בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד בכמה אירועים נבחרים מהלילה ב-NBA. בוסטון מפסידה לוושינגטון (שמשחקת בסגל חסר מאוד, בלי בראדלי ביל), מילווקי סופגת את התבוסה הגדולה ביותר שלה העונה לספרס ויוקיץ' מראה לכולם שהוא בכושר וקובע שיא קריירה בנקודות.

סן אנטוניו ספרס (15-20) 126 – מילווקי באקס (32-6) 104

(הדורבן)

כשנותנים לך, תיקח. את זה יגיד לכם כל מאמן נוער מתחיל. האסטרטגיה של מילווקי העונה מתבססת על סגירה כמעט הרמטית של הצבע בזכות התאומים לופז והמפלצת היוונית שעונה לשם יאניס, ולא מאפשרת ליריבות נקודות קלות מתחת לסל. מספרית, היא מורידה את אחוזי השדה של היריבות ל-41.4% (הכי טוב בליגה), מאפשרת להן לקלוע רק 37.8 נק' בצבע (כמעט 5 נק' פחות ממי שאחריה במקום השני) וחוסמת 6.5 פעמים למשחק (שני בליגה). אבל לסוג ההגנה הזה יש מחיר, ומילווקי מפקירה באופן סדרתי את קשת השלוש, כשהיריבות קולעות עליה כ-14 שלשות למשחק (הכי הרבה בליגה) ב-37%. רק על גולדן סטייט, הניקס, קליבלנד, דטרויט ופיניקס קולעים באחוזים טובים יותר. לא בדיוק קבוצות שאפשר לומר באותה נשימה כמו מילווקי.

אז הלילה האסטרטגיה של גרג פופוביץ' הייתה די פשוטה – לקלוע משלוש. למעשה, זו הייתה אותה אסטרטגיה גם שלשום, כששתי הקבוצות נפגשו במילווקי והספרס הפסידו ב-9, רק שאז השחקנים שלו לא ממש פגעו. והלילה? הלילה כל מטאטא ירה והספרס דייקו ב-54.3% מאחורי הקשת.

אחרי שהמטיר 4 מ-5 במפגש הקודם שלשום, הלילה אולדריג' המשיך בקמפיין הבחירות שלו לתחרות השלשות עם 2 מ-3. ב-7 המשחקים האחרונים הספרס הוציאו אותו בכוונה מאזור הנוחות שלו בחצי המרחק לטובת פיק אנד פופ וקליעה מרחוק, והוא חיבר בסה"כ 20 שלשות ב-66%, כשהוא קולע יותר מקלעי שלשות טהורים כמו ג'ו האריס, טוביאס האריס וג'יי ג'יי רדיק.

"לוקח זמן להבין שאתה יכול לעשות משהו. כשאתה לומד לשחק בצורה מסוימת ומצליח בזה, אתה מתרגל לשחק ככה", החמיא לו חברו לקבוצה רודי גיי, שדייק ב-2 מ-2 וקלע 17 נק'. גם דז'ונטה מוריי צלף 3 מ-4, טריי ליילס תרם 2 ואפילו דרוזן קלע שלשה אחת, כחלק מ-25 נק' ב-73% מהשדה. בכלל, באותם 7 משחקים דרוזן קלע מעל 25 נק' בכמעט 65% מהשדה, נתון שהיה מציב אותו בטופ של הליגה. ומאז השינוי הסכמתי הזה במשחק של הספרס, שחל ב-22 בדצמבר, הם זורקים חמש שלשות יותר למשחק וקולעים אותן ב-45.2% דיוק. ממקום 21 בליגה באחוזי שלשות הם זינקו כרגע למקום השלישי, עם 37.4%.

https://twitter.com/spurs/status/1214383772277334016

מי שעוד תרם למאמץ הקבוצתי הלילה היה פאטי מילס, שחרך רשתות עם 21 נק' ו-6 שלשות, אחרי שביממה האחרונה ניצל את מעמדו כדי לקדם ברשתות החברתיות את המודעות לשריפות הענק שמשתוללות במולדתו אוסטרליה, ולנושא שינויי האקלים בכלל. "זה רגע קשה לכל המדינה ובמיוחד לאוסטרלים שרחוקים מהבית", התייחס לכך בראיונות אחרי המשחק והוסיף ש"הייתי מחליף את השלשות שלי בקצת גשם".

אבל התקפה זה רק צד אחד של הסיפור. "הגנה מנצחת משחקים", אמר דז'ונטה מוריי. "קלענו, אבל גם השגנו עצירות. הם הקבוצה שקולעת הכי הרבה בליגה (119 נק' למשחק), והגבלנו אותם מתחת לממוצע שלהם". כאן האסטרטגיה הייתה להקשות כמה שיותר על יאניס, אבל להתמקד בעצירת האחרים. "אתה לא הולך לעצור את יאניס", אמר פופוביץ' על האסטרטגיה שלו, "נשתדל הכי טוב, אבל אם הוא יקלע כמו בדרך כלל, לפחות שאחרים לא יתעלו על עצמם". אז יאניס אמנם סיים עם שורה נהדרת של 24-12-8 ו-3 חטיפות, אבל פעם אחר פעם חדר על ים של ידיים מורמות וכמעט שלא מצא את חבריו לשלשות קלות.

וזה באמת היה ההבדל. כריס מידלטון, שהיה נהדר שלשום, הוגבל ל-15 נק' ב-31% עם 14% בלבד משלוש. אריק בלדסו דייק רק ב-28% בדרך ל-8 נק' והאחים לופז, ששלשום חגגו עם 24 נק' משותפות ו-8 חסימות (מתוכן 7 של ברוק) קלעו רק 10 וחסמו פעמיים. וכשהקלע השני בטיבו בקבוצה הוא שחקן השנה השנייה דונטה דיוינצ'נזו, זה אומר משהו.

https://twitter.com/Bucks/status/1214388107698532352

שלא יהיה ספק, מילווקי עדיין הקבוצה הטובה מבין השתיים, וכעובדה האסטרטגיה שלה בינתיים עובדת ועוזרת לה להוביל בבטחה את המזרח. המבחן האמיתי של האסטרטגיה הזו יהיה בפלייאוף, כשהכול מתהדק, יתרונות קלים הופכים לגדולים וחסרונות קטנים הופכים לבורות.

אבל כל דו-קרב בין פופ לבודנהולצר, ששימש כעוזר מאמן בספרס שנים ארוכות, הוא תענוג. שלשום התלמיד התעלה על רבו, והלילה הרב פופוביץ' נתן לו שיעור כשלקח את כל מה שתלמידו נתן. בשני המקרים קיבלנו מאבק קשוח שהזכיר יותר אווירה של פלייאוף מאשר מאבק בין הקבוצה הטובה בליגה לזו שנאבקת על מקום 8 במערב עם מאזן שלילי. מה עוד אפשר לבקש?

 

וושינגטון וויזארדס (12 – 24) 99 – בוסטון סלטיקס (25 – 9) 94

דרור האס

הסלטיקס הגיעו למשחק הזה כשהוא לא אמור להיות קשה. אמנם לו"ז יחסית צפוף אך אחרי שני משחקים נגד אטלנטה ושיקגו שבשניהם בוסטון לא התאמצה במיוחד, ואולי זו הייתה הבעיה גם הפעם.

בתחילת העונה הסלטיקס התחילו משחקים לאט והשתפרו ככל שהתקדם המשחק. אחד הפתרונות לזה היה שקמבה ווקר יהיה המוציא לפועל העיקרי ברבע הראשון, ואח"כ יעבור לשאר השחקנים הנטל. ווקר פצוע מה שמצד אחד מחזיר את הסלטיקס להתחלות איטיות, ומצד נוסף מעלה את סמארט לחמישיה, וסמארט הוא שחקן אנרגיה שנותן המון כשהוא עולה מהספסל, ומשאיר בכלל את הספסל בלי מנהיג ושומר כמו סמארט.

בנוסף נדמה היה גם המשחקים הקודמים נגד שיקגו ואטלנטה, וגם נגד וושינגטון, ששחקני בוסטון משחקים מעט בהילוך שני. ההתקפות הכי טובות העונה של בוסטון היו כשגורדון הייוורד ניהל את ההתקפה ואילו הפעם הוא לא נכנס לגמרי למשחק. בכלל היחיד שהראה יכולת ומאמץ לאורך כל המשחק היה ג'יילן בראון שסיים עם 23 נקודות ו-12 ריבאונדים, גם אם באחוזים רעים.

אם במשחק הקודם בין שתי הקבוצות לא היו הגנות והסתיים 140-133 לבוסטון, הרי שהפעם כמעט ולא היו התקפות. נכון שכן צריך קצת קרדיט להגנות הפעם, אבל בשני הצדדים היו גם דברים שלא ממש עבדו.

איש סמית' ניצל את חולשת הספסל של בוסטון ופשוט חגג עם 27 נקודות 12-18 מהשדה. היה זריז מדי עבור השומרים שלו, וגם אייזיאה תומאס הראה ניצוצות מפעם.

בסוף המשחק הכוונות של שחקני בוסטון התאפסו, טייטום חזר לקלוע וגם הייוורד מצא יותר את הרשת, אך זה היה מעט מדי וממש מאוחר מדי. וושינגטון יוצאת עם נצחון שמגיע לה בזכות.

 

בקטנה: אטלנטה הוקס (8 – 29) 115 – דנבר נאגטס (25 – 11) 123

דרור האס

ניקולה יוקיץ' פתח את העונה כשהוא נראה רע ולא בכושר. מה שאגב התחיל להיות מגמה כמו בכל עונה. אלא עושה רושם שהוא השיל ממשקלו וחזר להיות המועמד ל-MVP שהכרנו משנה שעברה

הלילה מול אטלנטה אמנם עם שיא 47 נקודות. ואמנם נגד אטלנטה אבל זה לא שכל אחד קולע נגדם 47 נקודות. יוקיץ' עשה זאת עם 16-25 מהשדה, 4-8 מהשלוש, יחד עם 8 ריבאונדים 5 אסיסטים ו-2 חטיפות.

בד"ב סנונית אחת לא מבשרת את האביב, נותר רק לקוות שהמשחק הזה היה סנונית אחת מני רבות

 

 

טופ 10 היומי