Sample Page

פריוויו גמר איזורי: מיאמי היט (1) – בוסטון סלטיקס (2)

שחזור גמר המזרח של 2020. לפני שנתיים שתי הקבוצות נפגשו באותו מעמד בבועה באורלנדו, אז מיאמי היט ניצחה 4-2 בפלייאוף יוצא מן הכלל שנעצר בגמר נגד הלייקרס. שתי קבוצות הגנה מעולות נפגשות בסדרה ועל הנייר, זו עומדת להיות סדרת גמר אזורי הגנתית מאוד, הסלטיקס סיימו את העונה הסדירה במקום הראשון בדירוג ההגנתי (לפי האתר הרשמי של הליגה) ואילו ההיט סיימו במקום הרביעי. גם בפלייאוף ההגנות מדברות כשבוסטון ומיאמי הן שתי קבוצות ההגנה הטובות ביותר שנותרו בפלייאוף. ההיט סופגים 97.5 נקודות בממוצע למשחק (מקום 1 בפלייאוף), הסלטיקס סופגים 101.8 נקודות בממוצע למשחק (מקום 3 בפלייאוף). את הקבוצה במקום הראשון בדירוג הגנתי, בוסטון הדיחה.

ההיט, קבוצה עמוקה עם מאמן מצוין שהוכיחה לאורך לא מעט תקופות בעונה שגם ללא הכוכבים שלה היא יכולה להישאר רלוונטית. היא  מגיעה לסדרת גמר המזרח כקבוצה העדיפה עם הרוטציה הכי עמוקה מבין כל הקבוצות שנותרו בפלייאוף. היא תרצה להמשיך את היכולת ההגנתית שלה משני המשחקים האחרונים בסדרה נגד הפילי, ספיגה של 87.5 נקודות ב-38.9% מהשדה. הסלטיקס מצד שני, תרצה להמשיך לקבל תרומות גדולות בשני צידי המגרש, משחקני המשנה. במשחק 6 זה היה דריק וויט שהתעלה הגנתית עם 2 חטיפות ו-96.7 בדירוג ההגנתי ובמשחק 7 פייטון פריצ'ארד שעלה מהספסל עם 14 נקודות והראה ניצוצות.

קו השלוש

קו השלוש הוא הכלי ההתקפי הכי חשוב של הסלטיקס בסדרה החולפת נגד הבאקס (15.7 שלשות בממוצע למשחק). ההיט ירצו שהסלטיקס ייקחו כמה שיותר זריקות מחוץ לקשת. מיאמי עומדים לעשות התאמה של ההגנה אזורית בה הם מנוסים. יש להם את כל הכלים לשמור אזורית באופן יעיל והתאמה זו הוכחה בשתי הסדרות הקודמות: בסדרת הסיבוב הראשון נגד ההוקס, הם ספגו 11.4 שלשות ב-32.6% . בסיבוב השני נגד פילדלפיה, ספגו 11.1 שלשות ב-33.6% מחוץ לקשת. הצד ההתקפי, השלשות ניצחו עבורם משחקים בסדרה נגד פילי. ג'ימי באטלר לקח צעד רציני קדימה ביכולת הקליעה שלו לשלוש בפלייאוף. בעונה הסדירה הוא קלע 23.3% מעבר לקשת מתוך 2 זריקות ואילו בפלייאוף, 36.4% מתוך 4.4 זריקות. יש להם המון כלים לסיים בטבעת והרבה מנהלי משחק. גייב וינסנט וטיילר הירו מנהלים את המשחק מעולה במקומו של קייל לאורי שכרגע פצוע בגיד הברך ונמצא בסימן שאלה. לאורי לא שיחק בשישה מתוך שמונת משחקי הפלייאוף האחרונים ועד כה בפלייאוף לא נכנס לתפקיד הכוכב השלישי שלשמו הביאו אותו בקיץ.

התאמות של מאמנים

מאמנים שהגיעו לשלב הזה בפלייאוף הם ברמה גבוהה מאוד, אנחנו לא רואים מאמנים כמו דוק ריברס במעמד הזה כבר עשר שנים. כל מאמן כאן הוא מעולה ויצירתי בדרכו אבל אימה יודוקה היחיד שהוא במעמד הזה בפעם הראשונה. לכל שאר המאמנים יש ניסיון בפלייאוף.הסלטיקס הוכיחו שהם יכולים לקחת פחות ריבאונדים בהגנה ולנצח את המשחק בזכות קליעה, הבאקס לקחו 24 ריבאונדים יותר בהגנה מאשר הסלטיקס בסדרת חצי הגמר. 49.3% מהזריקות של הסלטיקס לשדה היו מקו השלוש, אימה יודוקה צריך לראות איך הוא מגדיל את כמות הזריקות בצבע של קבוצתו בכך שיתקוף עם שני הגבוהים שלו (רוברט וויליאמס – אל הורפורד) את הצבע הנמוך יותר של ההיט, שם באם אדביו הוא הגבוה הדומיננטי היחידי.

היכולות של ההיט לשחק עם קו קדמי עם שני גבוהים או עם גבוה אחד וגארדים הגנתיים טובים הוא מאוד מגוון, אריק ספולסטרה יכול לבצע את כל ההתאמות ההגנתיות הדרושות לעצור את הסלטיקס והשאלה היא עד כמה יצירתי יהיה.

במי תלוי הניצחון, בשחקנים הראשיים או המשניים?

ג'ימי באטלר הוא העוגן של ההיט בהתקפה אבל צריך להיזהר מאוד לא להיות שחקן ברומטר כפי שהיה במשחק מספר 4, ולשלב שחקנים נוספים בהתקפה. לסלטיקס יש מספיק כלים להאט ואף לעצור אותו. צפויים לסייע במאמץ לעצירתו הם גראנט וויליאמס שיכול לעצור את משחק הפוסט שלו ושומרי פרימטר טובים. למשל, מרכוס סמארט שיכול להקשות מאוד בהגנה אישית על באטלר אבל ללא ספק הוא ימשיך את יכולת הסקורינג הנפלאה שלו גם בסדרה נגד הסלטיקס.

בצד שני ג'ייסון טייטום ירצה מאוד להחזיר להיט על 2020 ובעיקר על הבלוק של באם אדביו במשחק מספר 1 בגמר המזרח:

ג'ייסון טייטום בסדרה נגד הבאקס קלע 27.6 נקודות ב-42.9% מהשדה אבל בשונה מג'ימי באטלר, למנהיג של הסלטיקס יש סקורר רציני לידו, ג'יילן בראון.יתר על כן, אי אפשר לדעת מי יתפוצץ בכל משחק, ג'ייסון טייטום היה נון-פקטור במשחק מספר 3 והסלטיקס הפסידו את המשחק ברגע האחרון מזריקת קלאץ' של ג'רו הולידיי.

בשונה מהסלטיקס, ההיט לא יכולים להתמקד בשחקן אחד ולהיות בטוחים שלא יהיה סקורר רציני אחר שיסחוף את הקבוצה כל הדרך לניצחון גדול, התאמה של אזורית תהיה מאוד שכיחה בסדרה הקרובה נגד הסלטיקס.

בריאות תכריע את הסדרה!

הסלטיקס מגיעים אחרי סדרה ארוכה, אל הורפורד יחגוג 36 ב-3 ביוני השנה, רוברט וויליאמס מועד לפציעות והרגליים של כל השחקנים עלולות להרגיש כבדות יותר לאחר סדרה אינטנסיבית וזמן מנוחה קצר מאוד לאחריה, הלכידות הקבוצתית של הסלטיקס תשחק תפקיד חשוב מעבר ליכולות הכדורסל של שחקניה.

בצד השני, ההיט עדיין לא נפגשה עם קבוצה קשוחה בהגנה, רמת ההגנה של ההוקס בצבע היא תת-רמה, פילי היו שני משחקים בלי ג'ואל אמביד וגם איתו ההיט התעלו עליהם.
אני משוכנע שמיאמי מספיק עמוקים וחזקים בשביל לגבור על קושי בקבוצה חדשה, יש להם מאמן מנוסה, שני השחקנים המובילים שלהם כבר היו במעמדים הגדולים וכל ההיט כארגון אחד יודע להתאים את עצמו למפגש עם קבוצות חזקות יותר בפלייאוף.

יתר על כן, שתי הקבוצות מועדות לפציעות, ג'ימי באטלר פציע ויהיה קשה מאוד למצוא מנהיג על המגרש עבור מיאמי היט כשהוא לא נמצא שם, הגבוהים של הסלטיקס מאוד פציעים.
הסדרה הזו תהיה פיזית, מרכוס סמארט יהיה מאוד חשוב בהגנה בפוסט, היעדרות של ג'ימי באטלר או שחקן משמעותי אחר בהגנה עבור ההיט או מרכוס סמארט או שחקן גבוה אחר עבור הסלטיקס עלול להכריע את הסדרה.
לא ניתן לחזות פציעות אבל במקרה של סדרה פיזית, יש עדיפות להיט שצעירים יותר ורעננים יותר.

מי שתרצה יותר, תנצח.

שתי הקבוצות מגיעות רעבות מהבועה, ההיט רוצים לחזור ולקחת את האליפות מצד אחד. הסלטיקס רוצים לחזור ולעלות לגמר לראשונה מזה 12 שנה מצד שני. אך העונה שעברה הייתה חלשה מאוד עבור שתי הקבוצות, הבועה לא הציגה לנו את היכולת האמיתית של שתי הקבוצות הללו וגם לא העונה שעברה.

וזה מהסיבה שב-NBA כיום קשה מאוד לשמור על יציבות על המגרש מעונה לעונה.
יש הרבה שינויים בצוות האימון, בכימיה בין השחקנים, הסלטיקס וההיט בקצב נכון בסטרץ' האחרון של העונה, אלו שתי הקבוצות החזקות ביותר בקונפרנס המזרחי ולכן הם בגמר המזרח.
הבעיה היא המהירות שהדברים משתנים לעומת הזמן שלוקח להסתגל אליהם, הקורונה, הבועה, היציאה מהבועה.
הליגה כרגע במצב של חזרה לנורמליות, אף קבוצה שהגיעה לגמרים האזוריים בעונה הקודמת לא הגיעה אליהם העונה וזה ללא כל קשר לבועה.

הסלטיקס עברו יותר העונה, שינוי מאמן, שינוי בסגל בקיץ ובדדליין, תחילת עונה קשוחה מאוד, לסלטיקס יש יכולת הסתגלות גבוהה יותר מההיט ולכן אני חושב שהיא לא תתקשה להסתגל ליריבה החדשה שלה.

לסיכום ניתן לומר, שהעולה לגמר מהמזרח תוכרע על מי תכתיב את קצב המשחק, אם זה הסלטיקס, קצב משחק התקפי מהיר שלוקח הרבה זריקות לשלוש או ההיט, עם קצב משחק מסודר, רגוע ושליטה על הריבאונדים.

התחזית שלי: הסלטיקס ממשיכים את מסע הקסם שלהם ומנצחים ב-6 משחקים, עם 7 שחקנים מעולים בהגנה, עם משחק שנותן לכל אחד להביע את עצמו באופן אישי ולא משועבד עבור שחקן אחד. אימה יודוקה ירצה לשחזר את ההישג של סטיב קר (2015), טיירון לו (2016), וניק נרס (2019) ולזכות באליפות בעונת הרוקי שלו. כל עוד אימה יודוקה יעשה את ההתאמות הנכונות ,הסלטיקס ינצחו משחקים.

 

תגיות: , , , , , , , , , ,
קרא עוד

בזמן שפלייאוף 16.5.22

בזמן שפלייאוף, שני משחקי 7 קיבלנו הלילה ושתי תבוסות מפתיעות. בוסטון מתפוצצת על מילווקי ועולה לגמר המזרח. בצד השני של ארה"ב, דאלאס מתעללת בפיניקס במשחק שמסתיים במחצית הראשונה וגם היא עולה לגמר המערב.

 

פיניקס סאנס 90 – דאלאס מאבריקס 123 (דאלאס מנצחת ועולה לגמר המערב)

דני אייזיקוביץ

דאלאס בגמר המערב!!! לוקה דונצ'יץ' ממשיך לעשות היסטוריה.

בניסיון לסכם את המשחק ואת הסדרה כל מה שעובר לי בראש זה האם יש מישהו שהימר על דאלאס וגרף את כל הקופה?

מה קרה לפיניקס מנטלית שהיא נשברה ככה. זה לא העובדה שדאלאס עולה לגמר המערב, זה העובדה שפיניקס פשוט לא הגיע לשני המשחקים האחרונים של הסדרה ומסיימת אותם בשתי תבוסות מוחצות של 30 הפרש. גם הציטוטים אחרי המשחק (אייטון שיחק 17 דקות, ומונטי וויליאמס רומז שיש בעיות פנימיות), מראים שהם לא הגידו מוכנים מנטלית למשחק.

כל החמישייה הראשונה של פיניקס קולעת ביחד 37 נק', לוקה קולע 35. כן, גם בוקר (11), גם פול (10) וגם אייטון (5), לא היו שם. כאשר כל הכוכבים שלך שבורים לחלוטין אין לך סיכוי אמיתי לנצח.

האגדה של לוקה דונצ'יץ'

אנחנו צופים כרגע באגדה חיה שמשחקת את המשחק. לוקה פתח את העונה בהילוך ראשון, וזכה להמון ביקורת. ככל שהעונה התקדמה, הוא הלך והשתפר, וכרגע הוא נראה כמו השחקן הטוב ביותר מבין 4 הקבוצות שעלו לסדרות הגמר (ויסלחו לי טייטום, באטלר וקארי).

המעניין באגדה שלו, זה שהוא פשוט נולד לרגעים האלו עם קרח בוורידים. בגיל 18 הוא פירק את אירופה בגמר היורוליג. כרגע במשחקי הדחה הו מוביל את ההיסטוריה של הנ.ב.א. עם סטטיסטיקה מופרכת לחלוטין:

 

לפיניקס לא היה אף שחקן שהצליח להתמודד עם לוקה, לגולדן סטייט יש את דריימונד גרין, אנדרו וויגינס וקליי שאמורים להיות גדולים וחזקים יותר (מוזר לכתוב את זה על גולדן סטייט). זה אמור למנוע מלוקה לעשות את ה"באמפ" הקטן שלו שמעיף את השומר שלו, והם אמורים להיות זריזים מספיק כדי לצאת אליו לשלשות. בינתיים הנה איך שלוקה פירק את פיניקס:

 

 

ספנסר דינווידי וג'יילן ברונסון

המהלך של העונה בדאלאס, התרחש מחוץ לפרקט. פורזינגיס נשלח לוושינגטון ודאלאס הביאה את דינווידי וברטנס. הרבה גבות הורמו אחרי המהלך הזה, כולל ציטוטים שמסבירים שדאלאס לא תזכה באליפות עד שלא יהיה איזה כינור שני ראוי לצידו של לוקה.

את דאלאס זה לא ממש עניין, הם רצו לעבות את מובילי הכדור שלהם ולהמשיך את המהפך השלשות שעוברת על הנ.ב.א.

התוצאה: גמר המערב.

הדרך: 42% מהשלוש בממוצע מול פיניקס. 19 שלשות במשחק הכרעה.

הנעת כדור מושלמת. ודינווידי הופך להיות שחקן מפחיד שפתאום עולה מהספסל וקולע 30 נק':

אבל לא רק דינווידי פורח בסיטואציה הזו, גם ג'יילן ברונסון.

העובדה שפורזינגיס נעלם הפכה את ברונסון ברגע להיות השחקן מספר 2 של הקבוצה והוא חוגג את הסיטואציה.

18.7 נק' למשחק (בסדרה כולה), באחוזים נהדרים.

 

ההגנה של דאלאס

פיני סמית', לא זכה ליותר מדי אזכורים בתואר שחקן ההגנה של העונה. גם בולוק ובכלל מי שם לב שיש לדאלאס אולי את קבוצת ההגנה הטובה ביותר כרגע במערב? אומרים שהגנה לוקחת אליפויות. נכון לעכשיו, לדאלאס יש קייס רציני.

ההגנה שלהם נטרלה לחלוטין את מי שאמור להיות הרכז עם הכי הרבה ניסיון ויכולת להתמודד (כריס פול), ולצידו את אחד הסקוררים הגדולים בליגה.

היא נטרלה לחלוטין את הנעת הכדור של פיניקס, הם נטרלו לחלוטין את הפיק אנד רול, והם מגיעים מוכנים מאוד למץ' אפ מול גולדן סטייט.

יהיה מעניין מאוד לראות איך דאלאס תגיע הגנתית לסדרה מול גולדן סטייט.

האם פיני סמית' ינסה לרוץ אחרי קארי? או שאולי דווקא ברונסון ודינווידי הזריזים יהיו אלו שירוצו אחריו ואחרי קליי?

בינתיים, סרטון אחר שמספר אולי את כל הסיפור של הסדרה:

 

כריס פול

אז מה נזכור מהפלייאוף הזה? 14-14 מהשדה או 0-7 במשחקי הדחה לכריס פול?

כנראה שאת השני וזה עצוב, חבל וקצת כואב לראות אגדה שכזו מפספסת עוד הזדמנות ללכת עד הסוף.

פתאום, במשחקים האחרונים של הסדרה ברגע פול חזר להיות בן 37, כשהוא מסיים עם 9 נק' למשחק (ב 5 המשחקים האחרונים), מעט מדי זריקות לסל (4-8 הלילה), וגילה שיש לו קריפטונייט כשהוא פוגש את דאלאס.

פול כבר הכריז בראיון הסיום שהוא לא מתכוון לפרוש, והוא מתכוון לחזור חזק יותר לעונה הבאה. עדיין קשה להשתחרר שאחרי עונה כל כך ארוכה, סדרת פלייאוף שבה הקבוצה שלו מובילה 2-0 שוב מסתיימת במפח נפש.

 

דווין בוקר ודיאנדרה אייטון

אחרי שדיברנו על כריס פול, צריך להזכר לרגע שמי שאמור להוביל את הקבוצה הזו הם שני הצעירים הללו. אז בוקר מסיים עם 11 נק' ב 3-14 מהשדה. בוקר אמור להיות סקורר עילאי, כזה שפירק 70 נק' בגיל צעיר מאוד בליגה.

בוקר מסיים את המחצית הראשונה הלילה עם 2 נק'. קשה שלא לתהות האם בוקר לא מתחיל לפתח תסמונת לאורי-דרוזן, שבמשך שנים לא הצליחו לנער מעליהם את הלחץ במשחקי הכרעה. ההשוואות האינסופיות בין לוקה לבוקר עושות לו רע מאוד. במהלך העונה היו כאלו ששאלו למה הוא לא מועמד ל MVP? 

נראה שהסדרה הנוכחית נתנה את התשובה הסופית.

בוקר חייב למצוא את הדרך להוביל את פיניקס מנטלית וגם ביכולת, גם כאשר השותף שלו לקו האחורי נמצא בירידה תלולה.

מה לגבי אייטון?

זה נראה אפילו רע יותר. אייטון מסיים עם 5 נק' ב 17 דקות בלבד ובראיון לאחר המשחק נרמז שיש "עניינים פנימיים" שמנעו מאייטון להמשיך לשחק הלילה.

האם יתכן ששנה הבאה לא נראה את אייטון בפיניקס? זה נשמע מפתיע מאוד, אבל האמת היא שהסיכוי גבוה ממה שאתם חושבים. לפיניקס יש בעיה תקציבית גדולה מאוד עם בוקר, דיאנדרה וגם קאם ג'ונסון הצעיר שצריך לקבל הארכת חוזה. צפוי קיץ מורכב מאוד, ואיכשהו האופן שבו אייטון מסיים את העונה לא נראה לטובתו. אגב, אייטון גם לפני המשחק הלילה שיחק רק 28 דקות למשחק בסדרה שבהן הוא דווקא קלע 17.5 נק' ו 8.8 ריב'.

אחרי עונה מאוד שקטה מצידה של פיניקס, יש תחושה שצפוי להם קיץ סוער.

https://twitter.com/BobbyMarks42/status/1526023639065411585

 

 

 

בוסטון סלטיקס 109 – מילווקי באקס 81 (הסלטיקס מנצחים ועולים לגמר המזרח)

דרור האס

האלופה עפה, תחי האלופה החדשה. לא, זו לא בוסטון (לפחות כרגע), אבל תהיה השנה אלופה חדשה, לאחר שהאלופה המכהנת הודחה בסיבוב השני, במשחק 7.

הסלטיקס כבר היו בפיגור 2-3 אך הצליחו להימנע מהדחה במשחק 6, והמשיכו בקו הזה במשחק 7. וכעת יתמודדו מול מיאמי בגמר המזרח, על ההזדמנות להתקדם לגמר הליגה לראשונה מאז 2010. השתיים כבר נפגשו לפני שתי עונות בבועה, וכעת לבוסטון תהיה הזדמנות לנקמה.

גראנט וויליאמס הוביל את הדרך עם 27 נקודות ו-6 ריבאונדים, ג'ייסון טייטום עם 23 נקודות, 8 אסיסטים ו-6 ריבאונדים, וג'יילן בראון הוסיף 19 נקודות ו-8 ריבאונדים.

כפי שעשה בכל הסדרה, יאניס אדטוקומבו עשה פשוט הכל עבור מילווקי, כשסיים עם 25 נקודות, 20 ריבאונדים ו-9 אסיסטים. בסופו של דבר מה שהוא נתן פשוט לא הספיק להביא את מילווקי לארץ המובטחת. החסרון של קריס מידלטון הכביד עליו ובסופו של דבר בוסטון הצליחה להתיש אותו. מילווקי התקשתה לייצר נקודות מכל שחקן שהוא לא יאניס. נזכיר שקריס מידלטון יודע ליצור לעצמו, להוביל כדור, לייצר בפיקנרול ולעשות הכל הגנה התקפה.

בסופו של דבר בוסטון היו הקבוצה הטובה יותר בסדרה, וכעת ניצב בפניהם מבחן חשוב וקשה מול מיאמי בגמר המזרח.

קליעה ל-3: ההבדל בקליעות לשלוש  היה כנראה הפקטור הכי משמעותי בין שתי הקבוצות כשבוסטון זרקו 55 זריקות כאלו, וקלעו ב-40 אחוז אל מול 4-33 של מילווקי מהטווח הזה. כן, 12 אחוז. ג'ייסון טייטון וגראנט וויליאמס קלעו כל אחד יותר מכל שחקני מילווקי יחד.

22 השלשות שבוסטון קלעו מהווים שיא NBA למשחק 7, ושיא מועדון למשחק פלייאוף כלשהו.

 

גראנט וויליאמס: גראנט וויליאמס היה מרכיב חשוב בנצחון של בוסטון במשחק ובסדרה. במהלך העונה הסדירה הוא היה אחד הקלעים הטובים בליגה מהפינה, והסלטיקס ניסו ללכת עליו שם. הוא הצליח לקלוע כמה שלשות, אולם החטיא 5 שלשות חופשיות, מתוכן 3 מהפינות.

בנוסף ההגנה של גראנט על יאניס הייתה מדהימה, ויש מצב שמתפתח כאן ה"יאניס סטופר". וויליאמס ניצל את העובדה שההגנות התמקדו בטייטום ובג'יילן בראון, ופשוט פרח. וויליאמס גם הפך לשחקן השלישי בהיסטוריה עם 7 שלשות במשחק, יחד עם סטף קרי ומרכוס מוריס.

 

יאניס אדטוקומבו אליל: בוסטון ניצחה בסדרה למרות דומיננטיות מוחלטת של יאניס אדטוקומבו. הגריק פריק סיים את הסדרה עם 3 משחקי 40+ נקודות, והוא נתן ב-7 המשחקים כל שיכל. הוא הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה עם 200 נקודות, 100 ריבאונדים ו-50 אסיסטים באותה סדרה.

זו הייתה תצוגה אישית מדהימה ואין שום סיבה לבוא אליו בטענות למרות שהבאקס הפסידו בסופו של דבר בסדרה. יאניס נחשב כרגע כשחקן הטוב בליגה וקשה שלא להסכים אחרי הסדרה הזו.

 

 

 

 

 

תגיות: , , , , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 15.5.22

עדכונים ומשחקי 7!!!
 
 
 
 
 
דריימונד גרין לא מרוצה שבתקשורת מצניעים את המאמנים השחורים, ורוצה למשל שיתנו יותר כבוד למאמן בוסטון אימה יודוקה



 
אמארה סטודמאייר עוזב את משרת עוזר המאמן של ברוקלין. בריאיון בתכנית הבוקר של ESPN הפנה אצבע מאשימה כלפי קיירי שבגללו הקבוצה לא הצליחה לייצר כימיה ויציבות.


 
13 שנה אחרי שנכנס לליגה סטף קרי השלים את התואר הראשון בסוציולוגיה מדוידסון.
 
מייק דאנטוני בעדיפות למשרת מאמן שארלוט.
 
בובי פורטיס ופט קונאטון המחזיקים באופציית שחקן לעונה הבאה צפויים לוותר עליה ולנסות להשיג חוזה גדול יותר בשוק החופשי, בין אם ממילווקי ובין אם מקבוצה אחרת.
 
קארל אנת'וני טאונס עבר מספר טיפולים במטרה לטפל בבעיות הברכיים שלו.
 
ג'ייני באס ולברון ג'יימס "חזרו ליחסים טובים" על פי דיווח.
 
הנטס מתכוונים לעבוד עם בן סימונס בקיץ.
 
קייל לאורי בסימן שאלה לגמר המזרח.
 
רוברט וויליאמס ישחק הערב, יעלה מהספסל.
 
קריס מידלטון בספק להערב
 
 
 
 
משחקים:
 
22:30 בוסטון מארחת את הבאקס. לא ברור מה תהיה התוצאה, לנו יהיה כיף. שידור בספורט 5
 
03:00 פניקס מארחת את המאבריקס. האם לוקה יכול להפתיע בחוץ? שידור בספורט 5
 
לפוסט זה מצורפים: מצטייני הפלייאוף עד כה
 
תגיות:
קרא עוד

עדכונים 14.5.22

עדכונים ו… אין משחקים.
 
 
מחר לעומת זאת יש ואנו נפגש לצפייה משותפת במשחק 7 בין בוסטון למילווקי, בליאו בלומס רמת החייל, ראול ולנברג 24
 
דן גילברט הבעלים של קליבלנד מבטיח שקובי אלטמן יהיה מועמד שוב למנג'ר העונה.
 
עוד מאמביד על ההפסד למיאמי: חסר לפילדלפיה שחקן בסגנון פי ג'יי טאקר.
 
קיירי אירווינג מעוניין בשליטה בנטס בדומה לשליטה שיש ללברון בלייקרס.
 
 
מידלטון לא צפוי לחזור למשחק 7
 
 
דריימונד גרין: "יש עוג גדול בטלוויזיה שמדבר על מה שדריימונד גרין אומר" ואח"כ הבהיר שמדובר בקנדריק פרקינס

 

 
 
פרקינס הגיב לו: "אתה לא חתיך, אתה אפילו לא חמוד."

 

 
 
דילון ברוקס על הווריירס: "הם מפחדים, הם יודעים שנבוא אליהם כל שנה. אנחנו צעירים והם מזדקנים."
סטף קרי הגיב: "הוא אומר הרבה דברים משוגעים. הוא מגדיר את עצמו שושלת כבר עכשיו."
 
 
 
 
 
למי שפספס הפודקאסט מהשבוע עם אסף רביץ
 
 
 
לפוסט זה מצורף דו קרב בין דורות: דריימונד גרין מול דניס רודמן. המאצ'אפ עליו צייץ קווין דוראנט שאם היה מתרחש במציאות, היה כנראה נמשך 6 ימים…
 
תגיות:
קרא עוד

5 על 5 סיבוב שני בדרך להכרעה

המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם: אריק גנות, דני אייזיקוביץ', טל קינן, דרור האס ואורח מיוחד: עידן לוצקי מעושים NBA

 

מיאמי הביסה את פילדלפיה בשני המשחקים הראשונים, אבל נכנעה להרכב המלא שלהם בשניים האחרים. מה הם צריכים היו לעשות כדי לעצור את אמבירד וכמה הם יכולים לאיים על אליפות?

טל קינן:  אישית איני מאמין בסיכויים של מיאמי לאליפות. ברוב המקרים קבוצה צריכה שיהיה לה שחקן טופ 5 שיוביל אותה לטבעת. למיאמי יש את באטלר, שהוא כוכב אבל לא מספיק טוב לסחוב לבדו קבוצה. רואים זאת בעיקר בחוסר היציבות שלו במאני טיים. לעיתים הוא נותן משחקים גדולים ולעיתים הוא שופך לאגר. לגבי עצירת האמבירד איני חושב שיש להיט הרבה אופציות. הפיק אנד רול שלהם הוא היעיל בליגה והדרך היחידה שלו להיות לא אפקטיבי זה אם הארדן לא יהיה יעיל בקליעה שלו. אני הייתי מהמר על החדירה של הארדן בפיק אנד רול כמו שהראפטורס עשו, מכיוון שהזקן לא נראה מספיק החלטי בחדירות.

 

אריק גנות: מיאמי הראו בסדרה הזו את ההיט קאלצ'ר במיטבו. הם פשוט רצו יותר – תרתי משמע. נלחמו יותר. באם אדבאיו הפך את עצמו למומחה הגנתי כדי להוציא את אמביד מהמשחק שלו. שחקני המשנה – שאגב, מדהים מה ההיט הצליחו לעשות עם שני שחקנים שלא נבחרו בדראפט – הוציאו את הנשמה לכל מי שמולם.

פילדלפיה, לעומתם, פשוט לא הגיעה לרמת האינטנסיביות הזו, וזה הרבה על שני הכוכבים. הארדן נראה כמו שחקן גמור. הוא עדיין מוסר על, אבל התקשה להגיע לטבעת והתקה עוד יותר לסיים והיד מבחוץ ממש לא מה שהיתה. הפציעה של אמביד מאוד האטה אותו, והוא פשוט לא עמד בפיזיות של מיאמי.

 

עידן לוצקי: אחרי ההדחה של פילדלפיה, כנראה מי שעצר את אמבירד זה הבירד עצמו… בהסתכלות על היריבה האפשרית שתחכה לה בגמר המזרח, מילווקי או בוסטון, מיאמי תהיה חייבת להרים עוד יותר את משחק ההתקפה שלה, כי בצד השני תחכה לה יריבה הגנתית מעולה. איך היא תעשה את זה, אולי הרחבה קלה של הרוטציה ולהחזיר לתוכה את דאנקן רובינסון שיפתח את המשחק, גם לאורי שיחזור מפציעה יכול לעזור. מבחינה הגנתית, ובמידה ומילווקי תנצח את משחק 6, אל תשאלו אותי איך עוצרים את יאניס, אני לא מקבל מספיק מיליוני דולרים כדי להתמודד עם הקושי הזה.

 

דני אייזיקוביץ': החזרה של אמביד בהתחלה יצרה בלבול בהגנה של מיאמי שלא הצליחה להביא את הדאבל טים שהגיע בשני המשחקים הראשונים על הארדן. מהרגע שהם הבינו שאמביד בהתקפה לא נמצא אפילו ב 80% מהיכולת הרגילה, ההגנה השתחררה והם חזרו לייצר לחץ על הארדן שקרס לחלוטין במשחק 6 ואיתו הגיעה גם ביקורת לא נעימה מאמביד.

החלק השני הופך להיות משמעותי יותר. מיאמי נראית כרגע בשלה, עם הניסיון המתאים והיכולות הנכונות לקחת את התואר. הם מאוזנים מאוד התקפית, יש להם מנהיג שנמצא בשיאו (באטלר) וההגנה נהדרת. אומרים שאליפות לוקחים בהגנה. כמו שזה נראה כרגע כל מי שנשאר במשחק משחק הגנה נהדרת.

 

דרור האס:  כנראה שלשבור לו את הפנים ולשלוח דאבל טים. כן אמביד מדהים, אבל גם הוא עם שתי פציעות שדורשות ניתוח כל אחת מתקשה להסתדר לבד. נכון, כולנו ראינו שהארדן זה לא ההארדן של יוסטון, וטוביאס נחמד אבל לא מספיק. בסופו של דבר פילדלפיה יצטרכו לראות מה הם יכולים לעשות כדי לחזק את הכח אש סביב אמביד, כי הסנטר הוא לא הבעיה.  מצד מיאמי למרות הנצחון הם הראו תלות גדולה מדי בבאטלר וגם ההפסדים שלהם היו יותר קריסות שלהם מאשר הצלחות של פילדלפיה. אם הצוות המסייע ובעיקר אדבאיו יגיעו לעזור, מיאמי תתן פייט הלאה. אם ימשיכו להיראות כמו שנראו נגד הסיקסרס, למילווקי או בוסטון תהיה עבודה קלה.

הסדרה בין מילווקי לבוסטון מצטיירת כסדרה לפנתיאון, עם הגנות קשוחות ומשחקים דרמטיים. מה נראה בגמר המזרח ממי שתנצח?

דרור האס: נראה בדיוק את זה, הגנות קשוחות ומשחקים דרמטיים. ההגנה של מילווקי או בוסטון תדע להתמודד עם באטלר, בטח אחרי שהתאמנה על יאניס\טייטום. בינתיים אדבאיו לא ממש נותן פלייאוף ברמה של בראון\הולידיי ואם זה לא דיאנדרה ג'ורדן נגדו אז הוא לא מבריק במיוחד. מנחש שהעולה מכאן תדנצח את ההיט, למרות שמיאמי מקבלת מנוחה והעולה מכאן תגיע ללא מנוחה מיד אחרי משחק 7. למיאמי כנראה יהיה קל יותר נגד בוסטון, אלא אם ליודוקה יש פתרונות יצירתיים יותר נגד האיזורית של מיאמי מאשר סטיבנס. ואת טייטום יוכלו להאט, את יאניס כנראה שלא.

 

טל קינן: לטעמי הסדרה הזאת היא על תקן הסדרה בין הבאקס לבין הנטס של שנה שעברה, מכאן תצא הפיינליסטית של המזרח (ואולי גם האלופה). מילווקי מצליחה להתסדר בלי מידלטון על אף שחסר לה יוצר כשההתקפה נתקעת, ופרטנר יעיל לפיק אנד רול עם יאניס. לסלטיקס אין חוליה חלשה שאפשר לתקוף בהגנה. יש לה שחקן שמתדפק על הדלת של חמשת השחקנים הטובים בליגה והם נראים בשלים ללכת עד הסוף. לא רואה את מיאמי/פילי מצליחות להתמודד מול אחת מהן בגמר מזרח עתידי. פילי מגיעה עם הארדן לא יציב ואמביד פצוע וההיט יגיעו חבולים בפני עצמם ובלי מספיק שחקנים שמסוגלים לייצר לעצמם בצורה עקבית.

 

אריק גנות: לשתי הקבוצות יש הגנה ברמה הגבוהה היותר, וזה לא הולך להיעלם. מילווקי מצליחה לאמלל את טייטום, וכנראה גם להיכנס לו לראש, וזה לא מבשר טובות לבאטלר אם וכאשר. בוסטון לא מצליחה להוציא את יאניס מהמשחק, אבל הם עושים עליו עבודה מטורפת, וההצלחה שלו היא ממש לא באשמתם.

מילווקי הוכיחה בסדרה הזו שגם בלי מידלטון ומול יריבה מצוינת היא יכולה לתת את האקסטרה מאמץ, להחזיק מעמד בדקות קשות ולהתעלות ברגעי המפתח. יאניס, בעיני, הוא ה-MVP הבלתי מעורער של הפלייאוף עד עכשיו.

בוסטון מראה את הקליעה מבחוץ וריבוי האופציות שלה, מיאמי תצטרך לעבוד מאוד קשה כדי לגרום לטייטום להיראות כמו "רק" סופרסטאר".

 

עידן לוצקי: במידה וזו תהיה מילווקי כנראה האקס פקטור שנקבל סדרה קשוחה עם הרבה מאוד אופי, כי מדובר ב-2 קבוצות וסגלים שחוו את המעמד הזה ויודעות מה צריך כדי להגיע לגמר ה-NBA. אחת הלכה בעונה שעברה את כל הדרך, השניה הייתה בבועה במרחק נגיעה. שתיהן יודעות מה צריך ומלבד השחקנים על המגרש נראה גם מחוץ למגרש קרב מוחות בין המאמנים. במידה וזו תהיה בוסטון, זו יכולה להיות סדרה שתגדיר במידה מסוימת את האופי של הקבוצה לעונות הבאות ובעיקר את מורשתו של ג'ייסון טייטום, שנצחון בסדרה יוכל לסמן את הרגע בו קפץ מדרגה נוספת, כמעט אחת לפני אחרונה, בדרך להפוך לאחד הכוכבים המשמעותיים בליגה.

 

דני אייזיקוביץ': נראה שכל הדרכים מובילות לרומא, כלומר להגנה. זו בלי ספק אחת הסדרות הקשוחות שראינו, לשתיהן יש מץ'-אפ נהדר נגד מיאמי. מצד שני גם, נראה שגם למיאמי יש את כל הכלים לשמור נהדר על מילווקי ובטח על בוסטון. איכשהו המזרח מקבל בחזרה את האופי והקשיחות של שנות ה – 90.

יהיה מאוד מעניין לראות כיצד מיאמי תתמודד עם האגרסיביות של יאניס, או אם איכשהו בוסטון תתאושש, לדמיין מץ' אפ של סמארט שמנסה להכנס לראש של באטלר. כאילו מישהו הזמין את זה בתפריט של VOD. אז מה מצפה לנו בסדרת הגמר? לטעמי המשך ישיר של הסדרה בין מילווקי לבוסטון רק הפעם עם מיאמי.

פיניקס סומנה כפייבוריטית חזקה מול דאלאס, אבל הסדרה שוויונית ודאלאס מצליחה לנטרל את רוב היתרונות של הסאנס. איך הסדרה הזו משנה את מה שחשבתם על שתי הקבוצות האלה, אם בכלל?

דני אייזיקוביץ': 19 ניצחונות ו 6 הפסדים. זה המאזן של דאלאס מהרגע שדינווידי התחיל לשחק איתם (לאחר הטרייד המתוקשר עם פורזינגיס). כמעט כולם התייחסו לשינוי שחל בקבוצה בביטול מכיוון שזה קרה בסוף העונה, אבל בפועל זה מאזן שהיה שווה 62 ניצחונות בעונה שלמה ואומר עליהם הרבה. הטרייד מאפשר להם להחזיק שני מובילי כדור על המגרש כמעט בכל רגע וזה משמעותי מאוד גם בהגנה וגם בהתקפה. בהתקפה זה הוביל לשלשות באחוזים נהדרים, בהגנה הם הצליחו לאמלל את כריס פול (זה מאוד הפתיע) עד כדי כך שהוא נכנס לבעיית עבירות שני משחקים רצוף וכרגע דאלאס במרחק ניצחון בודד מגמר המערב.

 

דרור האס: האכזבה העיקרית היא מההבדל בין בית לדאלאס אצל פניקס.  פניקס מתקשה מאוד לתפקד ולבוא לידי ביטוי במשחקי חוץ בסדרה הזו, בעוד שבמשחקי הבית היא טיילה לה בקלות לנצחון, כך שנראה שכנראה זה יותר אצלה מאשר ההתאמות של דאלאס. 

מה שכן לזכותה של דאלאס תרשם ההגנה המרשימה שהפכה את כריס פול לאנושי, כששמו עליו את רג'י בולוק שקם לתחיה, יחד עם עזרה מדי פעם של דוריאן פיני סמית'.  העובדה שהיה על פול ווינג גדול פיזי הפריעה לו מאוד וללא ספק משהו שייושם להבא בסדרות הבאות אם וכאשר פניקס תעלה.

 

טל קינן: אמנם המאבס עושים עבודה טובה על כריס פול (בעיקר במשחק מספר 4) אבל אני סבור כי לסאנס יש את הקבוצה הטובה יותר וכלים כדי לצלוח את הסדרה הזאת ב-6 משחקים. בנוסף אני לא חושב שהמאבס נטרלו לחלוטין את הסאנס. השיפוט במשחק 4 נטה מאד לקבוצה הביתית. כמו כן ברטאנס ופיני סמית' לא יקלעו בכל יום ב-12/19 לשלוש. הסאנס לא צריכים את פול כסקורר הם צריכים שהוא ינווט את ההתקפה בצורה אחראית (שבעה איבודים במשחק 4 וארבעה איבודים במשחק 5). מאידך, הווריירס יכולים להיות אופטימיים שווינג ארוך מצליח להקשות על CP3 ואולי אפילו נראה דקות של קאמינגה עליו בגמר המערב העתידי.

 

אריק גנות: דאלאס נראתה כמו קבוצה חביבה אך מוגבלת, שהתלות שלה בדונצ'יץ' אמורה לקשות עליה מול קבוצת הגנה טובה, ושההגנה שלה היא יותר עניין של התלהבות ותיאום מאשר של יכולת הגנתית מוכחת. רבים ציפו שהיא תתפרק כשזה חשוב.

אז מסתבר שלא. לוקה, קצת כמו יאניס, מצליח לשמר את היכולת גם מול הגנות טובות. ברונסון נראה לפרקים כמו בלוף שנחשף, אבל ממש מצליח להיות אופציה שניה אמינה. הקליעה מבחוץ עובדת, וההגנה טובה כמו בעונה הסדירה. הם חזקים משחשבנו.

בפיניקס פול נראה פתאום קצת חלש, ובכלל המאמץ שהם נותנים לא מתאים לטופ קונטנדרית. סביר להניח שהם ינצחו, אבל נראים הרבה יותר פגיעים ממה שחשבנו.

 

עידן לוצקי: הסדרה יותר מחזקת חששות שנגעו בהן לגבי הקבוצות והשחקנים שלהן מבחינת השנים. מבחינת פיניקס הסיפור הוא כריס פול, וחוסר המזל שלו בפעמים הקודמות ללכת עד הסוף בפלייאוף בעיקר בגלל פציעות. הפעם אנחנו רואים כריס פול פחות דומיננטי במשך 4 משחקים בסדרה – מה שעזר מאוד לדאלאס להשיג נצחונות. זו יכולת שלא תיקח אותם שוב לגמר ה-NBA והדחה מוקדמת בשלב הזה, כקבוצה במאזן הטוב בליגה, תסמן כתם על הקריירה שלו. מבחינת דאלאס, אותו טיעון שרץ איתו במשך שנים – תמצאו עזרה ללוקה! רק תראו מה הוא עושה לקבוצה הטובה בליגה עם סגל סביר +, חבל להצטער על הפספוס עם היה לו סיוע קצת יותר ראוי…

https://www.youtube.com/watch?v=tiuxpJdTawE

ממפיס נתנה פייט חזק לגולדן סטייט, אבל השילוב של חוסר הניסיון והפציעה של מוראנט כנראה לא איפשר לה לעבור את הווריורס  מה הלאה מבחינתם?

עידן לוצקי: ממפיס היא הקבוצה הטובה ביותר ב-NBA, כשהיא ללא ג'ה מוראנט… אז הכל אפשרי 😉 אך גם אם לא תעשה את זה, ראינו שיש לה סגל מספיק חזק, צעיר וראוי לרוץ איתו שנים הלאה. לא סתם זאק קליימן זכה בתואר ה-GM של העונה. ממפיס למדה העונה, וגם בסדרה, שלא הכל צריך לסוב סביב ג'ה, צריך לבזר סמכויות, גם כשהוא על המגרש. עוד אתגר גדול שיהיה לממפיס זה לשמור בסגל את טיוס ג'ונס, שחקן שהוכיח את עצמו מעל ומעבר מהספסל והרבה קבוצות ינסו לקפוץ עליו בקיץ כרכז ראשון שלהם. במידה ויחליט להתקדם הלאה, ממפיס תחפש מחליף ראוי. למזלה היא הוכיחה שיכולות הסקאוטינג שלה גבוהות.

 

דני אייזיקוביץ': להמשיך לגדול (ואני מתעלם ממה שיהיה בסיום הסדרה). לתת יותר קרדיט לכל השחקנים שלא קוראים להם ג'ה מוראנט. יש לי דעה מאוד לא פופולארית בנושא. ממפיס נראית נהדר גם בלי מוראנט. מה זה אומר על מוראנט?

 מוראנט כישרון אדיר, אבל איתו הקבוצה משחקת הירו בול, ובלעדיו הם מצליחים להניע כדור ולערב את כל השחקנים. ברור שמוראנט הוא שחקן של פעם בדור, אבל כמו שסטיב קר מצא את הנוסחא שבה קארי וקליי יניעו כדור ויהיו חלק מהתקפה חלומית. באופן דומה, בממפיס צריכים למצוא את הדרך לשלב את שאר הצעירים הנהדרים שלה גם אם זה אומר "קצת" פחות מוראנט.

 

דרור האס: ממפיס הקבוצה השניה הכי צעירה העונה אחרי הת'אנדר ויחד עם דטרויט, והעובדה שבגיל צעיר כזה – כשגם הוטרנים ה"זקנים" קייל אנדרסון וסטיבן אדאמס הינם בני 28 בלבד – מצליחים להשיג את המאזן השני בטיבו בעונה הסדירה ולהתמודד בכבוד בפלייאוף היא מרשימה בהחלט. ג'ארן ג'קסון התבגר נגד עיננו בסדרה הזו, ג'ה מוראנט יצבור ניסיון וידע להמר פחות בהגנה ולהיות מתואם יותר הגנתית. (אנשים שמשווים את ההגנה שלו ליאנג באמת שצריכים להתחיל לצפות במשחקים) וגם אצל דזמונד ביין ודילון ברוקס הבעיות נבעו בעיקר מחוסר ניסיון. האיום היחיד  על עתידה של ממפיס זה רק במידה והבעלים יחשוש לפתוח את הארנק.

 

טל קינן:  דעה לא פופלרית, אני לא חושב שהגריזליס קבוצה מספיק טובה כדי לאיים בעתיד על אליפות. יש לה את כוכב העל אבל אין עדיין מספר 2 מספיק טוב. ג'ארן ג'קסון חייב לשלוט בבעיית העבירות שלו וביין צריך ללמוד לייצר לעצמו בצורה יעילה יותר. אני חושב שהם צריכים לבנות חבילה סביב כוכב שימליח להשתלב לצד ג'ה. אין לי רעיון למי כרגע אבל הם צריכים לוותר על עומק של הסגל כדי לשפר אותו בטופ. יש להם שחקנים שיעניינו קבוצות כמו ג'ונס קלארק ואפילו ביין, בנוסף לבחירות דראפט שלהם ושל נו אורלינס. החבילה קיימת, רק צריך לראות תמורת מי.

 

אריק גנות: כנראה שרוב האוהדים מופתעים מהרמה שממפיס הציגה בפלייאוף. לא רק בתבוסה המשפילה שהנחילה לווריורס, אלא גם בהפסדים. זו קבוצה צעירה, ששחקניה נהנים מהשילוב בין להיות טובים עכשיו, ובין מסלול התפתחות ברור – ג'קסון בקליעה ובהמנעות מפאולים, ג'א בהגנה, ביין בפליימיקינג וברוקס בבחירת זריקות. גם אם הם לא יעשו כלום ויסתמכו רק על פיתוח שחקנים, יש שם חומר לקונטנדרית להרבה שנים.

יש להם אופציה נוספת – לנסות לנצל מקום מתחת לשכר כדי להביא עוד כוכב בקיץ. סביר להניח שלא יבחרו בה, גם כדי להישאר שפויים כלכלית וגם כי קשה לראות מישהו זמין ומתאים. אבל אם כן, הפוטנציאל זועק לשמיים.

הודלף שיוקיץ' MVP ומונטי וויליאמס COY. מה דעתכם על הבחירות? ועל ההדלפות המוקדמות?

אריק גנות: הבחירה ביוקיץ' מתבקשת. האופציה השניה היתה אמביד, שנחות ממנו בכל פרמטר סטטיסטי, שיחק שישה משחקים פחות וניצח רק שלושה משחקים יותר עם קבוצה הרבה יותר מוכשרת. 

וויליאמס כנראה קיבל פייט מג'נקינס, אבל אתה לא יכול לטעות הרבה בבחירת המאמן של הקבוצה הטובה בעונה הרגילה בפער. לוויליאמס  היתה טענה לגיטימית לתואר גם בשנה שעברה, כך שנעשה כאן צדק.

ההדלפות ממש דופקות את העסק, ומדגישות כמה הפורמט של חלוקת פרסי העונה במהלך הפלייאוף גרוע. חוץ מההדלפות, כולנו זוכרים את נוביצקי בוכה בטקס ההענקה בגלל ההדחה בפלייאוף. צריך לבחור ולחלק את הפרסים כולם מקסימום יומיים לתוך הפלייאוף, בלי למרוח.

 

עידן לוצקי: זה דווקא נחמד, ובעיקר אהבתי שמי שהדליף בנוגע לבחירה במונטי וויליאמס היה דווין בוקר. אני גם אוהב את שיטת הענקת הפרסים החדשה: מונטי מקבל את הפרס באימון מהבן שלו, אחרי טרגדיה משפחתית של שנים שהמשפחה סוחבת בעקבות מות אישתו, וניקולה יוקיץ', כמה אופייני, מקבל את הפרס בחווה בסרביה עם חגיגות של היו מביישות סצינה בסרט "בוראט". הבחירות ראויות מאוד כמובן, מונטי הוביל את הסאנס למאזן הטוב ביותר ב-NBA, והביא לידי ביטוי חלק נרחב מהסגל, בעיקר האמור בנוגע למיקאל ברידג'ס. ובנוגע לג'ו'קר… ראיתם את המספרים שלו?! היסטוריים בכל קנה מידה שתבדקו. אבל כמו לוקה, יוצא גם כאן בקריאה: תביאו לו עזרה!

 

דני אייזיקוביץ': הדלפות תמיד היו ותמיד יהיו. מבחינת התארים לטעמי שניהם ראויים. על יוקיץ' אין ממש מה לחפור יותר מדי, לאורך כל העונה הוא היה המועמד המוביל, למרות הדירוג של דנבר ואני לא חושב שהיה ספק אמיתי בנושא.

מצד צוות האימון התחרות הייתה קשה יותר, הקרב הקשוח שהיה במזרח, המון קבוצות שהשיגו יותר ממה שציפו מהן בעונה הסדירה. יחד עם זאת, פיניקס סיימה עם 64 ניצחונות בלי שמישהו מהכוכבים שלה ישחק ברמת MVP. הקבוצה השנייה אחריהם הייתה ממפיס עם 56 ובמזרח מיאמי עם 53. זה פער מספיק גדול כדי שנוריד את הכובע וניתן כבוד ראוי למונטי.

 

דרור האס: מצויין. קודם כל הבחירות ראויות בהחלט. יוקיץ' סיפק עונת MVP וסחב חבורת שחקנים שבלעדיו כנראה מתמודדת עם הת'אנדר על צ'ט הולמגרן.

מונטי וויליאמס בנה מכונה בפניקס שהעדות הכי יעילה לעבודתו זה איך פניקס פשוט נראית כמו קבוצה, והוא עשה שם עבודה מעולה.

מנגד הליגה צריכה לחלק את הפרסים הללו כמה שיותר מהר. נכון, בשבוע שבועיים הראשונים לאחר העונה הסדירה רוב הליגה עסוקה בהכנות לפלייאוף ולכן אין ביכולתן לשלוח נציגים לטקס מרכזי, אבל בהחלט ניתן להריץ את החלוקה הזאת למעבר 1-2 בשבוע. הייתי מצפה שבתוך שבועיים שלושה כבר נדע את כולם.

 

טל קינן: לגבי ההדלפות, אני חושב שזה נעשה בצורה מכוונת. אם מידע כזה מגיע לווג' זה לא במקרה ולליגה לא מפריע שהזוכים נחשפו עכשיו. לגבי יוקיץ', אין עוררין שהוא הראוי ביותר. סחב קבוצה בינונית במקרה הטוב למקום שישי במערב, הוביל ברוב המדדים הסטטיסטיים ולנאגטס היו רק 3 נצחנות פחות מלפילי (אמביד) ומילווקי (יאניס) שלהן סגל טוב יותר. מונטי לטעמי הוא הזוכה הראוי, בעיקר אם מתחשבים גם בשנה שעברה. נכון שג'נקינס והגריזליס הפתיעו את כולם כשסיימו במקום השני בליגה, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שהסאנס הובילו את הליגה בפער של 8 נצחונות מהגריזליס. לא בכדי שמונטי מאמן עונה בקרב המאמנים שנתיים ברציפות.

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות