היום הראשון נפתח בקצב מסחרר, עם חתימה של חוזים בשווי תמ"ג של מדינה קטנה. להלן קצת מחשבות על המשמעות לעתיד של כמה מהקבוצות.
הנטס
נכון לעכשיו, הנטס נראים כמו המנצחים הגדולים של הפרי אייג'נסי. הם הצליחו להחתים שניים משלושת השחקנים המבוקשים ביותר בליגה, קיירי ודוראנט, וגם רול פלייר יעיל בדמות דיאנדרה. השחקן המשמעותי היחיד שעזב את הנטס הוא דיאנג'לו ראסל, אבל קיירי גם ככה יושב על המשבצת שלו ומשדרג את העמדה משמעותית. איתם יישארו חברי הסגל שמתחו את פילדלפיה בפלייאוף, לוורט, דינווידי, ג'ארט אלן, וכנראה גם ג'ארד דאדלי. נראה שיש לנו קונטנדרית חדשה.
רק שיש פה המון סימני שאלה. דוראנט כנראה ישחק מעט אם בכלל השנה, מה שמשאיר קבוצה מאוד דומה לזו של שנה שעברה, רק עם קיירי במקום ראסל. לקיירי יש היסטוריה בעייתית של פציעות, בעונה הרגילה כמו גם בפלייאוף, הוא נפצע בגמר של 2015, והחמיץ לחלוטין את פלייאוף 2018. בנוסף, גם כישורי המנהיגות של קיירי מאוד בעייתיים עד לא קיימים, כפי שהראה בעונתו האחרונה בבוסטון. דיאנדרה הוא עדיין מכונת ריבאונדים, אבל כבר מזמן לא כוכב הגנתי (מדורג 169 ב-defensive WS בליגה בעונה שעברה), ונראה שהוא מזדקן בשנות כלב. המשמעות היא שבעונה הבאה, הנטס תציג קבוצה מאוד דומה לזו שהיתה לה לפלייאוף, ובעונה שאחרי זה היא תצטרך לקוות שדיאנדרה בן 32 ודוראנט בן 31 ואחרי אולי הפציעה הכי קשה שמוכרת בכדורסל יצליחו להביא אותה רחוק. זה עשוי לעבוד, אבל גם להיכשל בצורה אומללה.
הניקס
במבט ראשון, הניקס הם המפסידים הגדולים של הפרי אייג'נסי עד עכשיו. הם פספסו את כל השחקנים הגדולים, החתימו את רנדל המוכשר, גיבסון הוותיק ופורטיס בעל הפוטנציאל על חוזים די גדולים יחסית לערך שלהם. אליהם הצטרפו רג'י בולוק ו-ווין אלינגטון, עוד שני שחקנים לא רעים, אבל לא כאלה שמזיזים את המחט. קבוצה טובה לא תהיה שם בשנתיים הקרובות, ולא נראה שהניקס השיגו עסקאות מאוד טובות על השחקנים שכן באו. כשמסתכלים קצת יותר לעומק, נראה שהניקס עשו משהו מעניין. במקום להוציא כסף גדול על שחקנים דרג שני, הם סגרו על חוזים קצרים יחסית, כולל אופציות קבוצה, עם שחקנים שאולי יפרצו. רוב הסיכויים שתהיה להם קבוצה גרועה עוד שנתיים, שבהן תוכל להיבנות מהדראפט, לקראת קיץ 2021 שבו שוב יהיו פרי אייג'נטס רציניים.
אוהדי הניקס בוודאי מאוכזבים, הם מחכים כבר שש שנים להגעה לפלייאוף, ועכשיו כנראה יצטרכו לחכות לפחות עוד שנתיים. למרות שדווקא ההתפשרות הזו על הישגים בטווח הקצר מאפשרת להם להיבנות מהדראפט לטווח הארוך. אחרי שהגדולים לא הגיעו, זו אסטרטגיה עדיפה על החתמות ענק שיבטיחו בינוניות גם בטווח הארוך.
פילדלפיה 76
אל הורפורד וג'וש ריצ'רדסון מחליפים את באטלר ורדיק וטוביאס נשאר על חוזה גדול. פילדלפיה התחילו את הקיץ עם ארבעה שחקנים גדולים עם התאמה מפוקפקת, וסיימו אותה עם ארבעה שחקנים גדולים והתאמה מפוקפקת לא פחות.
קו קדמי של אמביד והורפורד יכול להיות יצור קצת מוזר בעידן הנוכחי של ה-NBA. הורפורד שחקן הגנה מצוין, אבל לא ברור איך יצליח לשמור על קלעים זריזים. סימונס הופך להיות עוד יותר רכז. וג'וש ריצ'רדסון הופך להיות עוד קלע לא רע אבל לא ממש טוב בקבוצה שסובלת מבעיות ריווח. יכול להיות שיכולת המסירה הנהדרת של הורפורד תעשה שם סדר, וכנראה שההגנה תשתפר עם ריצ'רדסון במקום רדיק, אבל לא נראה שפילדלפיה מצאה את הסידור האופטימלי.
מה שכן, כמות הכשרון בקבוצה הזו לא נופלת מאף קבוצה הליגה, ויכול מאוד להיות שהיא רחוקה טרייד אחד טוב מהתמודדות על אליפות.
הקליפרס
מחכים לקוואי ולוקחים סיכון גדול, כי בינתיים כל הליגה בורחת להם. הסיכוי של הקליפרס לפתות את קוואי להגיע קטן משמעותית כיוון שלא החתימו כוכב נוסף. ההחתמה של בוורלי לא רעה, אבל איך שזה נראה כרגע או שקוואי מגיע, או שהם הולכים להישאר עם הקבוצה הבינונית שהיתה בעונה שעברה.
הלייקרס
עוד קבוצה ברשימת הממתינים לקוואי. רק שלהם יש כבר שני שחקני טופ 10 בליגה. אם קוואי בוחר בלייקרס זו קבוצה שתהיה פייבוריטית כבדה לאליפות, אבל אם קוואי לא יגיע, הלייקרס יכולים למצוא את עצמם עם לברון מתבגר, דיוויס פציע ושוק שחקנים שמוצה ברובו.
סקרמנטו
הריסון בארנס, דווין דדמון, טרבור אריזה, קורי ג'וזף. אלה השחקנים שהקינגס בחרו להביא, ויש להם הרבה מאפיינים דומים. כולם שחקני הגנה טובים. כולם קלעי שלוש. ואף אחד מהם לא שחקן שיכול לסחוב קבוצה.
ההחתמות האלו מרמזות שהקינגס מרוצים מהיכולת של פוקס, הילד, בוגדנוביץ' ובהמשך גם בגלי לקחת אותם רחוק, והם בונים על שחקנים משלימים. כנראה שהפריצה, אם תקרה, לא תהיה בשנה הקרובה, שבה נראה איך הסגל הזה מסתדר. אם פוקס ובגלי ימשיכו במגמת השיפור, יכול להיות שתהיה פה קבוצה מעניינת עוד שנתיים.
ניו אורלינס
דיוויד גריפין מכה שנית. הצליח להביא את רדיק על חוזה סביר ופייבורס על חוזה מאוד נוח לעוד שנה, בלי לשלם יותר מדי.
פייבורס יכול להיות החתמה מצויינת. בליגה של היום הוא צריך לשחק כסנטר, וניו אורלינס היא בדיוק הקבוצה שתאפשר לו דקות משמעותיות בעמדה. זאיון יוכל לשחק לצידו בלי להצטרך ללכת מכות עם שחקנים גדולים בצבע. ההגנה המצוינת שלו אמורה להשלים את הולידיי, בול, זאיון ואינגרם לקבוצת הגנה מאוד רצינית.
רדיק נותן לקבוצה בדיוק את מה שחסר לה, קליעה אמינה מבחוץ. הוא כנראה לא יפתח, אבל יקבל דקות משמעותיות. רדיק יהיה אחרון בהיררכיה ברוב זמנו על המגרש, וזו בדיוק העמדה ברוטציה שבה הוא הכי יעיל.
בוסטון
קיירי עוזב לנטס, אבל ווקר הוא תחליף לא רע. הורפורד, לעומת זאת, הוא אבדה גדולה שלא ברור איך מפצים עליה. אפילו ביינס כבר עזב, מה שמשאיר את הקבוצה עם חור גדול בקו הקדמי. קמבה, טייטום ובראון הם בסיס לא רע לבנות עליו, אבל הקבוצה הזו תגיד תודה אם תצליח להישאר רביעית במזרח. רק לפני שנה הם נראו כמו הקבוצה הטובה במזרח ואיינג' כמו המנג'ר הטוב בליגה. כרגע זה נראה שהם בדרך להיות קבוצת פלייאוף לא מאיימת במיוחד.
אינדיאנה
עשו אוברול רציני בקו האחורי, כשקוליסון, ג'וזף ובוגדנוביץ' עזבו וברוגדון ולאמב הגיעו. הם מתכוונים לשחק עם סאבוניס וטרנר ביחד בקו הקדמי, כאשר אולדיפו אמור לחזור מתישהו העונה. בהנחה שאולדיפו יחזור מהר וטוב, זו אמורה להיות קבוצה די דומה לזו שנתנה פייט ללברון לפני שנתיים. הציוות של טרנר עם סאבוניס הוא סימן שאלה, ללא ספק, ברוגדון ולאמב אמורים לספק קליעה, ויש להניח שנראה החתמה משמעותית נוספת. זו תהיה קבוצה של 50 נצחונות בעונה, אבל כנראה לא כזו שתעבור סיבוב.