הווריורס מגיעים לגמר הליגה, בפעם החמישית ברציפות. הלילה הם השלימו סוויפ על פורטלנד, למרות שחסרו את אנדריי איגודלה בנוסף לקווין דוראנט ובוגי קאזינס. יש להם 10 ימים לנוח לפני שיתחיל הגמר, ומן הסתם הם יתרכזו בעיקר בלהכשיר את איגודלה ודוראנט לגמר.

המשחק הלילה

שתי הקבוצות פתחו את המשחק בלי יותר מדי הגנות וקלעו בקלות רבע ברבע הראשון. גולדן סטייט עם 6 שלשות ברבע ו-66% מהשדה. פורטלנד עם 5 ו-60% מהשדה. מאיירס לנארד פתח שוב בחמישיה והפתיע עם 14 נקודות. לנארד ניצל את הבליץ שהווריורס עשו על לילארד בפיק אנד רול בינהם. הרבע נגמר 36-35 לווריורס.

הבלייזרס עולים לרבע השני בהרכב גבוה עם קאנטר וקולינס, בחמישיה שכולה מחליפים. הווריורס עולים עם 4 מחליפים וקליי, ומתקשים יותר לייצר נקודות. מאיירס לנארד, כוכב המחצית הראשונה חוזר רק 4 דקות לסיום הרבע כשפורטלנד ביתרון 5. הוא קולע 2 שלשות רצוף ופורטלנד עולה ליתרון 9. לילארד קולע שלשה ומשלו, ולנארד מוסיף עוד אחת (11 נקודות ברבע, 4 מ-4 מהשדה) ו-32.5 שניות לסיום הרבע פורטלנד ביתרון 12. כולם יודעים שהווריורס מסוגלים לקלוע הרבה נקודות מהר? אז בחצי דקה הם מספיקים לקלוע 8 נקודות ויורדים להפסקה בפיגור 4 בלבד. סטף קרי קולע שלשה, חוטף כדור, מקבל עבירת קליר פאת' ששולחת אותו לקו, וקולע מיד עוד שלשה (התקפה של 5 נקודות).

לנארד עם 25 נקודות במחצית, כשמקלום ולילארד מוסיפים 25 משותפות. קרי עם 25 משל ופורטלנד ביתרון 4 בלבד.

https://twitter.com/NBA/status/1130660563795808261

לנארד היה כל כך טוב במחצית הראשונה, שהוא שכנע את קר לשנות את ההגנה של הווריורס במחצית. גולדן סטייט מפסיקה עם הבליצים על לילארד, ומסתפקת בחילוף אוטומטי. זה משאיר את לילארד הרבה פעמים ל-1 על 1 והוא מנצל את זה כדי לקלוע 11 נקודות ברבע השלישי (4 מ-5 מהשדה). לפחות זה עוצר את לנארד שזורק רק פעם אחת ברבע. בצד השני דריימונד מתעורר וקולע 8 נקודות ברבע. במחצית הוא היה עם 2 בלבד ו-8 אסיסטים. ברבע השלישי הוא יותר אגרסיבי בדרך לסל. דריימונד לוקח את הכדור אחרי כל התקפה של פורטלנד ודוהר לצד השני.

4:40 לסיום הרבע פורטלנד ביתרון 7, גולדן סטייט מחטיאה ומאבדת, ופורטלנד מנצלת את זה לרוץ 10 – 0 בקצת פחות מ-3 דקות. גם גולדן סטייט יודעת, וב-2 הדקות האחרונות של הרבע רצה 9 – 0 כדי להוריד ל-8 בלבד. פעם שניה במשחק בפורטלנד ביתרון דו ספרתי ומאבדת אותו מהר מאוד.

פורטלנד שומרת על יתרון קטן בתחילת הרבע הרביעי, אבל הווריורס רוצים לסגור עניין. קרי וקליי משחקים כל הרבע (קרי שיחק כל החצי השני, ו-47 דקות כולל ההארכה). גולדן סטייט מתקרבת ומתקרבת, ו-3:30 לסיום אפילו עולה ליתרון 2. לילארד מגיב בשלשה ענקית, ואחרי זה אסיסט ללנארד שנעלם אחרי החצי הראשון מעלה את פורטלנד ליתרון 3.

https://twitter.com/NBA/status/1130676345829298179

קליי משווה 1:50 לסיום. 2 הקבוצות מחטיאות שלשות, קרי נכנס לסל, לא מקבל עבירה אבל משתלט על הכדור. הוא יוצא לקו השלוש וקולע שלשה אבל כל הספסל של פורטלנד מאחוריו מסמן צעדים, והשופטים מסכימים איתם. קרי עם סטפ בק ואז עוד אחד וזה כבר אחד יותר מדי. ללילארד יש 10 שניות לנצח, אבל גולדן סטייט זה לא OKC, והשמירה עליו מתחילה כבר מהחצי. לילארד מסתבך ובסוף מחטיא ליי אפ קשה. הולכים להארכה.

בהארכה 2 הקבוצות לא מדוייקות, אבל גולדן סטייט שולטת בריבאונד ההתקפה ומקבלת 4 נקודות של לוני ומקיני אחרי ריבאונד התקפה. ביתרון נקודה בהתקפה מכרעת פורטלנד משאירה את גרין חופשי ל-3. גרין ניסה למסור מתחילת ההארכה, ואם האחרים לא קולעים, הוא יקלע, הוא קובר את השלשה ומעלה את הווריורס ליתרון 4.

לילארד מקצץ ל-2, קרי מחטיא, ושוב יש ללילארד זמן להשוות או לנצח. הוא הולך לסל ומחטיא מול דריימונד וקליי (ספק עבירה של גרין מאחורה). לפורטלנד יש עוד כדור, אבל לילארד מנסה שלשה קשה סטייל קוואי ומחטיא. גולדן סטייט בגמר.

קרי הוביל את הווריורס עם 37-13-11, גרין עם 18-14-11, קליי עם 17, לוני עם 12-14, מקיני עם 12.

לנארד הוביל את פורטלנד עם 30 (12 מ-16 מהשדה) ו-12 ריבאונדים, לילארד עם 28 ו-12 אסיסטים, מקלום עם 26. זאק קולינס קלע 10 מהספסל.

סיכום הסדרה ומחשבות על הווריורס

1. הסטטיסטיקה מראה שפורטלנד הובילו במהלך הסדרה יותר דקות מהווריורס. מעבר לזה ב-3 משחקים פורטלנד הובילו ב-15 הפרש והפסידו. עם כל הכבוד לפורטלנד, הרבה מזה נובע מכך שגולדן סטייט שיחקו בהילוך שני, בהגנה, והסתפקו בדקות מועטות של הגנה אדירה. ההגנה הזו הובילה לנקודות מהירות בצד השני וריצות יפות של גולדן סטייט. הווריורס כאילו נתנו למשחק להתנהל, אבל כל פעם שפורטלנד עלתה ליתרון גדול מדי, העלו הילוך ובכמה דקות סגרו פערים גדולים וכפו משחקים צמודים. גם הנצחונות הצמודים הם למראית עין, גולדן סטייט דאגה להגיע בדקות ההכרעה בהגנה, וההתקפה עשתה את זה שלה.הפערים במשחקים לא משקפים, הסוויפ כן.

2. וזה הזמן להזכיר שפורטלנד הגיע מבראקט מאוד נוח. כל הצד הזה לא היה ברמה של מילווקי\טורונטו\גולדן סטייט ואפילו יוסטון. פורטלנד ניצלה את זה להגיע לגמר המערב ועל זה מגיע לה כל הכבוד, אבל היא לא באמת שייכת ל-4 הגדולות של הליגה.

3. הרבה ביקורות יופנו כלפי לילארד ומקלום. חלקן בצדק, חלקן לא. זה לא משנה. לפורטלנד יש חור עצום בעמדות הפורוורד כשאמינו והארקלס לא באמת תרמו בסדרה. הוד היה טוב לפרקים, קרי בעיקר רצה להראות לאח הגדול ולנארד נתן 2 משחקים טובים כי השאירו אותו חופשי. זה לא מספיק בשביל להתמודד עם קבוצות בסדר הגודל של הווריורס. נורקיץ' היה יכול לעזור אבל עדיין היה מספיק לאולי עוד נצחון או שניים. איך דוראנט אמר למקקלום? אתם לא באמת קונטדרים, אבל ג'ניפר מוסרת – נסיון יפה.

4. אז למה כשדוראנט בחוץ זה נראה כל כך טוב? קואץ' דניאל הסביר איך ההתקפה של הווריורס עבדה מול הבלייזרס

קואץ' ניק ניסה לפניו להסביר למה קרי וקליי טובים יותר בלי דוראנט

2 הסרטונים הובילו אותי לתיאוריה הבאה:

דוראנט הוא סופרסטאר בקבוצה של אנדרדוגים. מה שהופך את הווריורס לכל כך טובים זה העובדה שבמנטליות שלהם הם אנדרדוגים ועובדים יותר קשה מכולם במשחק. זה בשילוב הבנת משחק ברמה הגבוהה ביותר מביא אותם לרמה הזו. מה זה אומר מנטליות של סופרסטאר? כמה סופרסטארים בליגה אתם מכירים שמשחקים אוף דה בול (ולא ראסל, הכוונה היא לא בהגנה)? זה הזמן של השחקנים הגדולים לנוח תוך כדי משחק. לעמוד בצד ולתת לשאר הקבוצה לשחק 4 על 4. ראינו את זה מלברון, ווסטברוק ואחרים, ודוראנט נמצא באותה מנטליות. זה תוקע את כל ההתקפה של הווריורס. ברגע שדוראנט לא זז, אף אחד אחר לא ממש זז. כשדוראנט מקבל את הכדור בעמדות שלו לרוב זה ילך לכיוון הסל (דוראנט יוצר לאחרים, אבל ממש לא בקצב שהוא קולע, ה-5 אסיסטים שלו בטלים לעומת ה-20+ זריקות שהוא לוקח). כשדוראנט משחק עם המחליפים הם יודעים שהתפקיד שלהם בהתקפה הוא לא להפריע. למשוך את השומרים שלהם רחוק מדוראנט. כולם פחות זזים בהתקפה, פחות מעורבים, פחות נוגעים בכדור, וזה משפיע גם על ההגנה.

ברגע שדוראנט לא זמין, גולדן סטייט גלשה מיד בחזרה לעמדת האנדרדוגית, וחזרה למשחק שאפיין אותה בעבר. תראו את הסרטון של קואץ' דניאל, כל כך הרבה קורה בבת אחת, שפשוט אי אפשר למנוע מהווריורס להגיע לזריקות שהם רוצים. בצד אחד יש פיק אנד רול של קרי וגרין, בצד השני קליי ושחקן נוסף חוסמים אחד לשני, השחקן החמישי מחכה לראות לאן זה יתפתח ובשביל לחתוך לסל, לרוץ לריבאונד או לחסום בצד השני. גם כשקרי משחרר את הכדור הוא לא נח והולך לחסום ולהשתחרר בעצמו. כל זה לא קורה כשדוראנט על המגרש. ההתקפה של הווריורס עומדת והשחקנים מסתכלים.

היתרון הנוסף בזה שכולם מעורבים, זה שקל הרבה יותר לשחקנים מחליפים להכנס למשחק. והנה תראו איך קר יצר ספסל יש מאין. היו לו 5.5 שחקנים שמישים בתחילת הסדרה נגד יוסטון. עכשיו הוא שורד דקות של בוגוט, ירבקו, ומקבל תוצרת ממקיני, בל, ואחרים.

5. ועדיין אל תתבלבלו, מילווקי (אני מאמין שהיא תצא מהמזרח) זה סיפור אחר לגמרי. אני צריך עוד זמן לעבד את המחשבות על הסדרה הזו אם וכאשר אז אני לא אכנס לזה פה.

6. סטף חזר להיות סטף בסדרה הזו, אבל בעיני הMVP של הסדרה הוא גרין. שווה כל סנט שגולדן סטייט משלמת לו. שחקן שאין לו תחליף.

בינתיים אפשר להנות מאליפות מערב חמישית ברציפות (לא נעשה מאז בוסטון של שנות ה-60), וחזרה לימים כיפיים יותר.