המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ עם השאלות הבוערות והפעם עם מידן בורוכוב, סער ברעם, אריק גנות, ספי קיני ואורח מיוחד: אור עמית מהעמוד Insignifistats
מי ההחתמות הטובות של הפרי איינג׳נסי?
אור עמית: מיאמי עשתה עבודה טובה. רובינסון במחיר סביר זו העוגה, הצירוף של טאקר, דדמון וכמובן לאורי היו הקצפת. דיפו על מינימום זה כבר הדובדבן.
ברוקלין עשו מהלכים טובים – השאירו את בראון וצירפו את פאטי. יש להם אפשרויות להתחזק גם בהמשך עם ה-TE מהטרייד של דינווידי והחוזה הנגמר של די.ג'יי. מבאס לאבד את גרין (ג'יימס ג'ונסון אחלה אבל זו רמה אחרת) אבל סה"כ הם יכולים לצאת מרוצים.
ואני מודע לזה שאני לא אובייקטיבי, אבל לניקס יש אחלה פגרה עד עכשיו. שומרים על מרווח תמרון בעוד שנתיים ושלוש. שמרו על החלקים שת'יבס רצה וקמבה יכול להיות אחלה גניבה בשביל 8 מיליון לשנה.
סער ברעם: דניס שרודר, עוד לפני שהוא מוחתם. עשה נרלנס נואל, שזה לחכות ולראות הצעות ובסופו של דבר להישאר בלי כלום. טיפשי לטעמי. חצי מההחתמות של הלייקרס עונות על ההגדרה 'ההחתמות הטובות של הפרי אייג'נסי' כל עוד אנחנו מסתמכים על היכולת שלהם מהעבר. מי שמגיע לאל.איי לא משחזר את היכולת מהעבר בדרך כלל, כולל לברון ו-AD. עוד החתמות טובות הם CP3 שמגיע לסאנס על חוזה מוגזם – אבל היכולת שלו לא מושתתת על האתלטיות שלו. פאטי מילס בברוקלין הוא גם החתמה מצוינת. הוא אנרגטי, מביא דברים חדשים מהספסל, ויכול לשאת סגל בינוני לניצחונות. הוא הבנאדם שהייתי לוקח לסגל חסר מעוף כמו הספסל של ברוקלין.
מידן בורוכוב: אני רוצה להתמקד דווקא החתמות לא הכי מפוצצות. ג׳אבל מגי לסאנס זאת החתמה מעולה. בעיקר בגלל שבדקות ללא אייטון הם נראו נוראי.
מאליק מונק וקנדריק נאן ללייקרס, לא מבין מה המוטביציה שלהם בגיל שלהם לוותר על כסף כל כך גדול ולחתום בכסף קטן בקונטנדרית.
ג׳ף גרין לדנבר, מוסיפים וטרן על חוזה לא גבוה.
פי ג׳יי טאקר למיאמי, שדרוג ושיחקו לקבוצה שצריכה כל גרם של קשיחות.
לפעמים לא צריך לזרוק מאות מיליונים ואת העתיד של המועדון בשביל שחקן אחד אלא להוסיף חתיכות קטנות לפאזל.
ספי קיני: מייק קונלי – 3 שנים, 68.5 מיליון. הרכז הוותיק חוזר ליוטה שנה אחרי שהיה חלק מקבוצה עם המאזן הטוב בליגה ב-20 וקצת מיליון לשנה, הנחה משמעותית מוותיקים כמו כריס פול וקייל לאורי.
קמבה ווקר- שנתיים, 16 מיליון. קצת רמאות אבל לקבל שחקן במעמדו של קמבה, גם עם הפציעות והירידה בכושר ב-8 מיליון דולר לשנה זו מציאה.
פאטי מילס -שנתיים, 12 מיליון. שחקן עם ניסיון פלייאוף שיכול להגן, לצלוף משלוש ולהריץ את ההתקפה מהספסל ב-6 מיליון דולר לשנה? העשירים רק מתעשרים בברוקלין.
אריק גנות: כריס פול בפיניקס. יש שיטענו שהחוזה שלו גדול מדי וארוך מדי, אבל אסור היה לסאנס לפרק את הקבוצה הנהדרת שלא היתה רחוקה מאליפות.
ג'ון קולינס באטלנטה – חוזה ממש סביר יחסית ליכולת שלו, שעם עליה הגיונית שתקרת השכר וביכולת שלו עם השנים יכולה להפוך לסטיל של ממש.
ספסנר דינווידי בוושינגטון – חוזה סביר ולא ארוך מדי עבור שחקן שכבר לקח קבוצה לפלייאוף עם הרבה פחות עזרה מאשר ברדלי ביל.
קמרון פיין – השחקן שראינו בפלייאוף שווה יותר מ-7 מיליון לעונה. אולי הוא לא ימשיך ככה, אבל, כאמור, פיניקס היתה חייבת לשמור על הקבוצה שלה.
וטאקר במיאמי. ווינר גדול שישלים הגנה נהדרת.
מי החוזים הגרועים?
אריק גנות: דאנקן רובינסון כנראה לא שווה את הכסף הגדול. רובינסון לא ממש הצליח להשפיע על הסדרה מול הבאקס, וקשה להאמין שהיה מקבל את הכסף הזה מקבוצה אחרת.
יש סימן שאלה גדול סביב דאג מקדרמוט. זה לא איזה חוזה עצום, אבל בסופו של דבר מדובר בשחקן השמיני או התשיעי הרארכיה של הפייסרס כשהם בריאים, והם לא קבוצה כזו גדולה. הספרס מנסים להמר על אפסייד, אבל לא ברור שהוא קיים עבור שחקן בגיל 29 שמעולם לא היה יותר ממחליף.
החוזה של הורטון טאקר תמוה. גארד שלא מסוגל לקלוע שלשות או לנהל משחק לא שווה יותר מ-10 מיליון לעונה.
אור עמית: אם לשים בצד את הגליץ' במטריקס של רוטו שגרם לחצי עולם להאמין שקורקמאז הולך לקבל 54 לשלוש שנים אני לא רואה חוזים שהם גרועים במובהק. אפשר לתהות מה קליבלנד מנסים לעשות עם החוזה לג'ארט אלן ולא נראה לי שג'ימי באטלר יצדיק מקס 4 שנים קדימה, אבל באטלר תפור על ההיט קולצ'ר והם משדרים שהולכים אול אין בשלוש השנים הקרובות (ואולי גם אופציית קבוצה, כמו במקרה של CP3). אגב, לא חוזה שנחתם העונה אבל אני לא מבין מה לוושינגטון יש לעשות עם קוזמה והאצ'ימורה באותה הקבוצה. הם רצו לחתוך את ראס מהספרים, אבל יש להם חלקים מכמה פאזלים שונים עכשיו.
סער ברעם: ספנסר דינווידי הוא (אולי) העסקה הכי גרועה שברוקלין יכלה להרשות לעצמה. הביאו לו 20 לעונה אחרי פציעה פטאלית, ולמרות שרציתי אותו בדאלאס, הוא שווה הרבה יותר מ-2 בחירות דראפט סיבוב שני ועוד טרייד אקספשן. הוויזארדס עשו עסקה מצוינת. עוד נקודה מעניינת היא ג'ון קולינס. הוא יתפקד כעצם בגרון עבור ההוקס, אבל לא בטוח שהייתה אופציה טובה יותר. הוא לא קיבל את המקסימום כנראה משום קבוצה, ואם הוא יעבור על עבירת סמים – תהיה להוקס בעיה רצינית, שהוכיחו שיש להם משהו טוב ביד. הם לא יגיעו לגמר ה-NBA בעונה הבאה וכולנו יודעים את זה.
מידן בורוכוב: אני אולי הולך לצאת מגה-דביל, אני חושב שבראייה של זמן לתת 120 מיליון דולר לכריס פול ל 4 שנים זה קצת אובר-פייד. מה גם שהסאנס נראתה טוב מול הלייקרס והקליפרס בלעדיו.
20 מיליון לדני גרין? אני לא הייתי משקיע כזה סכום בבחור שהקליעה שלו פחות יציבה מהוריאנט ההודי.
32 ל-3 עונות לטקאר זה חוזה שמגיע מפניקה של הלייקרס, את הכסף הזה הייתי מחלק/משקיע באלכס קארוזו.
יוטה זה שוק קטן אבל לתת 72.5 למייק קונלי הפציע זה נראה לי טו מאץ. אפשר היה להמר על גארד צעיר והיו לא מעט כאלה במחירים יותר נוחים.
ספי קיני: דמאר דרוזן – 3 שנים, 85 מיליון. מה לעזאזל חשבו שם בשיקגו כשהחליטו לשלם לדרוזן 14 מיליון לעונה יותר ממה שכל קבוצה אחרת (שהיא לא אוקלהומה סיטי) יכלה להציע לו?
דוונטה גראהאם- 4 שנים, 47 מיליון. זה בסדר שהפליקנס לא חשבו שלונזו הוא הפיתרון, אבל גם לא רכז שמבוגר ממנו בשלוש שנים, קולע 37% מהשדה ולא מסוגל להגן הוא מי שיגרום לזאיון להשאר.
מיאמי הייתה מאוד אקטיבית הקיץ, מה התקרה שלהם?
ספי קיני: מיאמי בהחלט השתפרה ותהיה לדעתי טובה יותר בפלייאוף מבעונה הרגילה, אבל אלא אם כן טיילר הירו ימצא שוב את כושר הקליעה מהבועה, לאורי ורובינסון הם קלעי השלוש האמינים היחידים בקבוצה. למיאמי יש הרבה לוחמים עם ניסיון פלייאוף והתוספת של טאקר הופכת אותם לאחת הקבוצות היחידות שיכולות להגן על הביג3 של ברוקלין. אבל זו קבוצה רדודה שצריכה עוד כמה מציאות על חוזה מינימום ממערך הסקאוטינג שלה כדי לשרוד 82 משחקים. איך לאורי, באטלר והיסטוריית הפציעות המכובדת שלהם יעברו את העונה? לא בטוח שלהיט יש מספיק כוח התקפי כדי לשרוד העדרות של אחד מהם, או כדי לנצח את ברוקלין או מילווקי.
אריק גנות: אחרי הבועה, מיאמי נראו כמו קבוצה שאמורה להיות קונטנדרית. הם דורגו במקום השיבעי בסיכויים לאליפות ב-20-21, ורבים חשבו שזה דירוג נמוך מדי. זה הסתבר כלא נכון – עונה קשה של פציעות ומחלות, הירו הלך אחורה במקום קדימה ובסופו של דבר הקבוצה היתה הרבה פחות טובה.
מיאמי התחזקה בכל המקומות הנכונים. לאורי רכז בטופ של הליגה, טאקר טוב מאוד ואולדיפו יכול להשלים חמישיית הגנה אדירה אם איכשהו יצליח להבריא. עקרונית ההיט לא נופלים ברמת הכישרון מאף קבוצה, מחוברים ומנוסים, ואמורים להתמודד על אליפות.
אור עמית: העונה האחרונה הוכיחה לנו שהליגה כרגע פתוחה לגמרי. עידן 'לברון בפיינלז' כברירת מחדל הסתיים והמזרח – לפחות עד שהנטס יוכיחו אחרת – פתוח לגמרי. האם ריאלית מיאמי בהכרח טובה יותר ממילווקי או מברוקלין? לא. אין להם שחקן ברמה של יאניס או דוראנט או הארדן. מצד שני למיאמי אין שחקן ברמה של יאניס, דוראנט או הארדן ולכן הם תלויים פחות בשחקן אחד בודד ויותר בנויים כקבוצה לרוחב. כמו שכתבתי בשאלה הקודמת מיאמי הולכים אול אין על שלוש השנים הקרובות. זה לא מבטיח להם אליפות אבל לפחות לפי המצב כרגע – הן אחת מהטופ ארבע במזרח וכמו שאטלנטה יכולה לספר – לפעמים גם הגדולות יותר נופלות.
סער ברעם: נמוכה. מי שיגיד לי שיש להם יוצר ברמה הגבוהה, עם כל הכבוד לג'ימי באטלר, טועה. לאורי לא יוצר לעצמו ברמה גבוהה, אדביו רחוק מזה שנות אור למרות שהוא העוגן ההגנתי של ארה"ב, ובאטלר פשוט לא קלעי מספיק טוב בשביל להיות כזה. דאנקן רובינסון הוא MORE OF THE SAME וסתם 18 מיליון בשכר. הוא שחקן מעולה ויהלום שעוד צריך קצת ליטוש אבל הוא לא יגיע הרבה יותר גבוה ממה שהוא נמצא כרגע, שזה איום הקליעה הגדול ביותר במיאמי. התקרה שלהם זה גמר מזרח ואני לארג' אחושילינג. אני לא הייתי נותן להם קרדיט ענק. ברוקלין או מילווקי יגיעו לגמר.
מידן בורוכוב: מיאמי עשתה כל מה שהיא יכולה על מנת ללכת הכי רחוק בטווח הכי קצר. מצד שני האם לאורי מספיק טוב בכדי לספק יכולת שתספיק לקבוצה גם ביוני?
למיאמי יש את באטלר ואדביו. זה צמד שביום טוב יכול לספק לך שלווה ב 2 צידי המגרש. רובינסון והירו זה כח אש קטלני, מוריס וטאקר זה 2 הערסים שלא יהססו לדפוק לך כסא פלסטיק בראש.
המזרח חזק, אני לא חושב שמיאמי תעבור את הבאקס או את הנטס בסדרה. חצי גמר עד גמר קונפרנס. יהיה קשה עד בלתי אפשרי לשחזר את הגמר של 2020.
הלייקרס איבדה את רוב הסגל בעבור ווסטברוק, הימור מסוכן של פלינקה?
מידן בורוכוב: אני לא חושב שהיה קונצנזוס (שלילי) כזה לגביי טרייד. אפשר להבין את ההימור של פלינקה אבל מצד שני הוא שוב הצליח לעשות החתמות נהדרות. פלינקה מבין שהוא צריך לעשות כל שביכולתו לרצות את לברון. הרווח בווסטבורק יכול להיות בתרומה שלו לדקות המנוחה של לברון, ולעזור בריבאונד לדייוויס העצלן. פלינקה שיפר את הלייקרס בפגרה הקודמת ולצערו דיוויס ולברון היו פצועים בשליש האחרון של העונה.
אם הייתי צריך לקחת GM מהליגה לשולחנות הרולטה, הייתי בוחר בפלניקה ללא ספק. הבן אדם יודע להמר.
ספי קיני: הלייקרס איבדו את שחקני הכנף והמגנים המשמעותיים ביותר שלהם בשביל שחקן שחייב את הכדור ביד, לא קולע ביעילות ולא שומר. פלינקה עשה עבודה יפה מאוד בלמלא את הסגל בשחקנים על חוזי מינימום שאמורים לחפות על החוסר בקליעה והגנה של ראס, עדיין חסרים שם מגנים ברמה של קולדוול פופ וקארוסו (והסליחה עם מה שנשאר מטרוור אריזה) אבל כל עוד לברון ודייויס יגיעו לפלייאוף בכושר הלייקרס עדיין מועמדים חזקים לאליפות.
אריק גנות: מסוכן מאוד. לברון צריך מסביבו ריווח, הגנה, קליעה, שחקנים שמוכנים לחיות ממה שהוא נותן להם – כל מה שווסטברוק הוא לא. לברון הולך להשתגע משלשות שלא ייכנסו, מפוזשנים שילכו להירו בול לא יעיל של ראסל, מאיבודים לא מחויבי המציאות – כל זה כשבקבוצה כבר משחקים שניים מהשחקים היעילים ביותר בליגה כשהם בריאים.
הלייקרס מהמרים על כך שיצליחו להביא את הרול פליירס הנכונים בחוזי מינימום, ועד עכשיו הצליחו לא רע עם נאן, אריזה, בייזמור, מונק וכרמלו. מצד שני – האם אפשר לסמוך על מישהו מהחבורה הזו לקחת שלשה מכרעת מול הגנה טובה? סביר להניח שלא.
אור עמית: שוב 'אול אין'. הלייקרס דוחפים את כל הצ'יפים על העונה הקרובה. זה מתבטא בגילאים של השחקנים – ארבעה מחמישה שחקנים שנבחרו ב2004 או לפני ישחקו העונה בלייקרס – ובויתור על העומק עבור שחקני מינימום. אני לא חושב שראס שינה משמעותית את הרצפה או התקרה של הקבוצה. הוא אמור לתת ללברון יותר אוויר לנשימה – שרודר לא ממש הצליח לעשות את זה בעונה הקודמת – אבל הלייקרס כבר היו מושקעים בטווח המיידי בלי רזרבות לעתיד והמחיר שהם שילמו לא מופקע (גם אם לוקחים בחשבון את קארוסו). אם אתם שואלים אם אני מעדיף את שרודר וקארוסו מול ראסל ואלינגטון ב-45 לעונה – התשובה היא האופציה השניה, ובקלות.
סער ברעם: לא. לדעתי אפילו, שמרן. מה היה להם לתת? כל השחקנים שהיו פצועים, שבורים וסיימו את ההגשמה המקצועית שלהם ואת השיא המקצועי. מונטרז לא היה פעיל בפלייאוף כמעט בכלל. קייל קוזמה הביך. KCP עוד היה החלק הסביר בטרייד הזה, אבל מי לא היה מוותר עליו כדי להביא את ראסל, מכונת מרצ'נדייז וכותרות משומנת? אני הייתי עושה את זה גם אם לא היה לי קלע אחד, וזה מה שפלינקה עשה. ווסטברוק מביא רצון ורעב אין סופי. ובואו לא נשכח נקודה חשובה: גם אם קבוצות מביאות ווטרנים או שחקני כדורסל, הם עדיין שחקני כדורסל מקצוענים כבר שנים. הם לא פראיירים ולא פח אשפה.
מי מהפרי איינג׳נט שטרם חתם הוא המפסיד הגדול של הקיץ עד כה?
סער ברעם: שרודר. פול מילסאפ. לו וויליאמס. אייברי בראדלי. נכון לכתיבת שורות אלה (חמישי אחה"צ) ארבעת אלה עדיין לא חתמו, והם מפסידים גדולים, כי יש להם הרבה מה לתרום לכל קבוצת פלייאוף שמכבדת את עצמה. הם שחקנים מצוינים בעלי איכויות בהתקפה, ויכולים להיות אופציה 3 ברוב החמישיות ב-NBA אם לא אופציה 2. לו וויל הוא השחקן שהפסיד הכי הרבה. הוא היה מוכן לחתום בקליפרס על חוזה מזעזע עבורו כי הוא אוהב את העיר. עכשיו, הוא צריך לחתום על חוזה עם צ'קים קצת יותר רציניים, והזמינות שלו לקבוצה ששואפת לאליפות קטן משמעותית. חבל לי עליו. הבנאדם היחיד שאהבתי בקליפרס, וגם הוא הלך.
מידן בורוכוב: יש לנו מנצח ובקלות, דניס – יצאת דביל- שרודר. הוא סירב ל 84 מיליון דולר ל-4 עונות מהלייקרס כשחיפש 100-120 ל-4 עונות. מי אתה חושב שאתה?!
בנוסף ולמרות שחתם על חוזה לעונה אחת בפילי, דראמונד יצא מגה פראייר, כנראה שערך השוק שלו התכווץ באופן פראי.
לא יודע מה חדש בגזרת לאורי מרקונן אבל כרגע הוא מסתמן כשחקן שהערך שלו ירד ככל שהזמן (והכסף) אוזל.
קוואי, בחייאת. מספיק לשחק אותה קשוח. תחתום כבר על הארכת חוזה עם הקליפרס. באלמר סבל מספיק.
ספי קיני: בשנה שעברה דניס שרודר סירב להארכת חוזה עם הלייקרס של 4 שנים ו-80 מיליון דולר, הקיץ נראה שהוא יגיד תודה כל עוד מישהו יציע לו יותר מהמינימום. רכז היא העמדה העמוקה ביותר בליגה והשוק התייבש מהר כשפול, קונלי ולאורי מובילים את הדרך. לשרודר אין שום אופציה ריאלית להיות רכז פותח ונראה שהוא יסיים כשחקן שישי על משכורת של מיד-לוול, לא תמיד להמר על עצמך זה הרעיון הנכון. דרישת שלום גם לאנדרה דראמונד שהפך משחקן על חוזה מקסימום לסנטר מחליף בעשירית המחיר.
אריק גנות: מבין השחקנים שעדיין לא חתמו, היחידים שבבירור מגיע להם חוזה רציני (מעל 5 מיליון לעונה) הם קוואי, מרקנן, שרודר, ורג'י גקסון. קוואי יקבל חוזה מקסימום בקבוצה שבה יבחר. ומרקנן אמור לקב הצעה רצינית משארלוט שלא ברור אם שיקגו תשווה, וגם הוזכר כמועמד למינסוטה בסיין אנד טרייד.
שרודר וג'קסון נמצאים בסיכון. הרכזים הבכירים כבר חתומים כולם, ולקבוצות שנשארו אין צורך בעוד אחד, או יכולת לשלם כסף גדול. שרודר איכזב בפלייאוף, ג'קסון הבריק, אבל שניהם עלולים למצוא את עצמם עם חוזה קטן ממה שהם באמת שווים.
אור עמית: חד משמעית דניס שרודר. הוא בנה על 30 מיליון באחת מקבוצות הגדולות (מבחינת שוק) – הלייקרס או הניקס – ופתאום הוא מוצא את עצמו במצב בלי יותר מדי אפשרויות מיקוח, כשלרוב הקבוצות התכווץ הקאפ ספייס וכשגם הניקס וגם הלייקרס הביאו שמות גדולים לעמדת הרכז. נכון לעכשיו הוא נתון לחסדי הלייקרס שיסכימו לעשות סיין אנד טרייד (אולי עם סקרמנטו וטורונטו – באדי הילד ללייקרס, שרודר ותוספות לראפטורס וסיאקם לקינגס?) להשאר עם הלייקרס בתנאים 'מרוככים' או לנסות למצוא קבוצה שתפנה עבורו מקום מתחת לתקרה.
