שוב התכנסנו יחד עם ולאדי קוגן וניב שכטר נציגי פוסט אפ, עמית זילברבוש משיימס ברשת ומרגישים NBA ומהכדור הכתום אריק גנות ודני אייזיקוביץ', לשאלות הבוערות של השבוע.
1 ניהול עומסים. האם הגזמנו? ימצא פתרון או שהקבוצות שוכחות עבור מי הן משחקות והאוהדים יצטרכו להתרגל?
עמית זילברבוש: מי שהגזים זה מי שמהמקפצה, לא משחק למרות שלפי מאמנו "הוא מרגיש מצויין".
הנושא סופסוף מקבל את ה-attention הראוי, ועדיין מדברים בעיקר על "האם זה עוזר לקבוצות" (ברור) או "האם משפיע על המורשת של השחקן" (לא ממש).
2 נקודות עיקריות שלא מספיק מדוברות לטעמי הן:
- חוסר הוגנות כלפי הקהל.
- חוסר הספורטיביות כלפי קבוצות אחרות.
אין ספק לגבי העובדה שאין טעם לכוכבים (או למישהו) לשחק 82 משחקים, מעבר לטעם שזה מביא לליגה המון כסף. אז עד שקאווי לא יצא ויגיד "אני לא רוצה לשחק 82 משחקים, אני מוכן שהעונה תתקצר והמשכורת שלי תרד בהתאם" – ההתנהלות הזו סופר בעייתית.
אריק גנות: יצטרכו להתרגל. וזה לא בהכרח דבר רע. קוואי, שבמידה מסויימת המציא את ניהול העומסים, משחק רק כמה משחקים פחות לעונה מאשר לפני כן כשפציעות ניהלו לו את העומס. אבל מעט המשחקים האלה הביאו אותו לגמר בכושר MVP. שחקנים אחרים יראו וילמדו, כדי להגיע כשירים למשחקים החשובים באמת.
ניב שכטר: אני לא אוהב את הרעיון של ניהול עומסים. קיובן טוען שהמדע מאחורי ההחלטה הזו, בעוד קבוצות אחרות טוענות שאין קשר ישיר בין ניהול עומסים לבין פציעות. אבל בסוף זו החלטה של השחקן והדילמה כאן היא מצד האוהדים. אנחנו מספיק זמן בתוך זה כדי לדעת שזה קיים ולא נחטוף שוק בתור צופים אם כוכב מסוים לא יופיע למשחקי בק טו בק, ונתכנן בהתאם. אני אישית מעריך הרבה יותר עמידות ויכולת להיות שם עם הקבוצה כשמשווים בין שחקנים, וזה סקיל שלטעמי הוא אנדרייטד. אולי אם נתחיל להתחשב בזה כשמדברים על יכולות של שחקנים, זה יקרה פחות.
ולאדי קוגן: ניהול עומסים אינו המצאה חדשה, ואנחנו בוודאי לא הגזמנו, כי מה אנחנו אוהבים בנבא? לפתוח משחק ולראות לברון מול קוואי, יאניס מול אמביד, טאונס מול יוקיץ. הכוכבים הם המוצר הכי נחשק של הליגה, וכשהם יושבים ביציע המוצר הרבה פחות נחשק. הכיוון הוא ברור, ואחרי התקדים שקוואי יצר בשנה שעברה המגמה תהיה של שחקנים שמשחקים במקרה הטוב 70 משחקים, ורק מעטים ישלימו עונה מלאה של 82 משחקים. לטעמי הדבר הכי קרוב לפתרון יהיה מסר של סילבר לקבוצות: חברים יקרים, במשחקים שמשודרים מחוף לחוף כל מי שבריא משחק. במשחק מול מילווקי קוואי ישחק, אם הוא רוצה לנוח שינוח מול שאריות המזרח.
דני אייזיקוביץ': לטעמי הדגש קיים מכיוון שפתאום שחקן טופ 5 נמצא תחת זכוכית המגדלת (לנארד). מצד שני, שחקנים רבים מוצאים את הדרך לחלק את הכוחות שלהם על המגרש. הדוגמאות המובילות הן לברון ג'יימס, ג'יימס הארדן, בראדלי ביל, קמבה ווקר, למרכוס אולדריג', אנדרו וויגינס ועוד שהשלימו עונות סדירות של 80+ משחקים רק בשנתיים האחרונות.
פעמים רבות אנחנו רואים אותם מזייפים על המגרש, בדר"כ בהגנה. אני לא חושב שימצא פתרון, ולא צופה שיהיה שינוי, אנחנו פשוט נאלץ להתרגל לעובדה שנכון להיום אחד משלושת הכוכבים הגדולים של הליגה לא מסוגל לסחוב עונה של 80+ משחקים ופלייאוף ואנחנו כמובן נעדיף לראותו אותו בפלייאוף.
Kawhi Leonard is out tonight with what the Clippers are now calling “left knee injury management.“ Here’s our #Jump clip from yesterday where I made the case on why the “load management” terminology had to change. https://t.co/Oqd2sWcvW1
— Rachel Nichols (@Rachel__Nichols) November 14, 2019
2 גורדון הייוורד שוב נפצע בדיוק כשבוסטון נראים ממש טוב. מה הלאה עבור הסלטיקס?
NBA – 140 Points, 50 Rebounds, 30 Assists
LeBron James
Giannis Antetokounmpo
Russell Westbrook
Luka Doncic
Brandon Ingram
Gordon HaywardNBA – 140 Points, 50 Rebounds, 30 Assists, >15 turnovers
Gordon Hayward…
…and no one else.
— Sean Grande (@SeanGrandePBP) November 8, 2019
דני אייזקוביץ': הסלטיקס פתחו את העונה נפלא, ונראה שזה לא באמת משנה. היוורד יחסר חודש וחצי אבל גם בלעדיו הסלטיקס מועמדים רציניים לראשות המזרח.
למה? אחרי פתיחה מהוססת קמבה ווקר משתלב מצויין (25 נק' למשחק, 44% מהשלוש, ג'יילן בראות וטייטום עשו עוד צעד קדימה השנה, קאנטר חזר מצויין נגד וושינגטון ובקיצור בוסטון פשוט צריכים להמשיך לעשות את מה שהם עשו עד עכשיו – לשחק כדורסל קבוצתי, ממושמע ומדוייק. סטיבנס נראה שוב כמו אחד המועמדים העיקריים למאמן העונה. רק הערה אחת, היו להם גם כמה משחקים קלים שאולי קצת מטשטשים את התפיסה שלנו (וושינגטון, ניקס, שארלוט, קליבלנד, דאלאס וספרס זה 60% מהמשחקים).
עמית זילברבוש: אני נמצא במצב מאד בעייתי עם הווארד והסלטיקס כי מצד אחד אני מת עליהם, ומצד שני ברגע שאני רק רומז לכיוון, משהו רע קורה. הפציעה הזאת ממש מבאסת אבל הסלטיקס עמוקים. עכשיו שהגיע כוכב שהרבה יותר מתאים לאופי של השאר אני חושב שהם יחזיקו שישה שבועות עד שגורדון יחזור. הם עם ההגנה וה-net rating השלישיים בליגה, קמבה נראה מתאים כמו כפפה ואם יש שחקן שהייתי רוצה איתי ולא נגדי זה מרקוס סמארט.
חשבתי בתחילת העונה שהם יהיו טובים, אני חושב שהם ימשיכו להיות טובים, אבל לצערי בפלייאוף החסרון של הורפורד יהיה משמעותי וישאיר להם תקרת זכוכית נמוכה מדי מאליפות.
אריק גנות: הפציעה של הייוורד לא נשמעת מאוד חמורה, ואין סיבה מיוחדת שהסלטיקס לא יצליחו לעבור אותה. ווקר, בראון וטייטום יכולים וצריכים לקחת על עצמם יותר בהתקפה, סמארט יצטרך להתאמץ כרגיל בהגנה, והצעירים יתנו עוד קצת דקות איכותיות.
ניב שכטר: בוסטון אחת מהפתעות העונה שלי, כשההצלחה שלהם יחד עם טורונטו דווקא גורמת לי לחשוב שאולי כולנו טעינו בהערכת החוזק של הבטן העליונה של המזרח לעומת המערב. אבל לשאלתנו, ברור שההיעדרות של הייווארד תפגע בקבוצה, אבל לא בצורה קריטית. הנט רייטינג של הקבוצה חיובי גם בלי הייווארד, כשמה שנפגע זו דווקא ההגנה (רייטינג הגנתי של 100.6 איתו ו-108.2 בלעדיו). אני מאמין בשיטה של בראד סטיבנס כשכולם משחקים בתוך השיטה, וההגנה של בוסטון תסתדר. שום סיבה לפאניקה.
ולאדי קוגן: גורדון הייוורד נותן פייט לחוזה המקסימום הגרוע של העשור. אבל בנימה רצינית, זו מכה לא קטנה לסלטיקס. שחקן אול אראונד אידיאלי: הובלת כדור, קליעה, הגנה, כל החבילה. למזלו הפציעה היא לא רצינית וההחלמה ממנה תהיה מהירה יחסית, ולמזלה של בוסטון הם משחקים במזרח ולכן יתרון ביתיות בסיבוב הראשון הוא דבר מובטח. הסגל אמנם פחות עמוק משנה שעברה, אבל ניכר שחדר ההלבשה פחות רעיל ולכן אני מהמר שהם ישרדו את התקופה נטולת הייוורד עם נזקים מינימליים. פחות ממקום 3 במזרח הם לא יהיו. בפלייאוף הם כבר יהיו צרה לכל קבוצה שתפגוש אותם.
3 דווייט הווארד מועמד לתואר השחקן השישי של העונה? היכולת הזו שלו זה משהו שימשיך?
ניב שכטר: לא רואה סיבה שלא ימשיך, אבל לא יהיה מועמד לשחקן שישי. לא מספיק אפקטיבי בתחום הנק' לתואר שבו הספק נק' הוא הקטגוריה העיקרית. אבל נראה כי קיבל עליו את התפקיד שהיה צריך לקבל לפני 3 שנים. ימשיך הרבה שנים בליגה כשחקן פרודוקטיבי אם ימשיך בדרך הזו. אם.
ולאדי קוגן: שחקן שישי לא, אבל שחקן רוטציה מוביל בהחלט כן. הווארד עבר מסע לא קל בשנים האחרונות, והאמת שאי אפשר היה לצפות ממנו להרבה כשהוא הגיע לכמה מהמועדונים האומללים בליגה: אטלנטה, שארלוט וושינגטון. ממש מן הפח אל הפחת. הפעם הוא מגיע למועדון מתפקד, עם שחקנים ברמה הגבוהה ביותר שלא יתנו לו להתעסק בשטויות וצחוקים, עם הבנה שאם כאן זה לא הולך אז קריירת הנבא שלו נגמרה. מספיק להסתכל על כרמלו שהגיע ליוסטון בתחושה שהוא עדיין כוכב, והסיפור נגמר מהר מאוד. ואם אתה לא לומד מהטעויות שלך זה בסדר ללמוד מטעויות של אחרים. יש להווארד מספיק כדורסל לתת 20 דקות, ולדעתי המגמה תימשך.
דני אייזיקוביץ': הווארד נראה כמו שחקן שסוף סוף מצא את מקומו. לעלות מהספסל, לתת האסל, אנרגיות, מלחמה ובזמן מוגבל. פר 36 הוא מזכיר את השחקן מעונות השיא (חסימות 2.7, ריב' 13.5, אחוזים מהשדה). אז כן, אני מאמין שהוא ימשיך את העונה הטובה שלו, מצד שני, הוא לא באמת מועמד לתואר השחקן השישי של העונה. דראגיץ' עולה מהספסל של מיאמי וקולע 16.1 נק' למשחק, זה חתיכת אימפקט. לו וויליאמס עושה דברים דומים בקליפרס. מצד שני בהתקפה הווארד עדיין עסוק יותר מדי בצילומי הסופרמן שלו, ולא מסוגל לפגוע מהעונשין (52%).
עמית זילברבוש: לא. רק ביריבה העירונית יש שניים שיותר רלוונטיים ממנו. אבל זה יפה שעברו כבר מעל 10% מהעונה ועדיין לא עלו ידיעות על בעיות בחדר ההלבשה. מצד שני הלייקרס במאזן 8-2. נחכה כשיתחילו קצת להפסיד.
צריך לתת קרדיט להאוורד שבנתיים תורם כשחקן משלים ומבין את מקומו ללא דרישה לכדורים בפוסט. האוורד מוביל את הליגה ב-EFG% עם 76.2 ובמקום השישי ב- net rating (+13.6) מבין שחקנים שמשחקים מעל 20 דק' בערב.
לי הוא קצת מזכיר מישהו אחר שהיה בעייתי עד שמצא את מקומו – דניס רודמן. אם זה בשיער והמכנסיים הצמודות, או כמה שהוא יותר טוב כשהוא עושה משימות ספציפיות.
אריק גנות: הבעיה המרכזית עם דוויט בשנים האחרונות לא היתה יכולת על המגרש, אלא מספר המשחקים. הוא כבר מזמן ירד מהתפיסה העצמית שלו כסנטר התקפי ענק שצריך לקבל את הכדור בפוסט, וגם באטלנטה וביוסטון היה סנטר של דאבל דאבל למשחק באחוזים טובים כמו שהיה כל הקריירה. אם הוא יוכל לעבור עונה בריאה הוא אמור להיות יעיל. ועדיין להפסיד את תואר השחקן השישי, כי אף אחד לא לוקח אותו ממונטרז הארל.
4 הנהלת הניקס התערבה במסיבת עיתונאים לאחר המשחק ועל פי כתבים מכשירים את הקרקע לפיטוריו של דייוויד פיזדייל. האם פיזדייל באמת אשם במצב הניקס?
אריק גנות: לא. מי שאשם במצב הניקס הוא מי שבנה קבוצה של פאוור פורוורדים ורכזים שאף אחד מהם לא באמת מבטיח במיוחד. אחרי שכל שחקן חופשי מעל הממוצע בליגה סירב להם בקיץ, ודוראנט גם טרח להשפיל אותם בנוסף, הם לא יכלו לבנות קבוצה חזקה, ובמינימום ניתן היה לצפות שיבנו סגל שיש בו היגיון. אבל לניקס היו רעיונות אחרים, וזו התוצאה שלהם.
ניב שכטר: פיזדייל אשם בהרכבת קבוצה עם 10 ביגמנים? ניקס זו בדיחה, למרות שאני שותף לבדיחה כי אשכרה חשבתי שיהיו תחרותיים. פיזדייל מאכזב, אבל אף מאמן לא יעשה הרבה עם קבוצה כזו. האם מסאי יוג'ירי יעשה את ההבדל? הניקס צריכים לבחון את ההנהלה לפני המאמן.
ולאדי קוגן: דייויד פיזדייל אשם המצב הניקס? בוא נחשוב על זה? האם פיזדייל החתים בקיץ האחרון את הכשרונות הבאים: בובי פורטיס, מרכוס מוריס וטאג' גיבסון? התשובה היא כמובן שלילית. יש רק אשם אחד ושמו ג'יימס דולאן. הניו־יורק ניקס הם עדיין הקבוצה ששווה הכי הרבה בליגה, למרות שהם לא עשו גמר כבר 20 שנה ונצחו סדרת פלייאוף אחת במילניום הנוכחי. הדבר היחיד שיציל את הניקס מהמקום הזה הוא החלפת בעלים, אני ממליץ על ג'ף בזוס, תוך 5 שנים איתו הם לוקחים אליפות.
דני אייזיקוביץ': כן ולא. למה כן? מצד אחד לפיזדייל בטוח הייתה השפעה על בניית הסגל של הניקס בקיץ. מצד שני, הניקס לא היו אמורים להיות רלוונטיים העונה בשום צורה או אופן. השחקן המוביל שלהם הוא מרכוס מוריס שמעולם לא היה יותר מכינור שלישי – רביעי בכל קבוצה אחרת בליגה.
עומס הפורוורדים הצטייר כאסון בהתהוות, והפלא ופלא, גם רנדל, וגם פורטיס לא מוצאים את עצמם ומשחקים פחות טוב מהעונה הקודמת. לא רק הפורוורדים לא מוצאים את עצמם, גם מבארט היו ציפיות מעט גבוהות יותר, ואפילו אלפריד פייטון משחק את הכדורסל החלש בקריירה שלו. בקיצור, זה לא התוצאות כמו הדרך שמטרידים לדעתי את ההנהלה.
עמית זילברבוש: באמת? לבזבז סעיף שלם על הניקס?
5 עד כמה לוקה באמת קרוב להיות מועמד ל-MVP?
Luka Doncic is putting up MVP numbers and he’s, like, half a decade away from his prime. He’s already at the stage of his career where his bad games are good games. We all knew he’d be great. But THIS great THIS quickly is pure insanity.
— Fred Katz (@FredKatz) November 12, 2019
ולאדי קוגן: כדי לזכות ב-mvp צריך 2 דברים-מאזן מעולה וסיפור טוב. הסיפור של לוקה כבר מוכר-האירופאי הלבן שמגיע ממדינה שאף אחד לא מכיר, ונראה כמו איזה לארי בירד מודרני. זריקות מכריעות, היילייטס בהתקפה, טריפל דאבלים לא הגיוניים. עד כה הכל נראה מתאים. אבל פה נכנסת שאלת המאזן, האם דאלאס יכולה להגיע לטופ 3? אני מתקשה להאמין שדאלאס יגיעו השנה לקידומת 5 בטור הנצחונות, ואחרי הזכייה של ראסל לפני שנתיים, לא מחלקים MVP בכזו קלות דעת. לדאלאס עדיין חסר שחקן תותח שיעזור לה להגיע לצמרת, רצוי גארד. שיהיה ברור לכולם: לוקה דונציץ יזכה ב-mvp בקריירה שלו ויותר מפעם אחת, אבל לא העונה.
דני אייזיקוביץ': לא קרוב בכלל. בצד ההתקפי הוא אכן עושה דברים שלא ראינו המון זמן. מצד שני, דאלאס מפסידה יותר מדי, ובהגנה כבר מתחילים לדבר על לוקה בתור אחד השומרים החלשים בליגה.
כל עוד לוקה לא יצליח לסחוב את דאלאס למעלה, הוא לא באמת יהיה מועמד לתואר. לשם השוואה, הארדן נחשב לשומר החלש בליגה. למרות זאת, מהרגע שהוא נכנס ליוסטון, בכל סגל ובכל סיטואציה הם רצו גבוה מאוד. זה לא רק ההגנה. זו המנהיגות, זה היכולת לסחוף את החברים. יש ללוקה עוד מה ללמוד בליגה הזו, וזה לא כזה נורא, הוא בסה"כ בן 20. בואו נהנה מהתהליך.
עמית זילברבוש: אולי התכוונו לרוקי אחר מהמחזור שלו? סתם. אם הייתם נאלצים לבחור לראות משחקים של שחקן אחד בלבד כל העונה ללא קשר לפרמטרים, מי זה היה? עבורי התשובה קלה – לוקה.
כדי למצוא את השם שלו בסיכויי ה-MVP בתחילת העונה תצטרכו להגיע למס' 16 בערך, כשלפניו שמות כמו דונובן מיטצ'ל וראסל ווסטברוק, אז אין ספק שמהבחינה הזאת הוא כרגע נראה הימור הכי רווחי.
הוא שישי בקולעים, שני במוסרים, ראשון בין הגארדים בריבאונד (לפני ווסטברוק אפילו!), ואין מי שמוסר להאליהופ טוב ממנו.
כרגע שני באיבודים ועם 31.9 משלוש על 9 נסיונות למשחק מהאחרונים בקטגוריה. תארו לכם אם ישפר גם את זה.
אריק גנות: יש לו את כל מה שצריך בשביל לאיים על התואר, אבל העונה זה עדיין מוקדם. ההגנה שלו עדיין לא איפה שהיא צריכה להיות, הוא עדיין מאבד יותר מדי, והמאבס (עדיין) לא בליגה של הקבוצות הגדולות, כך שיהיה מאוד קשה להצדיק למה הוא ולא דיוויס, לברון, הארדן, קוואי או יאניס. אולסטאר זו מטרה סבירה לגמרי העונה, חמישיה שניה או שלישית גם היא הגיונית. MVP, או אפילו חמישיה ראשונה יחכו עוד עונה לפחות.
ניב שכטר: לוקה כרגע יכול להיכנס לטופ 3, וכבר עכשיו הוא לדעתי בין עשרת השחקנים הטובים בליגה. אבל MVP לא מדברים עד האולסטאר. חודש אחד לוהט או חודש אחד נפילה עושה את ההבדל. MVP זה עניין של עקביות, ואצל שחקן בן 20, הייתי מחכה עוד חודש חודשיים.
ומה אתם חושבים? כתבו לנו בתגובות.
ובנוסף:
