העונה הסדירה מתקרב לסיומה. אחת הקבוצות שעברה את הטלטלה(הלא ממש צפויה) במהלך העונה היא קליבלנד קאבלירס. הרבה גבות הורמו כשבלאט פוטר והוחלף על ידי טיירון לו, הרבה חשבו(לא בישראל, חלילה) שהגיע הזמן. ננסה לבחון כאן מה בעצם השתנה אצל לו בצורת המשחק ואיך זה עמד במבחן התוצאה.
הקאבס של לו משחקים בקצב מעט מהיר יותר של פוזשן יותר פר 48 דקות, אך עדיין ממוקמים בתחתית הליגה(מקום 23). הדירוג ההתקפי קפץ מ105.2 ל110.8, בעיקר בזכות השיפור של קיירי אחרי החזרה מפציעה. אצל בלאט קיירי השתתף רק ב16 משחקים והעמיד ממוצעים של 15.8 נק' ב41.2% מהשדה, קיירי התייצב אצל טיירון ועומד בתקופתו על 20.6 נק' ב45.6% מהשדה. גם הבאתו של צ'אנינג פריי תורמת לשיפור ההתקפי ולריווח בהתקפה. פריי מצליח ב16 דק' למשחק לתרום 7.4 נק' ב24 משחקים שלו עם הקבוצה. לו הצליח לגרום ללברון, קלע שלשות מזעזע, לקחת פחות שלשות ולהעלות אותו למעל 30%, נתון שרק מראה כמה הוא מנגר שלשות בקביעות. לאב הוריד את מס' הזריקות לשלוש שלו, ואת הזריקות לשלוש שהוא כן לוקח, הוא לוקח מהפינה בעיקר. לאב זורק מעט יותר מחצי מרחק באחוזים טובים יותר (46% לעומת 39% אצל בלאט).
אחת הטענות הגדולות שהיו על קליבלנד בזמן בלאט היא הטענה שמשחק ההתקפה שלהם שבלוני וחסר גיוון, שהוא בעיקר בידודים ללברון. קליבלנד באימון בלאט העונה מוקמו במקום 24 בליגה בטבלת מס' הסלים שנקלעו כתוצאה מאסיסטים. אצל טיירון קליבלנד קפצו בדירוג זה, ובתקופתו כמאמן הם נמצאים במקום השביעי בליגה. קיירי ולברון מוסרים קצת יותר מאסיסט אחד אצל לו מאשר אצל בלאט, אסיסטים שחלקם מומרים לג'יי אר סמית', שתחת לו קולע יותר שלשות בשיפור של ארבעה אחוזים(41% לעומת 37%).
הריווח שצ'אנינג פריי מביא מהספסל
הבראתו של קיירי בתקופת לו גרמה לדלבדובה, מהחביבים על בלאט, לירידה משמעותית בדקות משחק. דבר זה היווה כאחד הגורמים לנפילה ההגנתית של הקבוצה. אצל לו הקבוצה סופגת כ104.8 נק' ל100 פוזשנים, לעומת 99.9 אצל דיוויד. הדבר המשעשע הוא שכשבלאט היה המאמן, לו היה האחראי הראשי על ההגנה של הקבוצה וברגע שלו מונה למאמן, הוא החליט להתמקד בקצב ההתקפי של הקבוצה ולהשאיר את ההגנה לידי מייק לונגברדי, עוזר הסאנס לשעבר שפוטר יחד עם הורנסק ומונה על ידי הקאבס להיות המתאם ההגנתי של הקבוצה. דבר שעד כה לא ממש מוכיח את עצמו.
אנשים התפלאו מדוע דיוויד פוטר כשהוא נמצא במאזן טוב לכל הדעות, 30-11. אין ספק שזהו מאזן מכובד, אבל זהו המינימום שציפו ממנו בהנהלת הקבוצה, מאזן פחות טוב היה יכול להיות עילה לפיטורים בפני עצמו, ללא קשר למצב החברתי בחדר ההלבשה. או למצב רוח של לברון. טיירון לו נמצא כעת במאזן של 27-13, קשה להשוות בין אחד שבדיוק נכנס לתפקיד לאחד שהגיע למאזן הנ"ל בעונתו השנייה בקבוצה, אבל ננסה לעבוד עם זה. ננסה לראות כיצד הייתה ההתמודדות של המאמנים נגד הקבוצות הגדולות. נסנן את משחקי הקאבס למשחקי צמרת בלבד, אפשר להתווכח על ההגדרה, אני הלכתי על ארבעת הטובות במערב (ספרס, ווריוורס, קליפרס והת'אנדר) והיריבה הגדולה במזרח- טורונטו. במשחקי צמרת אלו בלאט עומד על 3-4 שלילי כשברזומה נמצא ההפסד המשפיל לווריוורס בבית ב34 הפרש- כנראה הטריגר לפיטורים, ההפסד הצמוד באורקל בחג המולד, הנצחון המרשים על הת'אנדר בבית הפסד לספרס, נצחון והפסד נגד טורונטו ונצחון על הקליפרס. טיירון, לעומת זאת, נמצא במאזן חיובי של 3-1 הכולל את הנצחון על הסן אנטוניו בבית, יש שיגידו שזהו המשחק המרשים ביותר של קליבלנד העונה. קשה להתלהב מהמאזן של לו לעומת מאזנו של בלאט, מהסיבה הפשוטה שבלאט נאלץ להתמודד פעמיים נגד גולדן סטייט המדהימים, ולהיפגש נגד הספרס בחוץ, וכולנו יודעים עד כמה הספרס מוצלחים כשהם בבית.
אפשר להתווכח האם באמת נעשה שיפור רציני(או שיפור בכלל) תחת טיירון לו, וגם אם אכן נעשה שיפור מסוים, עדיין יש אנשים שהיו מעדיפים יציבות באימון הקבוצה על ידי השארת בלאט בתפקיד. בין כה וכה, הקבוצה עדיין לא מספיק טובה בכדי להוות תחרות לספרס ולווריוורס. הפסימיים לא שוללים הדחה סנסציונית של קליבלנד בגמר המזרח נגד טורונטו המוכשרת, שסיימה בהפרש מזערי במקום השני במזרח. טורונטו אכן קבוצה שהוכיחה שהיא יכולה לעשות בעיות לקליבלנד, אבל בסדרה של הטוב מ7, כשלברון נכנס לPlayoff mode, קשה לי לראות אותם מדיחים את הקאבס בדרך לגמר, אם בכלל יגיעו לגמר המזרח במפגש עם קליבלנד ולא יחנקו כמו בעונה שעברה.
