בזמן שפלייאוף, והפעם פיניקס ומיאמי עולות ל 2-0 בניצחונות משכנעים.
מיאמי היט 119 – פילדלפיה 76 103 (0-2 למיאמי)
דני אייזיקוביץ
בהיעדרו של אמביד, זה נראה פשוט לא כוחות. במשחק הראשון עוד ראינו את פילדלפיה נותנת קרב במחצית הראשונה, הלילה גם זה לא ממש היה (למרות שהמחצית הסתיימה "רק" ב 8 הפרש). מדקת הפתיחה מיאמי לחצה על דוושת הגז, והשאירה את הסיקסרס רחוק מאחור.
פילדלפיה מחפשת את המנהיג שיכנס לנעליים של אמביד, והציפייה הייתה שהארדן יעשה את זה. נכון לשני המשחקים הראשונים זה פשוט לא קורה.
בצד השני, באם, באטלר והעומק האינסופי של מיאמי מראים שוב ושוב כמה שהם ראויים למעמד.
1. המסיבה של באם ובאטלר
אני לא יודע אם יש דבר כזה כדורסל "שמח" במילון המושגים שלנו לצד הנעת כדור, סגירה לריבאונד ועוד. אבל אין דרך אחרת לתאר את הכדורסל שמיאמי משחקת כאשר באם ובאטלר נמצאים על המגרש. הם פשוט נהנים לשחק ביחד, מצד אחד שניהם שומרים נהדר, מצד שני שניהם יודעים להפעיל אחד את השני, בחסימות, בהבנה אבסולוטית ועוד. אז למה אני קורא לזה כדורסל שמח?
כי כאשר שחקנים נהנים לשחק ביחד, הם נלחמים יותר בהגנה, הם סוחפים את החברים שלהם לקבוצה, וזה בדיוק מה שקורה במיאמי.
באטלר מסיים את הלילה עם 22 נק', 12 אס' ובאם מסיים עם 23 נק' ו 9 ריב', שניהם באחוזים נהדרים.
בלקט היילייטס הבאים רואים המון משיתוף הפעולה שבו בעיקר באטלר מזין את באם לסלים קלים:
https://twitter.com/MiamiHEAT/status/1522043970297151488?cxt=HHwWgICy4ai7sZ8qAAAA
המץ'-אפ של באם מול דיאנדרה ג'ורדן רע מאוד לדיאנדרה. הוא לא מצליח לרוץ אחריו, מה שמוביל את באם לדאנקים קלים וספסול מוקדם של דיאנדרה. במחצית השנייה דוק מנסה להפתיע עם הארדן והאריס בשמירה על באם, זה בעיקר מוביל לחולשה של פילדלפיה בריבאונד ושוב דאנקים קלים של באם. זה גם מאפשר לבאם למסור כמה מסירות נהדרות להאלי הופים קלילים.
2. ג'יימס הארדן, מקסי והאריס
בהיעדרו של אמביד, האריס ומקסי בלי ספק מספקים את הסחורה. האריס עם 21 נק', ומקסי עם 34. מי שחסר במשוואה זה ג'יימס הארדן. לרגעים מסויימים ממש בדקות הפתיחה זה היה נראה אחרת, תראו את ראיית המשחק המשוגעת של הארדן שמוסר מסירה נהדרת לדאנק קליל לחלוטין:
dimes & dunks. pic.twitter.com/4RNlLNBCdJ
— Philadelphia 76ers (@sixers) May 4, 2022
הבעיה הכי גדולה זה שהארדן בכושרו הנוכחי לא מסוגל לשחק 40 דקות כמו שמצפים וצריכים ממנו.
הוא מסיים את הערב עם 9 אס' על 3 איבודים, נהדר אבל לא מספיק. הוא זורק רק 15 זריקות מהשדה ומגיע רק ל 20 נק'.
כאשר גולת הכותרת זה המחצית השנייה אותה הוא מסיים עם 4 נק', אסיסט בודד על 2 איבודי כדור ו 1-5 מהשדה. זה לא ההארדן שרוצים לראות בפילדלפיה.
אם בהתחלה זה היה נראה טוב, ככה זה נראה באמצע הרבע הרביעי. חשוב לציין שלמרות הציוץ המאוד מתוקשר, סם קאסל קרה שם למקסי ולא נראה שבאמת יש ביניהם בעיה אמיתית, עדיין שפת הגוף אומרת המון:
https://twitter.com/DrGuru_/status/1521348283003813889
3. ספסל ועומק
מצד אחד, 19 נק' של אולדיפו, 18 נק' של טיילר הירו באחוזים נהדרים. על זה אפשר להוסיף את ההגנה הנהדרת של אולדיפו, את דדמון שנותן דקות מצויינות מהספסל ופשוט עומק משמעותי מאוד של פילדלפיה.
מצד שני, דיאנדרה ג'ורדן נראה אבוד בחמישייה של פילי (למרות 6 נק' ו 5 ריב' ב 13 דקות הוא היה חור בהגנה), קורקמז נקודת האור מהספסל עם 8 נק' ו 6 ריב' וזהו בערך. למעשה הספסל כולו של פילדלפיה קולע ביחד 19 נק', בדיוק כמו אולדיפו.
הספסל של מיאמי מסיים עם 52. זה מספר חלק משמעותי מאוד בסיפור.
4. 44-34 למיאמי בריבאונד
בהיעדרו של אמביד, מיאמי שולטת מתחת לסלים. דוק מנסה "להפתיע" כשהוא מעלה את דיאנדרה ג'ורדן למץ' אפ עם באם וזה נראה רע פעם אחר פעם. דבר אחד אני באמת לא מבין.
יש לך את מילסאפ על הספסל, אחד הווטרנים הטובים בליגה.
מילסאפ אמנם לא אותו שחקן שהיה לפני 3 שנים, ועדיין, לא שווה לנסות אותו כשהקבוצה שלך פשוט לא מצליחה לסגור לריבאונד. אתה לא צריך ממנו שיעשה נקודות, אתה צריך ממנו שישמור ויסגור את באם לריבאונד. זה הכל. מאוד מאכזב שדוק לא מנסה לתת לו הזדמנות.
לסיכום, המשחק הבא יהיה בפילדלפיה בלילה שבין שישי לשבת בשעה 02:00 שעון ישראל.
אם הצוות הרפואי של פילדלפיה לא מוצא דרך להכשיר את אמביד שישחק משהו בסדרה הזו, לא נראה שיש לפילדלפיה סיכוי אמיתי לתת קרב למיאמי. מצד שני, אולי הארדן יזכר שפעם הוא היה מסיים משחקים כאלו עם 40-10-10.
פניקס סאנס 129 – דאלאס מאבריקס 106 (2-0 לסאנס)
אריק ספרן
לאחר 10 ניצחונות רצופים על דאלאס, פיניקס הגיעה במטרה לעלות ל-2-0 בסדרה בדרכם חזרה לגמר המערב. לוקה, מצידו, בא להוכיח לקבוצה שוויתרה עליו בדראפט, שהוא שחקן שיכול להוביל קבוצה עד לשלבים המאוחרים של הפלייאוף, או לפחות לתת פייט ראוי למדורגת ראשונה.
על דמיון והטעיה
המשחק החל באופן זהה לחלוטין למשחק הקודם, עד כדי כך שצופה מתמיד היה צריך לוודא שזה לא שידור חוזר של המשחק הקודם. בדומה למשחק הקודם, המשחק נפתח ב 9-0 לפיניקס כאשר לוקה הראשון לעלות על הלוח מהצד של דאלאס. ההמשך אבל היה שונה לחלוטין. בעוד שבמשחק הקודם פיניקס שלטה לחלוטין בשלושת הרבעים הראשונים ודאלאס עשתה ניסיון קאמבק שצמצם את הפער בדקות הסיום.
כאן המשחק היה צמוד מאוד והתוצאה הסופית קצת מבלבלת. 8 דקות לסיום הפער עמד על 6 בלבד, ואז הגיעה ההשתלטות המוכרת של פול על הרבע האחרון, ובריחה של הסאנס שגמרה את המשחק.
כריס פול
אם יש משהו שחוזר על עצמו פעם אחר פעם, היית מצפה לא להיות מופתע ממנו בכל פעם מחדש. ובכל זאת, בגיל 37 כריס פול מצליח להדהים אותנו שוב ושוב, כש-6 דקות בלבד ברבע האחרון הספיקו לו בשביל לקלוע 14 מתוך ה-28 נקודות שלו במשחק, פלוס חטיפה וסחיטת עבירת תוקף שהרגו את המשחק הזה לגמרי. הפעם, הוא אפילו לא היה חייב לחכות לרגעי הקלאץ'.
https://twitter.com/NBA/status/1522069496554471425
לוקה דונצ'יץ'
בתחילת הקריירה שלו, ובעיקר לאחר משחק ה-70 נק' שלו בו הוא הפסיד, הדביקו לדווין בוקר את המונח "שחקן של מספרים ריקים". אמנם, אנחנו מדברים במונחים אחרים לגמרי, ולוקה ודאלאס הצליחו לא רק להעפיל לפלייאוף, אלא אפילו לעבור סדרה בפעם הראשונה (אם כי, מול יוטה הנוכחית זאת לא בהכרח חוכמה גדולה), אבל אני חושב שצריך להתחיל לשאול ברצינות – עד כמה המספרים של לוקה יכולים להוביל לניצחונות והישגים משמעותיים.
במשחק הראשון היו ללוקה 45 נקודות מפלצתיות, וכאמור למרות התוצאה המטעה, דאלאס לא הייתה קרובה לפיניקס בשום שלב. הערב, לוקה שוב סיים כקלע המוביל, עם 35 נקודות, אבל גם סיים עם מדד הפלוס/מינוס הנמוך ביותר: מינוס 28(!), כשהרבע היחיד שבו דאלאס ניצחה במשחק – הרבע השני – היה זה שבו לוקה נח על הספסל. אין ספק שלוקה שחקן נהדר, אחד הטובים בליגה, אבל הוא והקבוצה יצטרכו לעשות חושבים איך לנצל את הכישרון שלו בצורה אחרת.
דווין בוקר
מי שלא מכיר את המונח "נקודות שקטות", מוזמן לצפות במשחק של דווין בוקר מהערב. 30 נק', שנקלעו בטפטופים, תוך משחק שוטף ובלי להכריח שום דבר. אם בעבר היינו רואים את בוקר תוקף מההתחלה ומנסה לצבור נקודות בכח, הרי שבוקר מודל 22, הוא שחקן בוגר בהרבה, שמבין שבמשחק נכון הנקודות כבר יגיעו מאליהן. את הרבע הראשון בוקר סיים עם 7 נקודות בלבד, אבל על הדרך דאג להדביק 3 עבירות משחקן ההגנה המוביל של דאלאס, פיני סמית.
את הרבע השלישי בוקר התחיל עם 8 נקודות מהירות שמחקו הובלה נדירה של דאלאס במחצית, ואז שוב "נעלם", כחלק מהשטף הקבוצתי הנהדר של הסאנס. את יתר הנקודות שלו בוקר השיג ב-3 שלשות רצפות ברבע האחרון, לאחר שכריס פול סיים את ההתעללות שלו במאבריקס. נמאס לכם מפול? קבלו את בוקר. איך מתמודדים עם זה?
ג'יילן ברונסון
אם בסדרה הקודמת היה נראה שברונסון דאג לעצמו לחוזה אסטורונמי בקיץ, אז הסדרה הזאת כבר גורמת לסוכן שלו להזיע. ברונסון הגיע לסדרה מול פיניקס כקלע המוביל בפלייאוף (27.8 נק'), ונראה כמו אול-סטאר עתידי לכל דבר, וכינור שני לגיטימי ליד לוקה. ואם קיווינו שהמשחק הראשון המזוויע שלו (13 נק' ב-37% מהשדה) הייתה הבלחה מקרית ושהוא הולך לחזור לעצמו במשחק הבא, הרי שהמשחק הזה היה גרוע אפילו יותר. 9 נק' ב-25% מהשדה, עם מדד של מינוס 22, 3 איבודים ו-2 אסיסטים בלבד. איזה חוזה נותנים לו עכשיו?
השיפוט
בעוד שהרמה של הליגה רק הולכת ועולה משנה לשנה, נראה שרמת השיפוט רק הולכת ומתדרדרת. לא פחות מ-11 עבירות תוקף נשרקו במשחק הזה, מתוכם 7 לסאנס. ברבע השני זה בלט במיוחד, כאשר בתוך דקה אחת נשרקו לא פחות מ-4 שריקות לעבירות תוקף, 3 לפיניקס (בשלוש התקפות רצופות) ו-1 לדאלאס.
לא חושב שהשופטים השפיעו בסוף על זהות המנצחת, אבל אין ספק שהם הפריעו מאוד לשטף של המשחק, וחלק גדול מההחלטות שלהם היו תמוהות, לשני הצדדים. חבל.
מיקאל ברידג'ס
ממשיך להיות המחסל השקט של הסאנס, עם 11 נק' בלבד, אבל עם מדד הפלוס/מינוס הגבוה במשחק – פלוס 31, והגנה נהדרת ומתסכלת על לוקה, שהובילה אותו ל-7 איבודים. כרגיל, תמיד עושה את המהלכים הנכונים, בהגנה או בחיתוכים הנכונים לצבע (כולל אסיסט יפיפיה לביומבו – חפשו). אם דאלאס ימשיכו להחביא בהגנה את ברונסון עליו, ברידג'ס ייתן תפוקה התקפית גדולה יותר בהמשך הסדרה. יופי של שחקן.