16.6 יום שלישי, גולדן סטייט מתארחת בקוויקן לואנס ארינה של קליבלנד קאבלירס למשחק השישי בסדרת הגמר. אנדרה איגואדלה משאיר חותם סופי על סדרת הגמר עם משחק שמזכה אותו בתואר ה-MVP של הסדרה, דריימונד גרין מסיים עם טריפל דאבל, סטפן קארי תורם את 25 הנקודות שלו והווריורס מסיימים את העונה הטובה בהיסטוריה של הקבוצה בצורה הכי מתוקה שיש: כאלופים. גולדן סטייט זוכה בתואר לראשונה מזה 40 שנים בהן לא חוותה אפילו גמר NBA וכל זאת על אדמת הממלכה של המלך שנפל.

 

לברון ג'יימס התראיין אחרי משחק מספר 5 ואמר שהוא השחקן הטוב בעולם נקודה. אחרי משחק 6 הוא שאל את עצמו בקול רם אם שברון הלב הזה, פעם אחר פעם (מאזן של 2-4 בסדרות גמר בקריירה), באמת שווה את כל הדרך למעלה. קליבלנד הגיעה לסדרת הגמר חבולה ופצועה וירדה באותה הצורה. מת'יו דלאבדובה העביר לילה בבית חולים אחרי משחק 3, קווין לאב היה בחוץ עוד מהסביבוב הראשון וקיירי אירווינג לא הצליח להגיע להארכה של המשחק הראשון בסדרה. לאורך הפלייאוף קליבלנד הצליחה ללמוד תוך כדי תנועה איך להתמודד עם הפציעות ועשו עבודה לא רעה בכלל. טריסטן תומפסון הרוויח לעצמו חוזה עתק עם הפיזיות שכל כך התאימה לקאבס שחיפשו כיוון אחר אחרי הפציעות , דלאבדובה, שמרוב שהיה טוב גילה שהולכים לצלם סרט על הדרך שלו בפלייאוף והטריידים המשתלמים של קליבלנד (שאמפרט, סמית' ומוזגוב) מצאו את עצמם מובילים קבוצה עם מאזן 12-2 בפלייאוף בדרך לגמר ה-NBA. נשמע כמו סיפור מהאגדות, לא? קרוב. הווריורס בדיוק כתבו את ההיסטוריה של עצמם בלי להתחשב יותר מדי בצד השני בדרך לאליפות נגד אותה קבוצה שהייתה הדיבור החם לאורך כל הקיץ ורוב העונה.

 

גולדן סטייט הגיעה לעונת 15/16 צמאה לעוד. למעשה, אף קבוצה בהיסטוריה של הליגה לא הגיעה צמאה כמו הווריורס. 24-0 מפתיחת העונה זה המאזן הטוב ביותר לפתיחת עונה אי פעם. לא רק בכדורסל, בספורט המקצועני בארה"ב בכלל. השיא הקודם בNBA עמד על 16-0 של יוסטון רוקטס. סטפן קארי החליט לקחת על עצמו את חובת ההוכחה שכמעט כל MVP צריך להתמודד איתה וב-28 משחקים העונה הוא בעיקר דואג להשתיק את כל המבקרים שלו.

31.2 נקודות, 6 אסיסטים, 2 חטיפות ו-4.75 שלשות למשחק בלא פחות מ44%. אז כן, המורשת של סטפן קארי בהתהוות לנגד עינינו וזה לא ספק הכוכב הכי גדול של הליגה, אבל זה אף פעם לא היה מה שחשוב באוקלנד. גולדן סטייט ממשיכה לנצח את היריבות שלה בשלושה רבעים, עדיין קבוצת ההתקפה (אחוזים מהשלוש ואחוזים מהשדה) הטובה בליגה, ובחמישייה הראשונה בכל הנוגע להגנה ולאחוזי השדה של הקבוצה היריבה. הווריורס משכתבים את ההגדרה למשחק כדורסל מושלם עד כה העונה. האריסון בארנס לא שיחק כבר חודש אחרי שבעונה שעברה הוא פתח ושיחק בכל משחק שהיה על לוח השנה, המאמן של הקבוצה לא אימן את הקבוצה (במשחקים לפחות) מתחילת העונה, אבל זה לא נראה שמשהו באמת יכול לפגוע בקצב הייחודי להם. ברנדון ראש ויאן קלארק הם שחקנים שתורמים לניצחונות וסומכים עליהם מול כל קבוצה שתבוא, עדיין מנסים להבין בליגה איך זה פייר.

 

מעל כולם וממש קרוב לסטף, עומד שחקן בשם דריימונד גרין. הוא חתם על חוזה חדש בקיץ ל-5 שנים בשווי 82 מליון דולר אחרי שביסס את עצמו כאחד משחקני ההגנה הטובים ביותר בליגה, והשנה הוא בעיצומה של עונה עונה שתשאיר אתכם דבוקים למסך בכל סיבוב שני של הדראפט שתחוו בחייכם. הפוינט-פורוורד רשם עד עכשיו 4 טריפל דאבלים, 8 דאבל דאבלים, משחק אחד קסום בו הוא רשם סטטיסטיקה של 5X5 נגד בוסטון והוא מדורג במקום ה-7 בליגה עם 7 אסיסטים למשחק וכן, הוא פאוור פורוורד. זמן טוב בשבילכם ללכת להצביע לו לאולסטאר.

 

 

בקליבלנד זה קצת פחוץ נוצץ. לברון ג'יימס מוצא את עצמו באחת הפעמים היחידות בקריירה שלו שהוא לא באור הזרקורים ולא ה-שחקן שכולם צריכים לחשוש ממנו. נכון, זה עדיין לברון ולא נולדה הקבוצה שתגיד לעצמה לפני משחק עם קליבלנד "אה טוב, לפחות אנחנו נגד לברון ולא נגד סטף קארי היום" ,אבל אפשר רק לתאר לעצמנו מה עובר על לברון ג'יימס ועל הקאבס כשהקבוצה ששברה לאוהיו את הלב תמיד תישאר הדיבור החם של עונת 15/16.

קליבלנד מדורגת ראשונה במזרח וזה לא תמיד פשוט במזרח החדש של הליגה. קליבלנד רשמה כבר 7 הפסדים, אבל נראה שעדיין המקום הראשון ויתרון הביתיות במזרח מובטח לה. לברון ג'יימס מוביל את הקבוצה העונה עם 26 נקודות, 6 אסיסטים ו-7 ריבאונדים, אבל נקודת האור הגדולה ביותר בקבוצה השנה היא השקט. בעונה שעברה הגענו למשחקי חג המולד עם 1001 קונספירציות על איך לברון מרגיש בקבוצה, היחסים עם בלאט, הלחישה לדוויין ווייד באוזן שהוא "הולך לשתף איתו שוב פעולה אם דברים לא ילכו כמו שצריך פה (בקליבלנד)" ועוד איזה ציוץ לא נחמד לכיוונו של קווין לאב.

 

 

השנה קליבלנד בוגרת יותר. בין אם זה חיזוק שהיה הכרחי לקו האחורי של הקבוצה בדמות מו וויליאמס וההתעלות של מת'יו דלאבדובה בפלייאוף שהפכה אותו לשחקן חדור ביטחון ומוטיבציה כשהוא עולה מהספסל. קווין לאב שלאט לאט משקם את עצמו אחרי עונה מוזרה בהחלט ב14/15 (עדיין לא יהיה אולסטאר ככל הנראה) וקיירי אירווינג שחזר בדיוק בזמן מהפציעה למשחק הכי גדול העונה. הסגל רחב יותר, המשחק קבוצתי יותר וכאבי הגדילה כבר עברו ממזמן. בלאט לא צריך לדאוג ללמוד משהו חדש על הליגה בכל לילה וצבר מספיק ביטחון בעצמו ובעבודה שלו עם הקבוצה ועם המאזן הטוב במזרח ודרך דיי סלולה אל עבר המקום הראשון, קליבלנד היא קבוצה טובה יותר השנה. טובה בהרבה.

 

 

נכון, בסוף העונה כולנו נסתכל על המאזנים של שתי הקבוצות ונספור את המשחק הזה כ-1 מתוך 82, אבל בשביל משחקים כאלה יש לנו עונה סדירה. קליבלנד חדורת מטרה לנקום על הפסד האליפות ולנצח את גולדן סטייט באורקל ארינה, אחרי שזו לא הפסידה שם כבר 332 ימים בעונה הסדירה ולא נראה שהיא מתכוונת להרשות לעצמה להפסיד משחק כשהמטרה ברורה והיא לרשום את העונה הטובה ביותר בהיסטוריה.

לברון ג'יימס נגד סטף קארי, המלך ויורשו בפעם הראשונה מתוך פעמיים העונה כשלכל אחד יש הרבה מה להוכיח והרבה מה להראות. האלופה נגד סגניתה בשחזור של הגמר, הרעב של קליבלנד או הגאווה של הווריורס? הלילה בחצות. חג מולד שמח!