המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ עונה על השאלות הבוערות, והפעם: ולאדי קוגן, מידן בורוכוב, אריק גנות, תומר וקסמן ואורח מיוחד: ינון בר שירה מג'אמפבול!
"התקפה מנצחת משחקים, הגנה לוקחת אליפות" – מה ברוקלין צריכה לעשות כדי להפריך את המשפט הזה?
ולאדי קוגן: התשובה הקלה תהיה לקחת אליפות, אבל אפשר גם לא ללכת כל כך רחוק. לרוב גם קבוצות כוכבים לא לוקחות אליפות בעונה הראשונה שלהן, ולוקח זמן להתחבר ולסגור חורים לא צפויים. ברוקלין של העונה היא קבוצה מדהימה, עם שלל כלים בהתקפה, אבל כן גם הגנה לא מרשימה במיוחד. קיירי לא יהיה גארי פייטון, והארדן לא יהפוך לטוני אלן, ולכן אל לנו לצפות שבהגנה הנטס ינצצו. הדבר הכי חשוב שהנטס צריכים לקוות לו זה בריאות לשחקנים שלהם, כי בסגל מלא אין שום סיבה שהקבוצה הזו לא תעשה גמר. ושם כבר אלוהים גדול.
אריק גנות: להצליח בפלייאוף. ברוקלין בנתה קבוצת התקפה היסטורית, עם אופנסיב רייטינג בלתי הגיוני בעליל של 118 שרק השתפר כשהארדן הגיע לקבוצה. לקח להם זמן להתחבר, אבל כרגע הם עם 6-0 ולא נראה שדוראנט חסר. הארדן מסיים פחות ויוצר יותר, וכשיש את קיירי, האריס ודוראנט שמסיימים זה מעולה.
השאלה הגדולה היא מה יקרה בסדרה של כמה משחקים מול קבוצות כמו מילווקי או פילדלפיה. הנטס נראים כמו קבוצה שאמורה לקחת את המזרח, ולהגיע לפחות לסדרה שוויונית מול אלופת המערב, כשהם קולעים 120 נק' למשחק. אם זה יקרה אפשר יהיה לומר שהם מהשחקים כדורסל מנצח גם בלי הגנה רצינית.
ינון בר שירה: המודל הנכון לברוקלין הוא קליבלנד 2016, קבוצת התקפה היסטורית שהצליחה להגיע בפלייאוף להגנה בינונית. היכולת לעבור לסמול בול עם דוראנט גרין או ברוס בראון ב5 תקבע כמה זה אפשרי. דיאנדרה ג'ורדן כבר לא יכול להיות חלק מהגנת פלייאוף נורמלית.
המבחן הגדול יהיה מול קבוצות פיזיות כמו הסיקסרס או הלייקרס.
תומר וקסמן: לפני שני עשורים הביא מייק דיאנטוני (עוזר המאמן של סטיב נאש, מאמן הברוקלין נטס, ביחד עם אמרה ידידנו) לפיניקס את גישת ה- "התקפה ב-8 שניות או פחות". לתפיסתו המהפכנית (קונטנדרית במשך שנים ברצף, כולל כמה מחטפי שיפוט מהחשודים שנראו), ניתן להשיג יותר התקפה מקבוצות אחרות, פשוט על ידי משחק בקצב מהיר משמעותית. אותם אדריכלים נמצאים כאן, עם מכונות התקפה משומנות משמעותית יותר ממריון, ראג'ה בל וברבוסה. אם יש קבוצה שיכולה לקחת אליפות באמצעות "יותר התקפה", זו קבוצה שכוללת שלושה מהקלעים הכי טובים במילניום הזה: אירוינג, דוראנט והארדן. ויש להם כאמור את האנשים הנכונים במערכת האימון
מידן בורוכוב: זה נכון אבל בכל כלל יש יוצא מן הכלל, אם אני לא טועה זה נדיר למצוא אלופה שלא נמצאת בטופ 10 ההגנתי. אבל צריך לזכור שההתקפה של ברוקלין נדירה.
היכולת של הארדן והגישה שלו היא גיים צ׳יינג׳ר עבור הנטס. אנחנו ניתן ליריבה לקלוע 120 בתנאי שנקלע 121. אני מאמין שזה יכול לעבוד להם. גם בסגל הקיים יש שחקני הגנה טובים בקבוצה, זה עניין של גישה ואימון. נאש צריך לתת את הדגש על זה.
כרגע מה שצריך להדאיג יותר זה המצב הבריאותי של דוראנט.
אחרי חילופי המאמנים, מה נדרש כעת כדי שמינסוטה תצא מהתחתית?
מידן בורוכוב: אני בוש ונכלם שנתתי למינסוטה סיכוי להכנס לפליי אין בתחילת העונה.
משהו לא עובד שם וכנראה גם רקוב. בעוד אמביד הביא את עצמו לרמת MVP, אנתוני טאונס נשאר פרווה ובהכשרת הבד״צים השונים. דיאנג׳לו ראסל סיפק עונה אחת טובה מאוד וזהו.
החומר הקיים לא מספיק טוב, למרות בחירות דראפט גבוהות כלום לא מצליח להתחבר בקור של מינסוטה. לאור הממצאים הייתי מציע לפרק, אני בטוח שיהיו קופצות על טאונס ואולי גם על ראסל. לאינדי זה עבד, גם ל-OKC.
למחוק ולבנות מחדש.
ולאדי קוגן: הכשלון של מינסוטה לא קשור למאמן כזה או אחר. הסגל פשוט לא איכותי כדי להתמודד על פלייאוף במערב. ראסל וטאונס הם שחקנים נחמדים לפנטזי, אבל בחיים האמיתיים אלה לא מנהיגים שיסחפו אותך קדימה. יש דיבורים שהדראפט השנה יהיה איכותי, בטח לעומת הדראפט הקודם, אז אולי עוד בחירה גבוהה תיתן למינסוטה תקווה שינחת אצלה איזה זאיון משלה שיוציא אותה מהתהום שבו היא נמצאת. מהעונה הזאת כבר אין מה להציל.
אריק גנות: לא בטוח שיש דבר כזה.
מינסוטה עשתה לא מעט טעויות בבניית הקבוצה, כשויתרה על ההגנה של קובניגטון ולא השכילה לבנות תרבות שתשמור את באטלר מרוצה. וויגינס גילה את עצמו מחדש בגולדן סטייט, בעוד שראסל מוסיף לחוסר ההגנה שלו יעילות לא מדהימה והמון פציעות. אדוארדס מטביע נהדר אבל קולע רע, וטאונס לא מצליח להתאושש מהשילוב הקשה של מוות במשפחה, קורונה ופציעות נוספות.לכל זה מצטרפת ההשעיה של מאליק ביזלי אחרי עונה טובה.
בסופו של דבר למינסוטה יש סגל שלא מסוגל לשמור על כלום, תרבות בעייתית ומסרות של אי הצלחה. פיטורי המאמן במצב הזה הם ברירת המחדל, אבל כנראה לא פיתרון.
ינון בר שירה: על מנת שהוולבס יצאו מהתחתית הם צריכים להמשיך להפסיד ולהתפלל לאלת הלוטרי שתגריל להם בחירה 1-3 (שתמנע מהם להעביר את הבחירה לגולדן סטייט). בסגל הנוכחי השנה? לא אפשרי. אי אפשר לבנות הגנה סבירה עם טאונס, די לו, ביזלי ואדוארדס וההתקפה כרגע רחוקה מאוד מהטופ.
הסיכוי היחיד שלהם לעתיד הוא פרוספקט היסטורי שיהיה פרנצ'ייז פלייר וישנה לבדו את התרבות מקצה לקצה- קייד קאניגהאם, איבן מובלי , ג'יילן סאגס, ג'יילן גרין וג'ונתן קאמינגה יכולים להיות האיש הזה. במיוחד קייד ומובלי.
תומר וקסמן: They're like a dog chasing cars, They wouldn’t know what to do if I caught one, you know
מינסוטה לא מקבלת מספיק ביקורת על כמה גרוע היא מתנהלת לאורך השנים. זה התחיל בבזבוז שנות שיא של קווין גארנט, לאחר מכן בזבוז שנות שיא של קווין לאב, ועכשיו בבזבוז שנות שיא של קאט. הם בוחרים שחקן פרנצ'ייז ממש טוב, ואז פשוט לא יודעים לעשות מכאן. מנחוסים.אולי שווה לשקול מעבר ממינסוטה, אולי להחליף מזוזות, אולי להביא גורו אמיתי ואיש חזון שישנה את כל התפיסה של הכדורסל כמו שאנחנו מכירים אותו. מי המוריניו הזה שעדיין לא קיבל הזדמנות? כזה אולי הם צריכים.
מילווקי מדשדשת לאחרונה, יאניס הגיב שאין סיבה להיכנס לפאניקה. מי כן צריך להיות בפאניקה?
תומר וקסמן: פאניקה זה לא דבר טוב לאף אחד ואין סיבה להיכנס לפאניקה. מילווקי בסטרץ' גרוע. הבאקס משחקים קצת עכשיו בניסיונות לקראת הפלייאוף, בוחנים רוטציות. הכל טוב. כפתור הפאניקה ילחץ אולי לאחר פלייאוף נוסף גרוע אבל לבנתיים ממש לא. מצד שני, ההנהלה שם ממש לא יושבת בחיבוק ידיים ואחרי הפאשלה עם בוגדנוביץ' ברור לכולם שהם מחפשים עוד שחקן שיכול לצמוח עם יאניס בשנים הקרובות. אל תצפו לטרייד בומבסטי, אבל צעיר מבטיח שמחפש פלטפורמה אחרת לנצוץ בה, יהיה טרייד שלא יפתיע אותי עד הדדליין. בנוסף, אולי איזה בייאאוט גם יגיע אליהם. כפתור פאניקה? ממש לא בחודשים הקרובים.
מידן בורוכוב: הייתי אומר שיאניס צריך להיות מודאג. יכול להיות שמילווקי למדה את הלקח שעונה רגילה זה לחלשים. בעונות הקודמות היא סיפקה עונות רגילות נדירות (רוב הניצחונות היו קלים) ופלייאוף שהוא בכייה לדורות.
בודנהולצר שלא זכור לטובה בהופעות הפלייאוף שלו חייב להרים את הקבוצה לכושר והיכולת שאיפיינה אותה בעבר.
יכול להיות שהם על הילוך סרק עם הפנים ליוני, זאת יכולה להיות גישה בריאה יותר.
ולאדי קוגן: אם אני מילווקי לא הייתי נכנס לפאניקה מהפסדים בעונה הסדירה, אבל כן הייתי שואל האם חסר לי את הגרוש ללירה כדי לעוף קדימה בפלייאוף. יש גבול לכמה יאניס יכול לסחוב לבד, והשאלה האם מידלטון והולידיי הם צוות מסייע מספיק איכותי כדי להביא גמר נבא?. אני לא משוכנע בזה בנק הזמן הנוכחית, ובכל מקרה אין טעם להסיק מסקנות לפני שיפגשו את הנטס/סיקסרס בפלייאוף.דבר אחד שאני כן יכול לחתום עליו-אם מילווקי נופלים גם השנה ולא עושים גמר, בעונה הבאה יהיה כבר מאמן חדש על הקווים.
אריק גנות: אף אחד. הבאקס במקום השלישי במזרח, שני משחקים מהמקום הראשון. חמשת ההפסדים הרצופים שלהם היו לקובצות חזקות מהמערב ולטורונטו הלוהטת, ובינתיים הם הספיקו לנצח שלושה רצופים. נראה שהם הפיקו לקחים מהעונה הקודמת, משקיעים פחות בעונה הרגילה, מנסים הרכבים אפשריים ולא שוחקים את הכוכבים שלהם כדי להגיע רעננים ומגוונים יותר לפלייאוף.
ג'רו הולידיי הוא שדרוג עצום מעל אריק בלדסו, והבאקס של העונה נראים חזקים יותר מהקבוצה של העונה שעברה. הם לא בהכרח יאיימו על המקום הראשון הליגה בעונה הרגילה, אבל למרות ההפסדים נראה שיש להם את הכלים לריצת פלייאוף עמוקה יותר מבעבר.
ינון בר שירה: זה עוד לא הזמן לפאניקה בבוסטון אבל לא רחוק מזה. הם זקוקים לקמבה ווקר הרבה יותר קרוב לעצמו, לסמארט בריא ולפחות לעוד שחקן תורם כדי לבסס את הקבוצה מסביב לטייטום ובראון.
לגבי הבאקס? ההגנה לא נראית טוב , העזרה כמעט לא קיימת שם והעומק בהחלט לא דומה לשנה שעברה. עדיין הם נראים סביר והמבחן הגדול שלהם יהיה בפלייאוף. כל עוד הטופ 3 שלהם (יאניס, ג'רו , מידלטון) יהיו בריאים , הם יהיו בסדר. כנראה.
פורסמו המחליפים לאולסטאר. מי נשכח? ובמקום מי הייתם מכניסים?
ינון בר שירה: מידלטון וטוביאס נשכחו. שניהם עם עונות סופר יעילות של 50-40-90 ותרומה מאוד משמעותית לקבוצה שלהם. הייתי מכניס את האריס על חשבון סימונס שעדיין לא יציב התקפית. את מידלטון על חשבון רנדל.
כמו כן, ליאנג ולהיוורד יש קייס שווה לזאק לאבין אז כל אחד משניהם שהיה נבחר לפניו היה הגיוני מבחינתי.
לגבי המערב? צפוף שם אבל ממש ביאס אותי שקונלי לא נבחר בשנה הזו, אפילו על חשבון בוקר.
תומר וקסמן: מייק קונלי. ברור שקונלי. באוסקר לפעמים בוחרים סרטים שמפעילים את מסחטת הדמעות, גם אם הם לא היו הסרט הכי טוב באותה השנה. למה פורסט גאמפ נבחר במקום ספרות זולה? כי בכי. איך צורת המים נבחר במקום דאנקירק או תברח? כי בכי. (מי עובד שם בצוות השיפוט לעזאזל ולמה הוא לא מטפל בזה כבר?) בקיצור יש זמנים שצריך לפרגן לסיפור הצלחה מתמשך. וגם היו הפעם סיבות. הקבוצה המובילה בנבא, שחקן ותיק שמוביל העונה את מדדי הפלוס מינוס, סנאב קבוע. פישלתם בוחרי המחליפים. פישלתם עוד פעם בשביל היי ווליום סקורר או אוסף נתוני פופקורן אחר.
מידן בורוכוב: הייתי מוציא את אנתוני דיוויס. זהו.
אני חושב שהמדד לבחירת אולסטאר בעונה כזאת קצת מעוות. אולי הגיע הזמן לתת הופעת בכורה לקונלי. במזרח אני חושב שמגיע למישהו מטורנטו, ואן וליט יכל להיות נחמד.
אולי סיאקם. יש אכזבה מכך שטריי יאנג לא נבחר בחוגים מסויימים אבל ממש לא מגיע לו. בוחרים לפי מספרים וחבל.
טוביאס האריס נותן עונה טובה.
לא יודע את מי הייתי מוציא במזרח.
ולאדי קוגן: לומר את האמת-האול סטאר באמת נהיה אירוע לא מעניין. אבל אם צריך להתייחס לזה הפאדיחה הכי גדולה היא אם דווין בוקר לא היה נוכח. השחקן המרכזי של קבוצה שמדורגת 4 במערב, נותן את ה-25 לערב, מה עוד אפשר לבקש?. אבל מי יודע אולי מעז יצא מתוק, ודווין בוקר יעשה לילארד ויעלב מזה שלא ספרו אותו ורק יעלה את הרמה עוד יותר. אני במקומו הייתי מבסוט שסוף סוף אני חווה הצלחה קבוצתית, ובעונת קורונה האמת שהאול סטאר הוא סתם קוץ בישבן.
אריק גנות: במזרח הייתי מחליף את זאק לאווין בבאם אדבאיו. ההיט אמנם לא נראו טוב במרבית העונה, אבל אדבאיו הוא לא הסיבה לכך, והיה העוגן של הקבוצה בשני הצדדים. לאווין שחקן מדהים אבל לא ממש שומר, ושיחק עם סגל מלא יחסית לזה של מיאמי.
עוד מהלך, מתבקש בעיני, הוא להעיף את קיירי מהאולסטאר. ללא קשר לרמת המשחק שלו, הוא זילזל בליגה ובאוהדים ולא מגיע לו להיות העונה. מלקולם ברוגדון נראה כמו תחליף הולם.
במערב אפשר לטעון ששיי גילג'וס אלכסנדר לוקח סגל הרבה פחות מוכשר מזה של זאיון להישגים לא מאוד רחוקים, אבל קשה לוותר על מכונת התקפה מטורפת כמו זאיון.
הדירוג בסוכנויות ההימורים נכון לעכשיו: 1.לייקרס 2 נטס 3 יוטה 4 קליפרס. מה הדירוג שלכם?
אריק גנות: למרות הקשיים לאחרונה, הלייקרס ראשונים. הם הראו בעונה שעברה את היכולת שלהם להעביר הילוך בפלייאוף, וחזקים הרבה יותר הגנתית מהנטס והתקפית מיוטה והקליפרס.
לא בטוח שההגנה של הנטס ממצבת אותם כקונטנדרים חזקים, אבל את הבעיות של יוטה ושל הקליפרס אנחנו מכירים, והנטס כן יכולים להתחבר למשהו חדש שיכול לאיים על ההגמוניה שלך הלייקרס, לכן נשאים שניים.
לגבי יוטה נראה שיש יותר מדי הייפ סביב ההצלחה שלהם לאחרונה, אבל הייתי ממקם את הקליפרס מעליהם. עם כל הכבוד ליכולת של גובר כחוסם וכרים ראנר, ליוטה יש מספיק חורים בהתקפה כדי שהגנה חזקה תוכל להקשות עליהם מאוד. הקליפרס מצוינים ומגיע להם המקום השלישי.
ינון בר שירה: הדירוג של וגאס הגיוני מאוד. עם זאת הייתי מעביר את הקליפרס למקום השני ומדרג – לייקרס, קליפרס , נטס, ג'אז. היכולת של הקליפרס לייצר הגנת פלייאוף שתתמודד עם לברון ודיוויס תהיה משמעותית מאוד אם יעברו את השלבים המוקדמים. נכון , קשה לשכוח את המראות משנה שעברה אך אם מתנתקים מהנראטיב לקליפרס יש קייס משכנע מאוד.
תומר וקסמן: יוטה. אם ימשיכו ככה יקבלו יתרון ביתיות עד הסוף. לקבל את יוטה עם יתרון ביתיות? אף אחד לא רוצה.
הנטס. אם הם לא יפשלו בכימיה של ניהול 3 אגואים, הם איום מטורף, אבל עוד חסר להם חוטבי עצים ושואבי מים נוספים וצריך לראות מה הבייאאוט יוליד.
הלייקרס. הם האלופים ובנוסף, עונה שעברה הם הוכיחו כמה הם חסונים מנטלית. זאת היתה אליפות עם כוכבית אמנם, אבל הכוכבית הפוכה (האליפות הכי קשה שניתן לקחת). גם הם צריכים עוד להוסיף שחקנים בבייאאוט או בטריידים משלימים.
הקליפרס. לא יודע, משהו לא עובד או מפחיד מספיק שם. לדעתי הם נחלשו מעונה שעברה.
מידן בורוכוב: מרגיש לי שאולי יוטה הגיעה לשיא מוקדם יותר ופילדלפיה ומילווקי לא זוכות למספיק כבוד. לייקרס והקליפרס הן המועמדות 1-2, מי שתנצח את הסדרה בינהן תהיה אלופה.
במזרח הייתי שם את הנטס, מילווקי ופילי. כשיוטה במקום ה-6 למרות עונה נהדרת. קשה לי להאמין שהם ימשיכו לשחק ביכולת כזאת לאורך עונה שלמה והפליאוף.
אם דוייס לא חוזר בזמן לייקרס יורדת למקום ה-17 בטבלת הסיכויים.
ולאדי קוגן: הלייקרס במקום הראשון זה מתבקש, ויוטה גם כן לגיטימי, אבל אם הייתי צריך לדרג במקום 4 הייתי שם את פילי במקום הקליפרס. לא רואה סרט שהקליפרס עוברים את הלייקרס בסדרה, ולכן אין סיבה גם לפרגן להם בדירוג כזה. גם לפילי יהיו אתגרים במזרח, אבל אפשר להניח שהסיכוי שלהם להגיע לגמר הוא לא מבוטל. וברגע שאתה מגיע לגמר, העסק נפתח והכל יכול לקרות.
