המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו: אריק כנות, מידן בורוכוב, דני אייזיקוביץ', ינון בר שירה ורענן טאובר.
הטנקינג בליגה מתחיל להיות בוטה. מה לדעתכם צריך לעשות בעניין?
רענן טאובר: לכאורה 'קרב הטנקינג' נהיה בוטה, אבל הנתונים מספרים סיפור אחר: ב-10 המשחקים האחרונים הפליקנס ניצחו 5, הפייסרס והוויזארדס 4, וגם ה-3 של הג'אז והנטס זה מכובד לסיטואציה. היחידים שהלכו 'פול-גז' רוורס הם הקינגס, עם סגל שמשחק הרבה מתחת ליכולתו. לדעתי הליגה פעלה בנושא בצורה לא רעה, ולא בטוח שצריך התערבות נוספת כרגע. בעתיד? אולי נראה הגבלות על מספר עונות רצופות בהן קבוצה יכולה להשיג בחירת דראפט בטופ-3
אריק גנות: צריך להתחיל מהאמירה שהמצב הקיים בלתי נסבל. יש עוד שליש עונה לפנינו, ולא פחות משמונה קבוצות בליגה עושות כל מה שהן יכולות כדי להפסיד. יוטה בכלל משתינים מהמקפצה, כשלא רק שהם השביתו את JJJ, הם גם מושיבים את הכובים שלהם בכל רבע רביעי כדי שלא ינצחו בטעות.
יוטה קיבלה קנס של חצי מיליון דולר, שזה לא סכום מבוטל ובהחלט התחלה טובה, אבל בטווח הארוך הליגה חייבת להקטין את התמריצים לטנקינג.
דרך טובה תהיה לתת סיכויי לוטרי גבוהים דווקא לקבוצות הכי טובות מחוץ לפליי אין. את הגרועות אפשר לפצות, אולי, בהעלאת תקרת השכר שלהן לעונה הקרובה.
מידן בורוכוב: הסוגייה של הטנקינג עולה בכל עונה. נראה שאין מה לעשות בנידון, עונה ארוכה, פציעות, אינטרסים של מועדון, קשה עד בלתי אפשרי להוכיח כשדברים נעשים בזדון. הבעיה בשיטה שמעודדת קבוצות להפסיד בכדי לשפר עמדות.
בשביל למנוע טנקינג צריך לשנות את שיטת הלוטרי. אפשר להיות יצירתי ולקבוע שהבחירות 1–3-5 יקבעו לפי מיקום גרוע והבחירות 2-4-6 ילכו לפי מיקום חיובי. זה מבטיח לקבוצות הפלייאין בחירה גובהה ועשוי לעודד תחרותית.
במקום לנסות לסיים טופ 3 מהסוף, בשיטה שלי קבוצות שישחקו עד הג׳אמפ האחרון יקבלו סיכוי משמעותי להתחזק. זה לא ימנע טנקניג ואולי יחריף אותו אבל לפחות הקבוצות שמנסות לשחק יקבלו פיצוי הולם.
ינון בר שירה: כבר הרבה מאוד שנים הטנקינג הוא בעיה, התקופה האחרונה הדגישה אותה. קבוצות מנסות להפסיד בכוונה באמצע פברואר?
אני אסייג כאן שני עניינים חשובים. הטנקינג הוא בעיקר ביטוי מובהק לכמה חזק הדראפט הקרוב. סביר להניח שבשתי העונות הבאות בדראפטים שעל הנייר אמורים להיות חלשים בהרבה פחות ידברו על תנקינג (לכן גם קבוצות כמו הוויזארדס והג'אז לא מתכננות על עוד שנת תנקינג)
לוותר על הדראפט לגמרי/לשטח את ההגרלה לחלוטין ייצור מצב בו נראה שוב ושוב את "הגדולות" שולטות בצמרת כמו בספורט האירופאי.
לכן צריך להיזהר מאוד בפתרונות… שלא יגרמו יותר נזק. הייתי מתחיל בצמצום היכולת להגן על בחירות
דני אייזיקוביץ': השאלה קצת מנחה, אבל אני לא מסכים עם הקביעה בשאלה. בכל שנה השאלה הזו עולה, ובכל שנה זה נדמה כאילו לא ראינו את זה בעבר. אז רק כדי להזכיר, הפרוסס של פילדלפיה נמשך חמש שנים (אולי יותר) כולל עונה שנגמרה ב-10 ניצחונות. גם דטרויט התבזתה עם 14 ניצחונות ורצף של 28 הפסדים. אז העונה אפילו סקרמנטו כבר עם 12 קבוצות.
מה בכל זאת?
לאבד זכויות לוטרי על הפסדים חוזרים. קבוצה לא יכולה לבחור בטופ 3 יותר מפעמיים בתוך חמש שנים. זה מונע טנקינג רב שנתי ויגרום לקבוצות לחפש להשתפר מהר יותר.
שיקגו בנתה סגל כמעט חסר גבוהים, מה הם מנסים לעשות?
דני אייזיקוביץ': הבולס הבינו שהעונה הזו למרות ההתחלה הנהדרת לא באמת הולכת לשום מקום. גם כאן, דיברנו על זה בתחילת העונה וכבר אז היה נדמה שההצלחה רגעית ולא אמיתית. בנוסף ג'וש גידי נפצע כל שני וחמישי, והם פשוט החליטו לחשוב על העונה הבאה.
כמו שזה נראה הבולס פשוט רוצים "להפסיד בכבוד", ולכן פינו מקום מתחת לתקרת השכר, נותנים יותר הזדמנויות לצעירים ומתכוננים לקיץ של טריידים.
בנוסף הם החליטו לוותר על ווצ'ביץ' כי בקיץ הוא הופך לשחקן חופשי, והעדיפו לוודא שהוא לא "קם והולך". אז העדיפו את הציפור ביד בשם אנפרני סיימונס ובקיץ יחשבו מה הלאה.
רענן טאובר: המהלך הזה באמת גורם לך לגרד בפדחת. הטרייד של ווצ'ביץ' תמורת אנפרני סיימונס השאיר את הבולס רשמית עם 'חור שחור' בצבע. למרות שהם כרגע מדורגים 3 בליגה בריבאונד הגנה ו-5 בקצב המשחק, המהלך נראה כחלק מאסטרטגיית טנקינג, גם אם מוסווית. בקיץ הקרוב אני מניח שנראה אותם מנסים לאזן מחדש ולהעביר את אחד הגארדים (או יותר) תמורת גבוה סולידי.
אריק גנות: קודם כל – להפסיד. כמו בהרבה עונות אחרות, גם העונה שיקגו מצאה את עצמה חסרת כיווון – לא מספיק גרועה לסיכוי ממשי בלוטרי, לא מספיק טובה כדי להתמודד על יותר מהדחה בפליי אין. המהלכים האחרונים, בנוסף לרצף ששת ההפסדים, כבר לא מותירים ספק – הם מנסים ללכת לטנקינג. ובשיקגו כמו בשיקגו, סביר להניח שזה לא ילך. כרגע הם מקום עשירי מהסוף, ויכולים ריאלית לרדת מתחת למילווקי.
בנוסף הם מנסים לראות מה בוזליס וג'יילן סמית' יכולים לתת. על בוזליס הם בונים כאבן פינה, ואם ג'יילן סמית' יוכל להיות שחקן רוטציה משמעותי, מה טוב. גם ניק ריצ'רדס לא רע שם ואולי נבחן כשחקן לעתיד.
מידן בורוכוב: בהמשך ישיר לשאלה הקודמת, נראה ששיקגו מנסה לשפר עמדות לקראת הלוטרי. אין משמעות לסגל שלהם אם הגבוה המשמעותי שלהם כמעט וחזר לשחק באירופה (ועוד בהפועל תל אביב) שיקגו נראית כמו קבוצה שאין שם אפילו שלד לעונות הבאות.
ג׳וש גידי שחקן טוב אבל מכאן ועד לבנות עליו קבוצה המרחק עצום. סימונס לא שחקן שיכול להוביל קבוצה (לראייה פורטלנד בלעדיו).
מקווים לקבל בחירה גבוהה ואז מה? נראים כמו קבוצה שיקח להם כמה שנים טובות לחזור לרלוונטיות.
ינון בר שירה: הבולס כנראה הבינו סוף סוף שהסגל שלהם לא יגיע לשום מקום, באיחור של שנתיים והצליחו להיפטר מכל הנכסים שלהם (ווצ'ביץ', קובי ווייט, דסונמו) בלי להשיג אפילו בחירת סיבוב ראשון אחת. הם כבר ניצחו יותר מדי בשביל שלתנקינג יהיה משמעות אמיתית אלא אם כן הם בונים שיקרא שוב "נס דאלאס/אטלנטה" וקבוצה בתחתית הסיכויים של הלוטרי תוגרל כנגד כל הסיכויים לבחירה הראשונה.
בינתיים, הם מנסים לתת הזדמנות שנייה לבחירות דראפט גבוהות שכשלו בקבוצה שבחרה אותם, האם דילינגהאם ואייבי יצליחו להראות מספיק ניצוצות כדי להיות מספיק משמעותיים מעבר למה שהיו ווייט ודסונמו? בספק. (סקסטון וסיימונס גם ככה שחקנים חופשיים בתום העונה)
הוכרזו המשתתפים בתחרות השלשות, מי הפייבוריטים שלכם ולמה?
ינון בר שירה: אז תחרות השלשות, שהפכה להיות התחרות הרלוונטית היחידה ביום שישי של האולסטאר (לאף אחד לא איכפת מסנטרים בינוניים מטביעים), תציג שני פייבוריטים מרתקים.
האחד, דיים לילארד, הטוב ביותר שיש בכל מצב בו סטף לא בוחר להשתתף. כמובן שהעובדה שהוא אחרי פציעת אכילס ולא ראינו אותו לובש את מדי פורטלנד במשך שנתיים מוסיפה המון עניין.
השני, שמתעלה על כל שאר המועמדים החביבים הוא קון קניפל, שגם יהיה הפייבוריט שלי, קצת מעל לילארד. קניפל עם פורם כל כך יפה וטאץ' נהדר כל כך בזריקה מביא את עונת הקליעה הטובה ביותר אי פעם לרוקי.,בעיניי הוא הקלעי הטהור ביותר מאז סטף. מהמר עליי.
דני אייזיקוביץ': באופן מפתיע, קניפל מגיע בתור הפייבוריט. הוא זורק בווליום גבוה עם 7.9 שלשות למשחק וקולע באחוזים גבוהים של 43% למשחק. אלו מספרים של קלעי עילית רציני מאוד. בוקר היה אמור להיות מתחרה רציני, אבל בעונת קליעה של 31% מהשלוש אי אפשר לצפות שייתן פייט.
אז מי כן?
ליליארד, כי בתכל'ס אין כמו דיים טיים, מיטצ'ל שבתור הברומטר של הקאבס לא זוכה לכאלו זריקות חופשיות ויש לו גם את המהירות (זוכרים את ספידה?) וגם את היכולת ומועמד מפתיע נוסף זה בובי פורטיס. בעונה של 45% מהשלוש, למרות הווליום הנמוך, אי אפשר להתעלם ממנו.
רענן טאובר: הייתי שמח לראות את הרוקי קון קניפל לוקח את התחרות, אולי בגמר מול נורמן פאוול. עם זאת, יש כאן אירוניה: בתחרות ההטבעות אנחנו מקבלים אלמוניים, אבל בשלשות הליגה מתעקשת רק על כוכבים (6 מ-8 הם אולסטארים). צלפי העונה הנוכחית כמו ג'יילון טייסון, סם מריל או קאם ספנסר חסרים פה מאוד. זו די בדיחה ששחקן כמו לילארד, שבחוץ לכל העונה, תופס מקום של קלעי בולט ופעיל.
אריק גנות: קניפל. זה חייב להיות הוא. הרוקי מעמיד נתוני שלשות היסטוריים, לא רק לרוקי. הוא שני בליגה בסך שלשות אחרי מיטשל, קולע באחוזים הכי טובים מכל המשתתפים – למרות שאין יותר מדי שחקנים בשארלוט שיכולים לפתוח לו את המשחק. כשסטף לא משתתף, קשה להכחיש שקניפל הוא הקלע הטהור הטוב בתחרות.
בקרב האחרים נראה שמארי הוא האיום הכי גדול. בוקר מתקשה בקליעה משלוש, מיטשל ומקסי מצוינים אבל לא עוברים את ה-38% בליגה, ולילארד קלע גדול אבל אין סיכוי שהזמן הארוך בחוץ והפציעה עצמה לא משפיעים. מארי מועמד חזק בעונה מעולה ומדויקת מאוד מבחוץ (42.5%) ועם רוח גבית מהבחירה לאולסטאר.
מידן בורוכוב: אין פייבוריט לתחרות יש רשימה מכובדת של 8 קלעים לפי ווגאס הפייבוריט הגדול הוא קון קנופל. לילארד שני (בחיי שלא מבין את המהלך הזה, אפשר לתת גם לרג׳י מילר או ריי אלן להשתתף.
בובי פורטיס לא יהיה המנצח (גימיק לא טוב), מייקל ג׳ורדן מקווה שלא יגיע ל 5 נקודות ויוריד אותו מהשיא השלילי בתחרות (יחד עם דטלף שרמפף) לדעתי דווין בוקר יקח את הגביע.
מאחר והאול סטאר גמור כארוע, הייתי ממנף את תחרות השלשות למשהו גדול יותר. צמד מכל קבוצה. כל קבוצות הליגה + 2 צמדים שהם וויאלד קארד (עד שיהיו קבוצות בוואגס וסיאטל)
יכול להיות גדול.
מה דעתכם על התגובה של בליגה לקטטה בין דטרויט לשארלוט, ומה המשמעות שלה על ההצלחה של הקבוצות בהמשך?
מידן בורוכוב: תגובה פושרת מאוד עם עונשים שהיו גורמים לדויד סטרן לעשות דאונאיל בסגנון לינדסי וון (ללא רצועה בברך) בעבר קבוצה כמו הפייסרס הפסידה עונה שלמה בעקבות תגרה, נכון זה הגיע גם ליציע אבל בזמנו של סטרן הענישה הייתה לא פרופורציונלית.
אם פול ג׳ורג׳ חוטף 25 משחקים בחוץ על גראס או קוק או וואטאבר, שחקנים שהיו מעורבים בכדור תגרה (בעיקר סטיוארט) יצאו ממש אבל ממש בזול.
הליגה צריכה תקנון ברור מכות – 5 משחקים מינימום פעם שניה – 10 ומעלה פעם שלישית – בסוף עד לסוף העונה.
מאחר והעונשים קצרים, גם דטרויט וגם שארלוט ימשיכו בשלהן. לא תהיה השפעה מהותית על המיקום הסופי
ינון בר שירה: הרבה פעמים התשובה הפופולרית אחרי קטטות כאלו היא "עונש קל מדי". דווקא במקרה הזה לא חושב שזה המקרה. כל כך הרבה פעמים הליגה בחרו בעונשים מקלים על עבירות חמורות בהרבה (ע"ע מיילס ברידג'ס עצמו) וכאן, אכן זאת היתה קטטה רצינית אבל בסופו של דבר העונשים כאן הולמים את העובדה שהארבעה נסחפו ממש (במיוחד ברידג'ס, דיאבטה וסטיוארט) ועדיין זה היה בתוך קונטקסט שאנחנו רוצים לעודד- קרב אמיתי על הפרקט, תשוקה למשחק, רצון להגן על חברי הקבוצה שלך. היה מבאס מאוד אם שתי הקבוצות האלו, שבחודש וחצי האחרונים הן בכושר הטוב במזרח, היו נפגעות ברמה כזו שסיכוייהן לפלייאוף/בפלייאוף יפגעו משמעותית.
דני אייזיקוביץ': סה"כ ענישה צפויה, הרחקה של כמה משחקים, אלו שהייתה להם היסטוריה גדולה יותר זכו לענישה גדולה (סטוארט). לאלו שנזכרים באירוע המטורף של רון ארטסט, וסטיבן ג'קסון ב-2004, שם הם עלו ליציע וזה הבדל רציני.
במידה מסויימת הנזק הגדול דווקא נמצא בשארלוט. בלי ברידג'ס, המירוץ של שארלוט לפלייאוף עשוי להפגע מאוד (4 משחקים זה משמעותי). דטרויט איבדה את הקו הקדמי שלה (סטיוארט יחמיץ 7 משחקים) אבל היא בפער של 6 משחקים מהמקום השני במזרח ויתכן מאוד שדווקא זה שהם עמדו לצידו של קייד תחזק את חדר ההלבשה. בנוסף דורן מחמיץ רק שני משחקים, לא סיפור משמעותי לעונה הסדירה של דטרויט.
רענן טאובר: הליגה הגיבה ביד קשה עם סטיוארט (שכנראה התבלבל בין NBA ל-UFC) ועם ההשעיות לברידג'ס ודורן. הפיסטונס אמנם איבדו את העוגן ההגנתי שלהם, אבל אני לא צופה קריסה. הקבוצה הזו התבגרה; הם למדו לנצח גם עם חיסורים או כשקייד לא בשיאו. זה חלק מתהליך ההתחשלות שעשוי להפוך אותם לקבוצה מסוכנת ומלוכדת בפלייאוף.
אריק גנות: קודם כל, טוב לראות קצת פאשן במשחק, בטח על רקע הטנקינג הכללי בשליש מהליגה. לא שרצוי לחזור לשנות ה-90', אבל תקרית כזו, שבה אף אחד לא נפגע, היא בסך הכל משהו שנכון להעניש עליו בצורה מתונה.
בהקשר הזה הליגה די דייקה. סטיוארט ספג את העונש הכי כבד, כי הוא קם מהספסל ויש יותר מדי דיבור עליו כ-enforcer. הוא צריך להירגע. היתר הורחקו ל-2-4 משחקים.
מבחינת כדורסל, לדטרויט אין מה לדאוג, יש לה מחליפים לא רעים ב-5 והפרש גדול בצמרת.
שארלוט בסיכון גדול יותר, אבל עם מה שמסתמן כטנקינג בשיקגו צריכה לשמור על מקום בפליי אין למרות ההרחקות.
הפצועים של פורטלנד חוזרים, והם נראים די טוב מאז. לאן הקבוצה יכולה להגיע העונה?
אריק גנות: בתיאוריה פורטלנד אמורה להיות קבוצת התקפה גרועה והגנה טובה. בהתקפה יש לה את אחוז השלשות הנמוך בליגה, את כמות האסיסטים השלישית הכי נמוכה, והכי הרבה איבודים. קשה לנצח ככה. אין לה סקוררים מעבר לגרנט, שארפ ואבדיה, ואף אחד משלושתם לא יעיל במיוחד.
הבעיה היא שגם ההגנה שלהם לא מתפקדת העונה, למרות שתיאורטית הולידיי, קלינגן, אבדיה וגרנט אמורים כולם להיות מעל הממוצע.
הבעיה היא פציעות. פורטלנד כמעט ולא שיחקה בהרכב מלא העונה. נראה שהיא מתאוששת, ואם היא תצליח לממש את הפוטנציאל ההגנתי שלה היא תהיה בעיה לכל קבוצה. בתרחיש אופטימי היא צולחת את הפליי אין ונותנת פייט בסיבוב הראשון.
מידן בורוכוב: אני לא כל כך בטוח שהם נראים טוב. הם חוו רצף של 6 הפסדים רצופים והם לא כל כך עיקבים. התלות שלהם בדני גדולה. הם זקוקים לו בריא ויציב.
לאור הלוח הנוח שלהם, מקום 8 הוא מאסט עבורם. 43 ניצחנות לא בשמיים. בפלייאוף בסיבוב הראשון יהיה קשה, אבל לצבור דקות וניסיון יהיה מעולה עבור הצעירים. דני, הנדרסון, קאמרה, קלינגן יהיו השלד של הקבוצה בעתיד.
הם ניצחו העונה את קבוצות העילית של המערב. גם סוויפ ג׳נטלמני בא בחשבון, העיקר שיגיעו לפלייאוף.
זה יהיה מצויין גם עבור טייאגו ספליטר.
ינון בר שירה: כרגע הבלייזרס נמצאים במצב משונה בו הם כבר בפברואר די נעולים על הפלייאין. אין מתחתיהם אף קבוצה שבאמת רוצה לנצח כך שמקום עשירי נראה מובטח גם אם יהיו בכושר חלש מאוד או יתנו לשחקנים לנוח על חשבון ניצחון או שניים. במקרה הטוב הם עדיין יכולים לעקוף את הקליפרס (אם אלו יפסידו סוף סוף מתישהו או שקוואי יושעה/יפצע) ואולי גם את הווריירס שבלי ג'ימי כל כך תלויים בסטף שזה מדהים. ככה שאם "כל הכוכבים יסתדרו" הם יוכלו אפילו להיות שמיני. גם מקום בפלייאין אבל רק ניצחון אחד משניים בשביל לעלות לפלייאוף וגם אפשרות לא לפגוש את הת'אנדר אם יסיימו שביעי
דני אייזיקוביץ': בינתיים במקום אלו שחזרו, אבדיה לא ממש מצליח להחלים. בהרכב מלא הם קבוצת קצה פלייאוף רלוונטית. במידה ואבדיה חוזר, המרחק ממינסוטה גדול מדי, מה שמשאיר את גולדן סטייט (2.5 משחקים) ופיניקס (5.5 משחקים) כמטרות ריאליות.
גולדן סטייט פצועה מאוד, ולכן הסיכוי להדביק את הפער ריאלי מאוד, במקרה של פיניקס בוקר וגרייסון אלן גם נאבקים בפציעות מה שמשפיע מאוד על העונה של פיניקס. למרות זאת, קשה לי לראות פורטלנד סוגרת פער של 5.5 משחקים ונזכיר שבכל מקרה בסוף העונה הם יגיעו לקרב ראש בראש על הזכות לפגוש את הספרס במקום הת'אנדר.
בפלייאוף זה יגמר בסיבוב הראשון.
רענן טאובר: החזרה של דני אבדיה, סקוט הנדרסון וג'רו הולידיי מייצבת את הספינה. הם נראים מחוברים יותר, אבל עדיין חסרי יציבות. החדשות הטובות: הלו"ז של הבלייזרס עד סוף העונה הוא הקל בליגה. בשילוב עם הפציעה של סטף קארי, ריצה טובה בחצי השני יכולה להביא להם את יתרון הביתיות בפליי-אין. זו כנראה התקרה שלהם, כי מעבר לזה מחכות מפלצות כמו הת'אנדר או הספרס, שקשה לראות את פורטלנד מדגדגת אותן בסדרה.
