בזמן שפלייאוף לא ישנים!

והלילה, בוסטון מנצחת במשחק חפירות את פילדלפיה ומושכת את הסדרה למשחק מספר 7.

דנבר לעומתה מצליחה לסגור עניין כשהיא מביסה את פיניקס הפצועה והעייפה.

 

 

פילדלפיה 76' 86 – בוסטון סלטיקס 95 (3-3 בסדרה)

* דרור האס

בוסטון סלטיקס כפו משחק 7! זה לא היה קל, ובהחלט לא היה יפה, אך הצליחו לשרוד את הסיקסרס במשחק 6 בתוצאה 95-86 להשוות את הסדרה שכעת 3-3. וכעת זה עור לבוסטון למשחק של הכל או כלום בראשון.
עם גבם אל הקיר הסלטיקס יצאו עם מאמץ בשני צידי המגרש, והשיגו יתרון דו ספרתי כבר לאחר כמה דקות. הם דחפו את היתרון שהגיע עד ל-16 ברבע השני, אך לא הצליחו להחזיק את היתרון לאורך זמן. הסיקסרס התאוששו וחזרו במחצית השניה והשיגו יתרון קל בסוף הרבע השלישי ובמהלך הרבע האחרון, שהוביל לסיום מותח.
12 הדקות האחרונות של המשחק הציגו כדורסל מהרע שצפינו בו בפלייאוף. נדמה היה ששום קבוצה לא מעוניינת לנצח והמשחק עבר מהחטאה להחטאה. עד שלבסוף, ג'ייסון טייטום התעורר. עד אותו שלב טייטום היה עם 1-14 מהשדה ו-3 נקודות בלבד במהלך המשחק. קלע 4 שלשות ועזר לסלטיקס לפתוח יתרון שהכריע את המשחק.
טייטום סיים עם 19 נקודות, 9 ריבאונדים ו-6 אסיסטים 5-21 מהשדה באחד המשחקים המוזרים ביותר שנראו מכוכב. החדשות הטובות הן שהוא קיבל המון עזרה להחזיק את הסלטיקס בחיים עד שהוא הואיל בטובו להופיע, ובעיקר מרכוס סמארט שסיים עם 22 נקודות, 7 ריבאונדים ו-7 אסיסטים.
הסיקסרס בחרו זמן גרוע בשביל משחק כזה רע. הם קלעו 36.1 אחוז מהשדה עם 8-34 מעבר לקשת. כעת הם צריכים לחזור לבוסטון ולנצח משחק 7. מצד שני 2 מתוך 3 הנצחונות שלהם בסדרה היו בבוסטון.

טייטום: במהלך השבוע האחרון ג'ייסון טייטום הוסיף מקום רביעי במירוץ ל-MVP ומקום בחמישיית העונה הראשונה. אך הוא לא ממש נראה שחקן כזה במשך 43 דקות הלילה. כשהשעון הראה 5 דקות לסיום, הוא היה עם 1-14 מהשדה ועל סף הריסת המוניטין שלו עם אחת מתצוגות המשחק הגרועות שנראו במשחק הדחה. ואז משום מקום, הוא החליף סוויצ'. זה התחיל עם שלשה על ג'ואל אמביד בפינה, 04:14 דקות לסיום, שנתנה את היתרון לבוסטון, עד הסוף כפי שהתברר. הוא המשיך לקבור שלשות במהלך הדקות הבאות לדחוף את הסלטיקס ולהשאיר את המוניטין שלו בחיים.

הוא סיים עם 5-21 מהשדה, 19 נקודות 9 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, בהופעה מוזרה למדי. מצד אחד הקליעה שלו בדקות הסיום היו הופעת סופרסטאר. אבל אם היה מופיע עוד קודם, זה היה נצחון קל יותר עבור הסלטיקס שלא היה דורש שום הופעת עלית. בכל מקרה מה שחשוב זה הנצחון למזלו של טייטום.

סמארט הציל את המצב: מרכוס סמארט היה דמות שנויה במחלוקת בעשור כמעט שהוא בבוסטון. הלילה הוא סיפק את אחד המשחקים הטובים, ואולי החשובים ביותר בקריירה שלו להשאיר את הסלטיקס בחיים ולפות ללילה אחד, כולם בבוסטון בעד סמארט.
הרכז הותיק סיים עם 22 נקודות, 8-15 מהשדה, 7 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-2 חטיפות ב-42 דקות. המנהיגות שלו והמהלכים המתוזמנים היטב בשני צידי המגרש החזיקו את הקבוצה במהלך שעתיים מאתגרות למדי, והראה גם למה הוא דמות מוערצת בחדר ההלבשה.
ג'ייסטון טייטום כאמור היה עם אחד המשחקים הרעים של חייו, חצי קבוצה נראתה בהלם אחרי שהסיקסרס חזרו ממינוס 16 והחטיאו לייאפים קלים ואיבדו כדורים. היו הרבה רגעים בהם הקבוצה יכלה ללכת לאיבוד, אך סמארט לא הרשה לזה לקרות.
כשפילדלפיה פתחו יתרון 5 בסוף הרבע השלישי, הוא מסר 2 אסיסטים ברצף, לג'יילן בראון ולרוברט וויליאמס בדרך לסגור את הרבע. ברבע האחרון הוא שיחק 12 דקות ורק 2 סלי שדה לא היו סלים שלו או מאסיסטים שלו.
בוסטון לא הייתה מנצחת לולא מרכוס סמארט. פשוט מאוד.

פילדלפיה החמיצו הזדמנות פז: הסיקסרס לא היו בגמר המזרח מאז 2001, וכעת הם יצטרכו לנצח משחק 7 בחוץ בשביל לעשות זאת. הם החמיצו הזדמנות לסגור עניין מול הסלטיקס ולהתקדם הלאה, אך לא יכלו לעשות את העבודה.
כצפוי בוסטון רצו בהתחלה ובנו יתרון מהר. אך הסיקסרס התאוששו וחזרו לאט למשחק. ואפילו הובילו בתחילת הרבע הרביעי. כל מה שהם היו צריכים לעשות זה רבע אחד חזק מול קבוצה שנראתה אבודה לגמרי. במקום זה, הם קלעו 5-20 מהשדה וסיימו עם 13 נקודות בלבד ונתנו לבוסטון את המשחק מתנה.
החדשות הטובות עבור הסיקסרס זה שהם יודעים שהם יכולים לנצח בבוסטון, אחרי שעשו זאת במשחק 1 ובמשחק 5. החדשות הרעות הן שהיסטורית קבוצות לרוב לא מנצחות משחק 7 בחוץ. המאזן של קבוצות ביתיות במשחק 7 בהיסטוריה של הליגה הוא 110-36. הם גם יצטרכו להתאושש מנטאלית אחרי שקרסו ככה בסיום המשחק כשהיו כל כך קרובים לסיים את הסדרה.
דבר אחד בטוח: אם הם רוצים לנצח הם חייבים את ג'יימס הארדן שיופיע. השחקן המזוקן סיים הלילה עם 13 נקודות, 4-16 מהשדה, ועד כה בסדרה הוא עם 3 משחקים של 50% או טוב יותר, ו-3 משחקים של 25% או גרוע יותר. די ברור איזה משחק הסיקסרס צריכים בראשון.

 

פיניקס סאנס 100 – דנבר נאגטס 125 (דנבר מנצחת 4-2)

* דני אייזיקוביץ

לילה לשכוח עבר על פיניקס שעולה במשחק של להיות או לחדול בלי דיאנדרה אייטון וכריס פול.

לאנדייל נכנס לחמישייה במקום אייטון החסר ובמשך 8 דקות זה עוד היה נראה נורמלי. לאנדייל נכנס מהר לבעיית עבירות, ביומבו מחליף אותו, זה תוקע את ההתקפה. דנבר מהדקת עוד יותר את השמירה שלה לכיוון בוקר ודוראנט.

דוראנט ממש לא נכנס למשחק ומחטיא את כל הזריקות שלו, ובוקר מצידו לא תוקף מספיק את הסל.

לפני ששמים לב זה 44-26 לדנבר בסוף הרבע הראשון ופיניקס מרימה דגל לבן.

המשך המשחק היה גארבג' מתמשך, כאשר בוקר (12 נקודות, 4-13 מהשדה) ודוראנט (23 נקודות, 8-19 מהשדה) עייפים וסוג של מוותרים על המשחק. איכשהו זה היה הלילה הכי טוב של פיין עד עכשיו עם 31 נקודות (12-16 מהשדה) אבל מול יוקיץ' שעשה עוד טריפל דאבל (32 נקודות, 12 אסיסטים ו-10 ריבאונדים), מארי (26 נקודות) וקולדוול פופ (21, ברוכים הבאים לסדרה) זה לא היה קרוב בכלל.

 

סיכום סדרה

1. ניקולה יוקיץ'

יוקיץ' אולי לא נכנס לחמישייה הראשונה של הנ.ב.א. בגלל העניין עם העמדות, אבל לפחות כרגע יוקיץ' הוא השחקן מספר אחד בעולם. תדרגו איך שמתחשק לכם, אבל באופן מדהים, בסדרה מול פיניקס גילינו שיש ליוקיץ' עוד הילוך להעביר והוא מסיים את הסדרה עם ממוצע של טריפל דאבל באחוזים מפחידים (34.5 נקודות, 13.2 ריבאונדים ו-10.3 אסיסטים), ועושה היסטוריה בדרך:

במבט קדימה, יוקיץ' מחכה למנצחת בין הלייקרס לגולדן סטייט, אנתוני דיוויס או לוני וגרין. לא ברור מי מהם יפגוש אותו אבל בשני המקרים נראה שיש לו יתרון פיזיות משמעותי ויתכן מאוד שהלייקרס יחפשו להפשיר עוד קצת בשר כדי להתמודד עם יוקיץ'. למרות זאת, חייב להודות שבכושר הנוכחי קשה לראות איך זה קורה.

זה מה שהם קיבלו ממנו הלילה:

 

https://twitter.com/NBA/status/1656885434050281472?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1656885434050281472%7Ctwgr%5E32feb9b1a0aff85f552f5b7d746d7a4cbf85354e%7Ctwcon%5Es1_&ref_url=https%3A%2F%2Fwww.cbssports.com%2Fnba%2Fnews%2Fnikola-jokic-nuggets-advance-to-western-conference-finals-with-game-6-thumping-of-suns%2F

2. לדנבר יש עוד קלפים מלבד הג'וקר

מארי מסיים עם 24.8 נקודות ו-6.5 אסיסטים, פורטר, גורדון וברוס בראון מסיימים כל אחד עם 12.8 נקודות וקולדוול פופ קולע 10.7 נקודות בסדרה.

במילים אחרות, 6 שחקנים מסיימים את הסדרה עם ממוצע של ספרות כפולות בדנבר.

זו חלוקה נהדרת.

יתרה מכך, דנבר מוחצת את פיניקס כמעט בכל הפרמטרים, החל מאסיסטים (25.3 מול 22.8) דרך ריבאונדים (44 מול 37.7) חטיפות (7.8 מול 4.3) ואפילו אחוזים מהעונשין (כן, למרות שבוקר ודוראנט בצד אחד, דנבר קולעת טוב יותר מהקו). האינפוגרפיקה הבאה מ NBA.COM ממש ממחישה את הפער שהיה בין הקבוצות, למרות שזה היה נראה צמוד לאורך הסדרה, בסה"כ הפערים היו אדירים:

 

בין היתר, דנבר לא מקבלת מספיק קרדיט על התנועה הבלתי פוסקת שלה בלי הכדור ועל האופן שבו היא מניעה אותו. רוב הקרדיט הולך ליוקיץ' (בצדק), אבל כקבוצה השחקנים של דנבר מבינים ומכירים אחד את השני בעיניים עצומות, זה מאפשר למארי למשל למסור מאחורי הגב את המהלך היפה של הלילה:

 

3. דווין בוקר וקוין דוראנט

הרשת מלאה בביקורות שיש על בוקר שמגיע לעוד משחק הדחה ומסיים אותו עם 13 נקודות (שנה שעברה קלע 11 בלבד מול דאלאס). נראה שיש לו סטטיסטיקה רעה מאוד במשחקי הדחה. אני חושב שהסיפור הוא הפוך לחלוטין.

בוקר נשחק דק-דק בסדרה הזו, ולמעשה מסתבר שפיניקס לא הצליחה לנצח אם הוא לא קולע 77% ומעלה למשחק. זה לא סביר.

מה שקרה הלילה זה מאוד פשוט, פיניקס יורדת בפיגור 30 למחצית, כולם מבינים שזה גמור ובוקר פשוט מרים ידיים (ובצדק). הוא זורק זריקה אחת בלבד במחצית השנייה לסל ומסיים עם נקודה בודדת מהקו.

הוא יכל לקלוע יותר בגארבג' הארוך (דוראנט פתאום קלע במחצית השנייה 15 נקודות באחוזים נורמליים סוף סוף של 6-8) אבל זה לא עניין אותו (ובצדק). הוא הבין שנגמרה עונה ארוכה ומתישה בעוד תבוסה מעצבנת.

לכן בניגוד לתקשורת שמפמפמת את המספרים שלו מהמשחק האחרון, אני רוצה שנזכור שהוא נתן פלייאוף אדיר:

https://twitter.com/AaryanS19/status/1656864246146146304

 

דוראנט אגב אמנם היה עם אחוזים רעים רוב הסדרה, אבל כששחקן כל כך טוב קולע באחוזים כל כך נמוכים זריקות נוחות (הגיע לפייד אווי המועדף עליו ולא פגע) אני חושב שצריך לסמן משהו אחר – הצוות המסייע של פיניקס.

 

3. דיאנדרה אייטון, כריס פול 

יתכן מאוד שזה היה הערב האחרון של אייטון כחלק מפיניקס.

יתכן מאוד שזה גם היה הערב האחרון של כריס פול.

אייטון קיבל המון ביקורות על היותו "רך" ובכללי נראה שהוא לא הכי מחובר לקבוצה עוד מהעונה הקודמת.

עדיין, בהיעדרו הלילה, ראינו כמה הוא חשוב למערך ההתקפי וההגנתי של דנבר. נכון שלאנדייל היה לא רע, אבל אייטון היה חסר מאוד.

למרות זאת, פיניקס כנראה תחפש לרענן את השורות, משהו לא עובד, ואייטון בהחלט יכול להיות קלף נהדר לקראת הקיץ הקרוב ויתכן מאוד שזה יעשה טוב לשני הצדדים.

כריס פול, בגיל 38, נראה העונה לראשונה כשחקן שהגיל משיג אותו. הוא שוב נפצע בסדרה חשובה שבה הוא פוגש את הקבוצה הטובה יותר (זכרונות מיוסטון מול גולדן סטייט) והוא שוב רואה את הטבעת מתרחקת כאשר הוא יושב על הספסל בבגדים אזרחיים.

אני לא ממש יכול לנבא מה יהיה איתו בעונה הבאה, ולדעתי הכל אפשרי, אבל אני מאמין שהוא יחזור לעוד עונה, אבל ממש לא בטוח שזה יהיה בפיניקס.

 

4. מונטי וויליאמס והצוות המסייע

הספסל של פיניקס היה רע לאורך כל הסדרה ומלבד לאנדייל כמעט לא קיבלו תמורה.

לרגעים מסויימים ראינו הבלחות של פיין, ורוס, אבל בסופו של יום למרות סגל רחב, מונטי שחק את השחקנים המובילים שלו מהדקה הראשונה של הפלייאוף עד השנייה האחרונה.

עוד מהפריויו לסדרה, הזכרנו את הבעיה הזו, וצפינו שזה בסוף יגמור את פיניקס.

הלילה זה בדיוק מה שקרה. אם אנחנו ראינו את זה, אני בטוח שגם במשרדים של פיניקס ראו את זה. איכשהו, יש לי הרגשה שזה לא ההפסד שגורם לסימני שאלה סביב העתיד של מונטי. זה הדרך שבה זה קרה. 

אני חושב שהוא ימשיך לעונה נוספת, אבל לא אתפלא אם בהנהלה של פיניקס יחפשו מישהו אחר שיצעיד את הפרוייקט השאפתני שהם יצרו עם בוקר ודוראנט. 

 

נקנח בדברים של מאלון שמבין שזה רק עוד צעד אחד בדרך למטרה האמיתית – טבעת: