בקושי הספקנו לעכל את האליפות של הניקס, וכבר קיץ עמוס ומשוגע מביא אותנו לקו הזינוק של עונת 2026/27.
האם נראה אלופה תשיעית בתשע שנים? האם דני אבדיה ימשיך את נסיקת האולסטאר שלו? ואיזה רוקי יפרוץ ראשון מתוך השנתון החדש והמבטיח?
פרויקט "קבוצה ביום" של הכדור הכתום חוזר לעשות לכם סדר בבלאגן. יום יום, קבוצה קבוצה. עד לטיפ אוף!
לכל הטורים: https://orangeball.co.il/pre26index/
הקבוצה היום: סקרמנטו קינגס
נשארו: זאק לווין, דיאנדרה האנטר, דומנטאס סאבוניס, מאליק מונק, מקסים ריינוד, קיגן מורי, קיליאן הייז, פרשס אצ'יווה (חוזה חדש לשנתיים)
עזבו: דמאר דרוזן קיבל בייאאוט וחתם בדנבר, ראסל ווסטברוק הודיע על פרישה, דווין קרטר עבר בטרייד לאטלנטה עבור הזכויות על אלפא קאבא
הגיעו: בן סימונס (מהשוק החופשי), דריוס אייקאף (הבחירה השביעית), אלכס קראבן (בחירה 29) ועמנואל שארפ (בחירה 45) מהדראפט
מתנדנדים: השם של דומנטאס סאבוניס נמצא בשמות המועדים לעבור כבר כמעט שנה, כולל חיבור לדטרויט, כחלק מסיין אנד טרייד על ג'יילן דורן. בינתיים כלום אבל אף אחד לא יופתע אם דברים ישתנו עד תחילת העונה. כנ"ל לגבי זאק לווין שנמצא בתחילת העונה האחרונה של החוזה שלו
מאמן: דאג כריסטי החליף את מייק בראון 31 משחקים לתוך עונת 2024/25 ונשאר שם מאז
חמישייה: דאריוס אייקאף, זאק לווין, דיאנדרה האנטר, קיגן מורי, דומנטאס סאבוניס
ספסל: בן סימונס, מאליק מונק, קיליאן הייז, אלכס קראבן, פרשס אצ'יווה, מקסים ריינוד, עמנואל שארפ
המהלכים הגדולים של עונת 2025/26:
איזה מהלכים גדולים? במקום בואו נפרד יפה מראסל ווסטברוק
אז מה היה לנו שם?
יש את המקרים האלו שבהם אם אתה לא תקבל החלטה אז המציאות תקבל אותה עבורך. כך קרה שהקינגס – למרות סגל שכולל את דומנטאס סאבוניס, דמאר דרוזן, זאק לווין וגם את ראסל ווסטברוק – ארבעה שחקנים שכבר היו באולסטאר וחצו את גיל 30 – מצאו את עצמם פשוט לא מספיק טובים כדי להיות תחרותיים. ההחלטה המתבקשת – ללכת לבניה מחדש כבר לפני שנתיים – לא התקבלה. במקום קיבלנו את אחת הקבוצות המבזות בליגה. נכון, לא עזר שסאבוניס הוגבל ל-19 משחקים ושזאק לווין הופיע בפחות מחצי עונה, ועדיין: היה די ברור שהקבוצה הזו נועדה לכישלון. היו הבלחות מצידו של מקסים ריינוד שהעמיד ממוצעים של 17 נקודות ו-9 ריבאונדים אחרי פגרת האולסטאר, שאוזנו על ידי סגירת מעגל קארמתית שבה מייק בראון ניצח את דיארון פוקס בקרב האקסים בגמר ה-NBA. באופן אירוני הקינגס לא הצליחו להיות מספיק טובים אפילו בלהיות גרועים וסיימו עם המאזן הרביעי\חמישי בטיבו בליגה, ורק עם הבחירה השביעית בדראפט.
קיץ חם
דראפט 26 יכול להסתמן כאחד הדראפטים הטובים (לפחות בשנים האחרונות) אבל הוא כנראה גם מביא איתו נפילה די משמעותית אחרי 3 הבחירות הראשונות. בכל מקרה, בדראפט רוויי גארדים נראה שסקרמנטו עשו את הבחירה הנכונה. במוק דראפט שנערך כאן אייקאף, שהקינגס בחרו בבחירה השביעית, דורג במקום הרביעי ובמקרה של הקינגס ממלא להם את החור בעמדת הרכז. מעבר לבחירה הזו – והטרייד בו קיבלו מקליבלנד את הבחירה ה-29 עבור הבחירה ה-34 – הקינגס היו די פאסיביים גם הקיץ. הם סוף סוף נתנו לדמאר דרוזן ללכת לדרכו, וראסל ווסטברוק – אחרי שהבין את מקומו המתוכנן עם הקינגס – העדיף לפרוש.
וכן, יש גם את הזווית הישראלית: 17 שנה אחרי שסקרמנטו בחרו את עמרי כספי, שניצל את הסגל החלש וחסר האמביציה של הקינגס כדי לקבל דקות ורישיון לזרוק ונתן עונת רוקי נהדרת, הקינגס בחרו בבן של דרק שארפ בסיבוב השני. עמנואל שארפ נחשב למוכשר יותר מאחיו שמשחק כאן בארץ, הוא גאנר עם טווח בלתי נגמר ויכול – בהנתן בסגל החלש וחסר האמביציה של הקינגס – לקבל דקות ורישיון לזרוק ולתת עונת רוקי לא רעה בכלל.
אה, את הקיץ הקינגס חתמו עם אחד המהלכים התמוהים של הפגרה כשהחתימו את בן סימונס, אחרי שנה שבה התעסק בעיקר בדיג, על חוזה מינימום לעונה אחת. כנראה שקיליאן הייז לא הספיק להם כדי למלא את התקן של רכז ללא קליעה שהשאיר אחריו ווסטברוק. האם סימונס הוא בהכרח המודל לדוגמה שרוצים לתת לשחקן צעיר דוגמת אייקאף? אני לא בטוח. מה שכן, אם סימונס חוזר כי המשחק חסר לו אולי באמת נקבל גרסה אכפתית יותר מהשחקן שאנחנו זוכרים
במידה והצירוף של סימונס הוא לא אנקדוטלי, סקרמנטו כנראה רואה בו באמת את תפקיד השומר הורסטילי שחסר להם, יחד עם שחקן שמסוגל לדחוף את הכדור ולנהל משחק.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
לראשונה מזה זמן רב, הקינגס מגיעים לעונה כשהם לא מנסים למכור אשליות, בטח לא לעצמם. זו אמורה להיות עונה כאוטית למדי, במובן החיובי של המילה: שנת מעבר. הציר החדש של אייקאף ומקסים ריינוד (Maxime Raynaud) אמור להוות את הבסיס האורגני לפרק הבא של המועדון. היכולת של אייקאף לתקוף את הטבעת אמורה לייצר מבטים פנויים לאחרים – ובראשם קיגן מורי, שהחמיץ את מרבית העונה החולפת ובאופן כללי נראה תקוע במקום מאז שנת הרוקי המבטיחה שלו.
אבל כדי לפנות את הבמה לאייקאף, סקרמנטו תהיה חייבת לנקות את השולחן והספרים מהחוזים של הוותיקים: בקיץ פורסם כי הקינגס סירבו, במהלך העונה האחרונה, לעסקה מול אטלנטה שכללה חילופי חוזים בין טריי יאנג לזאק לווין. כנראה מתוך חוסר רצון להתחייב לחוזה ארוך טווח ליאנג. המשמעות היא שעדיין כנראה קיים ללווין – עם ממוצעי קריירה של 20 נקודות למשחק וכמעט 40% מחוץ לקשת – שוק. הצד השני שמדובר בשחקן בן 31, אחרי רצף פציעות מסיימות עונה בשלוש השנים האחרונות. לא מן הנמנע שאם הקינגס לא ימצאו לו ולחוזה הנגמר שלו יעד הולם בטרייד, הוא ימצא את דרכו החוצה בביי-אאוט בהמשך העונה. גם שחקנים כמו דיאנדרה האנטר (חוזה נגמר) ומאליק מונק נמצאים מחוץ לתוכניות ארוכות הטווח וצפויים לעמוד על המדף עד פברואר.
מעל כולם מרחף סימן השאלה הענק: דומנטאס סאבוניס, הכוכב הגדול של הקבוצה בשנים האחרונוץ. סאבוניס חגג 30 במאי. בשלב הזה בקריירה שלו, קשה להאמין שהוא אמור לקחת חלק בתהליך של בנייה מחדש. גם ההתאמה המקצועית כבר לא שם: קשה לראות מערך שבו סאבוניס וריינוד חולקים מגרש באופן קבוע בלי לחנוק לחלוטין את הריווח ההתקפי, ומבלי לכפר על כך בהגנה. בקיץ שמו כבר נקשר למגעים מול דטרויט סביב ג'יילן דורן, אבל עבור הקינגס היעד ההגיוני יותר יהיה להמיר אותו בנכסים לעמדות הכנף או בבחירות עתידיות.
הבעיה המרכזית שתקבע את תקרת ההתפתחות של אייקאף היא הריווח: בעונת 2025/26 סקרמנטו גרדה את תחתית הליגה כשהיא מדורגת אחרונה הן בכמות הזריקות מחוץ לקשת והן באחוזים. בעונה שעברה, האנטר וסאבוניס סיפקו יחד 7 מ-36 בלבד מעבר לקשת במדי הקינגס. סקרמנטו יקוו שהאנטר יתיישר חזרה לאזור ה-38%-40% המוכרים שלו בקריירה, ושסאבוניס יחזור לזרוק בתדירות שמצדיקה את הריווח. גם תרחיש כזה לא בטוח יספיק כדי להקל את החיים של אייקאף, ושניהם לא נמצאים בתוכניות ארוכות הטווח של הקינגס. סקרמנטו יהיו חייבים עונת קאמבק של קיגן מורי (שצנח ל-27.7% אשתקד, ויורד באחוזי הקליעה בכל עונה בליגה), שיפור מסוים אצל ריינוד, ויקוו לתרומה גם מהצעירים. כאן בדיוק נכנס עמנואל שארפ: אם שארפ יוכיח את עצמו כשומר ברמה מספקת ויצליח לתרגם את טווח הקליעה שלו גם למצקצוענים, הוא עשוי להפוך לחלק קבוע ברוטציה שמשוועת לאפשרויות קליעה.
בשורה התחתונה, סקרמנטו בשום אופן לא אמורה להיות קבוצה מנצחת השנה, אך יש לה פוטנציאל להפוך לקבוצת ליג-פאס כיפית וקצבית. לשם כך, דאג כריסטי חייב להחזיר את שמחת החיים והאנרגיה שהתפוגגו מאז ימי ה-Beam Team. כעוזר מאמן כריסטי קנה לעצמו שם של כזה שדורש מחוייבות משחקניו מצד אחד, עם דגש על הצד ההגנתי, ומעצים אותם ונותן להם חופש לשחק את המשחק "שלהם" מהצד השני. אחרי כמעט שנתיים בתפקיד קשה לשים את האצבע על ההוכחות לכך. הנתונים היבשים של השנה שעברה – מקום 26 ביעילות התקפית ומקום 28 בהגנה – היו מדכאים, אבל הנתון המטריד באמת היה המקום ה-18 בקצב המשחק (Pace). אם גם עם המפתחות בידיים של אייקאף הקבוצה תמשיך לגרור רגליים בהתקפות עומדות, כריסטי ימעל בתפקידו המרכזי.
סביר להניח שלפחות דיאטת הזריקות של הקינגס תשתפר: ללא דמאר דרוזן וראסל ווסטברוק, הקינגס כבר לא אמורים להוביל את הליגה בתדירות זריקות מהמידריינג' הארוך ולהיות מדורגים אחרונים בזריקות מתחת לטבעת ומחוץ לקשת. גם בהקשר הזה עליה בקצב המשחק היא מהלך מתבקש.
מעבר לפרקט, נותר להמתין להכרעה הניהולית. סקוט פרי כבר הוכיח בניקס (2019/20) שהוא יודע לנהל "מירוץ מבוקר לתחתית", לנקות את תקרת השכר ולצבור נכסים עתידיים. על הנייר זה בדיוק המרשם לו סקרמנטו זקוקה. אלא שמולו ניצב ויווק ראנאדיבה – בעלים עם היסטוריה מתועדת היטב של קוצר רוח, התערבות מקצועית ומשיכה מסוכנת לבינוניות שמשאירה את הקבוצה מחוץ לפלייאוף – אך גם מורידה את סיכויי הלוטרי, אפילו בשיטה החדשה. אם ויווק לא יאפשר לפרי לפרק את החבילה עד הסוף, הקינגס עלולים להישאר הגרסה המערבית של שיקאגו בולס: בלי הווה ובלי חזון לעתיד.
תחזית:
עבר זמן מאז שמשהו טוב קרה בבירת קליפורניה. ההבלחה ההיא של ה-Beam Team הראתה שהקהל באזור המפרץ צמא לזה. זו תהיה עונה של ניקוי אורוות עבור סקרמנטו. הם אמורים להיות בין שלוש הקבוצות הגרועות בליגה גם השנה, אבל להגיע לקיץ כקבוצה שנמצאת בנקודה ברורה לגבי הזהות שלה. אני לא בטוח שדאג כריסטי הוא המאמן להוביל כזו קבוצה. אבל במידה והמאמן הנכון כן נמצא שם\יגיע לשם – הקינגס אמורים להיות קבוצה שלפחות כיף לראות משחקת. בהנחה שהבעלים לא יחליט שוב לכוון לבינוניות, אני מעריך שהעברת הותיקים תתבצע בתהליך הדרגתי עד הטרייד דדליין (ואולי גם אחריו) מה שאומר שאיפשהו במהלך חודש מרץ גם נקבל איזו התפוצצות של עמנואל שארפ. המאזן יהיה סביב המאזן בעונה החולפת, אבל יש סיכוי שבסיומה נתחיל לראות איזשהו אופק חיובי עבור הקינגס
