המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו: אריק גנות, רותם גלנטי, דרור האס והאורחים המיוחדים: מידן בורוכוב מפוסט אפ ואורן לוי.
מיאמי בשוויון משחקים עם המקום הראשון במזרח, לא מעט בזכות החתמות פרי אייג'נטס מבריקות. כמה הן ישפיעו בהמשך העונה ולאן ההיט יכולים להגיע?
מידן בורוכוב: בנימה אישית אני חושב שמיאמי היא הקבוצה הכי טובה במזרח. הם סבלו מפציעות, קורונה וכו׳. ספולסטרה מוכיח שוב שהוא המאמן הטוב ביותר בליגה. בבועה של 2020 מיאמי היממה את חובבי הכדורסל כשהייתה רחוקה 2 משחקים בלבד מאליפות. התוספות של לאורי ופי ג׳יי פאקר הבלתי נלאה נותנות למיאמי את מה שהיה חסר לה. באטלר ואדביו קילרים. התוספת של הירו מהספסל קטלנית. התפקוד של שחקני סוף הסגל יספק למיאמי דלק לקראת הפלייאוף.
לדעתי מיאמי תגיע לגמר המזרח מול מילווקי והמנצחת בסדרה תהיה אלופה.
אריק גנות: נתחיל מהסוף – למיאמי יש צ'אנס אמיתי לאליפות העונה. באטלר ובאם, כשהם משחקים, לא טובים פחות מהצמד הנהדר שהוביל את ההיט לגמר הליגה בבועה. לאורי הוא תוספת מצוינת בשני צידי המגרש. טיילר הירו, שנסוג בעונת הסופומור שלו, חזר למסלול ונותן תצוגות שלא היו מביישות את ג'ינובילי. ומאזן של 16-7 ב-23 המשחקים האחרונים, רובם בלי באם וחלקם בלי באטלר, רק מדגישים את היכולת של הקבוצה הזו. יש ניסיון פלייאוף, יש מאמן מהשורה הראשונה – אין סיבה שלא יתמודדו על אליפות.
היכולת המופלאה של שטרוס, וינסנט, יורצבן ומרטין תהיה מפתח במסע למקום הראשון במזרח. בפלייאוף עצמו סביר להניח שהם פחות ישפיעו.
אורן לוי: במהלך העונה ההתנהלות של ההיט בקצה הסגל (ועכשיו גם מרכז הסגל…) ממש נותנת להם יתרון. הם מסוגלים להתמודד עם היעדרויות טוב יותר מאחרות. מיאמי היא סוג של בית חרושת לשחקני רוטציה. בפלייאוף היתרון הזה נשחק טיפה, כי הרמות הגבוהות ביותר של המשחק מוכרעות על ידי השחקנים הטובים ביותר. מה שכן, מיאמי יכולה להחזיק את הראש מעל המים, ואפילו מעבר לזה, מסתבר, עד שהסגל שלה יתמלא לקראת המאני טיים. וזה ביג דיל.
רותם גלנטי: בפתיחת העונה אמרנו על מיאמי שהיא שהיא קבוצה קצרה, חמישיה + הירו. אז ספולסטרה וריילי הוכיחו לנו שהם מבינים דבר או שניים בכדורסל ושלפו שפנים בזה אחר זה, כאשר הם משתמשים נכון ומנצלים את היתרונות היחיסיים של שחקנים מוגבלים, בעוד לאורי (מרים ה״רצפה״ הלאומי), והירו בעונה פנטסטית מנצחים על התזמורת בהעדרם של באטלר ובאם.
בהתחשב בשוויוניות של העונה – מיאמי מועמדת ראויה לאליפות, יש לה את השחקנים ואת הניסיון הארגוני המתאימים.
ולהלן הכוכבית – בפודקאסט בשבוע שעבר שגיא הציג טיעון מעניין על נושא הפציעות והציע שאותה ״HEAT CULTURE״, אותה האינטנסיביות שבה הקבוצה משחקת היא שגורמת לשחקנים להיפצע – משהו שבהחלט יוכל לפגוע בסיכויים שלהם ללכת עד הסוף.
דרור האס: ישפיעו המון. אחרי הבועה אחד הדברים שהכי נמאסו עלי לשמוע זה "היט קולצ'ר", כי עם כל הכבוד, הם לא היחידים שדואגים שהשחקנים שלהם יהיו בכושר. אבל כן יש להם חלקת סקאוטינג מצויינת, ויש להם יחידת פיתוח שחקנים מצויינת לא פחות, שאחד התורמים לה אגב זה יודוניס האסלם. אמנם לא ברור למה הוא צריך להישאר שחקן בשביל זה ולא יכול להיות עוזר מאמן ולעשות אותו דבר… ההיט מגלים ומפתחים שחקנים בצורה מצויינת וזה יעזור להם מאוד בהמשך. בין אם המשך מתכוון להמשך העונה, ובין אם המשך זה שנים קדימה.
אטלנטה ממשיכה להדרדר ונראית כרגע רחוקה מהפלייאוף. מה הסיבות והאם הם יכולים לחזור לרלוונטיות?
דרור האס: בפודקאסט השבוע דיברנו על הבעיות של אטלנטה העונה שהסתכם בפציעות ובעיקר ההגנה, בנוסף גם טריי יאנג שבתחילת העונה אמר שהעונה הרגילה משעממת אותו וכנראה "רוח המפקד" חלחלה גם הלאה. מאז ההוקס ברצף קטן של 3 נצחונות, (מילווקי, מינסוטה ומיאמי. מנצחים רק קבוצות באות מ'?) ויתכן שהצליחו בינתיים למצוא את הפתרונות בעצמם. הם גם רק משחק וחצי מהקבוצה לפניהם (הניקס) ושני משחקים בלבד מהמקום ה-8. חלק מהקבוצות הם יכולים לעבור עם קצת מאמץ. אני צופה שיעשו עוד כמה טריידים שיעזרו להם להשתפר.
מידן בורוכוב: בעונה שעברה ההוקס נראו רע מאוד עד להחלפת המאמן. נייט מק׳מילן השיג 70 אחוזי הצלחה ובפלייאוף סדרות מול הניקס ופילי שמפשלות באופן קבוע סיפקו עונה שלא מעידה על הכלל.
זה מדהים אבל ההוקס במקום ה 2 באופניסב רייטינג, אבל … 29 בדיפנסיב רייטינג.
לא הייתי סותם את הגולל על העונה של ההוקס, הם יהיו פעילים בטרייד דד-ללין. ינסו לשפר את ההגנה ולאפשר לטריי יאנג קבוצה לרוץ איתה (קולינס, גאלינרי, קפלה לדעתי כולם על המדף)
בכל אופן אטלנטה לא תסיים מעבר למקום ה-6.
אריק גנות: המפתח הראשון ליכולת הרעה של אטלנטה הוא ההגנה. ההוקס הפכו מקבוצת הגנה בינונית מינוס בעונה שעברה לקטסטרופה העונה, כשהם מדורגים במקומות האחרונים בליגה באחוזי שדה, אחוזי 3 ודירוג הגנתי.
חלק גדול מהירידה ניתן לייחס לקלינט קאפלה. רבים מההפסדים של אטלנטה הגיעו כאשר היה מוגבל כשהתאושש מניתוח בתחילת העונה, בפרוטוקול קורונה ופצוע אחר כך. גם החסרון של האנטר היה משמעותי מאוד הגנתית, וההוקס נראים טוב יותר מאז שחזר.
ההוקס רחוקים כרגע 3 משחקים מהפליי אין – פער אפשרי אבל לא קטן. חצי עונה בריאה יכולה להביא אותם לשם. גם טרייד – והשם של קולינס מוזכר כבר זמן רב – יכול לעזור.
אורן לוי: אני רחוק מלהיות מומחה לגבי אטלנטה העונה. המספרים מראים שהתלות ההתקפית בטריי יאנג (שמצידו ממשיך להפציץ) ממש גדולה מדי, גם באשמתו. בכלל, נראה שיש הרבה מאבקי אגו שם. העזיבה של קאם רדיש אמורה להועיל, גם ברמה המקצועית, וגם כדי להרגיע קצת את הרוחות האלה. התחושה היא שהם קיבלו את כל האפקטים השליליים של הצלחה מוקדמת מהצפוי, בלי שום אפקט חיובי. במקום לדרוס ולהמשיך מאותה נקודה הם כאילו ציפו להעביר משחקים בקרוז קונטרול. ככלל, הליגה הזו לא מתגמלת התנהגות כזו. לא ראיתי את אטלנטה כקונטנדנרית בעבר, ואני לא רואה אותה ככזו עכשיו או בעתיד הקרוב. לא עם הסגל הזה.
רותם גלנטי: יש משהו לא ברור, ספק מעצבן כשמסתכלים על המשחקים של אטלנטה. האינטנסיביות ההגנתית של השחקנים לא קרובה לאינטנסיביות ההתקפית שלהם, וזה כמובן מתבטא במספרים:
אטלנטה מדורגת שלישית מהסוף בדירוג הגנתי וסופגת 113.9 נקודות ל-100 פוזשנים. לצורך השוואה, בעונה שעברה היא דורגה במקום ה-18 (112.1 ל-100) ה״מתקבל״ יותר, ביחס לקבוצה שהגיעה לגמר המזרח. וכשמחברים לזה את העובדה שכמות הנקודות בליגה ירדה העונה – המספר הזה מהדהד עוד יותר.
בעונה שעברה ראינו את אטלנטה משנה ממונטום בחצי השני של העונה לאחר החלפת המאמנים, מה שמחזק את הטענה שהבעיה שלהם היא מנטאלית, מכיוון שהשנה מקמילן, שאיתו הצליחו בשנה שעברה, נשאר.
בשביל שינוי – צריכים לרצות יותר!
עברנו את חצי העונה, מי ה-MVP, השחקן השישי ושחקן ההגנה עד עכשיו?
רותם גלנטי: נתחיל מזה שקשה מאוד לבחור! אין מועמדים בולטים לרוב הקטגוריות
MVP – כרגע מבחינתי זה יוקיץ, שנותן עונה עוד יותר מדהימה מהקודמת, ומזכיר לנו לילה אחרי לילה למה הוא ה-MVP המכהן (צמודים מאחוריו, אמביד ויאניס בסדר הזה)
השחקן השישי – הירו, שהעלה דרמטית את כמות הנקודות שהוא מספק בהעדרם של שני הכוכבים הגדולים של הקבוצה. אפשר להתווכח על האם הוא שחקן שישי (פתח לא מעט בגלל הפציעות שהזכרנו קודם), בעיני כן.
שחקן ההגנה – דריימונד. בעיני ההבדל בינו לבין השאר הוא שמעבר להגנה האישית הורסטילית והמצוינת שלו, הוא מנהל את ההגנה ברמה הקבוצתית בצורה מופתית, מה ששאר המועמדים לא עושים באותה רמה.
דרור האס: השנה התשובה לשאלה "מי ה-MVP שלך?" משתנה משבוע לשבוע, ולעיתים מיום ליום. אתמול היה קרי, היום יוקיץ' ומחר…? מי יודע? אולי יאניס? (למה לא בעצם? או מוראנט?) זה חלק מכך שזו עונה ממש נפלאה ומהנה שהתשובה לא חקוקה בסלע כבר מאמצע העונה.
השחקן השישי – פה זה דווקא כן חקוק בסלע לדעתי, וזה טיילר הירו. חזר אחרי עונה מאכזבת ועוזר למיאמי להישאר מעל המים גם כשהכוכבים בילו את רוב העונה עד כה באזרחי.
שחקן ההגנה – יש לי הרבה מה להגיד על הגנה אבל אסתפק בלציין שהאימפקט ההגנתי הכי גדול העונה הוא של דריימונד גרין ורודי גובר. הולך עם הורסטיליות של גרין.
מידן בורוכוב: היה הייפ כל כך אדיר סביב כל כך הרבה שחקנים לגביי ה MVP. בעיקר קארי שלדעתי בקושי חמישי בדירוג.
אני הולך עם יוקיץ׳ שמושך את דנבר הפצועה למקום בפלייאוף, למה קארי חמישי? אמביד,לברון,יאניס ודוראנט לפניו .
השחקן השישי – טיילר הירו ללא צל של ספק, הבחירה הכי קלה בכל הקטגורית.
שחקן ההגנה – רודי גובר, הוא מציג עונה מדהימה. הפתיע אותי שהוא הוביל את הליגה ב-WS.
אריק גנות: MVP – קרי בעונה מטורפת, יאניס ודוראנט עושים את מה שיאניס ודוראנט עושים, אמביד עושה דברים מדהימים אבל ה-MVP שלי הולך לניקולה יוקיץ'. בלי אף שחקן שהיה פותח בחמישיה ברוב הקבוצות האחרות, הוא לוקח את דנבר לפלייאוף בתצוגה אדירה.
שישי -טיילר הירו. בגדול הייתי רוצה לתת לספסל של ממפיס אבל צריך לבחור פה שחקן אחד, ואין אף שחקן שישי אחר עם אימפקט גדול כל כך.
שחקן ההגנה – גם פה המועמדים הרגילים עושים את שלהם, כשיאניס הוא העוגן ההגנתי של מילווקי וגובר הזכיר לכולם מה קורה ליוטה כשהוא חסר, אבל הבחירה שלי היא דריימונד גרין, שמוביל את ההגנה הטובה בליגה בפער.
אורן לוי: המירוץ לשחקן המצטיין ממש טוב העונה. כרגע ניקולה יוקיץ' ראשון אצלי ויאניס אדטוקומבו דולק בעקבותיו. סטפן קרי קצת דעך, ואולי אני משקלל מראש את הפציעה של דוראנט, אבל שניהם גם במיקס. אני מאוד מחזיק ממה שיוקיץ' עושה העונה עם קבוצת המילואים ב' של דנבר. תואר השחקן השישי חייב ללכת העונה לטיילר הירו, הוא כבר אצלו בכיס. שחקן ההגנה שלי הוא דריימונד גרין, ושוב יאניס במקום השני, אבל זה די צמוד. גולדן סטייט נראים מדהים בצד הזה של המגרש ואני חושב שלגרין יש אפקט חינוכי גם על האחרים, והוא לא רק שחקן הגנה מדהים בעצמו.
ומי המאמן , השחקן המשתפר, והמנג'ר של חצי העונה?
אורן לוי: המאמן שלי זה ג'יי.בי ביקרסטאף, אבל גם בחירה בטיילר ג'נקינס לא תכעיס אותי. התחרות על השחקן המשתפר היא בין מיילס ברידג'ס, דריוס גארלנד וקייל קוזמה לדעתי. אני עם ברידג'ס בינתיים, אבל הוא מאבד גובה. מנג'ר, אם יורשה לי לצקצק, זה לא בדיוק תואר לחצי עונה. הנהלות מתכננות לטווח ארוך יותר, אז הן קוצרות עכשיו פירות של מה שנשתל בעונות קודמות. ארתורס קרנישובאס עשה עבודה מדהימה בשיקגו, והביא את דמאר דרוזן בניגוד לדעת הקהל (שכללה אותי, אז מה אני יודע). אני איתו. גם גולדן סטייט ו-וושינגטון בנו אחלה. ואולי שווה גם לתת קרדיט למיאמי אם הדיבור הוא על חצי עונה.
רותם גלנטי: משתפר – התלבטתי המון בין דז׳ונטה מארי לג׳ארט אלן. בסוף הלכתי עם מארי שמפלרטט עם טריפל דאבל עונתי והעלה את כל המספרים שלו (נק, ריב, אס, מוביל את הליגה בחטיפות)! תענוג לראות את השחקן הזה.
מאמן – סטיב קר, אהבתי מאוד את הציטוט שלו על ״culture״ במהלך העונה – ידע בדיוק איך הוא רוצה שהקבוצה שלו תשחק והמשיך לעשות את זה גם כשלא היה פשוט, היום הוא קוצר את הפירות. לא רחוק מאחור – בילי דונובן.
GM – קרנישובס. השינוי הדרמטי שהוא עשה בשיקאגו בקיץ מדבר בעד עצמו. בטח אחרי הביקורות שספג, הוא צוחק (חצי) אחרון. לא רחוק מאחור – בוב מאיירס.
דרור האס: אחרי פודקאסט הפרסים אריק ספרן התרעם כהרגלו בקודש על הזנחת נציגי פניקס כמעט לחלוטין מהדיון, וגרם לי לחשוב על כך שחלק מהפרסים, למשל המאמן, ניתנים כפרס ניחומים לא לטוב ביותר, אלא דווקא למי שלא ציפינו ממנו להיות טוב למה ביקרסטאף כן ומונטי וויליאמס לא? למרות שוויליאמס שנה שברה היה מועמד בולט? בדיוק. אז אלך עם ספולסטרה ממיאמי (הצלחה למרות פציעות) דונובן, קר, ג'נקינס, ביקרסטאף ומונטי נושפים מאחור.
משתפר – הירו והארל היו טובים לפני שנתיים, מאכזבים שנה שעברה ושוב טובים השנה.זה בהחלט נגדם. מיילס ברידג'ס היה ראוי בתחילת העונה ודעך. אני הולך עם ג'ה מוראנט.
מנג'ר – קרנישובאס כמובן!
מידן בורוכוב: מאמן העונה עד כה, אני הולך עם מונטי ווילאמס. אני תמיד אעדיף עקביות על הצלחה חד פעמית.
השחקן המשתפר- רציתי ללכת עם ביין מהגריזליס אבל אני חושב שמיילס ברידג׳ס ראוי לתואר. הוא פתח את העונה בצורה חלומית, נרגע קצת אבל הקפיצה שלו מרשימה השנה.
המנג׳ר- ארתורס קארישובס מהבולס, הימור מעולה עם דרוזן. החתמה מעולה של קארוסו. אורך רוח עם דנובן, ההחתמה של לונזו בול. ולמרות פציעות הם נראים בתמונות הטופ 4 במזרח.
אריק גנות: מאמן – קשה לבחור. דונובן עשה דברים מדהימים בשיקגו, ספולסטרה הוציא מים מהסלע במיאמי, מונטי וויליאמס וקר מובילים את הליגה, אבל מי שעשה הכי הרבה הבדל הוא כנראה טיילר ג'נקינס. הגריזליס שלו הפכו מקבוצה צעירה עם פוטנציאל לסף קונטנדרית, ועל הכדורסל המתואם שלהם בשני צידי המגרש מגיע קרדיט.
משתפר – עם כל הקושי לבחור שחקן שנה שלישית, אי אפשר לא להעניק את התואר לג'ה. הקפיצה שהוא נתן פשוט יוצאת דופן, גם יחסת לשחקנים כמו דיז'ונטה, מיילס ברידג'ס או גרלאנד.
מנג'ר – התואר שלי הולך לצוות הניהול של הבולס, אוורסלי וקרנישובאס. הם לקחו סיכון כשהביאו את דרוזן, לונזו וקארוסו, ופגעו בול בכל מהלך.
הלייקרס במצב עגום למדי, ומג'יק אמר שלבעלים מגיע מאמץ גדול יותר, מה שהתפרש כביקורת ישירה נגד ה-GM פלינקה. דעתכם?
After being blown out by the Nuggets 133-96, we as @Lakers fans can accept being outplayed but we deserve more than a lack of effort and no sense of urgency. Owner @JeanieBuss, you deserve better.
— Earvin Magic Johnson (@MagicJohnson) January 16, 2022
אריק גנות: לא יודע לגבי מאמץ, לפחות בעיני שחקני הלייקרס עובדים קשה. אבל הם לא יכולים, וזה הרבה באשמת פלינקה.
החטא הקדמון הוא הטרייד שהביא את ווסטברוק לקבוצה. עם כל הכבוד, השנים שבהן ווסטברוק הזיז את המחט – לפחות לכיוון טוב – חלפו ואינן עוד. הוא נחשב לשחקן שהדרך היחידה להזיז אותו היא עבור חוזה גדול של שחקן אחר שכבר לא משחק טוב. פלינקה נתן עליו ארבעה שחקני הרכב לא רעים בכלל, גמר את העומק של הקבוצה, והביא בדיוק את ההיפך מה-3&D שלברון צריך. הניסיון להמר על שחקני מינימום שישלימו לא צלח, וגם לא ההחתמה של הורטון טאקר.
אורן לוי: בואו נסכים קולקטיבית לעשות מיוט על מג'יק, סבבה? מה הוא עשה כמנהל מקצועי שנותן לו סמכות לדבר בעניין? אם פלינקה יכול ללמוד משהו ממג'יק זה איך לא להתפטר, ואיך לא לעשות את העבודה שלו. כפרה על מג'יק ועל החיוך הכריזמטי שלו, מתי הוא אמר משהו שהיה גם נכון וגם לא מובן מאליו? יאללה בואו נדפדף. לא כל פוק צריך מאוורר.
רותם גלנטי: דעתי היא שצריך להפסיק להתעסק עם הלייקרס, לפחות עד שדייויס יחזור, עד אז – הם קבוצה ממוצעת שמסוקרת הרבה מעבר למה שמגיע לה, וזה רק פוגע בה. המיטב של השחקנים בלייקרס נכון לימים אלו – הוא לא מי יודע כמה (סלח לי לברון, השורה האחרונה לא נכתבה כלפיך).
פלינקה עשה מה שחשב שנכון לעשות בקיץ (עם כמה עצות מלברון – הפעם כן מבקר אותך), ועכשיו אין לו הרבה לאן לזוז (מי יקח את ווסטברוק?!).
זה לא ככ מעניין כלפי מי הביקורת הופנתה. כרגע קשה לראות אותם מגיעים רחוק, שלא לדבר על אליפות.
אני בעד לתת להם שקט תעשייתי, נחזור לדבר עליהם כשזה יהיה מעניין.
דרור האס: מצד אחד מג'יק ג'ונסון אחד המביכים בטוויטר, ברמת המשעשע לעקוב אחרי הניתוחים המפורטים שלו שלא אומרים כלום ושום דבר. והאמת שקצת מביך שמג'יק מביע יותר שמחה לאיד כלפי מצב הלייקרס מאוהד סלטיקס… מצד שני כרגיל, גם כאן מג'יק אומר את הדבר הנכון והמובן מאליו: רוב פלינקה נתן ללברון וסוכנו ריצ' פול, לעשות בלייקרס כבשלהם, והתוצאות לא מהממות בלשון המעטה. הלייקרס למשל עכשיו מחפשים טרייד עבור הורטון טאקר. זוכרים שעונה שעברה סירבו לשלוח אותו בתמורה ללאורי?
צריך להחליף את פלינקה במישהו שידע להציב גבולות ללברון ולהגיד לו לא. נכון, לברון עשוי לעזוב והקבוצה תתחיל להפסיד. אבל במה זה שונה מהמצב הנוכחי?
מידן בורוכוב: מאוד לא מצחיק. מג’יק האחרון שצריך לדבר או להעביר ביקורת. הור היה אחד ה-GM הגרועים בהיסטוריה של הלייקרס.
לגביי לברון, סליחה פלינקה. הוא אשם ישיר במצב של הקבוצה, הטרייד עם ווסטבורק הוא כשלון קולוסאלי. אובדן של קארוסו, קוזמה ו-KCP ריסקה את הגנת הפרימטר של הלייקרס שעם כל הצרות הייתה מקום 1 בהגנה בשנה שעברה.
לבנות קבוצה על שחקן לא מאוזן וסגל של ליגת הותיקים.
לברון נותן עונה אדירה שיורדת לטימיון. אין שום קבוצה שתאסוף את ווסטברוק ועד שדיוויס יחזור יהיה מאוחר מידיי.
