המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם הצטרפו: אריק גנות, דני אייזיקוביץ', טל קינן והאורחים מידן בורוכוב מ'פוסט אפ' ורותם אלרן מ'דאבל טים'.
לוקה הביע תסכול ממצב הקבוצה. מה רמת הפאניקה שצריכה להיות להנהלה והאוהדים? והאם המצב פתיר?
דני אייזיקוביץ': השאלה לאן מסתכלים. קיירי הגיע כדי שדאלאס ולוקה יעשו פלייאוף מוצלח, בינתיים כמו שזה נראה כרגע הסיכוי שלהם להגיע לפלייאין לא גבוה במיוחד. הם חייבים לנצח 4 מ 5 המשחקים האחרונים של העונה ולמרות שזה אמור להיות בהישג היד, דאלאס נראית פחות ופחות טוב ממשחק למשחק.
אין לי אצבע מאשימה כלפי קיירי שדווקא נתן את שלו, אבל נראה שהרבה מהמרקם הקבוצתי התפרק במהלך הטרייד. אם מסתכלים לעונה הבאה וההנהלה תצליח לשכנע את לוקה לעוד הזדמנות, דווקא הבסיס שנוצר אמור לאפשר להם להתחזק יותר בשנה הבאה, אבל כאמור זה אם. כרגע זה נראה רע, והעונה הקרובה נראית די אבודה.
רותם אלרן: אני מאמין שההנהלה לא צריכה להיות בפאניקה, אבל לחלוטין צריכה לעשות כמה שינויים שירצו את לוקה. מצד אחד, ההבאה של קיירי הייתה באישורו ונועדה כדי לרצות אותו, אבל מצד שני ההנהלה לא בנתה סגל ברמות הגבוהות באמת מאז שלוקה הגיע לקבוצה ואפשר להבין למה הוא מתוסכל. לוקה הוא לא שחקן שקשה לבנות סביבו, והוא כבר הוכיח שהוא מסוגל להגיע רחוק עם סגל בינוני שבנוי בעיקר מקלעים ומגנים טובים.
אם דאלאס תצליח להשאיר את קיירי (וקיירי מצליח להישאר שפוי ליותר מחודש רצוף) ולהביא בקיץ עוד כמה חתיכות שישדרגו את הריווח וההגנה אני חושב שיוכלו לרצות את דונצ'יץ'.
טל קינן: לא גבוהה כמו שחשובים. אמנם כוכב מתוסכל לא תורם אף פעם לארגון אבל אני סבור שלוקה מנסה דרך חדשה להפעיל לחץ על המאבריקס להתחזק. רבים פירשו את האמרה הזאת כחוסר שביעות לשחק לצד קיירי, בפועל נראה לי שהוא בעיקר מתוסכל מהסיטואציה. לוקה לא רגיל לשחק בקבוצות מפסידות וזוהי הפעם הראשונה בקריירה שלו שהקבוצה שלו לא עונה על הציפיות ממנה. הטרייד על קיירי מלווה בהמון ביקורת אך מישהו יכול להגיד שדאלאס הייתה נראית טוב יותר עם פיני סמית' ודינויידי? הם היו ההבדל? בניגוד לדעה הרווחת, המאבס צריכים להחתים את קיירי בקיץ ולתת לו וללוקה לפתוח עונה יחדיו.
אריק גנות: פאניקה של 10/10 מוצדקת לגמרי. המצב של דאלאס כרגע מזכיר לי שתי קבוצות שאיבדו את הכוכב שלהן: קליבלנד של לברון והדסיז'ן, וניו אורלינס של דיוויס שהתניעה את הטרנד של טריידים של כוכב על אינסוף בחירות דראפט.
דאלאס נראים איום ונורא עם קיירי. ההתקפה לא ממש השתפרה, וההגנה נעלמה לגמרי. כרגע נראה מאוד לא סביר שהם בכלל יגיעו לפלייאוף, אבל הם לא מספיק גרועים בשביל סיכוי ריאלי להביא כוכב מהדראפט. קיירי מסיים חוזה העונה. אין להם מקום תחת תקרת השכר למרות סגל ממש גרוע פרט ללוקה, שכבר הביע תסכול מהמצב. זה נראה ממש רע.
מידן בורוכוב: דאלאס חייבת להיות בפאניקה. הפרויקט סביב לוקה לא עובד כהלכה. לוקה התחיל את העונה כ MVP. אם הוא יפספס את הפלייאוף זה יהיה צעד אחורה לקריירה שלו.
בהנהלה של דאלאס נוהגים בצורה עקבית של פירוק והרכבה בכל עונה ועונה. זה יקשה על בניית סגל אמין סביב לוקה.
קיירי הוא ממש לא הפיסה החסרה בפאזל, הוא שחקן אישי מצויין אך ברמת הקבוצה הוא נכשל בבוסטון, בנטס ועכשיו בדאלאס.
מה שדאלאס חייבת לעשות זה לבנות או לפחות להציג תוכנית ללוקה איך בונים סביבו (סטייל דרק), גם בעבר דאלאס פספסה את סטיב נאש.
ג'יילן בראון לא מוכן להתחייב לבוסטון ואומר שישאר היכן שישלמו לו כראוי. (בינתיים כמובן ציין שחלק הוצא מהקשרו) כמה אוהדי בוסטון צריכים לחשוש?
מידן בורוכוב: על פניו בוסטון שרדה בשנים האחרונות עזיבה של סטארים (קוואי, הייורד,הורפורד), היא לא יכולה להרשות לעצמה לאבד את בראון.
אני חושב שהחשש של בוסטון בר קיימא, יכול להיות שבראון מעדיף לא רק מזומנים אלא גם הזדמנות להיות אלפא דוג ולא רובין. כרגע נראה שטייטום אוחז במושוכות בבוסטון אבל בראון לא נופל ממנו בהרבה.
בוסטון מסדרת קייצים סוערים לאחרונה. היא תשמח להשאיר את בראון ולקבל קיץ שקט. יכול להיות שאי הצלחה יחסית בפלייאוף תאיץ תהליך עזיבה של בראון.
דני אייזיקוביץ': כתבתי בהתחלה – אין סיכוי. חשבתי עוד קצת, ונזכרתי באייזיאה תומאס, קמבה ווקר והטריו שלקח את האליפות האחרונה והבנתי ש… וואלה יש סיכוי. בניגוד לכל השמות שציינתי, בראון הוא ממש סמל של הקבוצה בשנים האחרונות לצידו של טייטום.
למרות זאת, בוסטון הצליחה לבנות את הקבוצה הנוכחית מכיוון שהיא תמיד עשתה את המהלך הנכון יותר לקבוצה גם אם זה לא היה הכי נכון שיווקית מתוך אמונה (שהצדיקה את עצמה) שהניצחונות ישתיקו כל מחאה שעשויה להגיע מהאוהדים. לכן, כמה שזה מפתיע, לא אתפלא אם בראון לא יחדש חוזה בבוסטון.
רותם אלרן: אני לא חושב שיש לאוהדי בוסטון יותר מדי סיבות לדאוג מההצהרה הזו של בראון. כאמור, הוא בעצמו אמר שהדברים הוצאו מהקשרם, אבל גם במידה וזו הייתה הכוונה, בוסטון קבוצה שמסוגלת לשלם לבראון בזכות חוק בירד (לארי שוב נחלץ לעזרת הקבוצה), ומבחינת אטרקטיביות מעטות הקבוצות בליגה שיותר מושכות שחקנים מבוסטון. קבוצה בעלת תרבות מנצחת שמגיעה פעם אחר פעם לשלבים מתקדמים בפלייאוף, מחזיקה במאמן שמצליח להתחבר לשחקנים ובהנהלה ששואפת לשפר את הקבוצה היא לא עניין של מה בכך בליגה.
בסופו של דבר כאשר בראון יצטרך לבחור איפה לחתום בתום החוזה, בוסטון מסוגלת לשלם לו את הכסף שהוא ידרוש לצד סיפוק סביבה מוכרת ומוכחת.
טל קינן: אפס חששות. אני אפילו לא יודע איך לענות על זה ברצינות. בראון כבר שנים על גבי שנים מועמד לטרייד תמורת כל כוכב ממורמר בשוק, כאשר המקרה הזכור לאחרונה הוא המקרה בו בראון היה מועמד להגיע לנטס כחלק מחבילה תמורת KD. למרות הכעס, בראון הביע את שביעות רצונו מהסלטיקס כארגון והוא מבין שזה הביזנס. השמועות אמנם מרגיזות אך צריך לזכור שלא בהכרח מדוייקות. בראון הוא סלטיק פור לייף, הוא רוצה להישאר שם. חוץ מזה שלאור היכולת שלו בשנים האחרונות, אין סיכוי שהסלטיקס, או כל קבוצה אחרת, לא יציעו לו חוזה מקסימום.
אריק גנות: לא מאוד, סביר להניח. כנראה שנאמרו שם דברים שלא צריכים להיאמר, אבל כדורסל NBA זה ביזנס. ובביזנס הזה בוסטון יכולים לשלם לבראון יותר מכל קבוצה אחרת, והם יעשו את זה.
בראון הוא שחקן מקס. השחקן השני הכי טוב בפיינאליסטית, הסקורר השני שלה שהוא גם שחקן הגנה מעולה, אולסטאר ומועמד לגיטימי לחמישיות העונה, צעיר וללא היסטוריית פציעות מדאיגה.לא צריך להיות שום ספק בזה.
אם אכן יגיע לחמישיות העונה, הוא יהיה זכאי לקבל סופרמקס, מה שרק מחזק עוד יותר את ההערכה שבישאר בבוסטון. התמריץ הכספי לחתום על חוזה כזה עצום, ובוסטון לא יוכלו לא להציע לו ולהישאר בלי כלום ביד.
שיקגו בתנופה חיובית. רק בזכות בברלי? מאיימים על הפלייאוף?
אריק גנות: בברלי? הוא שחקן שקולע 6 נק' למשחק, ביעילות נמוכה, ואחוז השלשות הרע שלו מהלייקרס ירד עוד יותר משיקגו. אין ספק שהוא תורם בהגנה, אבל הפלוס/ מינוס שלו שלילי בגלל גודל החור שהוא בהתקפה. בגיל 34 ואחרי שבשיאו היה לכל היותר בינוני, אפשר להכריז שהוא לא יהיה אחראי להצלחה של קבוצה, כיום או בעתיד.
שיקגו עשו כמה נצחונות יפים, וקצת הזכירו את יכולת הקלאץ' מהעונה שעברה, אבל הפסידו עכשיו שני משחקים ויתקשו מאוד לסגור את הפער מההוקס והראפטורס. זה אומר שיצטרכו לנצח שני משחקים בחוץ מול קבוצות לא רעות כדי להעפיל לפלייאוף. ממש לא סביר.
מידן בורוכוב: אני לא חושב שההצלחה של הבולס היא רק בזכותו של בוורלי.יש שם סגל חזק שכולל שחקנים כמו לאבין, דרוזן, ווציביץ. כשגם קובי וויט וקארוסו יכולים להוסיף. שיקגו לא עשתה מספיק התאמות בקיץ, בנוסף המזרח התחזק באופן משמעותי, סבלו פה ושם מפציעות וזה חלק מהמשחק. הפתיחה הרעה של העונה תהיה בעוכריהם.
הם מגיעים במומנטום טוב לפלייאין עם זאת יש להם סיכוי לא גדול להשתחל לפלייאוף. סיכוי נמוך מאוד שיצליחו לנצח פעמיים ללא ביתיות את טורנטו ואת ההוקס/מיאמי.
פלייאוף נראה כמו הסף העליון שלהם ובכל אופן יעופו מוקדם מול הבאקס.
דני אייזיקוביץ': ניצחו 6 מ-10 האחרונים. בין היתר את פילדלפיה בשתי הארכות וגם את הלייקרס החמים. נכון, נראה סביר, אבל הם גם הפסידו לשתי הקבוצות האלו, ובינינו 6 מ-10 זה לא איזה טירוף. זה שיפור קטן.
השיפור הזה בהחלט ניתן לייחסו לבברלי, מהסיבה הפשוטה שהבולס היו קצרים מאוד העונה עם הפציעה של לונזו בול ובברלי מחפה על החיסרון הזה.
בנוסף, בברלי מביא לבולס המון מלחמה ואנרגיות, כאשר שחקנים כמו דרוזן ולאבין הם יותר סקוררים שצריכים בדיוק את השחקן האפור שיקפוץ על הכדורים האבודים. לגבי הפלייאוף, בינתיים הם צריכים לראות שהם מנצחים הפלייאין בשביל לעוף מול הבאקס בסיבוב הראשון.
רותם אלרן: התנופה החיובית של שיקגו מגיעה לא מעט בזכות בברלי, כשההגעה שלו התחברה הרבה לנסיבות הקיימות והקפיצה אותן. היא הייתה קבוצה הגנתית מצוינת גם לפני ההגעה של בברלי (החזיקה ברייטינג ההגנתי התשיעי בטיבו בליגה), והתוספת שלו רק הקפיצה אותם קדימה. במפתיע מדובר בקבוצה שמאוד מבוססת על הגנה למרות ששלושת השחקנים המובילים שלה הם שחקני התקפה מובהקים, אבל למרות המצוינות ההגנתית אני בספק שיצליחו להגיע לפלייאוף. כל קבוצה אחרת שנמצאת בפלייאין כרגע עדיפה עליהם ומחזיקה בשחקן מוביל טוב משלה, וגם אם להגנה יש חשיבות בשלבים מתקדמים של העונה, ההתקפה של הקבוצה לא מספיק טובה בשביל להתקדם לפלייאוף בעיניי.
טל קינן: כמובן שבברלי הוא לא הפקטור המרכזי אבל הוא אכן הוסיף. לטעמי לונזו בול הרבה יותר חשוב לבולס מאיך שזה נראה לעין. הבולס היו רגילים לשחק עם שני גארדים שמסוגלים לשמור הרבה עמדות, ושבול נפצע לא היה להם את זה. פט בב מצליח להכינס למשבצת של לונזו לפחות באספקט ההגנתי. החמישייה של הבולס הכוללת את שלושת הגדולים, קארוסו ובברלי עם נט רייטינג של +14.3 ל-100 פוזשנים (שיחקה 206 דקות) ובכללי בברלי עם דפנסיב רייטינג של 112. הבולס השנה קבוצה לא יציבה אבל יש לי תחושה שהם יגיעו לפלייאוף דרך הפלייאין ויציקו קצת לסלטיקס או לבאקס.
מייקל ג'ורדן מוכר את גרעין השליטה בשארלוט.האם תקופתו כבעלים של הקבוצה תיחשב ככשלון? איך זה משפיע על המורשת שלו?
טל קינן: אין קשר בין ג'ורדן הבעלים לג'ורדן השחקן. זה כמו שהתקופה של בירד, מג'יק ותומאס כמאמנים לא השפיעה על המורשת שלהם כשחקנים. מעבר לכך אני חושב שהכישלון הכי גדול של ההורנטס בתקופת ג'ורדן הוא הדראפט. מייקל הוא אחד שיש לו דעה אך לרוב לא ידע לשים את האצבע על השחקנים הנכונים וההורנטס שנה אחר שנה פישלו בבחירות שלהם. זכור לי בעיקר המקרה של ג'ורדן בוחר במאליק מונק במקום להקשיב להנהלה שרצתה לבחור בדונבן מיטשל. דווקא בשנים האחרונות נדמה כי ההורנטס נמצאים בתהליך חיובי עם הבחירה בלאמלו בול כאשר סביבו צעירים מעניינים אבל כנראה שלג'ורדן נמאס והוא רוצה למקסם את הרווחים מהפרנצ'ייז.
אריק גנות: לא נעים, אבל כן, שארלוט היא אחד המועדונים הגרועים בליגה, ואי אפשר לנקות את הבעלים מכך. הם לא הצליחו לעבור סיבוב בפלייאוף אי פעם, השחקן הכי טוב שהיה להם הוא קמבה ווקר. הם אחראים על כמה מגדולי הכשלונות בדראפט עם אדם מוריסון, מייקל קיד גילכריסט ונואה וונלה ואיכשהו הצליחו לעשות טרייד על שג"א כדי להביא את מיילס ברידג'ס, שאולי לא יגמור בכלא. קשה להיות גרועים מכך.
על המורשת של ג'ורדן זה לא ישפיע. בכלל. ג'ורדן הוא השחקן הגדול ביותר אי פעם, לאף אחד לא אכפת איך הוא כבעלים.
מידן בורוכוב: מייקל ג׳ורדן כבעלים כשלון, נקודה, סוף פסוק.
היכולת של שארלוט להרים קבוצה תחרותית נחל כשלון חרוץ, פה ושם הופעות פלייאוף אבל כל ההתנהלות של הקבוצה לוקה בחסר. מינוי המאמנים, חוסר היכולת להצליח באופן עיקבי בלוטרי, חוסר הצלחה בטריידים והכי חמור – חוסר מעש בפגרות.(לא עשו כלום בקיץ)
שום דבר לא ישפיע על המורשת של מייקל, גם לא אליפות שביעית של לברון. הוא מותג הספורט הכי חזק מאז ומעולם. ילדים שלא ראו שניה ממנו מקבלים על בליינד את הנרטיב שהוא ה GOAT of GOATs
דני אייזיקוביץ': מבחינת כדורסל – כישלון מוחלט.
אבל כאשר מדברים על ניהול עסק, הוא עשה תשואה של פי 10 על הכסף שלו. וואלה, לא רע בכלל כאשר אתה מניח מיליון שקל, אז מה נאמר על זה שהוא הרוויח איזה מיליארד?
בקיצור, מבחינה עסקית עשה יופי של עסק.
מבחינת המורשת ? אולי די עם זה? מה הקשר בין מייקל ג'ורדן שחקן הכדורסל ומייקל ג'ורדן איש העסקים. שום קשר, ואם למישהו יש ספק, הוא עדיין בעיני רוב העולם נחשב בתור העז. אז מי אני שאעז לומר משהו אחר.
רותם אלרן: אין ספק שהתקופה של ג'ורדן בשארלוט תיחשב ככישלון ניהולי מוחלט – ב-13 עונות בהן הקבוצה בבעלותו היא הגיעה לפלייאוף פעמיים וניצחה רק ב-3 משחקים בו. אמנם מדובר במועדון משוק לא מושך במיוחד, אבל ראינו בשנים האחרונות מספיק קבוצות משווקים לא אידיאליים בונות תרבות של ממש דרך בחירות דראפט או יצירת אווירה נכונה במועדון. ג'ורדן לא עשה אף אחד מאלו, כשחלק גדול מבחירות הדראפט של שארלוט נחלו כישלון מוחלט והקבוצה אף פעם לא הצליחה להתרומם.
אני לא חושב שהתקופה שלו כבעלים של שארלוט פוגעת או תורמת למורשת שלו בשום צורה, ג'ורדן נמדד בעיקר כשחקן ואייקון, ואין סיבה להתחשב באופן בו ניהל קבוצה כחלק מהמורשת שלו.
בתחילת העונה נדמה היה שהעונה של פורטלנד דווקא בכיוון טוב. מה השתבש?
רותם אלרן: ב-48 המשחקים האחרונים פורטלנד הצליחה לנצח רק 16 פעמים, ואני מאמין שההידרדרות הזו מגיעה בעיקר משילוב של סגל צעיר ולא מספיק מנוסה, פציעות והגנה לא טובה. בתחילת העונה הקבוצה הצליחה להחזיק בזכות זה שההתקפה שלה מוקמה במקום השביעי בליגה, אבל מאז מספר שחקנים הספיקו להחסיר כמויות מכובדות של משחקים (סיימונס וגראנט החמיצו 12 מ-48 האחרונים, נורקיץ' 21) והקבוצה לא הצליחה לשמור על סגל יציב. בשילוב עם הרייטינג ההגנתי ה-27 בטיבו ב-NBA והתבססות על צעיר כמו סיימונס כשחקן שני (ירד מ-23.7 נקודות למשחק ב-28 המשחקים הראשונים של העונה ל-19.0 למשחק מאז), קבוצה כזו לא יכולה להצליח באופן רציף לאורך זמן והקריסה הזו הייתה רק מתבקשת.
טל קינן: מה שהשתבש זה בעיקר העובדה שהסגל של הבלייזרס לא מספיק טוב. סיימונס, על אף הכישרון, בעיקר סקורר שלא מסוגל לעשות הרבה מעבר לכך. הוא גרסה פחות טובה של מקולום שכבר הוכחה כציוות בעייתי ליד לילארד. גראנט אחלה שחקן אבל הוא לא יכול להיות האופציה שניה/שלישית של קבוצה עם שאיפות. שיידון שארפ מראה ניצוצות אך הוא עדיין צעיר ובוסרי. ג'וש הארט, שהיה שחקן הדבק של הקבוצה הזאת שעושה את הדברם הקטנים, נשלח בטרייד לניקס בדדליין ונורקיץ' פשוט לא שחקן רלוונטי יותר בליגה. הסגל של הבלייזרס חלש ואיני מופתע מכך שהם מפסידים. כמדומני רוב הפרשנים חזו להם מאבק על הפלייאין במקרה הטוב.
אריק גנות: כרגיל אצל פורטלנד, גם העונה ההגנה שם לא ממש קיימת. ההצטרפות של ג'רמי גראנט וגו'ש הארט היתה אמורה לתת לפחות משהו בכנפיים אבל גראנט נתן תפוקה בעיקר בהתקפה, ועם חסור היכולת של לילארד וסיימונס לשמור והמגבלות ההגנתיות של נורקיץ' נשאר הרבה שצריך לעשות בצד השני.
ואין שם מספיק. לילארד ענק, וסיימונס וגראנט נתנו הרבה, אבל אף אחד מהיתר לא הצליח לתת תרומה התקפית אמיתית. הארט איבד לגמרי את היד לשלוש. הספסל של הקבוצה כמעט ולא קיים, כאשר שיידון שארפ התחיל לתת משהו רק בסוף העונה. אף אחד מהצעירים לא פרץ, והויתור על הארט סימן ויתור על העונה בטרייד דדליין.
מידן בורוכוב: פורטלנד נראו בסדר בתחילת העונה ואפילו קיבלו בוסט רציני בריצה היפה של לילארד (במהלכה המטיר 70 נקודות על קבוצה חסרת ישע).
העסק בפורטלנד מתחיל לחזור על עצמו, ויתור על העונה 10 משחקים לסוף, הקפאה של לילארד, ונראה שאין שום תוכנית באופק. צ׳ונסי בילאפס על הכסא החם, יכול להיות שחוסר הנסיון בעוכרינו אבל אני חושב שהוא לא הבעיה.
בכללי, פציעות וחוסר יכולת לסחוב כוכבים סביב לילארד לא מטיבים עם הבלייזרס. החוזה האסטרונומי של לילארד אומר שלא יגיע שינוי בקרוב, פורטלנד תאלץ להסתפק באזורי הפלייאין
מקווה שיהיה להם מזל בלוטרי, רק שלא יגמר שוב עם בואי ואודן.
דני אייזיקוביץ': הקטע הזה שנמצא בין הכדור הכתום לרשת.
אני רוצה לומר שהטרייד על הארט היה טעות, אבל גם לפניו פורטלנד לא הבריקה. אפשר גם לייחס חלק מהכשלון לפציעות כאשר אף אחד מהחמישייה לא ישלים אפילו 70 משחקים העונה. נורקיץ' עם 52 בלבד כרגע. אבל אם לומר את האמת, לי הם פשוט נראים קבוצה מפוצצת בכישרון אבל מאוד לא מאומנת.
לילארד פירק העונה 32 נקודות, סימונס 21, גראנט 20.5, אלו מספרים של טריו מוביל. אבל כקבוצה הם מדורגים 27 בריבאונד (כולל), 24 בחטיפות, ו-23 באסיסטים. זה בעיני מצביע על קבוצה מאוד לא מאומנת.
כלומר, כשרון יש אבל הביצוע הקבוצתי היה חסר.
