המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו אריק גנות, מידן בורוכוב, אור עמית, נמרוד כהנוב ואורח מיוחד: עמית מאיר 'פוד אראונד'.
רשמים מהאולסטאר?
אור עמית: מתי היה האולסטאר? אולי זה נסיבות החיים שהובילו אותי לשם אבל מבחינתי באמת מדובר באירוע לא מאד זכיר. מצד אחד אפשר להשליך משם על הטרנד הכללי (והיחסית מוצדק) של ללכלך על משחק האולסטאר ולצקצק כמו בומרים טובים, אבל מצד שני רוב משחקי האולסטאר הם לא זכירים. יהיו כאלו שיחקקו בזיכרון הכללי – שמתם לב שהמשחק האחרון שנותנים כדוגמה למשחק אולסטאר 'טוב' הוא הזה של אייברסון מלפני כמעט 25 שנה? – אבל בגדול התפקיד של האולסטאר הוא לספק אתנחתא בידורית, סוג של הפסקה באמצע הסרט לפני שמגיעים לחלקים המותחים באמת.
מידן בורוכוב: האול סטאר במדרון תלול כבר כמה שנים. דווקא אחרי שבעונה שעברה חזרו לקונספט של מזרח-מערב השנה חזרו לפורמט לא טוב. אין מקום לקבוצה שמורכבת מהכוכבים העולים.
וומבי ופול נפסלו מתחרות הכשרונות. תחרות ה-3? מרוב כדורים צבעונים, גימיקים קשה להבין כמה כל סל שווה. דאנק בלתי נשכח מעל מכונית, משהו שמתאים יותר להארלם גלובטרוטרס. משחק הגמר העונה היה המסמר האחרון בארון הקבורה של משחק שאמור לעשות שירות לליגה ועושה את ההפך הגמור.
אריק גנות: עגום מה שנהיה מהתחרות.
הסקילס זו תחרות שצריכה לעבור מהעולם. היא לא שואו יפה, היא לא מעניינת, והחוקים בה לא ברורים. כשוומבי ופול זרקו כדורים לכיוון הכללי של הסל הם לא ניסו להגחיך את התחרות, אלא לנצח בה כמה שיותר מהר, ולא פלא שהם התאכזבו כשנפסלו. מה הטעם בזריקה לסל אם אין הבדל בין קליעה להחטאה?
נראה שחלוקת משחק האולסטאר עצמו למשחקים קצרים בין קבוצות קטנות הצליחה לגרום לשחקנים להתאמץ יותר, אבל יצרה משהו שהוא לא בדיוק משחק כדורסל ולא ברור איך אפשר להתייחס אליו ברצינות. MVP עם 12 נק'? הגיע לסטף, אבל זה לא הגיוני.
נמרוד כהנוב: האולסטאר מתדרדר לנגד עינינו כבר שנים – אין תחרות אמיתית במשחק הכוכבים הגדול, מה שבעבר היה מעיר אלפי אוהדי NBA בארץ כבר הפסיק לעניין גם את גדולי התומכים, תחרות ההטבעות כמעט ולא מצליחה לחדש (עם כל הכבוד לת'ריפיט של מאק מקלונג), תחרות השלשות לא מצליחה להתרומם לתחרותיות למרות הוספת עמדת ה-3 נקודות ותחרות הסקילז…. זו הייתה צריכה להיגנז לפני תקופה.
אני לא יודע מה ניתן לחדש, אבל מה שבטוח: אי אפשר להמשיך את הסופ"ש הזה במתכונתו הנוכחית. הצעה? אולי אפילו לתת שנה "מנוחה" רק כדי לחשוב על הדרך למשוך קהל, אולי זה יעשה טוב לפורמט.
עמית מאיר: מי שטיפה מכיר אותי יודע שהאול סטאר כבר המון זמן לא מעניין אותי. אף אחת מהתחרויות כבר לא מעניינת אותי. ואני לא היחיד. אחרי האול סטאר, התפרסמו נתוני רייטינג. באול סטאר 1993 צפו מעל ל-22 מיליון אנשים. השנה צפו קצת יותר מ-5 מיליון. זה מראה שאני לא היחיד שאיבד עניין.
מבחינתי אפשר לבטל את כל הסופ"ש הזה. אין שום דבר כמעט חדש להציע. אפשר לקחת את השבוע שלא משחק בו ולהכניס לכל קבוצה עוד 3 או 4 משחקים ולתת לקבוצות טיפה יותר מנוחה במהלך העונה ולהוריד את כמויות הבק טו בק. די. פשוט די. שיעמום טוטאלי למשל שבוע שלם.
למי מהקונטנדריות יש את החולשה הכי גדולה כרגע?
עמית מאיר: נראה שנכון לעכשיו, יש 4-5 קונטנדריות. אוקלהומה, דנבר, בוסטון, קליבלנד וניו יורק. בוסטון אלופים ואני מאמין שכשיגיע המאני טיים, הם יעלו מחדש את האינטנסיביות שלהם. קליבלנד נראים פשוט נפלא וכל עוד הבריאות תישאר יציבה, גמר המזרח נראה די סגור. אוקלהומה כמעט מושלמים ואי אפשר לספור את יוקיץ' שנראה בדרך בטוחה לטופ 10 בהיסטוריה.
מה שמשאיר את ניו יורק. חמישייה נהדרת, כמה כלים טובים על הספסל והתקפה מעולה. אבל אי אפשר להתעלם מטום תיבודו. המאמן שידוע ששוחק את שחקניו למוות קורע את השחקנים שלו. וחוץ ממיקאל ברידג'ס, אך אחד מהשחקנים לא באמת ידוע בלהישאר בריא לתקופה כל כך ארוכה.
אור עמית: זו שאלה קצת מעגלית, כן? כי אם יש לקונטנדרית חולשה משמעותית אולי היא כבר לא קונטנדרית? מתבקש להצביע על הלייקרס עם החור באמצע שלא זכה לפתרון בגלל האפיזודה המוזרה עם מארק וויליאמס, הניקס גם לא מצאו פתרון בטרייד דדליין לסוגיית העומק שלהם (אולי אני טועה אבל למיטב זכרוני זה טרייד דדליין ראשון בעידן ליאון רוז שהניקס לא מתחזקים, לפחות על הנייר, בדדליין). אני חושב שאפשר להצביע על קליבלנד בתור הקונטנדרית שעשתה צעד קדימה בדדליין, על אוקסי ובוסטון שנראות מרוצות מהקיים ומדנבר שמקווה שהקלפים יסתדרו (ר' שאלה 4). מעבר לזה לרוב הקבוצות חסר משהו.
מידן בורוכוב: יכול להיות שאני בומר של המשחק ומאוד יתכן שאני טועה ובענק, כרגע החולשה המשותפת והמרכזית של קליבלנד ושל OKC זה היעדר ניסיון. אני מנסה להזכר בקבוצה צעירה שעשתה את הטרנ-אראונד מקבוצה בינונית ומטה לאלופה תוך שנתיים ולא מוצא תשובה. קשה להגיע משום מקום ולקחת אליפות, זה לא חייב להיות שחקן מוביל, מספיק שחלק חשוב במערך ישבוק באור הזרקורים של סדרת גמר/גמר אזורי וזה יהיה לרעת הקבוצה.
מצד שני זה יהיה משמח אם OKC וקליבלנד יפגשו בגמר, ולמרות העדר ניסיון אחת מהן תהיה אלופה.
אריק גנות: כרגע נכון להחשיב את שתי הראשונות בכל קונפרנס כקונטדריות. זה לא אומר שאין קבוצות שיכולות להפתיע, אבל האליפות אמורה ליפול בין קליבלנד, בוסטון, אוקייסי ודנבר.
לכולן יש חולשה בולטת – לקליבלנד אין ניסיון ברמות הגבוהות, בוסטון נראית עייפה אחרי האליפות, אוקייסי מאוד צעירה ובלי כוכב שני מובהק, ודנבר מאוד רדודה ותלויה בשחקנים פציעים.
אם שואלים מי תפתיע הכי פחות עם הדחה בשלב מוקדם, אז כנראה שהתשובה היא קליבלנד. הקפיצה שהיא נתנה העונה גדולה מדי, מיצ'ל וגארלנד קטנים מדי, מובלי לא מרווח מספיק טוב בשביל הגנה מספיק חזקה – ובעיקר, הם עוד לא הוכיחו שהם יכולים להתמודד בפלייאוף.
נמרוד כהנוב: אוקלהומה סיטי והצעירות שלה – נכון, אמנם הקבוצה המלהיבה של OKC היא עם ההגנה הטובה בליגה (ואחת הטובות אבר), ונכון שיש לה את אחד משני המועמדים הרציניים לתואר ה-MVP, ונכון ששנה שעברה היא הצליחה לעבור סיבוב ראשון אבל גם בסיבוב הקודם והמלהיב לא פחות עם דוראנט, הארדן ו-ווסטברוק הם היו צריכים כמה ריצות פלייאוף לפני שהגיעו למעמד הגמר מול מיאמי. למרות שזה מבאס להגיד את זה, אני לא בטוח שהם יצליחו לעבור את דנבר בגמר המערב בטח בכושר הנוכחי של יוקיץ' ומארי (שנראה טוב כמו בבועה). מקווה לאכול את הכובע, אבל זו החולשה המרכזית שלהם.
דריימונד רואה את הווריורס עם באטלר כמועמדים לאליפות. מה דעתכם?
נמרוד כהנוב: כרגיל, דריימונד אוהב להגזים ולצאת בהצהרות גרנדיוזיות. אמנם באטלר הוא באטלר ואני לא מאמין שיש מישהו שמוכן להמר נגדו במשחקים של הכל או כלום (בטח לא גראנט וויליאמס), אבל מכאן ועד מועמדים לאליפות??? יש כברת דרך ו-6 קבוצות טובות מהן ברחבי הליגה: הסגל הרחב של קר לא בא לידי ביטוי מספיק, דריי הולך אחורה ביכולת שלו כבר שנים, פודזמינסקי ושאר צעירי הקבוצה לא מספיק יציבים וכדי להגיע למעמד אמיתי של מועמדת לאליפות, יש להם קבוצות כמו אוקלהומה, דנבר, ממפיס ול.א לייקרס לעבור רק במערב. בקיצור – אתם לא שם.
עמית מאיר: דריימונד גרין הוא שחקן שאני מאד מעריך. הוא בעיניי תמיד היה הלב, הנשמה והשחקן הכי חשוב של השושלת של גודלן סטייט. ואחרי חצי עונה טיפה מגמגם, הגיע ג'ימי באטלר ונתן להם כוח אש שלא היה להם ושחקן שמוריד המון לחץ מקרי. זה בהחלט יביא ניצחונות. אבל מפה ועד להצהרה של גרין על זה שהם קונטנדרים, קצת נסחפנו. יש עדיין המון בעיות מובנות בקבוצה הזאת שהם בלתי ניתנים לפיתרון. ריבאונד, הגנה בעמדות קריטיות, שחקנים שמתחילים להיות מבוגרים מדי וצעירים שלא מתפתחים כמו שציפו מהם. לא רואה את גולדן סטייט יוצאים מהפלייאין ומצליחים לייצר ריצה אמיתית במערב צפוף, צמוד וחזק כל כך.
אור עמית: שאין לי כוח לדריימונד גרין. או לג'ימי באטלר, אם כבר מדברים. ברצינות, מישהו חשב שגרין יגיד משהו אחר? שהוא יגיד 'היינו טובים לפני 10 שנים, יצאה לנו עוד אחת בחצי פוקס לפני שלוש שנים אבל גם סטף, גם באטלר ובטח שאני כבר בצד הלא נכון של הפיק שלנו?' הווריורס יכולים לחבר עוד איזו ריצה יפה מתוקף הניסיון שלהם, אבל יש לפחות ארבע קבוצות שדיברנו עליהן בשאלה הקודמת שהן פייבוריטיות ברורות בסדרה וכנראה כמות דומה של קבוצות שגם לא נופלות מגולדן סטייט. אבל דריימונד גרין אמר. אז אמר.
מידן בורוכוב: דריימונד גרין פרשן בצורה טובה מאוד את משחק האולסטאר הפרשנות שלו לגביי מה שקורה בליגה טעונת שיפור. אני לא רואה את גולדן סטייט כקונטנדרית ב-22 הכוכבים הסתדרו עבורה (חוסר ניסיון של היריבות במעמד)
כרגע המערב מאוד צפוף, גולדן סטייט אפילו לא בטופ 6. יהיה להם קשה לעבור 4 סדרות ללא יתרון ביתיות בדרך לאליפות אפשרית, בנוסף ה-3 המובילה מאוד מבוגרת – סטף לא מאוד יציב, הקבוצה ללא קו קדמי ראוי (מי יעצור את לוקה?) היריבות טובות יותר וכרגע הם במקום ה-10.
מפה הדרך לאליפות רצופה בקשיים גדולים.
אריק גנות: סביר להניח שזו דעה לא פופולרית, אבל זה יכול לקרות.
הקבוצה משחקת הרבה יותר טוב מאז שבאטלר הגיע. באטלר מצריך תשומת לב הגנתית שמשחררת את קרי, וקרי משוחרר מייצר התקפה שלא נופלת מאף אחד בליגה. ההגנה הטובה של הווריורס רק השתפרה.
הבעיות עדיין נותרו – אין ריווח טוב, אף אחד חוץ מקרי והילד לא יכול לקלוע שלשות ביעילות. זו לא קבוצה מושלמת.
אבל הסיפור הגדול הוא היכולת של קרי ובאטלר להתעלות בפלייאוף. כולנו זוכרים את הריצות הגדולות של 22' ו-23'. למרות ששניהם לא לגמרי שם, אי אפשר לפסול עוד סיפור סינדרלה אחד. שניהם כבר אגדה שקרתה באמת, ויכולים להוסיף פרק.
דנבר בריצה אחרי חזרה לכושר של ג'מאל מארי, הגיעה לפגרת האולסטאר חצי משחק מהמקום השני. כמה מאיימת על האליפות וכמה זה משפיע על דיוני ה-MVP מול שג"א?
אריק גנות: מאיימת מאוד ברצינות.
דנבר היתה אלופה נהדרת, שסבלה מירידה בסגל והרבה מהבריאות של ג'מאל מארי. מארי פתח את העונה גרוע, אבל ברגע שהתחיל לחזור לעצמו – ועכשיו זה בדיוק הזמן – הנאגטס נראים די קרוב לקבוצה הנהדרת ההיא. יוקיץ' ממש בשיאו, בראון נכנס יפה לנעליים של קק"פ, ווסטברוק מסתבר (במפתיע!) כתוספת נהדרת, ולמרות עונה פצועה של גורדון הנאגטס ממוקמים טוב לקראת הפלייאוף.
יש שחקנים טובים שיכולים לקבל ביי אין, ואם זה יקרה סביר להניח שהם ישמחוא להיגע לדנבר. ברוס בראון, למשל, יכול להיות מצוין אם יחזור. הם לא צריכים הרבה – מספיק שחקן אחד או שניים.
נמרוד כהנוב: אין מה לומר – כשג'מאל מארי משחק טוב, דנבר היא אחת הקבוצות הכיפיות לצפייה בליגה: הפיק אנד רול בינו לבין יוקיץ' הוא בלתי עציר, יכולת ההשתלטות שלו על סופי משחקים היא מדהימה והדבר החשוב בעיניי – זה רק מוכיח את הגדולה של יוקיץ' כי עד להתפוצצות הזו הוא הצליח להחזיק את דנבר גבוה במערב ועכשיו הם כבר מועמדים רציניים לאליפות.
אין ספק שיוקיץ' הוא שחקן הכדורסל הטוב בליגה וכנראה בעולם, לא משנה עם מארי שמשחק טוב או לא. הנתונים שלו, שלא נראו לעולם, מוכיחים את זה. אם יוקיץ' לא יזכה השנה שוב בתואר, מדובר במחדל גדול כמו אי הזכיות שלברון בתקופת מיאמי.
עמית מאיר: אם יש משהו אחד שכולנו למדנו זה שאסור בשום מצב לא להכניס את ניקולה יוקיץ' כמועמד לאליפות. עונה פשוט מטורללת שלו. ממוצע טריפל דאבל על 29.7 נקודות למשחק זה פסיכוטי. אם בתחילת העונה, יוקיץ' לבד עוד השאיר איכשהו את דנבר רלוונטיים כשאף אחד לא משתף פעולה ונראה מזעזע, ה-MVP מראה שהוא לא אנושי כמעט. אל פגרת האול סטאר דנבר יצאו עם רצף של 8 ניצחונות. כמובן שבהובלת יוקיץ' אבל סוף סוף נראה שג'מאל מארי הגיע לעונה. רצף נהדר של קליעה (כולל 55 על פורטלנד אהובתי) בתוספת חזרה לעניינים של מייקל פורטר מראה שיש לאלופה לשעבר עדיין המון מה למכור.
אור עמית: נתחיל מהסוף: יוקיץ' הוא השחקן הטוב בליגה והוא רושם מספרים שהיו אמורים להעניק לו את הMVP בכל עונה. הוא עדיין לא אמור לזכות בתואר השנה, אחרי שלושה תארים בארבע שנים, כי הגיע תורו של מישהו אחר. לגבי דנבר כקונטנדרית: אם כל גלגלי השיניים מכוונים היא שם, הבעיה היא שבגלל הויתור על כשרון ועומק בשנים האחרונות מרווח הטעות שלהם קטן יותר. זה עדיין לא אומר שאפשר לפסול קבוצה עם ניקולה יוקיץ', אבל צריך שהכושר הטוב של ג'מאל מארי יהיה בייסליין גם הוא, לא בונוס. אם מארי כשיר ומאופס גם בפלייאוף הם אמורים להיות צמודים לאוקלהומה סיטי מבחינת הסיכוי לצאת מהמערב.
מידן בורוכוב: דנבר בשיאה היא הקבוצה הכי טובה בליגה. מלבד מארי, כשגורדון בריא ו-MPJ פוגע זו קבוצה שקשה להתמודד איתה. יוקיץ מספק עונה נדירה, כנראה העונה הכי טובה בקריירה שלו. לתת לשג״א את ה-MVP רק בגלל שהקבוצה שלו מדורגת גבוה יותר? בשביל זה יש תארים קבוצתיים. יוקיץ עם אחת העונות האינדיבידואליות הטובות בהיסטוריה של הליגה. הוא המהות של ה-MVP. האם דנבר טובה בלעדיו? בערך
החסרון של דנבר זה ספסל מאוד קצר אבל בפלייאוף אם הסגל בריא גם רוטציה של 8 שחקנים יכולה להספיק. בעונה שעברה הם נכשלו, העונה הם מסוגלים לכפר על זה.
קופר פלאג אמר בריאיון לאתלטיק שהוא שוקל להישאר במכללת דיוק עוד שנה. טיזינג? התחמקות מוושינגטון\ברוקלין? והאם כדאי?
מידן בורוכוב: אני לא חושב שמדובר בהתחמקות מוושינגטון או ברוקלין מה גם שלא מדובר בערים גרועות לגור ולשחק בהן כדורסל, מדובר בבחור שגדל בעיירה קטנה מאוד במדינת מיין. חד משמעית לא כדאי להשאר שנה נוספת בקולג׳ אי אפשר לדעת מה יוליד יום, פציעה והמניות שלו עלולות לצנוח אם יש לו הזדמנות להבחר ראשון, הוא חייב ללכת על זה. לקבוצה שתבחר בו אין משמעות, זאת יכולה להיות כל קבוצה מקבוצות הלוטרי ואת זה הוא ידע בדיעבד. יכול להיות שבגלל שהוא ממקום קטן הוא רוצה להמשיך ולחוות את הקולג׳. אם שחקנים כמו שאקיל ומייקל הגיעו לליגה אחרי 3 עונות בקולג׳ אז גם פלאג יכול (למרות ההפסד הכספי הגדול)
אריק גנות: זו כנראה התבטאות תמימה שיצאה מכלל שליטה. כששחקן צעיר בקולג' אומר במצע העונה שהוא רוצה לחזור בעונה הבאה, לגמרי סביר לפרש את זה בתור "טוב לי פה" ולא בתור "סגרתי את כל הפרטים, לא אשחק ב-NBA בעוד עונה".
הסיכון מבחינתו עצום. בתור בחירה ראשונה די וודאית, הוא יחתום על חוזה של כ-50 M$ בשניה שיגיע לליגה. בהנחה שיעמוד בהבטחה, החוזה הבא שלו יהיה משהו כמו 400 M$. זאת לעומת כ-2 M$ שאפשר להרוויח בקולג'. בעונה הבאה יש פרוספקטים מאוד מבטיחים ולא בטוח שהוא ראשון.
ויש את האפשרות לפציעה. אם הוא נפצע בעונתו השניה בקולג' וגומר קריירה זה עשרות מיליונים בפח.
נמרוד כהנוב: קופר פלאג הוא כישרון על. על זה אין עוררין. אני לא מאמין שיש אמת בדיווחים האלה, ובינינו? גם אם ישאר עוד שנה בקולג'ים זה לא יעשה יותר מדי לערך הדראפט שלו: מדובר בשחקן גבוה, עם קליעה יוצאת דופן, אופי מיוחד, אתלטיות מרשימה והבנת משחק ברמה הגבוהה ביותר. הוא ייבחר ראשון בדראפט הזה או בזה שאחריו. מצד שני, אני יכול להבין אם הוא יבחר לחכות שנה: הוויזארדס או כל קבוצה גרועה אחרת "תינעל" אותו ל-8 שנים הבאות (4 בחוזה הרוקי ו-4 בחוזה לאחר מכן), אז אני מבין את הפחד הזה. אני מקווה שנזכה לראות אותו משחק ב-NBA כבר בעונת המשחקים הקרובה.
עמית מאיר: לאחרונה התראיין לאתלטיק מי שמיועד להיות הבחירה הראשונה בדראפט הקרוב ולדעת רבים, הסופרסטאר הבא של הליגה. קופר פלאג נראה בעיניי רבים הלארי בירד הבא. נכון שיש לו המון מה להוכיח כדי להגיע להרמה של בירד (במיוחד בתחום של הרצון ומוסר העבודה) אבל עושה רושם שכל החלקים שם.
אבל פלאג אמר שיכול להיות שישאר עוד עונה בדיוק. אני אישית אוהב את החשיבה הזאת. מראה שיש ראש נכון על הכתפיים והוא לא ממהר לעלות לרמה הגבוהה. אם זה נאמר כדי לא להגיע לוושינגטון, אני לגמרי בעד. לא מגיע לכזה כישרון להתבזבז במועדון כזה חסר מעוף. מה שלא יהיה, מעניין בטוח יהיה.
אור עמית: לשקול זה חשוב אבל בחירה ראשונה כמעט מובטחת שמחליטה להשאר במכללות לעוד עונה זה די חסר תקדים. בתיאוריה הוא יכול לדחות את ההחלטה, להרשם לדראפט, לראות מי זוכה בלוטרי ומקסימום למשוך את השם שלו, אבל כנראה שיש שם יותר מדי סיכון לעומת הסיכוי וזה לא נראה שוושינגטון לא יהיו עם סיכויים גבוהים לבחירה הראשונה גם בעונה אחרי. בקיצור זה נחמד מהזווית הרומנטית, אבל כמו רוב הסיפורים הרומנטיים כנראה שאין לזה ביסוס אמיתי
;
