עונה עשירית, אותו פתיח:
מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה, ואין כל חדש תחת השמש. הציטוט נלקח ממגילת קהלת, והוא נכון גם היום, בוודאי בכל מה שקשור לתחזיות ה-NBA. כל התחזיות בנויות על שימור מצב קיים מהעונה הקודמת, שיפורים לינאריים איפה שצריך, והתרסקות טוטלית במקומות אחרים. זו אחת הסיבות שקפיצות כמו של גולדן סטייט ב-2014, או אוקלהומה סיטי ב-2010 מפתיעות אותנו כל כך. מאז למדנו את האופציה הזו ושיקללנו אותה בתחזיות. הטור הזה מדבר על הסטיות הגדולות שלדעתי יכולות לקרות. זה טור שלא יכול ולא מתיימר לפגוע ב-100%. אם הוא ישיג את אחוזי העונשין של שאק, הוא יהיה מדהים. אם הוא ישיג את אחוזי השדה של קיליאן הייז הוא יהיה מצוין. אני אסתפק אפילו ב-1 מ-10. במקרה זה אני אזכיר לעד כמה צדקתי, ולא מעניין אותי שטעיתי יותר! לכל סטייה מהתחזיות ה"מקובלות" אני אכתוב את ההסבר שלי, איך היא יכולה לקרות.

אז מה היה?

  1. אטלנטה בטופ 4 במזרח – מספיק קרוב כדי שאני אתן לעצמי חצי נקודה. סיימו מקום שישי עם מאזן זהה למקום חמישי.
  2. קאם תומאס מושעה ונחתך מהנטס – תומאס התנהג יפה, עדיין נחתך. עוד חצי נקודה.
  3. דני אבדיה לא באולסטאר בגלל הפורמט החדש – מותר לי לשמוח שטעיתי?
  4. בן שרף בחמישיית הרוקיז השנייה – מותר לי להיות עצוב שטעיתי? לצערי זה נראה שבן בדרך החוצה מהליגה. הדקות בעונה הקרובה ילכו ויצטמצמו, אני לא אתפלא אם ברוקלין לא ירימו את העונה השלישית בחוזה הרוקי שלו (לא תחזית).
  5. פיניקס מפרקת ומעבירה את בוקר לממפיס – לונג שוט שלא נכנס. באין ציפור שיר (כוכב), גם עורב (דילן ברוקס) הוא זמיר.
  6. אורלנדו מקום ראשון במזרח –כן… רציתי לחפש קבוצה מפתיעה, הייתה קבוצה מפתיעה אחרת. אולי השנה?
  7. ניו יורק מקום חמישי – הנרטיב היה מדוייק, בחירת המקום פחות. אכן הניקס הסתבכו בעונה הרגילה והיו חיכוכים, אבל זה עדיין הספיק למקום שלישי. כמו שכתבתי – הפלייאוף היה סיפור אחר. חצי נקודה.
  8. אנתוני אדוארדס MVP – זה היה לונג שוט.
  9. הניקס יוצאים מהמזרח – בול פגיעה שמפצה על הטעות הקולסולית של התחזית הבאה.
  10. יוסטון מפתיעים את המערב עם דוראנט ואמן תומפסון – פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח….. איזה אדיוט.
סה"כ: פגיעה אחת מדויקת, 3 פגיעות בנרטיב, והרבה חומר לארכיון המביך. ממשיכים למסורת!

התחזיות לעונת 2026/27

1. אטלנטה תסיים בטופ 4 במזרח

שנה עשירית, עשור שלם של הטור הזה, ואני לא נשבר. מסורת לא מפסיקים! מתישהו המציאות תתיישר לפנטזיה בראש שלי. טריי יאנג הלך, ובלעדיו יש הגנה. ג'יילן ג'ונסון מספק את הניצוץ ההתקפי עם ממוצע שקרוב לטריפל דאבל. הכי חשוב – צריך איזו הפתעה במזרח. אני מסרב לרדת מהספינה הזו עד שהיא תעגון בטופ 4 או תטבע סופית, וגם אז אני אעשה ליאנרדו די קפריו ואשאיר את התחזית לצוף בעודי טובע.

2. סופר טים זה כזה 2004 – פילי תסיים רק במקום השישי במזרח ותודח בחצי גמר המזרח

על הנייר זה נראה כמו צ'יט קוד: ג'ואל אמביד, לברון ג'יימס, ג'יילן בראון וטייריס מקסי. בפועל? כדור אחד, שני שחקנים בני 30+ עם היסטוריית פציעות של בית חולים שדה, וכוכב שהאנליטיקס מאוד לא אוהב. יהיו להם משחקים שהם יראו מפחידים, יהיו להם משחקים שהם יראו מחדר הטיפולים. בלי ביתיות, עד מאי הברכיים של אמביד והגיל של לברון ייכנעו לקצב של הצעירים. חצי גמר מזרח והביתה.

3. דאריוס אייקאף ייקח את תואר רוקי העונה

אייקאף נבחר רק במקום השביעי, הרבה מאחורי ארבעת המופלאים. דיבאנטסה ופיטרסון "תקועים" בקבוצות טובות מדי שלא יתנו להם להשתולל חופשי. קאם בוזר הוא הפייבוריט וגם קיילב ווילסון עם סיכוי לא רע בשיקגו. אז למה שדווקא אייקאף ייקח? כי סקרמנטו ייתנו לו את המפתחות, ולמרות שהקבוצה תסיים עם מאזן נוראי בתחתית הליגה, ההתקפה שלה תראה סבירה+, בעיקר בזכות ניהול משחק אחראי של אייקאף עם 45% מהשדה.

4. קסלר ווקר יזכה בפרס השחקן המשתפר

לספרס יש דרקון, ללייקרס יש ווייט ווקר. אחרי 4 עונות שיוטה לא נתנה לו חופש, ווקר הולך לקבל המון חופש ולפרוח מהאסיסטים של לוקה. ווקר שעד כה עיקר עיסוקו היה בהגנה יוסיף קליעה לא רעה לשלוש והמון המון המון האליהופים. הדבר היחיד שאולי ימנע ממנו את הפרס זה העובדה ששיחק בעונה שעברה רק שישה משחקים. מצד שני, השיפור יהיה כזה משמעותי שאפילו הפרשנים לא יוכלו להתעלם.

5. יאניס וההיט: שידוך מושלם בעונה הסדירה, מפח נפש בפלייאוף

אחרי סאגת הטרייד המתישה ממילווקי, יאניס מגיע לסאות' ביץ' רעב, חטוב ומוכן למות על המגרש עבור פט ריילי ואריק ספולסטרה. הם ידרסו קבוצות בעונה הסדירה בזכות "תרבות מיאמי" מחודשת. אבל בלי קליעה יציבה מסביבו מול הגנות פלייאוף צפופות, המכשול ההתקפי הישן של יאניס יחזור לרדוף אותו בסיבוב השני.

בקרוב

6. פורטלנד – אותה גברת בשינוי אדרת

המעבר של ג'א מוראנט לפורטלנד בקיץ והחזרה המרגשת של דמיאן לילארד הביתה אחרי הפציעה הרימו את מדד הנוסטלגיה וההייפ באורגון לרמות שלא נראו מאז ימי ה-Jail Blazers.

על הנייר? שילוב מוחץ בין הרכז הוותיק והקלאסי לבין חבית חומר נפץ אתלטית. בפועל? יש רק כדור אחד במגרש, ואף אחד משניהם לא שמע מעולם על המושג "הגנה". בחודשיים הראשונים זה ייראה כמו משחק אולסטאר מתמשך: פורטלנד תקזז תוצאות של 134–130 בכל ערב, לילארד ידפוק שלשות מחצי מגרש, ג'א יעופף לטבעת ודני אבדיה ילחם על כל ריבאונד כי זה הסיכוי היחידי שלו לגעת בכדור.

לקראת ינואר, הרגליים של לילארד ידרשו מנוחה, הברכיים של ג'א יאותתו מצוקה, ופורטלנד תגלה שהגנה של שטיח אדום לא מספיקה במערב. דני יתחיל לתת מספרים.

בסוף זה יגמר בדיוק באותו מקום שזה נגמר בעונה שעברה – פלייאין, מקום שביעי, הפסד לאחת משתי הגדולות של המערב.

7. אנתוני אדוארדס ולאמלו בול הולכים מכות

וכן – זה קורה בדיוק מהסיבה שאתם חושבים – ריב על אישה שנכנסה להריון מאחד מהם, אבל לא ברור ממי. מינסוטה בעונת נפל ואחרי שנראתה ככח עולה במערב תסיים רק בפלייאין.

8. הפייסרס שוב יפתיעו את המזרח

טייריס חזר, ייקח לו זמן להיכנס לכושר, ואינדיאנה תסיים במקומות 4-5 במזרח. בפלייאוף זה יהיה סיפור אחר. סיבוב ראשון מול טורונטו, סיבוב שני מול בוסטון ואז גמר מזרח שכולם מצפים לו מול הניקס. זו תהיה סדרה אלמותית שתלך למשחק 7. הליברטון וברונסון יחליפו סלי קלאץ', וסיאקם יהיה האו ג'י שינצח את המשחק בריבאונד התקפה.

9. שירת היוקיץ'

על הנייר, הת'אנדר והספרס בלתי עבירים. ניקולה יוקיץ' ימצא את הדרך. פלייאוף נדיר ובריא של ארון גורדון וג'אמאל מורי יעזור לו לעשות את כל הדרך לגמר.

10. אלופה שמינית בשמונה שנים ואליפות ראשונה לאינדיאנה.

הפעם נגלה לכם גם את הסוף.
שתהיה לנו עונה מהנה 🙂