בקושי הספקנו לעכל את האליפות של הניקס, וכבר קיץ עמוס ומשוגע מביא אותנו לקו הזינוק של עונת 2026/27.
האם נראה אלופה תשיעית בתשע שנים? האם דני אבדיה ימשיך את נסיקת האולסטאר שלו? ואיזה רוקי יפרוץ ראשון מתוך השנתון החדש והמבטיח?
פרויקט "קבוצה ביום" של הכדור הכתום חוזר לעשות לכם סדר בבלאגן. יום יום, קבוצה קבוצה. עד לטיפ אוף!
לכל הטורים: https://orangeball.co.il/pre26index/
הקבוצה היום: מינסוטה טימברוולבס
(ניר חבצלת)
נשארו: אנתוני אדוארדס, רודי גובר, ג'יידן מקדניאלס, דונטה דיווינצ'נזו, איו דוסומו(האריך חוזה, 112 מיליון ל-5 שנים), ג'יילן קלארק(האריך חוזה, 10 מיליון ל-3 שנים), טרנס שאנון ג'וניור, בונז היילנד(האריך חוזה, 2.8 מיליון לשנה), זיון פולין(חוזה דו-כיווני), ג'ואן ברינגר, אנריק פרימן(חוזה דו-כיווני), רוקו זיקרסקי.
עזבו: ג'וליוס רנדל(טרייד, ברוקלין), נאז ריד(טרייד, שארלוט), מייק קונלי(שחקן חופשי, בוסטון), קייל אנדרסון(שחקן חופשי, טורונטו), ג'ו אינגלס(פרש), ג'וש גרין(טרייד, יוטה), ג'ון קונצ'אר(נחתך, ניו יורק ניקס).
הגיעו: לאמלו בול(טרייד, שארלוט), ג'ונתן קאמינגה(שחקן חופשי, חוזה של כ-13 מיליון לשנתיים), אייזיאה אוונס(רוקי), טריי ליילס(שחקן חופשי, 3.8 מיליון לעונה), קודי וויליאמס(טרייד, יוטה), אנטוניו ריבס(חוזה למחנה האימונים), נורצ'אד אומייר(חוזה למחנה האימונים), דרו טימי(חוזה למחנה האימונים), קיי ג'יי מרטין(חוזה למחנה האימונים)
מתנדנדים:
מאמן: כריס פינץ'.
חמישייה: לאמלו בול, איו דוסומו, אנתוני אדוארדס, ג'יידן מקדניאלס, רודי גובר.
ספסל: ג'ונתן קאמינגה, דונטה דיווינצ'נזו, בונז היילנד, ג'יילן קלארק, טרנס שאנון ג'וניור, קודי וויליאמס, אייזיאה אוונס, טריי ליילס, ג'ואן ברינגר, זיון פולין, אנריק פרימן, רוקו זיקרסקי, אנטוניו ריבס, נורצ'אד אומייר, דרו טימי, קיי ג'יי מרטין.
הרגעים הגדולים של עונת 2025/26:
הוולבס השקיעו עם סרטון היילייטס עונתי לכל שחקן בקבוצה. להראות לכם את זה של אנתוני אדוארדס זה האובוויוס, אז הנה 9:35 דקות של ג'ו אינגלס
אז מה היה לנו שם?
מינסוטה הגיעה לעונת 2025/26 אחרי שנתיים שבהן היא כבר הפכה לקבוצה שאף אחת במערב לא רוצה לפגוש בפלייאוף, אבל גם כזו שעדיין לא הצליחה לעשות את הצעד האחרון. הטימברוולבס סיימו את העונה הסדירה עם מאזן 33:49 במקום השישי במערב, עברו את דנבר בסיבוב הראשון והודחו בחצי גמר המערב מול סן אנטוניו. אחרי שתי הופעות רצופות בגמר המערב, מינסוטה נעצרה הפעם סיבוב אחד מוקדם יותר.
מבחינה התקפית, אנתוני אדוארדס המשיך להיות הכוח המרכזי של הקבוצה, אבל הבעיה שהייתה קיימת גם קודם לכן לא נעלמה: מי עוד מסוגל לנהל את המשחק? מינסוטה דורגה במקום ה-16 בליגה באסיסטים בעונה שעברה, אחרי שסיימה במקום ה-17 בעונה שלפניה, והתחושה הייתה ברורה – אין לה מוביל כדור טבעי שמסוגל לקחת את המשחק לידיים שלו ולייצר לאחרים לאורך ערב שלם.
וזה בדיוק מה שהפך את הקיץ שלה לכל כך מעניין. במקום לנסות לעשות עוד שינוי קטן בסגל, מינסוטה הלכה על מהלך דרמטי והביאה את לאמלו בול משארלוט. בתמורה היא ויתרה, בין היתר, על נאז ריד וג'וליוס רנדל. על הנייר, היא פתרה את אחת הבעיות הבולטות שלה, אבל פתחה במקביל כמה אחרות.
כי בול אמנם אמור לתת לה משהו שלא היה לה, אבל ריד ורנדל הביאו איתם הרבה מאוד גודל, ריבאונד וקליעה. מינסוטה הייתה רק במקום ה-13 בליגה בריבאונד בעונה שעברה ובמקום ה-15 בעונה שלפניה, וכעת היא מגיעה לעונה החדשה עם פחות סייז בעמדות הפנים.
קיץ חם
הטרייד על לאמלו בול הוא ללא ספק המהלך שמשנה את כל התמונה. לראשונה מאז שאדוארדס הפך לכוכב הגדול של מינסוטה, יש לידו שחקן שיכול לקחת את הכדור, להוביל את ההתקפה, לייצר לאחרים ולשנות את הקצב של המשחק. בול הוא מוביל כדור טבעי, והוא אמור לאפשר לאדוארדס להיות הרבה יותר מסוכן בלי הכדור ולקבל מצבים שבהם הוא לא צריך להתחיל כל פוזשן עם הכדור ביד.
החיבור בין השניים מסקרן מאוד. בול יכול למשוך את ההגנה, להפעיל את גובר בפיק-אנד-רול, למצוא את הקלעים בפינות וליצור מצבים במעבר, בעוד אדוארדס מקבל סוף סוף שחקן שיכול לקחת ממנו חלק מהעבודה. אפילו הNBA- הגדיר את בול כתוספת שאמורה להקל משמעותית על עומס ניהול המשחק שהיה מוטל על אדוארדס בשנים האחרונות.
אבל לצד בול הגיע גם שינוי משמעותי נוסף. מינסוטה צירפה את ג'ונתן קאמינגה, שאמור לתפוס את עמדת הפאוור פורוורד ולמלא חלק מהחלל שהשאיר רנדל. קאמינגה הוא שחקן אתלטי מאוד, מסוגל לשמור על כמה עמדות, לרוץ במגרש הפתוח ולתקוף את הטבעת, אבל הוא עדיין רחוק מלהיות שחקן יציב שאפשר לדעת מה תקבל ממנו בכל ערב.
וזו בדיוק אחת השאלות הגדולות של העונה. קאמינגה מגיע לקבוצה שבה יש כבר שני שחקנים שצריכים את הכדור – בול ואדוארדס, והוא יצטרך ללמוד להיות אפקטיבי גם בלי שההתקפה עוברת דרכו. בקבוצה כמו מינסוטה, הוא יהיה אופציה שלישית ולעיתים אפילו רביעית בהתקפה. אם הוא יקבל את התפקיד הזה וימצא דרך להשפיע דרך הגנה, ריבאונד, ריצה לסל ויעילות, זו יכולה להיות התאמה מצוינת. אם לא, עלולה להיווצר בעיה.
ועכשיו מה? מה עכשיו?
סוף סוף מוביל כדור
מבחינתי, זה החלק שהכי קל לאהוב בקיץ של מינסוטה.
הטימברוולבס היו זקוקים נואשות לשחקן שיודע לנהל משחק. אדוארדס אמנם מוסר טוב ויכול לייצר לאחרים, אבל הוא קודם כל סקורר. כשיריבה הצליחה להוציא אותו מהמשחק או להכריח אותו להתמודד עם שמירות כפולות, לא תמיד היה מי שייקח את הכדור ויגרום להגנה לשלם.
בול אמור לשנות את זה. הוא יכול לקחת ריבאונד ולהוביל את הכדור בעצמו, לייצר במעבר, להפעיל פיק-אנד-רול ולמצוא מסירות שאחרים פשוט לא רואים. העובדה שהוא ואדוארדס יכולים להחליף ביניהם את תפקיד מוביל הכדור אמורה להפוך את ההתקפה להרבה פחות צפויה.
אבל יש כאן גם צד שלילי, והוא האיבודים.
בעונה שעברה מינסוטה דורגה במקום ה-19 בליגה באיבודים, ועכשיו היא הוסיפה שחקן שמאבד לא מעט כדורים לאורך הקריירה – 3.2 איבודים בממוצע למשחק. בול יכול להעניק לה יותר יצירתיות, אבל הוא גם עלול להגדיל את כמות הפוזשנים שהולכים לאיבוד. אם הוא ואדוארדס יצליחו לייצר שיתוף פעולה נכון, מינסוטה תרוויח בענק. אם לא, היא עלולה לגלות שהשדרוג ביצירת המצבים מגיע יחד עם מחיר כבד מדי.
המחיר ששילמו בצבע
וזה מוביל לבעיה הגדולה ביותר שלי עם מינסוטה.
רנדל וריד כבר לא שם. שניהם שחקנים שהביאו סייז, ריבאונד ויכולת לייצר נקודות בעמדות הפנים, וריד היה גם אחד השחקנים החשובים ביותר של הקבוצה מהספסל. במקומם מינסוטה הוסיפה את קאמינגה, אבל הוא לא באמת מחליף את מה ששני השחקנים הללו סיפקו כמכלול.
הטימברוולבס גם כך לא היו קבוצת ריבאונד עילית בשתי העונות האחרונות, וכעת הם צריכים למצוא דרך להתמודד עם קבוצות גדולות יותר. גובר עדיין נמצא שם והוא כמובן אחד משחקני ההגנה החשובים של הקבוצה, אבל הוא כבר בן 34. הוא עדיין מסוגל להגן על הטבעת ולהיות עוגן הגנתי, אבל השחיקה הטבעית של הגיל כבר מתחילה להיות רלוונטית. וכמובן שפעם אחר פעם, אנחנו רואים את הבעיה האמיתית שלו כשמגיע הפלייאוף, כל קבוצה עם גארדים/פורוורדים איכותיים מבודדים את גובר ומרחיקים אותו מהצבע והוא מתקשה מאוד לשמור עליהם רחוק מהטבעת. גם בצד ההתקפי המצב של גובר מדאיג יותר. התרומה שלו בהתקפה נמצאת בשפל של כמעט עשור וזה מעלה את השאלה עד כמה גובר יהיה אפקטיבי עבור מינסוטה העונה. אם הוא ימשיך בירידה(או לכל הפחות לא ישמור על הרמה מעונה שעברה), מינסוטה תתקשה לעמוד בקצב של המערב הקשוח.
החמישייה שמספרת את כל הסיפור
על הנייר, החמישייה של בול, אדוארדס, מקדניאלס, קאמינגה וגובר נראית נהדר. יש בה שני יוצרים בכירים, שומר מצוין בכנף, שחקן אתלטי שיכול לעשות הרבה דברים וגובר שמגן על הטבעת. זו חמישייה שיכולה להיות מסוכנת מאוד.
אבל תסתכלו עליה לעומק ותראו גם את הבעיה.
מבחינת סייז, אין כאן הרבה מאוד שחקנים שיכולים להתמודד עם קבוצה שמשחקת דרך שניים או שלושה גבוהים. בול גדול יחסית לגארד, אבל הוא לא שחקן שמסוגל לפתור בעיות בצבע. אדוארדס הוא אתלט גדול, אבל גם הוא לא אמור להיות זה שסוגר את הצבע לאורך משחק שלם. מקדניאלס ארוך, אבל רזה, וגובר הוא למעשה העוגן הגדול היחיד.
אפשר כמובן להכניס את איו דוסומו במקום קאמינגה, ואז לקבל חמישייה הגנתית יותר. דוסומו נחשב לשומר טוב מאוד ויכול לתת למינסוטה עוד שחקן שיודע להתמודד עם גארדים וכנפיים. אבל אז היא מאבדת חלק מהגודל והאתלטיות שקאמינגה מביא.
אם קאמינגה יפתח, מינסוטה תקבל יותר כוח פיזי ואתלטיות, אבל תחליש במידה מסוימת את ההגנה על הכדור. אם דוסומו יפתח, היא תקבל שומר איכותי יותר אבל תישאר עם פחות כוח בעמדה 4. כלומר, גם כאן אין פתרון מושלם.
והספסל?
גם כאן יש בעיה רצינית. נאז ריד, שהיה אחד משחקני הספסל הטובים בליגה בשנים האחרונות עזב, דונטה דיווינצ'נזו עדיין פצוע מבלי תאריך חזרה משוער ולמעט איו דוסומו/קאמינגה, לא נראה שיש מישהו שבאמת יכול לבוא ולעשות את ההבדל מהספסל. טריי ליילס, קלארק, היילנד ושאנון הם נחמדים, אבל לא ברמה של להחזיק ספסל של קבוצה שמתיימרת להגיע רחוק בפלייאוף. כדי שמינסוטה תוכל להמשיך לאיים על אריות המערב, היא תצטרך ששחקני הספסל יעלו את הרמה ויראו שאפשר לסמוך עליהם במאני טיים.
הקבוצה שתהיה הכי כיף לראות
אם יש דבר אחד שאני כמעט בטוח בו, זה שמינסוטה תהיה הרבה יותר מלהיבה.
בול ואדוארדס יכולים להפוך אותה לקבוצה שמייצרת הרבה יותר נקודות במעבר, מקבלת החלטות מהר יותר ומשחקת כדורסל התקפי שונה לחלוטין מזה שראינו ממנה בשנים האחרונות. בול יכול להרים את הקצב, אדוארדס יכול לקבל את הכדור בתנאים נוחים יותר, וקאמינגה יכול לרוץ ולתקוף את הטבעת.
מקדניאלס הוא עוד חלק חשוב מאוד בפאזל. הוא מגיע אחרי עונה שבה שיפר את הקליעה מבחוץ, והוא צריך להיות אחד השחקנים שייהנו מהנוכחות של בול. אם היריבות יבחרו לסגור את הצבע מול בול ואדוארדס, מקדניאלס יצטרך לגרום להן לשלם מבחוץ.
אבל מינסוטה לא יכולה לנצח רק באמצעות התקפה. היא עדיין צריכה להיות אחת מקבוצות ההגנה הטובות במערב. גובר, מקדניאלס ואדוארדס נותנים לה בסיס מצוין, וקאמינגה יכול להוסיף גמישות, אבל בול יהיה החוליה שעליה יצטרך פינץ' להגן.
בול הוא שחקן שמוסיף המון בהתקפה, אבל מבחינה הגנתית הוא החלק הפחות חזק בחמישייה. מינסוטה תצטרך למצוא דרכים להסתיר אותו ולהשתמש בשחקנים האחרים כדי לחפות עליו.
למה לצפות?
העונה הזאת היא למעשה מבחן למודל החדש של מינסוטה. במשך השנים האחרונות היא בנתה קבוצה שמבוססת על הגנה, גודל ואדוארדס, ועכשיו היא החליטה להכניס אליה הרבה יותר יצירתיות התקפית.
הבעיה היא שהשינוי הזה לא הגיע בחינם. ריד ורנדל בחוץ, וגובר מזדקן. לכן מינסוטה למעשה החליפה חלק מהביטחון שהיה לה בצבע עבור תקרה התקפית גבוהה יותר.
אני חושב שזה הימור ששווה לקחת. אם אתה כבר רוצה לנסות לעבור את המחסום ולהגיע רחוק יותר במערב, אתה צריך לתת לאדוארדס את הכלים שהוא עדיין לא קיבל. לאמלו בול הוא בדיוק כלי כזה.
אבל מינסוטה צריכה לקוות מאוד שהכל יתחבר. אם בול בריא, אם אדוארדס ממשיך להשתפר, אם קאמינגה מקבל את התפקיד שלו, אם מקדניאלס ממשיך לקלוע ואם גובר עדיין מסוגל לתת הגנת עילית – התקרה של הקבוצה גבוהה מאוד.
תחזית
אני חושב שמינסוטה תהיה אחת הקבוצות המלהיבות במערב ותקליע לא מעט נקודות, אבל אני גם חושש שהיא תהיה פגיעה מאוד מול קבוצות עם סייז. יהיו ערבים שבהם החמישייה של בול, אדוארדס, מקדניאלס, קאמינגה וגובר תיראה כמו אחת החמישיות הכי כישרוניות בליגה, ויהיו ערבים שבהם היריבה פשוט תתקוף אותה דרך הגודל והריבאונד.
בסופו של דבר, אני לא חושב שמינסוטה ירדה משמעותית ברמתה – אבל אני גם לא חושב שהיא השתפרה בצורה שמכניסה אותה אוטומטית לשורה הראשונה של המערב. היא פשוט הפכה לקבוצה אחרת: יותר התקפית, יותר מסוכנת, אבל גם פחות מאוזנת.
אני באופן אישי חושב שהשילוב לא יצליח כל כך ונראה קבוצה פחות טובה מבעונה שעברה, כזו שתפסיד משחקים על ריבאונד הגנה, אבל תנצח לא מעט משחקים פשוט כי יש לה חמישייה חזקה. נראה קבוצה שרצה, מתלהבת וכשהיא נכנסת למומנטום יהיה קשה לעצור אותה, אבל מול קבוצות עם סייז והגנה טובה(סטייל קליבלנד ואוקלהומה סיטי), יהיה לה קשה לנצח בהיעדר גודל.
הדבר יוביל לכך שלמרות שהיא תציג כדורסל פחות טוב, יש שם יותר מדי איכות בחמישייה והיא תנצח 48-50 משחקים כמו בעונה שעברה ותסיים במקומות 5-6 במערב.
