שחר שווייד:

 

איך הגעתם לפה?

על מה מתבססות ההתקפות של הקבוצות שהובילו את המזרח והמערב במהלך העונה? כמה מילווקי מתבססת על יאניס? מה השוני במשחק של לברון מבעבר? ואיך הכינורות השניים בכל קבוצה מסייעים לכוכבים שלהם? וגם, ירידה קטנה לעומק ההגנה.

לוס אנג'לס לייקרס: מאזן בעונה הסדירה  52-19 , מקום ראשון במערב.

חמישייה פותחת:

קנטביוס קלדוול פופ – דני גרין – לברון ג'יימס – אנתוני דייויס – ג'בייל מגי

ספסל (שחקנים בולטים) : קייל קוזמה, דיון וויטרס, דוויט האוורד, מרקיף מוריס, אלכס קארוסו, ג'יי אר סמית' וראג'ון רונדו(אמור לשוב בתחילת ספטמבר).

מה עושים בהתקפה?

אפשרות התקפית ראשונה: המלך מנצח על הממלכה

כשיש לך את לברון ג'יימס בקבוצה, ההגדרה של שחקן אחד בתור רכז ואחר בתור פורוורד לא רלוונטית. אין מוביל כדור. יש שמש, יש ירח ויש כמה כוכבים מסביב. עם השנים לברון הצליח לשכלל את המשחק שלו ומפצה על גילו המתקדם בחכמת משחק. אם בעבר ג'יימס היה נוטה להכנס עם הכדור לצבע, לא להסתכל ימינה או שמאלה וללכת לטבעת אז היום הוא כבר יותר סבלני, מחכה עם ראש מורם. הוא יודע שכולם יודעים שהוא איום, מה שהופך כל תנועה שלו לקריטית עבור שחקני ההגנה שנוטים לעזור ולצופף לעברו. לו רק נותר לחכות לקוזמה או דיוויס או אפילו דאדלי, לא אכפת לו מי שיעשה איזה תנועה מסביב לקשת או איזה בק דור והוא כבר ימצא אותו. לפעמים הם צריכים גם עוד מסירה וגונבים לו את האסיסט, נו לא נורא.

שימו לב איך כשהכדור מגיע ללברון, ג'מאל מארי עושה כמה צעדים קטנים לכיוונו. ג'יימס מזהה את זה ומוצא את קוזמה פנוי.

הוא מוביל הכדור, הוא מנהל המשחק ולא סתם הוא מלך האסיסטים של הליגה וגם קובע את עונת השיא מבחינת הקריירה שלו בפרמטר זה עם 10.2 אסיסטים למשחק.

אפשרות התקפית שניה: כל גבה בצבע

אנתוני דיוויס הוא הכינור השני המושלם. הוא לוקח ריבאונדים, עושה את הנקודות בצבע ולא לוקח את אור הזרקורים. ובדיוק בגלל הדברים הללו דיוויס היה החתיכה החסרה בפאזל של לברון בלייקרס. הוא מוריד את העומס על לברון בהתקפה ועושה בעיקר את מה שהוא טוב בו – לקחת שחקנים באחד על אחד. כל השחקנים יודעים שתמיד אפשר לחפש את דיוויס בפוסט, בצבע, או אפילו באוויר והוא כבר ידע איך לקלוע או להוציא מסירה טובה.

כאן אפשר לראות אותו מוציא מסירה טובה לקוזמה ואז מצליח להתמקם נכון כדי לקבל את הכדור חזרה.

דיוויס שולט בצבע  מצד אחד וגם יודע לקלוע שלשות כשצריך מצד שני ולכן הוא מתאים כמו כפפה ליד של לברון.

אפשרות התקפית שלישית: הכל אני בבית הזה

ביום שקוזמה יוכל לייצר לעצמו נקודות ברמה של סופרסטאר, הלייקרס ייקחו אליפות בהליכה. בינתיים לברון עדיין לא יכול (ולא רוצה) לסמוך על החברים שלו. לרוב ההתקפה מתחילה בו ומשם הוא יתחיל בלחפש מסירה אבל גם ייקח את הזריקה אם הוא רואה מצב טוב. לעיתים ההתקפה תסתיים בו. חסימה עם או בלי כדור בהתקפה תאפשר לו להגיע למצב של מצ'אפ קל. משם הוא ייצור לעצמו מצב זריקה נח או אפילו ימצא שחקן במצב נח מאד.

https://twitter.com/Lakers/status/1291158742722064386

החסימה מייצרת ללברון יתרון שמאפשר לו להגיע בקלות לטבעת.

אבל למרות זאת, ג'יימס פחות הולך חזק לסל ומעדיף לקחת יותר זריקות מרחוק. זוהי העונה עם הכי מעט זריקות ל-2 וזריקות עונשין, הכי מעט נקודות בצבע מאז עונת 2011/12 והכי הרבה זריקות לשלוש למשחק. והנתון הכי מעניין הוא אחוז הנקודות של ג'יימס שמגיעות משלשות מתוך סך הנקודות שלו. במהלך כל הקריירה שלו הממוצע של לברון עומד על 16.6% בפרמטר הזה. העונה הוא קולע 6.6 נקודות בממוצע בשלשות למשחק ו-25.3 נקודות למשחק מה שאומר שהעונה הוא עומד על 26.08% באותו מדד.

שורה תחתונה – כמו כל הליגה גם לברון זורק יותר שלשות, אך הוא ממשיך לשמור על יציבות במהלך הקריירה שלו באחוזי הקליעות שלו ועומד העונה על 34.8%.

https://twitter.com/Lakers/status/1291158742722064386

כאן ניתן לראות(במהלך הראשון) את לברון מנצל את החסימה כדי לייצר לעצמו זריקה נוחה לשלוש.

אליפות מנצחים בהגנה

ללייקרס יש הגנה לא רעה בכלל, אנתוני דיוויס יודע להתגנב מאחור לחטיפות וחסימות ולא סתם הוא מקום שלישי בבלוקים בליגה ומקום שני בחטיפות מבין הסנטרים. המפתח להגנה של הלייקרס הוא לבצע כמה שפחות חילופים בהגנה, זאת מכיוון שדיוויס מתקשה לשמור על גארדים, גם באזור הצבע. מנגד, צריך לדאוג שהוא כן ישתדל להישאר באזור הצבע בתור עזרה למקרה ששחקנים חותכים פנימה.

 

 

 

 

לוס אנג'לס קליפרס: מאזן 49-23 בעונה הסדירה, מקום שני במערב.

חמישייה פותחת:

פטריק בוורלי – פול ג'ורג' – קוואי לנארד – פטריק פטרסון – איביצה זובאץ

ספסל (שחקנים בולטים) : לו וויליאמס, רג'י ג'קסון, מרכוס מוריס, פטריק פטרסון, לאנדרי שאמט ומונטרז הארל.

מה עושים בהתקפה?

אפשרות התקפית ראשונה: למה יש לך ידיים כל כך גדולות? כדי קלוע לסל

קוואי לנארד לא סיים עם הנדודים והשנה דווקא חזר לקליפורניה, המדינה בה גדל. הפורוורד שהגיע אחרי עונת שיא בטורונטו לא מוריד את הרגל מהגז ומראה את הדומיננטיות שלו גם בקבוצה מעיר המלאכים. רוב ההתקפות מסתיימות בכדור בידיים שלו. בדרך כלל הוא ייצור לעצמו זריקה נוחה מאזור המיד ריינג' שהוא אגב האזור האהוב עליו, הוא זורק משם הכי הרבה, כמעט 30% מהזריקות שלו. לפעמים הוא גם ילך לצבע או יוציא כדור למישהו בזמן שההגנה באה לעזור בשמירה עליו.

https://twitter.com/LAClippers/status/1292636642138701824

כאן אפשר לראות יפה את ההבל בין קוואי ללברון. לנארד נכנס לצבע ומצליח למשוך אליו עוד שומר, הוא אמנם מצליח לסיים אבל שימו לב לאופציות המסירה שיש לו ברגע שהוא נכנס לצבע. יש לו את פטרסון וג'מייקל גרין (מספרי 54 ו-4 בהתאמה) פנויים על קו השלוש ואת רודני מקגרודר(מספר 19) שחותך לצבע ונשאר פנוי.

אפשרות שנייה: ובשביל מה אני פה?

עם כל הכבוד לקוואי, יש פה עוד שחקן בסדר גודל של סופרסטאר. אחרי עונה צולעת שהסתיימה במקום שישי במערב והדחה בסיבוב הראשון, העונה הציפיות יותר גדולות. ג'ורג' חבר לקוואי בקליפרס והבין שהוא צריך לקחת צעד אחורה, ואחרי שנה שהוא היה אמור להוביל את הקבוצה כשווסטברוק איתו אז עכשיו מאזן הכוחות השתנה, הוא הכינור השני. לא סתם הוא זורק כמעט חמש זריקות פחות כל משחק בהשוואה לעונה שעברה, קולע הכי מעט נקודות מאז עונת 13/4 ומשחק הכי מעט דקות מאז עונת הרוקי שלו. ג'ורג' מבין את כל זה ועושה את העבודה, הוא יודע לעשות את התנועה הנכונה כדי להתפנות לקבל את הזריקה אבל הוא עדיין יודע ליצור מצבים. לאור מקומו בקבוצה הוא יודע שהכדורים לרוב לא ילכו אליו, אבל כשהם כן הוא כבר ידע מה לעשות איתם, והרבה בזכות משיכת תשומת לב של קוואי הוא גם מחזיק באחוזי השלשות הטובים בקריירה שלו.

כאן ניתן לראות את הוורסטיליות של ג'ורג'. הוא יודע לקחת את הכדור לסל, לייצר לעצמו זריקה או להוציא מסירה טובה. הוא הצליח לשפר את יכולת המסירה וראיית המשחק שלו, וכהוכחה זוהי העונה עם ממוצע האסיסטים לדקה הגבוה ביותר שלו בקריירה.

אפשרות שלישית: כל החבר'ה

בקליפרס קורה העונה משהו קצת מוזר. למרות שיש בקבוצה שני כוכבים מובהקים, נדמה שכל אחד בקבוצה יכול להגיע ל-20 נקודות במשחק נתון. נכון, הכוכבים בד"כ מספקים את הסחורה אבל עדיין, לקליפרס יש ספסל עמוק מאד שמחזיק גם בממוצע הנקודות הגבוה ביותר לספסל בליגה. יש את וויליאמס והארל שמספקים ממוצע של מעל ל-18 נקודות למשחק מהספסל וגם קלעו 30 ומעלה בחמישה משחקים העונה ויש גם את בוורלי וג'קסון שיודעים לנהל את ההתקפה בצורה טובה. גורג' ולנארד יודעים שהעומס עליהם אמנם גדול אבל לא עצום, ואם יש צורך יהיה מי שייצור מהלך או ייקח את הכדור לסל, הרבה בזכות זה, הם נמצאים במקום הרביעי בנקודות למשחק.

וויליאמס מקבל חסימה מגרין ולוקח את בול בול בקלות לסל.

אליפות מנצחים בהגנה

לקליפרס יש הגנה חזקה, פול ג'ורג' יודע לשמור על כוכבים וכבר שנים עושה התמחות באיך לשמור את לברון. בנוסף אליו יש גם את פטריק בוורלי, שהוא השומר על הגארדים ויכול לעצור גם כוכבים דוגמת ג'יימס הארדן. מלבדם יש כמובן גם את קוואי, שעם כף היד שלו תמיד היה חוטף מצטיין ועם 1.8 חטיפות למשחק הוא במקום השישי מבין החוטפים המצטיינים של הליגה.

 

מילווקי באקס: מאזן 56-17 בעונה הסדירה, מקום ראשון במזרח.

חמישייה פותחת:

אריק בלדסו – ווסלי מת'יוז – קריס מידלטון –  יאניס אדטקומבו – ברוק לופס

ספסל (שחקנים בולטים) : רובין לופז, קייל קורבר, דונטה דיווינצ'נזו, ג'ורג' היל, ארסאן אילייסובה, פט קונאטון.

*מבין השחקנים ששיחקו לפחות 50 משחקים העונה, ששת השחקנים עם דירוג ההגנה הגבוה ביותר ממילווקי.

יאניס השחקן עם הכי הרבה נק' בצבע למשחק והכי הרבה נק' ממתפרצת

מה עושים בהתקפה?

אפשרות התקפית ראשונה: יאניס 1

למילווקי יש שחקן שמוביל אותה כמעט בכל פרמטר. כשהוא משחק, הכדור תמיד יעבור אצלו ובדרך כלל הוא ייקח אותו לסל. הוא מוביל את הליגה בנקודות בהתקפות מתפרצות ובצבע, מעטים השחקנים בליגה שיכולים לשמור אותו וגם הם מצליחים רק להקשות. הגובה בשילוב האתלטיות שלו הופכים אותו לבלתי ניתן לעצירה והוא מוביל את הליגה בנקודות בצבע. בנוסף, כל כניסה שלו לכיוון הסל דורשת מעוד שחקן לבוא ולעזור בהגנה מה שמשאיר תמיד שחקן פנוי, יאניס יודע לנצל זאת כראוי ולקרוא את המצב בצורה טובה. הוא עושה את זה כל כך טוב שהוא הוביל את קבוצתו לממוצע הנקודות הגבוה ביותר בליגה בעונה החולפת.

שימו לב לעוצמות שיש לו כשהוא נכנס לתוך הצבע. אי אפשר לעצור אותו.

שימו לב איך יאניס מקבל את הכדור בצבע, מה שמכריח את ווצ'ביץ' לעשות לפחות צעד לעברו. ברוק לופז מזהה את זה, חותך לסל ומקבל כדור יפה מיאניס. וכן, הוא מצדיק שני סרטונים.

אפשרות התקפית שנייה: יאניס 2

אדטקומבו הוא חוסם מעולה, הכוח והגדול שלו בשילוב טכניקה טובה מאפשרים לו לנעול מגנים בחסימות שלו. בלדסו ומידלטון יודעים שחסימה של יאניס תאלץ כנראה חילוף בהגנה או בתסריט האופטימי יותר אף תשאיר אותם פנויים. היכולת הזו מאפשרת לבאקס להכריח חילופים בהגנה ולהשאיר שחקנים פנויים או לחילופין אפשרות לפיק אנד רול נח ליווני.

יאניס חוסם את הארדווי שלא מצליח להתקרב למידלטון, החילוף משאיר אותו עם שחקן נמוך ממנו ונתיב פנוי לטבעת.

אפשרות התקפית שלישית: היי בוא נשתמש בכינור הזה

לכל MVP יש את הפיפן שלו, הכינור השני. אצל הבאקס מדובר במידלטון. הגארד הוא הקלעי השני בטיבו בקבוצה ומשחק רק חצי דקה פחות בממוצע מיאניס. כשהוא על המגרש בלי הפריק הוא פורח. הוא מוביל כדור, מוסר אסיסטים ויוצר לעצמו זריקות. אבל בד"כ הוא שם כדי לעזור, להוריד את הנטל מהכוכב, והוא עושה את זה מצוין, בעיקר מחות לקשת שם הוא עמד העונה על 41.5%.

מוביל כדור, חכם, יוצר מצבים, מה MVP יווני צריך יותר מזה?

אליפות מנצחים בהגנה

למילווקי יש הגנה מצוינת העונה. מבין כל שחקני הליגה ששיחקו מעל 50 משחקים העונה, ששת המגנים היעילים ביותר היו ממילווקי. הם מובילים את הליגה בריבאונדים בהגנה, סופגים הכי מעט בצבע והם מקום שני בספיגת נקודות מהזדמנות שנייה. במקום הראשון אגב, אורלנדו מג'יק. מנגד, הם מאפשרים לקבוצות נגדן הכי הרבה זריקות לשלוש וזריקות בכלל, הם גם סופגים הכי הרבה שלשות אבל מבחינת ספיגת סלי שדה בכלל הם דווקא במקום הרביעי(מהסוף, הרביעי הכי מעט) בפרמטר הזה מה שמראה על נעילה של הצבע. בנוסף, הקבוצות שמשחקות נגדן מייצרות בממוצע את אחוזי הקליעה הנמוכים ביותר בליגה.

טורונטו ראפטורס: מאזן 53-19 בעונה הסדירה, מקום שני במזרח.

חמישייה פותחת:

פרד ואן וליט – קייל לאורי – או ג'י אנונובי – פסקל סיאקם – סרג' איבקה

ספסל (שחקנים בולטים) : נורמן פאוול, מארק גאסול, רונדיי הוליס-ג'פרסון, טרנס דייוויס ופטריק מקאו(אמור לשוב בעוד כעשרה ימים 24.8).

מה עושים בהתקפה?

אפשרות התקפית ראשונה: פשוט פשוט פשוט

טורונטו משחקת כדורסל כמו שכתוב בספר. הכדור עובר הרבה ידיים, המשחק מאד קבוצתי ומאוזן ואין כוכב אחד שהוא באופן משמעותי טוב יותר משאר השחקנים. לא סתם כל החמישייה שלהם מחזיקה בממוצע של יותר מ-15 נקודות למשחק. הקבוצה משחקת פנימה והחוצה או כמו שאומרים הגויים in and out. כל שחקן בחמישייה יכול לקחת את הכדור לכיוון הטבעת, לחכות קצת שההגנה תצטופף והוא כבר ימצא מישהו על קו השלוש. ואם הוא לא פנוי לזריקה אז הוא ינסה גם להיכנס ולהוציא כדור וחוזר חלילה עד שתימצא זריקה נוחה או שהחדירה תצליח. לא סתם כל שחקני החמישייה שלה עומדים על מעל ל-35 אחוזים לשלוש והקבוצה ממוקמת שלישית בליגה במספר השלשות שהיא קולעת למשחק.

ההתקפה הזו מייצגת את מה שקורה ברוב ההתקפות בטורונטו. שחקנים נכנסים, אם הם מגיעים לזריקה נוחה הם לוקחים אותה, אם לא הם פשוט מוציאים. גם לאורי שלוקח בסוף את הכדור לטבעת היה יכול באותה מידה להוציא מסירה החוצה לשלשה.

אפשרות התקפית שנייה: תמיד אפשר להשתפר

בשנה שעברה הוביל את טורונטו קוואי אבל היה לו כינור שני בשם פסקל סיאקם. אם בעונה שעברה הקמרוני סייע בזכייה באליפות של קבוצתו, השנה הוא כבר מוביל אותה. סיאקם שזכה בעונה שעברה בתואר השחקן המשתפר מראה שהוא לא מתכנן לעצור ונותן עונת שיא. עם עזיבתו של לנארד נפער חור של כוכב מרכזי בקבוצה שהתמלא במהירות ע"י סיאקם. אם יש כוכב לקבוצה הזו, זה הוא. סיאקם, שבשנה שעברה היה בעיקר סיוע בצבע לקוואי משחק עכשיו יותר בחוץ והכדור נמצא יותר אצלו ביד. התקפות רבות הולכות לאחד על אחד שלו ולפעמים יש גם חסימה, שבה סיאקם יכול להיות גם החוסם וגם מוביל הכדור. לרוב הוא מצליח להגיע למצ'אפ שנוח לו ולקחת את הכדור לסל על המגן שלו.

שימו לב לפיק אנד רול שקורה כאן. סיאקם מוביל את הכדור ולאורי חוסם את אנתוני דיוויס ששוקל 25 ק"ג יותר ממנו. יותר חשוב לשים לב שסיאקם מצליח כמוביל כדור לבלבל את דיוויס ולקחת את הכדור לסל.

אפשרות התקפית שלישית: יאללה לרוץ

זו לא בדיוק אפשרות התקפית, אבל כשכל נקודה שישית שלך מגיע ממתפרצות אי אפשר שלא להתייחס לכך. טורונטו אוהבת לרוץ  קדימה ומהר, היא מובילה את הליגה בנקודות ממתפרצות ונמצאת במקום השני במדד הנקודות כתוצאה מאיבודי כדור. הם מצליחים להכריח זריקות קשות ומצליחים לרוץ קדימה מהר. גם אם אין לקבוצה יתרון ואפילו בהתקפה עומדת הם נוטים לקחת זריקות מהירות ולא סתם הם הקבוצה שקולעת הכי הרבה נקודות בממוצע בשבע השניות הראשונות של ההתקפה.

הריצה הזו של שלושה שחקני התקפה שרצים מהר קדימה לא מאפשרות זמן להגנה להסתדר ומייצרת מתפרצת בלתי ניתנת לעצירה.

אליפות מנצחים בהגנה

לטורונטו יש הגנה מעולה שמניעה את ההתקפה שלה. כפי שהוזכר, ההתקפות המתפרצות שלה קטלניות והיא יכולה להסתמך על כך מכיוון שהיא הקבוצה עם ממוצע החטיפות השני בטיבו בליגה. בנוסף, הקבוצה יודעת לסגור את הצבע, היא סופגת הכי מעט סלי שדה למשחק באחוזים כמעט הכי נמוכים בליגה. מנגד, היא מאפשרת לקבוצות מולה הרבה שלשות, מקום שני בליגה בפרמטר זה אבל מצליחה להקשות על הזריקות ומכריחה את אחוזי הקליעה לשלוש הנמוכים ביותר בליגה מולה.