ושוב אנחנו במדור השבועי שבתקווה ימשיך בשיתוף פוסט אפ, והפעם שי אבן צור, יאיר זעפרני, דני אייזיקוביץ', דרור האס ואורח מיוחד: אוריאל דסקל מכלכליסט עם מדור בסימן הקורונה.

 

הליגה בוטלה בעקבות הידבקותו של רודי גובר בקורונה, הוא כנראה שיחק 9 ימים חולה והשתעל על מיקרופונים. האם לדעתך כשיעבור זעם צריך להעניש את רודי גובר?

אוריאל דסקל: לא. רודי גובר צריך להפוך למישהו ש"מפיץ" את הבשורה על כך שהנגיף הזה הוא לא שפעת, שהוא מסוכן, שהוא הרסני. הוא צריך להשתמש בפלטפורמה שלו כדי לכפר על הטעויות שלו והלעג לצעדים שהליגה ניסתה לנקוט בהם.

 

שי אבן צור: ממש לא! הרי מה יש לנו כאן? בנאדם שלקח את הסיפור הזה בקלות ראש – בדיוק כמו הנשיא של המדינה בה הוא חי ופועל כרגע – וסבר שהפאניקה חסרת פרופורציות (כמו עוד רבים וטובים שסברו כך) והתנהג בהתאם. העובדה שדווקא הוא נדבק לא אומרת כלום – סתם מקריות מביכה. לומר שהליגה הושבתה בגללו זאת בדיחה. הליגה מושבתת כי זה מה שצריך לקרות כדי לשמור על שלום הציבור. ההחלטה להשבית היתה צריכה להילקח ע"י הקומישינר ללא קשר למקרה ספציפי כזה או אחר שהרי התפשטות הנגיף כבר מזמן יצאה משליטה. אם זה לא היה גובר זה היה שחקן אחר. את מכבי לא חשבו להעניש…

 

דני אייזיקוביץ': חד משמעית – לא. אז גובר התנהג כמו ילד, האם אנחנו באמת יודעים שהוא היה הנדבק הראשון ולא מיטצ'ל? אמנם הוא הראה תסמינים ראשון, זה לא אומר שהוא היה הראשון, כי תקופת הדגירה היא די ארוכה. בנוסף, צריך לזכור שהגישה הכללית בארה"ב הייתה להתייחס לקורונה בזלזול (בראש ובראשונה טראמפ). גובר אכן היה חסר אחריות וילדותי, בדיוק כמו דיוויס שקלע שלשה ליקק לעצמו את היד והלך לתת כיף לרונדו. התגובה כלפי גובר קצת מזכיר לי את התגובה כלפי חולי האיידס הראשונים, אז אני נגד עונש. זה יהיה ענישה נגד הש"ג, גם אם במקרה הזה הוא היה… קצת ילדותי.

 

יאיר זעפרני: בטח. שישימו אותו בבידוד 14 יום ויכריחו אותו לצפות בלופ במשחקים של הטימברוולבס. אבל ברצינות, זה קצת מזכיר לי את הקטע מסיינפלד בו איליין אוכלת עוגה היסטורית בת 50 שנה מהחתונה של מלכת אנגליה והבוס שלה, פיטרמן תופס אותה ומחליט שמה שיקרה בבטן שלה זה עונש מספיק. רודי גובר בטח אכול רגשות אשמה בימים האלה, קלונו וקלות דעתו נחשפו ברבים ומעבר לזה הוא בטח גם משתעל ומתקשה לנשום. אז נראה לי שהוא קיבל עונש מספיק ושלהבא הוא לא ינהג בצורה הזו (בתקווה שאין עוד מגפות בקנה). ודרך אגב – להדביק את דונובן מיטשל זה נחשב בסטטיסטיקה כאסיסט?

 

דרור האס: מצד אחד הוא אכן דביל. זלזל ולעג לכל מי שנלחץ, נגע במיקרופונים ולפי אחד הדיווחים היה כמה ימים עם חום, וכאשר הופיעו תסמינים נוספים נבדק בחשד לשפעת בשלישי, נמצא שלילי, ורק יום לאחר מכן החליטו באוקלהומה-סיטי לבדוק בחשד לקורונה. אני חושד שהבדיקה לקורונה לא הגיעה מיוטה, וגם המועדון שם הפגין זלזול. ואני לא ממש קונה את זה ששחקן שככה זלזל במגיפה עולמית הלך להיבדק ברגע שהיה לו חום, (בטח כשמראש לא חשבו בכלל לבדוק אופציה לקורונה).

מצד שני אני מניח שאת היחסים הרעועים עם החברים והאוהדים יהיה לו קשה לתקן, ומניח שזה עונש מספיק בפני עצמו.

כנראה שהמשחק מול הניקס היה האחרון בקריירה של וינס קארטר, 100 מילים על האיש ששיחק הכי הרבה עונות בליגה

https://twitter.com/mrvincecarter15/status/1237974941049532416

שי אבן צור: וינס קרטר הוא פיספוס בעיני. ברור שאייר קנדה הוא אחד המוכשרים ששיחקו את המשחק אבל במקום לבנות את המורשת שלו על המשכיות הוא עזב את "מכורתו" והתחיל להתגלגל בליגה ללא שהתכלית העליונה תהיה אפילו אופציה וזה חבל.

מצד שני, העובדה שהוא נשאר בליגה כ"כ הרבה זמן מלמדת על תשוקה אמיתית למשחק. בשנים האחרונות היה ברור לו ולכולם שהוא משחק בשביל… לשחק! לא הרבה היו עושים את מה שהוא עשה, בטח לא שחקנים שנחשבו כוכבי על בשלב מסוים בקריירה – ואיזה כוכב הוא היה!

אנחנו נזכור את ההיילייטס, אנחנו נזכור את התשוקה למשחק ונצדיע לאיש שבסופו של דבר wanted to play ball!

 

דני אייזיקוביץ': חצי מדהים, חצי אדם. במשפט אגדה שבעידן הנוכחי כנראה הייתה מנצלת הרבה יותר טוב את הפוטנציאל שלה.

בשליש הראשון של הקריירה, הוא הסעיר אותנו עם הדמיון לגדול מכולם. אתלטיות שאין שנייה לה, הטבעות מטורפות וסקורר אדיר. אבל כגודל הציפיות גודל האכזבה, טורונטו לא שיחקה טוב מספיק ואז הגיע הפציעות וכמובן השביתה האיטלקית בטורונטו שאחריה עבר לניו ג'רזי לפרק ב'. בעידן הנוכחי הוא היה מוצא דרך לבנות קבוצת כוכבים, אבל זה לא קרה והמניות של קרטר היו בצניחה. דווקא בשלהי הקריירה, הגיע השליש האחרון שבו הוא שוב ושוב מדהים אותנו גם אחרי שחצה את גיל 40 והשאיר אותנו עם טעם מתוק.

 

יאיר זעפרני: אוי וינס וינס, לא ככה רצינו שתסתיים קריירה ענפה(!) אבל אם צריך להתחיל לסכם הייתי רוצה שלא יזכרו אותו כמי שהייתה לו הקריירה הכי ארוכה בתולדות המשחק (למרות שזה תואר שהוא זכה בו ביושר) אלא כאחד השחקנים הוירטואוזים שראה המשחק, מעופף בלתי נשכח, גלדיאטור ראשי בקרקס שאנחנו כל-כך אוהבים ומי שתמיד הפגין נחישות וחתירה לניצחון. אנחנו מכירים את וינס שנים ארוכות מדי ובעצם ראינו אותו בכמה גלגולים שונים אבל בשבילי הוא תמיד יהיה 'אייר קנדה' שמדלג מעל כל מכשול (גם על שרוך צרפתי עצום מימדים) וגורם לך לשפשף את העיניים בתדהמה, אתלט ענק ואיש עם לב ענק ובלתי נגמר.

 

דרור האס: קצת עצוב לי ואני מקווה מאוד שלא ככה הוא מפנה את הבמה. אחד השחקנים שליווה אותי בחיי הבוגרים, נכנס לליגה כשהייתי בתיכון, ואני עד היום זוכר שהייתי בצבא וחבר התקשר לספר לי מה הוא עשה בתחרות ההטבעות. יפתיע אתכם, הדור הצעיר לשמוע שלקחו לי כמה שנים עד שיכלתי לראות את תחרות ההטבעות הזאת במלואה.

וינס היה סתגלן, ידע לוותר על האגו ולקחת תפקיד של רול פלייר, ולאחר מכן של שחקן ספסל ואז מנטור בחדר ההלבשה. וסמלי יותר מהכל שאם זה אכן משחקו האחרון, אז הוא סיים עם שלשה.
בתקווה ששחקנים ילמדו ממנו את הסתגלנות, כמו גם את השמירה על הגוף.

 

אוריאל דסקל: אני מקווה שזה לא המשחק האחרון שלו. כנראה שבכל מקרה זה יהיה המשחק האחרון שלו מול קהל. אולי, אם הליגה מושעית, הוא יחזור לעונת פרישה אחרונה בהחלט. אני אשמח. בכל מקרה, האיש הוא אגדת כדורסל. נכנס לליגה כאחד ממאות "יורשים" שהיו למייקל ג'ורדן ולפחות מבחינת שואו, נתן מה שציפו ממנו. הוא שם את טורונטו על מפת הכדורסל (אם היה, נגיד, מגיע לוונקובר – האם היו עוברים לממפיס?) ויש לו את אחד הדאנקים הגדולים הזמנים (על פרדריק וייס). הוא גם עבר שינויים והפך לשחקן מבוגר חכם ותומך בשחקנים צעירים. שגריר מושלם של המשחק.

 

אפקט אי הוודאות – בתרחיש האופטמי אם האיסורים יגמרו תוך 6 שבועות, האם יש טעם לקיים את הפליאוף או פשוט לבטל את העונה?

דני אייזיקוביץ': שיקצרו את הפלייאוף לסדרות של 5 משחקים בסיבובים הראשונים ו 7 בסדרות הגמר.

שיאריכו את העונה בחודש. שיצמצמו את 20 המשחקים האחרונים, והופ יש פתרון. אני חושב שקצת מוקדם לבטל את העונה, וזה צריך להיות מפלט אחרון וגם מנהיגי הליגה רואים את זה. אם צריך עוד קצת זמן, אפשר גם לאחר את העונה הבאה בשבועיים. הדבר הכי חשוב זה לא להכנס להיסטריה והחלטות בשלב כל כך מוקדם בתהליך. נחכה 6 שבועות ונהיה חכמים יותר, אבל יש לא מעט פתרונות יצירתיים שישמרו את הלהבה בוערת.

 

יאיר זעפרני: מה זאת אומרת האם יש טעם לקיים את הפליאוף? אתם רוצים להגיד לי שכל מה שיקרה בעונה זה רק העונה הסדירה שהיא בעצם התירוץ הרשמי שלנו להעביר את הזמן עד שהפליאוף מגיע?! מבחינתי, שאת העונה הבאה יקצרו ל-50 משחקים ויתחילו אותה בפליאוף ואז נקבל שני פליאופים בשנה (אם יש שלוש מערכות בחירות בשנה, אז למה לא שני פליאופים? הכל אפשרי!). מבחינתי שישחקו ביוני ויולי, מבחינתי אני אפילו מוכן, בדחילו ורחימו, שישחקו סדרות של הטוב מ-5. ובלבד שלעונה הזו יהיה קליימקס ושלא בטעות מישהו יעניק את תואר האליפות למילווקי החלבית, על לא עוול בכפה.

 

דרור האס: מיתרונות הקורונה, לומדים מספרים כלכליים: קבוצה מרוויחה ממשחק בית בין 1 מיליון ל-3 מיליון (כמובן כל קבוצה בליגה נמצאת במקום אחר על הטווח הזה), וממשחק בית בפלייאוף בין 2 ל-5 מיליון. לכן לא מפתיע שבעלי הקבוצות לוחצים על סילבר שבתום 30 היום לבצע הערכה מחדש, ושכרגע סילבר כן מנסה להציג שהליגה תנסה לחדש את העונה. זה כמובן יתן אופציה לנסות מספר תרחישים שחשבו עליהם בעבר כמו עונה מקוצרת, פלייאוף באוגוסט ותחילת עונה הבאה בדצמבר. אם זה יסתכם ב-6 שבועות בלבד אני בהחלט רואה את העונה ממשיכה כסדרה, ואין סיבה שלא.

 

אוריאל דסקל: לא צריך לבטל את העונה כרגע. צריך להוציא את כולם לבידוד. לוודא שכל מי שאחראי על קיום הליגה הזאת – בעיקר השחקנים – בריאים. ואז לחזור לתפקוד בעוד חודש-שישה שבועות. באולמות ריקים. אולי צריך לבטל את המשך העונה הרגילה ולעבור למצב של קיום משחקי פלייאוף בפורמט אחר (נגיד טורניר סטייל מארץ' מדנס במקום כמו לאס וגאס). בכל מקרה, צריך לנסות ולהמשיך את הליגה אבל רק אחרי שיטפלו בהתפרצות הזאת. כל עוד אנשים מתים ומדביקים, אין מה לשחק.

 

שי אבן צור: בוודאי! נותרו עוד 17 משחקים לסיום העונה הסדירה. אני סבור שהשלמה שלהם במשך מאי, כך שהפלייאוף יתחיל ביוני זה הדבר המתבקש ע"מ לא לזרוק את העונה לפח. אם העונה תתבטל זאת תהיה עוגמת נפש אדירה לכל הקונטנדריות ואוהדיהן, לווטרנים שהעונה הזאת היא סוג של הזדמנות אחרונה, או כמעט אחרונה, לזכות בטבעת ולכל אוהבי המשחק באשר הם שלא יבואו על סיפוקם.

בראיה מזווית אחרת – זאת תהיה תחושה נהדרת אם בנוסף להתגברות על הנגיף נקבל גם את הספורט שאנחנו כ"כ אוהבים – ממש כמו תחושה של אחרי מלחמה שאפשר לחזור לשיגרה המבורכת – ממש כמו חזרה לחיים. נראה לי שגם השחקנים ישמחו.

תאר את תחושותיך כששמעת על הביטול הזמני של הליגה.

יאיר זעפרני: שוק! קודם כל ההפתעה הייתה גדולה כי אלוהים עדי שהייתי בטוח ששחקן של הניקס יהיה זה שיידבק ראשון… אבל שנית, כרגיל באמריקה או בליגה הזו, הכל קרה מהר מאוד בלי הכנה מוקדמת. 3:00 בלילה עוד משחקים בשלושה אולמות ושעה וחצי אחר-כך כל הליגה מושבתת עד להודעה חדשה… הם תמיד היו אלופים בלייצר דרמה. הלכנו לישון כשהכל כרגיל וקמנו בתחושה שאין לנו מושג מתי יהיה משחק הכדורסל הבא שנראה.

אבל אם מסתכלים במבט המאקרו, ראיתי (וראינו) את זה בא ולצערי אין לי אלא להגיד שזה היה צעד נכון, גם אם הוא היה יכול לעשות עם טיפה יותר תכנון מדויק וחכם.

 

דרור האס: אני חושב שרק אז התחלתי להבין באמת את מימדי האסון. כלומר לפני כן יודעים, אבל ברגע שכל העולם נאלץ לעצור מלכת, אז מבינים.
העונה התחילה עם הבלגאן הסיני, ומי חשב אז שזה אפילו לא יהיה הנזק הכי גדול שהליגה תספוג העונה. המשיך במוות של סטרן וקובי, ועכשיו השעייה של העונה עד להודעה חדשה. שזה מדהים כי מצד אחד מחוץ למגרש זו ללא ספק העונה הכי גרועה בהיסטוריה. מצד שני על המגרש זו הייתה אחת העונות המרתקות והמותחות. אז אני כן רוצה שהחרא הרע יסתיים, ושהעונה המרתקת על המגרש תמשיך.

כמו כן אני לא בנוי להודו קר.

 

אוריאל דסקל: זה היה צריך לקרות. זה הרגיש יותר כמו הקלה למרות שיש להחלטה הזו השלכות עצומות שצריך לעקוב אחריהן ולהבין אותן לעומק בשבועות הקרובים. אבל בסופו של דבר, ה-NBA והספורט כולו משניים כרגע. תעשייה שמושפעת מאוד מהמחלה אבל לא הכרחית לקיום שלנו ולכן רק הגיוני להוציא אותה לפסק זמן.

 

שי אבן צור: דיכאון ומצור. לאן שלא הולכים, מה שלא עושים הקורונה תמיד שם, הפאניקה בשיאה. טיפוס כמוני לא אוהב את כל הטררם הזה. מבחינתי, עדכונים יבשים על המצב ועל דרכי הפעולה הנדרשים מהציבור הספיקו בהחלט. זאת הסיבה שחיפשתי לברוח.

מהו נתיב הבריחה לאנשים כמוני? קודם כל ספורט. שוב יש טחינת מוח של שעתיים על הקורונה בסוף יום עבודה אינטנסיבי בטירוף? נשלים משחק מאתמול בלילה (יחי הליגפאס!). התעוררתי בטעות באמצע הלילה? איזה כיף, יש משחקים!

מה עכשיו? כנראה שזה הולך לכיוון של סרטים והרבה ספרים. מניח שזה יהיה בסדר אבל הסרטים והספרים שמורים בעיקר לתקופה שבין אמצע יוני לאמצע אוקטובר – בניכוי חופשות

 

דני אייזיקוביץ': מבואס, נדהם, אבל בפרופורציות. העולם כולו כרגע בהיסטריה ובהלה הגדולה ביותר מאז המשבר של 2008. מצב ליגת הנבא הוא נדבך אחד בתוך עולם שהולך ומאבד את עצמו לדעת. זה דווקא נדבך שאמור לעזור לנו לשמור על שפיות ולקחו לנו אותו, אבל אני מהאנשים האופטימיים שמאמין שעוד חודשיים הכל יתבהר ואני מקווה שגם לטובה.

 

 

פניקורונה – בדיעבד האם לדעתך הליגה נהגה בשאננות? נראה שלא בוצע שום צעד מניעה עד לתרחיש הקיצוני של ביטול הליגה.

דרור האס: לא חושב שהייתה שאננות כמו שנקטו בצעדים הנדרשים בהתאם למצב שהתפתח. אמנם היה מגוחך שמרחיקים תקשורת מהשחקנים, אבל אין בעיה למלא אולמות. יחד עם זאת קיוו כמו כולם שזה לא יגיע אליהם, ורק כשהבינו שגובר חולה, והיה ב-5 ערים ב-9 ימים, וכל מי שבא איתו במגע המשיך למגע ומשחקים עם אחרים, וזה מדהים איך ב-10 ימים כולם היו במגע עם כולם, ועד שלא עשו את החישובים האלה לא הבינו את המשמעות של הדבקה אחת.

גם המשחק של הקינגס פליקנס נשאר להחלטת השחקנים האם ישוחק, ושחקני הפליקנס החליטו שלא מכיוון שאחד השופטים היה במשחק של יוטה יומיים קודם לכן.

 

אוריאל דסקל:  היציאה לפגרה של ה-NBA בגלל הקורונה היא החלטה דרמטית אחרי שבעלי הקבוצות ניסו להימנע מהפסקתה בכל מחיר. אומדן הנזק של משחקים ללא קהל עמד על כמה עשרות מיליוני דולרים . עכשיו מדברים על לבטל את העונה, והנזק ממהלך כזה עומד על יותר ממיליארד דולר. הבעיות הלוגיסטיות שינבעו מהשעיית המשחקים יהיו גיהנום – אבל לא גיהנום אמיתי כמו הבעיות הבריאותיות. צריך לפתור את הבעיות הללו ורק אחר כך להמשיך בחיים.

 

שי אבן צור: כמו בתשובה לשאלה הראשונה, קצת קשה להאשים את פרנסי הליגה בשעה שהממשל שאנן שיא.

חוץ מזה, איזה צעדי מניעה ניתן היה לבצע? לשים עמדות אלכוג'ל בכל ארנה? לחלק מסכות לאוהדים? לבדוק כל אוהד בכניסה? האם זה היה משנה משהו בתמונה הכללית? לא מאמין.

האוהדים והשחקנים הם אנשים אמיתיים שמסתובבים חופשי בכל מקום. אין דרך לדעת מאיפה ההידבקות תגיע ומכיוון שלא ניתן לבודד את כולם אני לא רואה מה הליגה היתה יכולה לעשות למפרע.

 

דני אייזיקוביץ': מה היו צריכים לעשות? לבטל אותה מוקדם יותר? אני חושב שהחליטו על הצעדים בדיוק בזמן. רגע לפני שהכל מתפרץ. נכון לכתיבת השורות האלו, יש פחות מעשירית האחוז של אנשים שנדבקו מאוכלוסיית ארה"ב (1850 מקרים שזוהו על 327 מיליון איש). הליגה לטעמי פעלה במהירות ובזמן. יכלו אולי לתת הנחיות ברורות יותר לשחקנים (ראו ערך גובר), אבל החלטות הליגה הן חלק מהחלטות מדינה בדיוק כמו בישראל. כך או אחרת לדעתי זה היה בלתי נמנע שיסגרו את הליגה, לפחות עד שהנושא יתבהר לכולם.

 

יאיר זעפרני: במדינה בה הנשיא מזלזל בחומרה של העניין ואומר שהוא לא מפחד משום וירוס (בימים האחרונים הוא דווקא כן התחיל לשקשק מפחד. בגלל הכלכלה כמובן…) קשה לבוא בטענות לראשי הליגה שלא עשו שום דבר בעניין. בהשראת טראמפ, היה נראה שרבים בארצות-הברית לא לוקחים את העניין מספיק ברצינות וכמותם גל הליגה. האם היא הייתה צריכה לעשות דברים אחרת? ברור, גם ברמה של הוראות היגיינה ברורות יותר בסביבה שעסוקה בלנגוע כל הזמן (אפשר היה לאסור על כל מגע בין שחקן מגן לתוקף. אנחנו ממילא לא רחוקים משם עם חוקי ההגנה כיום..) וגם ברמה של פחות צופים והוראות ברורות יותר בכל הנוגע לבידוד שחקנים.