בוסטון סלטיקס 102 – מיאמי היט 82 (2-2 בסדרה)

בוסטון שלטו במשחק מתחילתו ועד סופו.

גמר המזרח נמצא כרגע בשיוויון לאחר תצוגה דומיננטית של בוסטון סלטיקס במשחק 4, שהסתיים בתוצאה 102-82. זה לא היה קרוב בשום שלב כשהגנת בוסטון נועלת את מיאמי, השיגה יתרון 24 במחצית ולא הסתכלה לאחור.  ג'ייסון טייטום הוביל עם 31 נקודות, 8 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, אך זה היה יותר מאמץ קבוצתי כש-4 משחקני החמישיה מסיימים עם כמות נקודות דו ספרתית.

ויקטור אולדיפו סחב את מיאמי ברוב חלקי המשחק וסיים עם 23 נקודות. ההיט התקשו כל המשחק לייצר נקודות כש-8 דקות לסיום התוצאה הייתה 90-60 והמאמנים הכניסו את המחליפים, ולמעשה קצת יותר מרבע מהנקודות של ההיט הגיעו בגארבג' טיים.

הסדרה כעת בשיוויון ובלילה בין רביעי לחמישי שתי הקבוצות ירצו לעלות ליתרון.

טייטום התאושש:

ג'ייסון טייטום סיים משחק 3 עם 10 נקודות בלבד ב-40 דקות משחק. ההיט שמרו עליו מצויין והוא סיים עם 21.4 אחוזים מהשדה, ורק 1-7 מעבר לקשת. יכולת הקליעה הגרועה שלו  הייתה אחת הסיבות העיקריות להפסד של בוסטון במשחק 3, למרות 40 הנקודות של ג'יילן בראון. לכן היה חשוב שטייטום ינסה להתחיל חזק את המשחק.

משחק 4 וטייטום עבר את כמות הנקודות ממשחק 3 כשנותרו 2 דקות לסיום הרבע הראשון. הוא לא רק ניסה לקחת זריקות קלות, משהו שהוא התקשה בו במשחק 3, הוא גם הצליח לקלוע זריקות מאוד קשות למרות שהגנת מיאמי לא נתנה לו לנשום. בכמה מקרים הוא חדר לסל וידע לזוז ככה שגם התחמק מחסימות של באם אדבאיו, וגם לסיים בצורה מוצלחת. הוא עדיין התקשה לקלוע מרחוק אך הוא ניזון ממה שההיט נתנו לו בצבע ובמיד ריינג'. זו בדיוק התצוגה שבוסטון צריכה ממנו, ואת האגרסיביות הזו מתחילת המשחק ועד סופו.

מיאמי בצד הרע של ההיסטוריה:

מיאמי פתחה את משחק 4 כשהחטיאה את 14 הזריקות הראשונות שלה, ונפלה לפיגור 17. שלשה של ויקטור אולדיפו 03:22 לסיום הרבע הראשון פתחה את הברז, אך בוסטון כבר שעטה קדימה והמשחק כבר היה מחוץ לשליטת מיאמי. הנקודה הבודדת של מיאמי ב-8 הדקות הראשונות זו כמות הנקודות הנמוכה של איזשהי קבוצת פלייאוף ב-25 השנים האחרונות

11 הנקודות איתן סיימה את הרבע הראשון, זו כמות הנקודות הנמוכה בהיסטוריית המועדון. ההיט סיימו את הערב עם 33.3 אחוז מהשדה ו-38.9 אחוז מהשלוש (שזה דווקא נתון טוב, אך מושפע מאוד מהשלשות שנקלעו בגארבג' טיים), וכתוצאה מכך המשחק כבר היה גמור בתחילת הרבע השלישי.

אז כן אפשר להגיד שהיה משחק רע למיאמי היט. הקשיים הללו מבליטים את חשיבותו של טיילר הירו להתקפת מיאמי, שהושבת ולא שיחק בשל פציעה במפשעה.

היכולת של הירו לייצר לעצמו בזמן שמייצר מצבים לאחרים היא חלק מהותי בהצלחת מיאמי, וחסרונו בלט מאוד במשחק זה. אולדיפו ניסה כמיטב יכולתו למלא את החלל מהספסל והוביל את קלעי מיאמי עם 23 נקודות, אך כשבאם אדבאיו, קייל לאורי וג'ימי באטלר קולעים יחד 18 נקודות, מיאמי לא ממש הולכת לנצח יותר מדי משחקים. 18 הנקודות הללו זו כמות הנקודות הנמוכה ביותר של הרכב פותח כלשהו בפלייאוף מאז 1970!

למרות הקשיים חשוב לציין שג'ימי באטלר, קייל לאורי, גייב וינסנט, מקס שטרוס ופי ג'יי טאקר כולם הופיעו ברשימת הפצועים לפני המשחק בנוסף לטיילר הירו.  באטלר סובל מזיהום בברך ולא שיחק מחצית שניה של משחק 3, ולא ברור כמה מזה השפיע על יכולתו במשחק 4. ואמנם כל קבוצה בפלייאוף כרגע מתמודדת עם פציעות ברמה זו או אחרת. (בבוסטון סמארט בחוץ, רוברט וויליאמס וג'ייסון טייטום שיחקו גם כן עם פציעה) ניכר היה ששחקני מיאמי מרגישים את השפעות הפלייאוף האינטנסיבי.  נצטרך לחכות ולראות איך הם יגיבו במשחק 5 ולקוות לתוצאות טובות יותר.

פינג פונג:

סיפור הסדרה הזאת הוא בעיקר סביב הקבוצה שמצליחה לצאת לריצה: במשחק 1 מיאמי קלעה 24 נקודות יותר מבוסטון ברבע השלישי אחרי שפתחה אותו בריצת 22-2, במשחק 2 הסלטיקס החזירו להן עם ריצה משלהם ברבע השני אותו ניצחו ב-25 נקודות ושמרו על היתרון. מיאמי הגיבה במשחק 3 עם 39 נקודות ברבע הראשון, שעזרו להם עד הסוף, למרות שהיה קרוב.

גם במשחק 4 המגמה נשמרה כאמור, וכעת לקראת משחק 5  נצטרך לראות  אם המגמה תמשיך. אין כאן תחזית או צפי דווקא, אם כי ניתן לנחש שבשל עייפות השחקנים בשני הצדדים, ריכוז המאמץ בהתחלה הוא מאוד  משמעותי לפני שבשני הצדדים נגמר הכח.

ישנה תחושה שאף קבוצה אינה מצליחה לבסס יציבות והמשכיות ממשחק למשחק, והמגמה הזו לפחות כנראה תמשיך (לאוהדי מיאמי המודאגים)