בזמן שפלייאוף לא ישנים, והלילה קיבלנו לילה נהדר עם 4 משחקים צמודים. בוסטון עולה ל 3-0 על ברוקלין, דאלאס מקבלת חזרה את לוקה אבל יוטה מצליחה לנצח ולהשוות את הסדרה ואנחנו ב 2-2. מינסוטה מנצחת את ממפיס בבית וגם שם הסדרה ב 2-2. במשחק המוקדם של הלילה טורונטו משאירה את הסדרה בחיים עם ניצחון על פילדלפיה.

 

טורונטו ראפטורס 110 – פילדלפיה 76 102 (3-1 לפילדלפיה)

זה לא גמור, עד שזה לא גמור. טורונטו לא רצתה לסיים את הסדרה בסוויפ, ואחרי שהם הצליחו לתת כמה משחקים צמודים, הלילה סוף סוף הם גם מנצחים.

זה היה מאמץ קבוצתי בשני צידי המגרש. טורונטו גם קיבלה הלילה חזרה את סקוטי בארנס שזה עתה זכה ברוקי העונה, ולמרות שהוא עלה מהספסל, הוא היה משמעותי מאוד לרוטציה שלהם ואפשר להם לשמור על האינטנסיביות בשני צידי המגרש.

בפילדלפיה, אמביד עולה לשחק עם הפציעה באמצע, פציעה שלדבריו לא מפריעה לו, אבל ניכר שזה השפיע, ערב רע של הארדן ומנומנם של מקסי וקיבלנו משחק חמישי בסדרה.

 

1. הדברים הקטנים – ריבאונד, הגנה, עונשין

אם רוצים באמת להבין את הניצחון של הרפטורס, זה היה הדברים הקטנים. לא היה להם משחק גדול הלילה (8 שלשות ב 23% מול 13 שלשות של פילדלפיה ב 41%). הם ניצחו בכל המקומות שבהם משאירים זיעה על הפרקט.

46-41 בריבאונד לרפטורס, 11 איבודים מול 15 איבודים של פילדלפיה, הלכו חזק לטבעת שוב ושוב, סחטו המון עבירות והמון מלחמה על כל כדור תועה.

העונשין היה נקודה משמעותית מאוד, כי טורונטו מצליחה להגיע לקו 35 פעמים ולקלוע 28 (80%). 

דוגמא נהדרת מגיעה מהרבע הרביעי:

 

2. סיאקם – כוכב הלילה, גארי טרנט הרובין של באטמן

34 נק', 8 ריב', 5 אס', 10-19 מהשדה ו 13-15 מהעונשין ב 44 דקות משחק. סיאקם היה על המגרש כמעט בכל דקה של המשחק, והיה האיש שלהם הלילה. חבל שאנחנו לא רואים את זה יותר ממנו, זה בדיוק מה שהיה חסר לטורונטו קצת אבק כוכבים וסיאקם עונה על זה במשחק אדיר:

https://twitter.com/ESPNNBA/status/1517966967000371200

לא רק סיאקם היה אגרסיבי והלך שוב ושוב לטבעת, כל טורונטו שיחקו חזק, וביחד עם סיאקם זה היה גארי טרנט שלא ממש הצליח לקלוע מבחוץ (8-20 מהשדה, 3-10 מהשלוש), אבל כל פעם שהיה איזה כדור טועה הוא איכשהו מצא את דרכו למתפרצת של גארי טרנט בצד השני:

https://twitter.com/Raptors/status/1517951399962845185

 

3. ג'ואל אמביד

תגידו מה שתגידו, אבל לפחות כרגע אמביד נראה פצוע. זה לא היה ערב "נוראי" שלו, אבל זה גם לא היה ערב טיפוסי. 7-16 מהשדה, 7-9 מהעונשין. הזריקה נראית יחסית סבירה, אבל הדומיננטיות שלו נפגמה הלילה, בטח מי שזוכר את השלשה האדירה שהוא קבר במשחק הקודם.

ככה הוא נראה בחימום למשחק:

https://twitter.com/JClarkNBCS/status/1517921678415773698?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1517921678415773698%7Ctwgr%5E%7Ctwcon%5Es1_&ref_url=https%3A%2F%2Fwww.cbssports.com%2Fnba%2Fnews%2Fraptors-vs-76ers-game-4-takeaways-pascal-siakams-career-night-helps-toronto-avoid-sweep-keep-season-alive%2F

4. ג'יימס הארדן, טייריס מקסי

הארדן מסיים עם 22 נק' ו 9 אס', על הנייר נשמע סבבה, לא?

אז זהו, שהארדן עושה את זה ב 5-17 מהשדה, 2-8 מהשלוש ו 10-11 מהעונשין. חלק חשוב בהצלחה של פילדלפיה במשחקים הקודמים היעילות הייתה הרבה יותר גבוה ומספיקות 2 זריקות נוספות שנכנסות וזה משחק אחר לחלוטין.

בנוסף, 

הארדן לא ממש מצליח להפעיל את מקסי שבמשחקים הקודמים (בעיקר ברבע השלישי) הצליח להתפוצץ והיה נהדר והלילה רק 11 נק' ב 4-12 מהשדה.

 

5. פרד ואנוליט

אחד הרגעים הקשוחים של הלילה היה הפציעה שלו בירך עמוק בתוך הרבע השני. טורונטו ביתרון 9 נק', הוא מקבל מכה ובראש שלו הוא מבין שיש מצב שזה היה המהלך האחרון של העונה. הוא יורד בתסכול אדיר לחדר ההלבשה תוך כדי שהוא קורע את החולצה שלו בתסכול:

https://twitter.com/ClutchPointsApp/status/1517940685478891520

לא ברור עדיין מה סטטוס הפציעה שלו והאם יחזור למשחק מספר 5.

 

6. הרוטציה של טורונטו

באמת שהדבר הכי מהנה שיש בטורונטו, זה שאתה לא יודע מה יעשה מה ומתי.

תאודוס יאנג הלילה עם המשחק הטוב ביותר שלו בסדרה, קולע 13 נק' מהספסל, כריס בושה גם היה נהדר, אוניקוואה אנונובי (11 נק' באחוזים רעים אבל המון אנרגיות) וגם בארנס שעולה הלילה מהספסל וקולע רק 6 נק' אבל מוסיף הגנה נהדרת ו 11 ריב'.

הנה כמה מההיילייטס הנחמדים:

הנה אנונובי לוקח את אמביד חזק לטבעת:

https://twitter.com/Raptors/status/1517950597701545985

ומוקדם במשחק זה היה יאנג שהפתיע את אמביד בקרוס אובר וג'אמפ שוט:

https://twitter.com/ClutchPointsApp/status/1517934564739493888?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1517934564739493888%7Ctwgr%5E%7Ctwcon%5Es1_&ref_url=https%3A%2F%2Fwww.cbssports.com%2Fnba%2Fnews%2Fraptors-vs-76ers-game-4-takeaways-pascal-siakams-career-night-helps-toronto-avoid-sweep-keep-season-alive%2F

 

 

לסיכום, טורונטו עם המחמאות, אבל זה רק משחק אחד והם צריכים לנצח עוד 3. סביר להניח שבמשחק הבא פילדלפיה יחזרו הבייתה ויסגרו את הסיפור. הם חייבים את זה כדי לאפשר מנוחה לאצבע של אמביד, וטורונטו אמנם עמוקים אבל לא מספיק כשרוניים (כרגע). למרות זאת, חשוב לציין שטורונטו גם צעירים (טרנט, בארנס) ויש להם המון אופטימיות לשנים הבאות.

 

 

דאלאס מאבריקס 99 – יוטה ג'אז 100 (2-2 בסדרה)

אריאל בנדר

"מיטצ'ל לא מוסר מספיק לגובר" 
"גובר לא שווה חוזה מקסימום"
"יש בעיית כימיה קשה בקבוצה".
"לוקה דונצ'יץ' יחזור ודאלאס ישחטו את יוטה".

אז לוקה חזר, ודאלאס לא שוחטים. לא רק זה, כנראה שגם ביוטה נזכרו לקרוא קצת את הציוצים, מיטצ'ל ידע מתי למסור את הכדור לגובר, והוא מוסר אותו בדאנק שמנצח את המשחק:

 

1. ההגנה של יוטה

ב 2 הניצחונות של דאלאס הם פשוט שרפו את יוטה בשלשות חופשיות לחלוטין. הגארדים של דאלאס הגיעו בקלות לטבעת, גובר כל הזמן צמצם למרכז ודאלאס נשארה עם שחקן חופשי לחלוטין לשלשה קלה. 

הלילה זה כבר היה סיפור אחר לחלוטין. בג'אז הפסיקו עם העזרה המוגזמת של גובר, יצאו לשלשות ודאלאס לא הצליחו להגיע לזריקות קלות. לא הצלחנו למצוא ציוץ מתאים (כי לרוב מצייצים סלים, לא החטאות), אבל בתוך הלינק הבא תמצאו כתבה ודוגמא אחת (בודדת שכזו) שממחישה איך הם סגרו היטב את הזריקות של דאלאס.

 

2. רודי גובר והטעויות של יוטה

זה לא היה משחק טוב של יוטה. שלא תיטעו. הם מנצחים, אבל בעיקר בזכות זה שדאלאס פשוט עשו יותר טעויות.

ברגע שסניידר הפסיק לנסות למנוע את את הבידודים של גובר, ופשוט נתן לשחקנים לשמור, לרוץ ולהחליף זה עבד הרבה יותר טוב. גובר המשיך לשלוט מתחת לסלים עם 15 ריבאונדים, מתוכם 10 בהתקפה!!!

בנוסף הוא הגיע לקו 18 פעמים הלילה (וקלע רק 9), וגם לשם שינוי הפעילו אותו יותר הלילה כשהוא מסיים עם 8 זריקות מהשדה, אחת מהן מנצחת את המשחק.

אם יוטה רוצה להמשיך את הפלייאוף הזה, זה נמצא שם בחיבור בין מיטצ'ל לגובר.

 

3. דונובן מיטצ'ל וג'ורדן קלארקסון

שני הגארדים האקספלוסיביים של יוטה מחזיקים בכדור רוב הזמן וגם לוקחים את רוב ההחלטות בהתקפה של יוטה. לגבי מיטצ'ל קשה לומר שההחלטות האלו היו נהדרות הלילה, כאשר מיטצ'ל מסיים עם 23 נק', אבל ב 2-10 מהשלוש, 7-21 מהשדה ויוטה קולעת רק 100 נק' למשחק.

עדיין, ההחלטה הכי חשובה של המשחק הייתה המסירה המנצחת לגובר. זה מה שאתה רוצה מהכוכב הראשי שלך.

 

למרות המסירה הנהדרת, כוכב הלילה האמיתי של יוטה היה קלארקסון שעלה מהספסל וסיים עם 25 נק', ו 18+ בדקות שלו. המשחק נגמר רק בהפרש נקודה, זה אומר ש 12 הדקות שבהן קלארקסון לא שיחק, יוטה הפסידה ב 17 נק'. הנה הלקט שלו מהלילה:

4. לוקה דונצ'יץ'

תודו. לא ציפיתם שהוא יחזור, יקלע 30 נק' באחוזים טובים, יוריד 10 ריב', ודאלאס תפסיד. 

לוקה היה מצויין הלילה, אבל משהו בדינמיקה לידו נראה שונה לחלוטין. תראו את המהלך האחרון של המשחק. במקום שכל הקבוצה תסתער קדימה במטרה, כולם מתגלגלים לאט ומחכים לראות מה לוקה יעשה ובסוף זה מגיע לזריקה רעה מאוד של דינווידי:

אז כאמור, זה לא על לוקה, אבל בהחלט סימן שאלה מעניין על הסגנון.

 

5. ההגנה של דאלאס

סה"כ לספוג 100 נק' זה לא נורא ועדיין. אותו יתרון התקפי שיש למאבריקס בסמול בול שהם מוצאים שחקנים פנויים לשלוש וקולעים הופך לחיסרון הגנתי לקבוצה שפועלת ללא התאמות הגנתיות כפי שהמאבריקס פעלו ואת זה ג'ורדן קלארקסון ידע לנצל היטב ולתקוף בקלות את הטבעת, 10 נקודות שלו הגיעו מתוך הצבע. הג'אז אמנם לא ניצחו את המשחק דרך הצבע והתפתו לקחת שלשות מיותרות אך סמול בול יכול להקשות על הגנות אבל גם לייצר הגנות חלשות, זו עסקת חבילה, דווקא התאמה של הגנה אזורית הייתה הרבה יותר אופיינית לג'ייסון קיד או כפי ששיחק בתחילת העונה עם שחקן אחד ששומר אישית והשאר שסוגרים נתיבי מסירה, ג'ייסון קיד לא ביצע הרבה התאמות הגנתיות ונתן למשחק לזרום, הג'אז לא השכילו לנצל זאת אבל זה לא אומר שג'ייסון קיד עשה את הדבר הנכון.

 

לסיכום, אם יוטה רוצה להמשיך ולנצח את הסדרה, הם חייבים לעשות את ההתאמות שבוצעו הלילה באופן יותר סדיר ועקבי.
לדוגמא, מיד לאחר שבוגי קיבל את העבירה החמישית שלו והממש לא מוצדקת, דונובן מיטשל או רויס אוניל היו צריכים לעבור לשמור על לוקה דונצ'יץ' ורגליו הצעירות שלקחו את בוגדן בוגדנוביץ' או לבידוד את רודי גובר כל הדרך לטבעת או לזריקה ממרחק קל מחוץ לצבע או לשלשת דאגר של לוקה שבמזל לא הביאה לניצחון של המאבריקס.

התאמה נוספת – האולדסקול של הג'אז – 
שעבד פחות או יותר עד כה לא עובד, רודי גובר הוא סנטר של פעם שדורש הרבה התאמות מצד המאמן ומהשחקנים שלידו, דונובן מיטשל העדיף שלא למצוא את רודי גובר ולעלות לפלוטר קשה על דוויט פאוול בסיום ולהחטיא, כולל האנד וואן של דונובן בסיום שלא הסתכל אפילו על רודי שהיה פנוי בצבע ויכל להניח שתי נקודות, בסיום המשחק דונובן מיטשל השכיל לעשות את הדבר הנכון ולתת לרודי גובר לנצח את המשחק, אבל זה משחק שבסיומו הג'אז יוצאים עם הרבה כאב ראש גם עקב כך שלא ביצעו התאמות התקפיות, קבלת ההחלטות של ג'ורדן קלארקסון לקחת שלשות תחת שמירה במקום למסור לרודי גובר כשהכדור יכל להגיע אליו לצבע והוא יודע להניח אותו ולגרום למאבריקס לבצע עליו לא מעט עבירות, אי המעורבות של רודי גובר בהתקפה הייתה הבעיה גם בשלושת המשחקים שקדמו למשחק הלילה וזו בעיה מתמשכת שחייבת לבוא לסיומה אם הג'אז רוצים לשמור על סיכוי לעלות לסיבוב השני בפלייאוף, שינוי סגנון המשחק לאורך המשחק בשני צידי המגרש מתבקש מצד קווין סניידר והשחקנים.

 

ברוקלין נטס 103 – בוסטון סלטיקס 109 (3-0 לסלטיקס בסדרה)

דרור האס

זוכרים שבסוף העונה הסדירה מילווקי ופילדלפיה ניסו להפסיד כדי להימנע מברוקלין בסיבוב הראשון, ורק בוסטון התעקשה לנצח? אז הלילה היא הראתה שהיא ידעה בדיוק למה, עם הנצחון המרשים שהעלה אותה ליתרון 3-0 ולמעשה סגר כמעט סופית את הסדרה. כמעט, כי אם יש קבוצה שיכולה לעשות היסטוריה ולהיות הראשונה שחוזרת ממינוס 0-3 זאת הנטס הנוכחית עם קיירי ובעיקר דוראנט.

בוסטון הפגינה שוב את הגנת הברזל שלה, ושוב לנטס לא היו תשובות. אמנם צמד הכוכבים סיים עם אחוזים טובים יותר מאשר במשחקים בבוסטון, ודוראנט אפילו נראה טוב לפרקים, אולם זה לא הספיק. דוראנט וקיירי יחד קלעו 32 אל מול 39 הנקודות של ג'ייסון טייטום, והקלעי המוביל היה ברוס בראון שסיים עם 26 נקודות. מעניין מה הוא חושב כעת על כך שהצבע של בוסטון נוח לחדירה?

בוסטון נמצאת כרגע במרחק נצחון אחד מהדחה של ברוקלין מהפלייאוף, ולשלוח את הנטס לקיץ ארוך ומלא מחשבות.

כמה מעלות טובות עלינו:

1. ג'ייסון טייטום: פול פירס נסחף ואמר שאנו רואים את ג'ייסון טייטום עובר את קווין דוראנט אל מול עיננו, והוא לא התכוון למעבר בחדירה בדרך לסל…

טייטום עדיין רחוק מאוד מקווין דוראנט בשיאו אך יתכן ואולי אנו חוזים כאן בחילופי שלטון? עוד ארוכה הדרך כדי שטייטום יהיה טופ 5 בליגה אך השחקן שמככב בצמרת דירוגי השחקנים עד גיל 25, בהחלט נראה בדרך הנכונה. טייטום סיים את המשחק הלילה עם 13-29 מהשדה, 4-13 מעבר לקשת, שורה שרחוקה מלהרשים או באמת להצדיק השוואה כזאת כרגע. אולם הארסנל שלו הרשים. הוא נכנס יותר פנימה, סוחט יותר מגע ושריקות, דברים שבעבר העבירו עליו ביקורת שאין לו בארגז כלים, והוא ממשיך למסור ולהציב את חבריון בעמדות זריקה טובות. הוא סיים הלילה עם 6 אסיסטים, ובהגנה עם 6 חטיפות שקיזזו 6 איבודים. שורת ה"שטן" הזו של 6-6-6 מזכירה מישהו אחר… (ותודה לרון ערמון על הטיפ)

טייטום עשה גם עבודה הגנתית נפלאה על דוראנט וכל שחקן אחר ששמר עליו. חטיפות לא תמיד מציינות הגנה טובה, אך במקרה הז טייטום לא סיכן עמדה, ידע לשלוח ידיים, ויירט לפעמים מסירות חשובות כמו בסיום החטיפה שהפכה למתפרצת והבטיחה את הנצחון

https://twitter.com/ESPNNBA/status/1518048897746169856

הנטס הכריחו את טייטום להיות ווליום שוטר, אך הוא מסוגל כבר  לקלוע כמעט מכל  מקום. קוון דוראנט מפרגן, ויהיה מעניין מה הוא יוכל לעשות הלאה.

 

2. הגנת הסלטיקס: בחלק השני של העונה הסלטיקס היו עם הגנה טובה. כל כך טובה שבשקלול החלק הרע של העונה, עדיין הייתה הטובה בליגה בפער. דובר כבר רבות בשלב זה על הגנת הסלטיקס, ועדיין אנו מתרשמים כל פעם מחדש מהתצוגות של החבורה בירוק בצד הזה של המגרש. הקלישאה המפורסמת אומרת שהתקפה מנצחת משחקים, הגנה לוקחת אליפות. אז עוד לא שם, וצריך להיזהר מלהיות שאננים כדי שלא לתת לברוקלין את המקום הראשון בהיסטוריה, אך אם הסלטיקס ימשיכו בהגנה המרשימה הזו, יש לשאר קבוצות צמרת המזרח סיבה לדאגה. ההגנה הזו, יותר מכל דבר אחר הופכת את הסלטיקס לקונטנדרים. אם הכל ילך כראוי בסיבוב הבא ההגנה תזכה למבחן נוסף בדמות יאניס אדטוקומבו. כרגע נראה שהשמים עבורם הם הגבול.

 

3. ברוקלין: יש לא מעט טענות כנגד ניהול המשחק של סטיב נאש, ויתכן שלא בצדק. לא בטוח בכלל שנגד אחת הקבוצות האחרות ברוקלין לא הייתה מסיימת עם נצחון קליל בסדרה ועולה. ישנם ענייני התאמות, וממשחק למשחק גם רואים שיש תשובות לברוקלין, גם תוך כדי משחק. הענייין שהרבה פעמים נדמה שבוסטון מוכנה כבר מראש לתרגילים ולהתאמות של ברוקלין. זאק לואו דיבר על כך בפודקאסט שלו, שהנטס ניסו לבצע הטעייה, תרגיל שהם לא ביצעו בעבר נגד בוסטון אך בפעם הראשונה ג'יילן בראון זיהה את ההטעייה וסיכל את המהלך.  בורסיה אחרת של אותו תרגיל, זה דווקא הסתיים עם שלשה של סת' קרי. פלייאוף הוא משחק של מאמנים, משחק שחמט שלצופה הרגיל לא תמיד ברורים המהלכים על הלוח. אך הם פשוט מהנים לצפייה.

 

מינסוטה טימברוולבס 119 – ממפיס גריזליס 118 (2-2 בסדרה)

רותם גלנטי

איזה משחק היה לנו במינסוטה – מעט הגנות והרבה שלשות
אחרי משחק מס׳ 3 בו הצליחו להפסיד אחרי שהובילו פעמיים במעל 20 הפרש, שחקני מינסוטה באו למשחק מס׳ 4 כדי להלחם על הסדרה, אבל יותר מזה, כדי להלחם על הכבוד שנותר להם
המשחק היה צמוד עד לרגע האחרון כשמה שהכריע אותו היה בעיקר חוסר הניסיון של ממפיס שנקלעה לבעיית עבירות שהקשתה על הכוכבים שלה לבוא לידי ביטוי במשחק הזה וכפועל יוצא שלחה את מינסוטה יותר מידי פעמים לקו
זה נגמר עם 119-118 ו-2-2 בסדרה הנפלאה הזו!

מה למדנו?

אגרסיביות, בהתקפה (וכן, עוד ידובר על החוסר בה בהגנה)
קארל אנטוני טאונס המושמץ מכולם התחיל את המשחק עם שלשה ובהתקפה הבאה כניסה חזקה לסל שסחטה עבירה, בפעם הבאה שהוא קיבל את הכדור הוא ניסה להטביע על 2 שחקנים – היה ברור שהוא הגיע אחרת, מינסוטה כולה, אבל בעיקר הוא
הוא בא כועס, בא להוכיח שהוא לא רך כמו שכולם אומרים וחושבים, אפשר היה לראות על הפנים, על שפת הגוף
מאותו הרגע ועד סוף המשחק (ואל תתפסו אותי על המילה) הגיע דאבל טים בכל פעם שטאונס קיבל את הכדור, (כשזה לא על קשת השלוש) מה שגם אפשר זריקות פנויות לחברים
אחרי 8 נק במשחק הקודם, הוא סיים את הרבע ראשון עם 10 נק ואת המשחק כולו עם 33, ו-14/17 מהקו – נתון שמראה על הסטייט אוף מיינד איתו הגיע למשחק הזה

עבירות של צעירים
הנה ממפיס מוכיחה לנו למה הניסיון בפלייאוף כל כך חשוב ואיך החוסר בו יכול לבוא ליידי ביטוי
בסוף הרבע הראשון מוראנט ביין ברוקס וג׳קסון עם 2 עבירות כ״א ומשם ועד סוף המשחק זה רדף אותם, אפרופו האגרסיביות שאיתה באה מינסוטה – לא בטוח שלזה הם כיוונו, אבל זה היה אחלה אחלה סייד אפקט, והם כמובן המשיכו לנצל את זה לאורך המשחק
ג׳קסון היה היחיד שבסופו של דבר יצא ב-6 עבירות, 4:30 דק לסיום, אבל זה הקשה מאוד בעיקר עליו ועל מוראנט (11 נק 4/13 מהשדה) להכנס למשחק
ויותר מזה, ג׳קסון שיחק סהכ 23 דק והיה מאוד מאוד חסר בהגנה של ממפיס, מה שמוביל לנקודה הבאה

רים פרוטקשן
אולי במיניוליס אין ים, אבל הייתה שם אחלה טיילת הלילה
כמות הפעמים שהשחקנים של ממפיס הגיעו לסלים קלים בצבע היא בלתי נסבלת, והסיבה העיקרית לכך היא טאונס
אני מודה, שאני לא יודע האם היתרון שטאונס מביא בהתקפה, כגבוה כל כך וורסטילי, שווה את הבור שהוא בהגנה
זה עד כדי כך גרוע, ששאר הקבוצה לא סומכת עליו שייצר רים פרוטקשן, ככה שכשיש חדירה לסל חצי מההגנה של מינסוטה מתכווצת
ואז, או שלא מספיקים להגיע ויש סל קל בצבע או שמספיקים אבל אז זה מייצר זריקות פנויות בחוץ לביין/ברוקס/ג׳ונס וכל מי שעוד ירצה להצטרף
לחגיגת השלשות, לא סתם ממפיס קלעה הלילה ב-47% מחוץ לקשת
מהצד השני של המגרש, אוי כמה שג׳קסון היה חסר לממפיס, בדקות הכל כך ארוכות שהוא ישב על הספסל עם בעיית העבירות שלו
ההגנה שהוא מייצר בצבע היא אומנות, והיא הקשתה מאוד על ההתקפה של מינסוטה כשהוא שיחק
כל החדירות הכל כך יפות של אדוארדס/ראסל שהיו קריטיות בסוף המשחק, היו כשג׳קסון על הספסל
אם הוא לא היה בבעיית עבירות – זה היה של ממפיס בקלות, גם ביום לא משהו של מוראנט
שורה תחתונה, עם כל הסמול בול והקליעה שמייצגים את הכדורסל העכשווי, רים פרוטקשן הוא אחד המצרכים הכי חשובים שיש בליגה, לכן שחקנים כמו ג׳קסון/מובלי/גרין/וויליאמס (שלא לדבר על יאניס) שגם מייצרים הגנה על הטבעת ומהצד השני גם יודעים לקלוע/למסור בהתקפה, הם שוברי שוויון בכדורסל של היום

לרוץ כדי למנוע ריצה
אמנם במשחק הקודם ממפיס הצליחה לחזור פעמיים מבורות מאוד גדולים, אבל אם אפשר, עדיף להמנע מהם מראש
התקפת המעבר של ממפיס, בעיקר אחרי סלי מומנטום של מינסוטה הייתה פשוט נהדרת, ומן הצד השני, הגנת המעבר של מינסוטה, כמו ההגנה שלה בכלל, הייתה לא מספיק טובה עד רעה מאוד
פעם אחרי פעם ממפיס הענישה את מינסוטה על ירידה לא מספיק טובה להגנה והצליחה למנוע בריחות שהיו יכולות לגמור את המשחק מוקדם בהרבה ממה שהוא נגמר

המספר החזק
מינסוטה סיימה עם 18/36 מחוץ לקשת, זה מדהים!
ראיתי את כל המשחק, ובכנות – לא הרגשתי שזה המצב… ויותר מזה, לא ראיתי משהו מאוד מיוחד שקרה בהתקפה של מינסוטה שיאפשר את זה מעבר לניצול הדאבל טים על טאונס
מרגיש לי שפשוט היה פה יום קליעה מוצלח, גם זה קורה
אלה, המספר החזק באמת הוא העונשין – מינסוטה הלכה 40 פעמים לקו, 15 פעמים יותר מאשר ממפיס, זה היה שווה לה 12 נק יותר משם, וזה אחד הדברים שהכריעו את המשחק לטובתה

משהו שדובר עליו רבות תו״כ העונה ובלט לי מאוד תו״כ המשחק – האם זו הקבוצה של מוראנט, או שהוא מוראנט של הקבוצה? יש פה יותר קבוצה שיש לה כוכב מאשר כוכב שיש לו קבוצה, קצת בדומה לגולדן סטייט/מילווקי/בוסטון, קצת בשונה מהלייקרס/ברוקלין

ובסוף חשוב לומר – מינסוטה עשתה את כל הטעויות האפשריות בשתי הדקות האחרונות (שלשות שלא קשורות למשחק של ראסל ואדוארדס), ואם לא החטאה משלשה פנויה לחלוטין של ג׳ונס 10 ש׳ לסוף זה היה יכול להגמר אחרת
בערב בו היא עשתה המון טעויות ממפיס הגיעה הכי צמוד שאפשר, אני אהיה מופתע אם זה לא יגמר ב 4-2

 

הטופ טן היומי