתיד. לפיסטונס יש בחירה גבוהה ביד. תוספת של שחקן לוטרי, 2-3 שחקני רוטציה ויש סיכוי לרוץ קדימה בשנים הבאות. לפיסטונס יש בעיה תדמיתית רצינית בעשור האחרון ממוצע קהל נמוך מסורתית ושחקנים שלא רוצים להגיע.

התקופה של בלייק גריפין הייתה אסון, דטרויט חייבת לצבור נכסים ולשמר את הרוקיס. אחרת היא תשאר במרתף הליגה בשנים הבאות.

 

אריק גנות: בהחלט יש פוטנציאל. קייד עוד לא שם, אבל נראה בדרך להיות רכז שאפשר לבנות עליו קבוצת פלייאוף. ההגנה טובה, יכולת המסירה טובה והיעילות ההתקפית משתפרת כשהוא לומד את רזי המשחק ב-NBA. סאדיק ביי נראה כמו אופציה שלישית מצוינת – אפילו בשביל קונטנדרית – וג'רמי גראנט מצדיק את ההימור עליו ומצוין כאופציה רביעית ובהגנה.

מה שחסר שם הוא הכוכב השני, והפיסטונס ינסו להביא אותו עוד השנה מהדראפט. לוטרי  מוצלח, כוכב שמגיע והמון כסף מתחת לתקרת השכר – לפיסטונס יש את כל מה שצריך כדי לחזור לרלוונטיות תוך שנה – שנתיים.

 

דני אייזיקוביץ': מוקדם מדי לקבוע. ברנדון ג'נינגס קלע 50 נק' בעונת הרוקי שלו. מישהו זוכר בכלל איפה הוא משחק היום? או איזה חותם הוא השאיר על הנ.ב.א.? לדטרויט יש עוד דרך ארוכה כדי להפוך לקבוצה טובה באמת. הם צריכים סגל מסייע רחב יותר, הם צריכים חוטבי עצים, ששומרים, חוסמים, ונותנים גוף בהגנה לצד הסקוררים. הם צריכים לעשות את הנקודות שלהם ביעילות. אבל במילותיו של מוריי, צריך לסמוך על התהליך, ולתת להם זמן להתפתח. לפחות כרגע זה נראה לא רע בכלל והצעירים עומדים בציפיות שהיו מהם בתחילת העונה.

 

אורן לוי: בסה"כ צדיק עושה את שלו העונה, למרות שהוא תכנן לקלוע 20 למשחק. והמשחק נגד אורלנדו עשה יותר נזק להופעה של קיירי מולם מאשר הרים לו, אבל מילא. אני מאמין בקאנינגהאם בתור אולסטאר קבוע לעתיד, גם אם לאו דווקא מועמד לאם.וי.פי. השילוב של הנתונים הפיזיים שלו, קליעה וקריאת המשחק שלו נותנים הרבה תקווה לאוהדי הקבוצה. מצד שני עונת הרוקי שלו רחוקה מלהיות מושלמת, וגם עכשיו כשהוא מנפח את המספרים, הוא קצת עושה את זה על חשבון יעילות מבחינת אחוזי קליעה. לא חמור, אבל משהו לשים לב אליו.

 

אוריאל דסקל: לדטרויט חסרים בערך עוד 2-3-4 בחירות לוטרי, טופ 5, כדי להיבנות מחדש סביב סגל צעיר ומבטיח. ביי וקניגהאם טובים בשביל גילם, איזייה סטיוארט סביר וכל השאר די חושך. בסיר הזה הם צריכים לשים עוד הרבה כישרונות – בחירות דראפט גבוהות ואולי מציאות בסיבוב שני (לוקה גארזה אני מאמין בך!!!) – כמה שחקנים מנוסים שהם טובים לחדר ההלבשה, הרבה דקות משחק בליגה, קורטוב התפתחות אישית והרבה מזל כדי להיות פקטור רציני ב-NBA.

 

קרא עוד