בשבועות האחרונים, ככל שגולדן סטייט הלכה והתקרבה לשבירת שיא הנצחונות של שיקאגו בולס, וסטפן קארי התקדם לכיוון שבירת שיא השלשות, הלכו והתרבו המאמרים והדיונים לגבי מקומו ודירוגו בהיסטוריית הכדורסל והשחקנים של כל הזמנים.
ESPN פירסם דירוג של מאה השחקנים הגדולים וגם בדף הפייסבוק של "הכדור הכתום" פורסמו קישורים למאמרים המנתחים את מידת השפעתו ו"שלמותו" של הסטף.
ואני שואל –
לעזאזל, מה זה חשוב?
מה זה משנה האם קארי מדורג במקום התשיעי בכל הזמנים או במקום השלושים (כי זה המספר שלו).
האם זה באמת חשוב אם מגי'ק גדול יותר מלברון, או בירד מדורג מעל טים דאנקן בטבלה של ESPN?
אני לא רוצה לגעת בנקודה האם זה בכלל רלוונטי ואפשרי להשוות שחקנים ששיחקו בתקופות שונות. אני רק רוצה לשאול האם אי אפשר פשוט לשבת וליהנות מביצועי השחקנים והיכולות שלהם בלי להתעסק כל הזמן בהשוואות ודירוגים?
אני מודה שגם אני לפעמים, בעיקר בזמן המקלחת, מנסה להרכיב את החמישייה הגדולה של כל הזמנים ומתלבט בין ראסל לקארים ובין דאנקן לבירד (מקומם של מייקל ומג'יק מובטח), אבל שם זה נגמר.
נכון שכל הדירוגים הללו מספקים חומר ודלק לדיונים אינסופיים ומאפשרים לאתרי האינטרנט למלא דפים ולייצר תוכן, אבל לדעתי הם לא ממש תורמים להבנת המשחק או להנאה ממנו. כן, כן להנאה ממנו.
אני בספק אם חובבי המוסיקה הקלאסית עסוקים בדירוג המלחינים הגדולים של כל הזמנים. הם נהנים ללכת לקונצרטים שבהם מבצעים יצירות של מוצרט, בטהובן, שופן או הנדל, כל אחד לפי ההעדפות והאהבות שלו, בלי לעשות חשבון מי מדורג מעל מי או מי יותר חשוב. בהחלט אפשר לנתח את ההשפעה של כל אחד מהם על המוסיקה לאורך ההיסטוריה, אבל מיותר לדרג אותם, הם כולם היו ענקים.
אני אוהב מוסיקת רוק ונהנה מאוד לשמוע את פינק פלויד, רולינג סטונס, האיגלס, בילי ג'ואל ועוד ועוד (אתם יכולים לנחש מתי נולדתי מהרשימה הזו). אני בטח לא מתעסק תוך כדי האזנה בדירוג האמנים הללו בסדר כלשהו אחד מעל או מתחת לשני. אני פשוט נהנה להאזין להם ולנסות להבין על מה הם שרו ומה המסר שלהם.
הספורט בכלל והכדורסל בפרט הוא סוג של אמנות, סוג של בילוי ומקור להנאה וכיף.
בשנות השמונים נהניתי לראות את הקסמים של בירד ומג'יק.
בשנות התשעים התפעלתי מהאלוהות של ג'ורדן והיכולות של אולאג'ואן.
בתחילת המאה הזו הערכתי את היכולות של דאנקן ונוביצקי והעוצמה של שאקיל.
עכשיו אני נהנה מהשליטה והקליעה של קארי ומהכדורסל הקבוצתי של הווריירס והספארס.
אני החלטתי להפסיק ולהתעסק בדירוגים שונים ומשונים של שחקנים ובהשוואות ביניהם, ולהתרכז בהנאה מהמשחק ומהיכולות האישיות והקבוצתיות. אני בהחלט מכבד את כל מי שנהנה מהדירוגים הללו, מהויכוחים והדיונים שהם מייצרים, אבל לטעמי זה בזבוז זמן ומשאבים. אני מעדיף לנצל את הזמן הזה לקרוא מאמר מעניין על כדורסל, לשמוע מוסיקה טובה או לראות משחק.
אני בהחלט ממשיך לאהוד ולהעדיף קבוצות מסויימות ולא צופה במשחקים רק בשביל האסתטיקה והיופי, אבל עדיין עבורי, המשחק הוא ההנאה האמיתית וכל הדירוגים האישיים הללו מיותרים.
