עונת 24-25 הסתיימה עם ניצחון של הקבוצה הצעירה מאוקלהומה סיטי, בניצוחו של ה-MVP שיי גילג'וס-אלכסנדר. אלופה שביעית בשבע עונות כשהאלופה היוצאת לא עוברת חצי גמר איזורי. הת'אנדר בנויים בשביל ליצור שושלת. האם הם הולכים להשתלט על הליגה?
הקבוצה היום: בוסטון סלטיקס
(ינון בר שירה)
נשארו: ג'יילן בראון, דריק ווייט, פייטון פריצ'רד, סם האוזר, נימיאס קייטה, ביילור שאיירמן, ג'ורדן וולש, זאבייר טילמן, ג'ייסון טייטום*
*טייטום מחלים מקרע באכילס ולמרות שהוא רשמית בסגל, לא צפוי לשחק העונה.
עזבו: קריסטאפס פורזינגיס (עבר בטרייד משולש לאטלנטה הוקס שהביא את ג'ורג'ס ניאנג שעבר תמורת אר.ג'יי לואיס) , ג'רו הולידיי (עבר לפורטלנד תמורת אנפרני סיימונס), אל הורפורד (חתם בגולדן סטייט ווריירס), לוק קורנט (חתם בסן אנטוניו ספרס), טורי קרייג (לא חתם מחדש, שחקן חופשי), דרו פיטרסון (חתם חוזה דו כיווני בשארלוט הורנטס), ג'יי. די דיוויסון (חתם חוזה דו כיווני ביוסטון רוקטס)
הגיעו: כריס בושה (חתם חוזה, הגיע מטורונטו), ג'וש מיינוט (חתם חוזה, הגיע ממינסוטה), לוקה גארזה (חתם חוזה, הגיע ממינסוטה), אנפרני סיימונס (עבר בטרייד מפורטלנד תמורת ג'רו הולידיי), הוגו גונזאלס (נבחר בבחירה ה28 בדראפט), אמארי וויליאמס (חוזה דו כיווני- נבחר בבחירה ה46 בדראפט), מקס שולגה (חוזה דו כיווני- נבחר בבחירה ה-57 בדראפט)
מתנדנדים : אר.ג'יי לואיס (חוזה דו כיווני, הגיע בטרייד מיוטה תמורת ג'ורג' ניאנג, עלול להיחתך בהמשך), רון הארפר ג'וניור (מועמד לחתום במקום לואיס), ג'יילן ברידג'ס (חוזה למחנה האימונים), וונדל מור ג'וניור (חוזה למחנה האימונים), קנדל בראון (חוזה למחנה האימונים)
חמישייה : דריק ווייט, פייטון פריצ'רד, ג'יילן בראון, סם האוזר, נימיאס קייטה
ספסל: (לפי הירארכיה וחלוקת דקות הגיוניות) אנפרני סיימונס, כריס בושה, זאבייר טילמן, ג'וש מיינוט, לוקה גארזה, הוגו גונזאלס, ביילור שאיירמן, ג'ורדן וולש
המהלכים הגדולים של עונת 2024/25:
אז מה היה לנו שם?
את עונת 2024-25 בוסטון סלטיקס התחילה עם משימה ברורה, לזכות באליפות בפעם השנייה ברציפות. הם ידעו, לאור ההגבלות הנוקשות בהסכם החדש בין השחקנים לליגה, לאור השינוי בעמדת הבעלים של הקבוצה (הגיעה קבוצת רוכשים בראשות ביל צ'יזהאם, שתפסה את מרבית השליטה במקום משפחת גרוסבאק) ולאור מס המותרות ההיסטורי שיהיה צפוי אם ישמרו על הסגל הקיים, עונת 2024-25 עלולה להיות "הריקוד האחרון" של החבורה של ג'ו מאזולה. העונה הרגילה היתה מלאה בעליות ומורדות. לצד רגעים מפתיעים של רפיון הגנתי ורגעים של הרבה פחות חדות מהיכולת של העונה שלפניה, עדיין היה קשה לבוא בטענות לקבוצה שניצחה 61 פעמים בעונה בה קריסטאפס פורזינגיס מצא בכל פעם דרך חדשה להיפצע או לחלות בצורה מיסתורית, ג'יילן בראון סבל מאז פגרת האולסטאר מבעיות ברכיים שהגבילו מאוד את הניידות שלו כשעלה לפרקט, ונראה היה שאבא זמן הצליח להכריע סוף סוף את ג'רו הולידיי ואל הורפורד.
אם מישהו (למשל…אחד בשם ינון) שציפה שבפלייאוף הקבוצה תחלים ותבוא מוכנה, לפחות בריאותית, הוא התבדה. פורזינגיס נראה כאילו החייזרים מספייס ג'אם שאבו לו את הכוחות, ג'יילן עדיין היה מוגבל פיזית, ג'רו ואל לא תפקדו. עדיין בוסטון עברו את אורלנדו, בסדרה פיזית וקשוחה, אך מול הניקס, הם הצליחו להפסיד פעמיים בבית יתרון מבטיח ברבע האחרון.
הם אמנם ניצחו במשחק 3 בגארדן, אך במשחק 4, בקרב הקשוח, כשטייטום נותן משחק מהאגדות, הוא הפך לטרגדיה. העומס שהיה עליו היה יותר מדי, אפילו עבורו, והוא קרע את האכילס.
הרגע הזה, סיים מעשית עידן בבוסטון, כשהיה ברור לכולם, שאין שום סיכוי שהסגל הקיים יישאר לאור הפציעה של טייטום ואובדן הסיכויים גם בעונת 2025-26.
קיץ חם
@sagirefael.nba.il הקיץ של בוסטון סלטיקס – הסלטיקס עם קיץ פיננסי עיקר המאמץ לפנות משכורות. #NBA #פוריו #כדורסל #דניאבדיה #לוקה #לברון #orangeballil #סלטיקס ג'ייסוןטייטום
אז היה ברור שמכירת החיסול תגיע. היא הגיעה. פורזינגיס עבר בטרייד משולש תמורת ניאנג שעבר אף הוא תמורת ר.ג'יי לואיס מיוטה, בטרייד שהיה ברור שמטרתו היחידה היא הקלה כלכלית והתרחקות מאיימת המס והאייפרון השני. ג'רו הולידיי עבר תמורת החוזה הנגמר של אנפרני סיימונס, בתקווה שיצליחו להעביר גם אותו בטרייד דדליין הקרוב, הורפורד וקורנט חתמו במערב ובעמדת הסנטר נותר רק הסנטר הרביעי, נימיאס קייטה. ההחתמות היו החתמות מינימום שבעיקר הלכו על אפסייד- ג'וש מיינוט האתלט והמרשים הגנתית ממינסוטה, שאם יום יבוא ויידע ליידות כדורים בכיוון הכללי של הסל, אולי יהיה שחקן, ולוקה גארזה, הסנטר שכיכב במכללות וגילה שבNBA צריך גם לשמור מדי פעם. בהמשך הוחתם גם כריס בושה הוותיק שיכול למלא את החלל בעמדה 4 אם יימצא מכונת זמן ויחזיר את עצמו 4-5 שנים לאחור. אם לא, כמו הגבינה, הוא יכול להסריח את הפרקט.
בדראפט- הם הלכו על פרוספקט מעניין לטווח הארוך- הוגו גונזאלס, שנראה כמו לוחם אמיתי על הפרקט ויכול אולי עוד שנתיים-שלוש להפוך לסוג של כריסטיאן בראון, אמארי וויליאמס, הסנטר הבריטי נבחר בסיבוב השני כדי לבלות במיין סלטיקס, עד שיבינו שאין שום סיכוי שהוא יהיה שחקן NBA וישחררו אותו לאירופה, ומקס שולגה, שדווקא הרשים בליגת הקיץ, חתם אף הוא בסוף הסיבוב השני
ועכשיו מה, מה עכשיו?
אני שניה אנסה לנטרל את האוהד מלא התקווה שבתוכי ואת התקווה, המבוססת על סרטון ערוך של חצי דקה בטוויטר, שנראה את ג'ייסון טייטום משחק העונה בבוסטון סלטיקס הנוכחית. בפראפזה על האיש השנוא בתולדות הסלטיקס, ריק פיטינו "הוא לא הולך לעבור בדלת הזאת", לפחות לא ביכולת רלוונטית שמזכירה מה שהיה לפני הפציעה. מקווה מאוד, שידעו כולם לתעדף את הבריאות שלו לטווח הארוך ולא לזרז שום דבר בתהליך ההחלמה שלו. הוא צריך להיות עמוק בפריים ואני מעדיף תהליך החלמה איטי אך אפקטיבי כמו שהיה לדוראנט (חזר אחרי 18 חודשים), מאשר זה שהיה לקובי בראיינט (חזר אחרי 10 חודשים ולא הזכיר בכלל את השחקן שהיה לפני).
במצב כזה, ברור מאליו שבוסטון הנוכחית לא אמורה לעשות יותר מהפסד מכובד בסיבוב הראשון של הפלייאוף. אז לאן יימשכו בבוסטון? על פי מחנה האימונים, מאזולה מנסה לנצל את הסגל הקיים למשחק מהיר הרבה יותר והרבה יותר הימורים בהגנה, האם מאזולה ינסה לסחוט מהחבורה הזו את המירב? ההגנה לא אמורה להיות טובה גם בתסריט האופטימי ביותר. מאז קמבה ווקר לסלטיקס לא היו חולשות הגנתיות בולטות ברוטציה והעונה, הם יצטרכו לשחק נמוך רוב הזמן כשלעתים, אנפרני סיימונס ופייטון פריצ'רד יחלקו את אותו קו אחורי. כל זה כשבעמדות הפנים לא מחכים מגני עלית, נימיאס קייטה אמנם גבוה ואתלטי ברמה סבירה אבל מרבה לטעות ואין לו אינסטינקטים הגנתיים שיכולים לחפות נכון על הגנת הגארדים הבעייתית, לוקה גארזה לא שומר בכלל, בושה רך ולא מתאים לשמור על שחקנים כבדים ופיזיים בעמדת הסנטר וסם האוזר, כשישחק בעמדה 4 צפוי לחוות כמה חוויות לא נעימות בכלל בכל פעם שיפגוש גבוה אמיתי.
בהתקפה, אם מישהו קיווה שבוסטון במודל הנוכחי יזרקו פחות לשלוש עם מאזולה, צר לי לאכזב אתכם. מאזולה ינסה למקסם כל יתרון התקפי שיש לו ויישען על המתמטיקה עד הסוף. סיימונס, פריצ'רד, ווייט והאוזר צפויים לקבל רישיון הפגזה ללא הכרה בתקווה להגיע ל140 נק' שיגברו על ה-130 של הקבוצה היריבה. מאזולה גם ינסה ללכת על הרכבים שמהמרים המון בהגנה, עם מיינוט, ווייט, בראון, וולש וגונזאלס בתקווה להשיג נקודות קלות במתפרצת על חשבון רגעי חוסר תיאום שיובילו לנקודות קלות על חשבון הגנת הסלטיקס המבולבלת.
במצב כזה, אפשר להאמין שיש לסלטיקס סיכוי להילחם על המקום השישי בעונה הרגילה אבל נשאלת השאלה, למה? מה ייתן להם לשחוק עוד יותר את המיניסקוס של ג'יילן בראון ב40 דק' לערב, לבחון את הבריאות של דריק ווייט בן ה-32 ולזרז את הרופאים של ג'ייסון טייטום? זו לא קבוצה לאליפות. סיבוב ראשון או שני במזרח, זה באמת משנה לקבוצה כמו בוסטון סלטיקס?
הרבה יותר חשוב במצב כזה בעיניי להתמקד בעתיד של הקבוצה בעונות שבאות אחריה ובשביל זה חובה לתת כמה שיותר דקות לשחקני הסימן שאלה בבוסטון, מכמה סיבות קריטיות.
א. בחוקי הליגה הנוכחיים, גם בהמשך לא תהיה לבוסטון דרך אמיתית להחתים שחקנים משמעותיים ותוך כדי להמשיך לשמור על הטריו של טייטום, ווייט ובראון.
הם חייבים לפחות שני שחקנים שיוכיחו שהם יכולים להיות שחקנים משמעותיים בסגל קבוצה לאליפות כפי שפייטון פריצ'רד (בחירה 26) וסם האוזר (לא נבחר בדראפט) הפכו להיות. פשוט לא תהיה להם דרך אחרת להשיג תרומה כלשהי.
לכן, מעבר לווייט ובראון, כרגע פחות קריטי לי לראות את התרומה העונה של פריצ'רד והאוזר שכבר הוכיחו שהם שחקנים ובשלב כזה או אחר ייאלצו להיפרד מהם משיקולי חוזה, כריס בושה ששיאו מאחוריו ואנפרני סיימונס שגם אם באופן פלאי יוכיח התאמה מושלמת לסלטיקס, אין דרך אמיתית להחתים אותו על חוזה מעבר לעונה הנוכחית. גם נימיאס קייטה בעיניי כבר ברור כשחקן. הוא סנטר רביעי חביב שהתקרה שלו היא סנטר מחליף חביב, לא מעבר. קסבייר טילמן? אי אפשר לשחק כדורסל בלי ברכיים. לא רלוונטי לצערי.
ב. אם אף אחד מהשחקנים האלו לא ייתפתח לשום דבר, אולי לפחות תהיה לסלטיקס הזדמנות לעודד כדורי פינג פונג בהגרלת הלוטרי, בדראפט עם שלישייה כזאת חזקה (פיטרסון, בוזר, דבנסה) הדרך למטה נראית מפתה מאוד.
שחקני סימן השאלה הקריטיים הם (סידרתי אותם בסדר האמונה שלי בהם)
* ג'וש מיינוט, השחקן המרשים ביותר במשחקי קדם העונה. אם רק ייתקן את הקליעה ברמה סבירה, הוא יכול להתגלות כגניבה רצינית.
*הוגו גונזאלס- הוא אמנם רוקי שעושה טעויות של רוקי אך מזכיר מאוד את מיינוט בסגנון ובמנטליות, יכול להתפתח כאחלה שחקן וצריך לתת לו את ההזדמנות.
*ביילור שאיירמן- השחקן הזה מצליח מאז שנבחר להפתיע ולהתעלות מעל כל הציפיות שהיו ממנו- הוא שומר לא רע בכלל, הוא מוסר מצויין, הוא אינטיליגנטי ויודע מה נכון לעשות בכל רגע, אה…חוץ מעניין אחד, הוא לא קולע. הוא אמור להיות קלעי, אם הכדורים שלו לא ייכנסו אז כלום לא יישנה. הוא לא ישרוד בליגה. פוט דה בול אין דה באסקט, דוּד.
* לוקה גארזה – אין ספקש מדובר בשחקן התקפי מוכשר וריבאונדר לא רע, אבל סנטר צריך קודם כל לשמור. גארזה יצטרך גם לפגוע מבחוץ, גם לאיים מבפנים, גם להיות משאבת ריבאונדים וגם, להצליח לשמור ברמה סבירה, אחרת אין לו סיכוי.
*ג'ורדן וולש- זו יכולה להיות ההזדמנות האחרונה שלו. קודם כל, הוא חייב להיות שומר מדהים ואין לו את הפריבילגיה שיש לשחקני התקפה יותר איכותיים, של להתבלבל או לטעות מדי פעם. כל טעות תוביל אותו לספסל. מלבד זאת הוא חייב שהכדורים מבחוץ ייכנסו ברמה סבירה, כדי שלא יישאר פנוי לחלוטין בכל פעם שהוא מקבל כדור וידפוק לכולם את הספייסינג. כי אם לא יהפוך העונה לסוג של הרב ג'ונס פינת ג'יידן מקדניאלס, הדרך מחוץ לNBA תהיה קצרה מאוד.
תחזית:
הסלטיקס יינסו להתחיל את העונה בסערה ואולי אפילו יהיו אחת מההפתעות החיוביות של התחלת העונה, אך מספיק פציעה של שבועיים לווייט/בראון או אפילו לאחד הגבוהים והם יצללו לתחתית. בהנחה הסבירה שלא ימהרו להחזיר את השחקנים מפציעות נוטה מאוד להאמין שהסלטיקס יתנו עונה "מאכזבת" של 30 ניצחונות ומטה, במיוחד אם יסבלו מפציעות ברמה כזו או אחרת.
יש כמובן גם את התחזית האופטימית יותר בה הסגנון של מאזולה מפתיע קבוצות ומצליח להוציא הרבה בעונה הרגילה, בראון מתעלה, ווייט מרשים ואיכשהו כולם נשארים בריאים ואז הסלטיקס ינצחו 44 משחקים, יסיימו מקום שישי במזרח ויפסידו בסיבוב הראשון של הפלייאוף. אישית, מעדיף לחלום על קאם בוזר.
