עוד לפני שחגיגות האליפות ההירואית של לברון וקליבלנד שככו, הגיע שוק השחקנים החופשיים ב1 ביולי והפך את הליגה. חודשי הקיץ חלפו עברו ביעף, הסתיו הגיע, ויחד איתו הריח של עונת NBA חדשה. רגע לפני שהעונה נפתחת, זה הזמן לסקור את הקבוצות.

 

הקבוצה היום: פילדלפיה 76

דף הקבוצה באתר

 

מאזן בעונה שעברה: 10-72

 

עזבו: (G) אייזיה כנען, (F) קארל לאנדרי, (G) קנדל מארשל, (G) איש סמית', (C) כריסטיאן ווד.

 

הגיעו: (F) בן סימונס, (G) טימות'י לאוו' (F) דאריו שאריץ' (דראפט), (F) ג'יימס ווב, (G) ג'אריד בייליס, (G) ג'ראלד הנדרסון, (G) סרחיו רודריגז (שוק חופשי).

 

אז מה היה לנו שם? היה רע לתפארת. עונת 15/16 סיכמה שלוש שנים, שכנראה הרגישו הרבה יותר לאוהדי סיקסרס. הקבוצה שברה שיאים חדשים בכמויות הפסדים וביזיונות על המגרש, הכל מכוון והכל כחלק מהתהליך שארגן ה-GM, סם הינקי. על המגרש, הכל עבד בדיוק לפי התוכנית, ואף יותר מהציפיות, עם העונה השנייה בגריעותה אי פעם בתולדות הפרנצ'ייז והליגה ו-10 ניצחונות בלבד. אלא שבפינג פונג שנקרא לוטרי הדברים לא הלכו חלק ופילדלפיה נתקעה פעמיים עם הבחירה השלישית ופרסי ניחומים. ג'ואל אמביד עוד לא שיחק דקה אחת במקצוענים, השמין, עשה לעצמו מוניטין של שחקן לא מקצוען, ונראה הרבה יותר כמו מנהל ניו-מדיה, מאשר מה שאמור להיות הביאה השנייה של האקים הדרים. לג'אליל אוקאפור לקח קצת פחות מחודש לאחר פתיחת העונה כדי להשתתף בשתי תגרות שונות, להראות כישרון אדיר בצד אחד של המגרש, ולפוגג את החלום של תאומי מגדל עם נרלנס נואל. השניים הציגו נתונים הגנתיים של קבוצת נערים ד' אחד לצד שני, עם כמעט 110 נקודות ל-100 פוזשנים (מקביל למקום 30 בליגה). זה גרם לברט בראון לנסות ולחלק את הדקות כך שכל אחד ישחק לחוד וולהוכחה ניצחת שהלטבי שנבחר בחירה אחת מתחתיו מותאם הרבה יותר לליגה כיום.

 

הקבוצה נהנתה מכמות יפה של שחקנים צעירים שעברו מתחת לרדאר של הקבוצות בליגה, והפכו להיות שחקני רוטציה לגיטמיים, כשרוברט קובינגטון הוא הדוגמה הבולטת ביותר. למרות זאת נראה שהשילוב שהינקי ניסה ליצור, של מיקסום כדורי הפינג פונג בהגרלת הלוטרי לצד הקניית זהות לקבוצה ופיתוח צעירים החל להתפורר. ההימור שלו על קנדל מארשל כרכז הפותח שיכול להקפיץ את הקבוצה קדימה נכשל. מארשל לא הספיק להחלים עד פתיחת העונה, וגם לאחר שנפתחה העונה הציג יכולת חלשה ומרמור רבתי מהקבוצה. מלבד זאת, אי החלפת המנהיגות של הווטרן ג'ייסון ריצ'רדסון שפרש (הינקי הודה כי זו הייתה מכה קשה לחדר ההלבשה), ומערכת היחסים העכורה של הינקי עם סוכנים ברחבי הליגה (שניסו למנוע משחקניהם להגיע לקבוצה) ערערו מאוד את מעמדו בקבוצה. החזרתו של איש סמית' (תמורת לא פחות משתי בחירות סיבוב שני) והחתמתו של אלטון בראנד כבר היו מעט מדי ומאוחר מדי עבורו.

 

וכך, ב-6 באפריל 2016, האיש שמעולם לא הפסיד באף טרייד או בחירת דראפט, עזב את תפקידו, למרות שהתהליך בהובלת הינקי אמור להימשך עוד 4 שנים. ג'וש האריס, בעלי הסיקסרס, מינה בדצמבר את ג'רי קולאנג'לו לנשיא המועדון לענייני כדורסל, ואת בנו של ג'רי, בריאן, ל-GM  הקבוצה בסוף העונה. בעוד האריס תכנן כי הינקי יעבור לתפקיד אחר בתוך ניהול הקבוצה, הינקי החליט לא למחול על הפגיעה בכבודו והתפטר. לאחר מכן הוא עוד פרסם מכתב בן 13 עמודים בו הוא סוקר את ארבע השנים האחרונות במועדון, אך את הזכייה בפרס הגדול, המקום הראשון בדראפט 2016, הוא כבר ראה בבית.

 

קיץ חם: כאמור, משפחת קולאנג'לו לקחה את המושכות, ובריאן הבהיר מהר מאוד כי הוא מתכנן להאיץ את התהליך. מהלכי הקיץ האחרון אכן הראו את זה. הקבוצה בחרה בדראפט כצפוי את בן סימונס, הפורוורד האוסטרלי מ-LSU, שזוכה להשוואות תכופות ללברון ג'יימס כבר מגיל 15. סימונס אמנם לא הצליח להוביל את המכללה הקטנה להצלחה בטורניר המכללות, אך כבר הראה בליגת הקיץ כי ראיית המשחק שלו נמצאת בליגה של הגדולים. בנוסף הסיקרס גנבו בבחירה ה- 24 את הצלף הצרפתי, טימות'י לאוו, שנחזה כי ייבחר באיזור הלוטרי. באופן כללי הסיקרס היו פעילים מאוד במהלך הדראפט, כאשר הציעו מגוון הצעות שסבבו סביב שני הסנטרים הצעירים של הקבוצה, אוקאפור ונואל, תמורת בחירות 3-5, שהיו מביאות לקבוצה את קריס דאן, הרכז המוכשר ביותר בדראפט, אך ללא הועיל. לאחר שהמגעים הללו נכשלו, החתימו הסיקסרס סוף סוף גם מעט ווטרנים שיאזנו את חדר ההלבשה – ג'ראד בייליס (27 מיל' ל-3 שנים) ותאומו ג'ראלד הנדרסון (18 ל-2). השניים הפכו לשחקנים הראשונים שהוחתמו בסיקסרס על יותר מחוזה מינימום מזה שלוש שנים, ויוסיפו מנהיגות , הכוונה וכוח אש בקו האחורי לקבוצה מאוד לא מאוזנת באף אחד מהאספקטים הללו.

 

בייליס יתמודד על עמדת הרכז הפותח עם סרחיו רודריגז, הרכז הדינמי של ריאל מדריד שחתם לשנה עבור 8 מיל' דולר. בנוסף להם, דאריו שאריץ', בחירת הסיבוב הראשון של הקבוצה ב-2013, שכבר נחשד כי לעולם לא יגיע מעבר לים, חתם על חוזה רוקי לאחר שהבשיל בשנתיים מרשימות באנאדולו אפס. הוא הספיק לזכות פעמיים ברציפות בתואר השחקן הצעיר המצטיין באירופה והבריק גם במשחקים בנבחרת קרואטיה.

 

ועכשיו מה, מה עכשיו?

 

ניתן לומר בזהירות שאכן עברנו כמה שלבים מרכזיים בתהליך של הסיקסרס: התהליך הוגדר בראש ובראשונה להשיג שחקן שהוא אבן פינה, פרנצ'ייז פלייר, סביבו אפשר לבנות קבוצה לאליפות. לפי כל הספקולציות והמבחנים הראשוניים, סימונס אכן נראה ככזה. לצד כמות הנכסים המעניינים שהסיקסרס איגדו בשנה החולפת, ניתן בזהירות להעביר את הסיקסרס מקטיגורייית "ביזיון לכדורסל ובושה לתחרות" ולקטלג אותם כאחד הפרויקטים המעניינים לעתיד הקרוב. זה יהיה שינוי מרענן לקבוצה שהייתה בבוטום 5 בכל קטיגוריה סטטיסטית אפשרית ובכל סוג מהלך שתועד (למעט פוסט-אפ, כל הכבוד לג'אליל אוקאפור) בשנה האחרונה.

 

האם זה יוביל לניצחונות נוספים? לא כעת. בריאן קולאנג'לו כבר הבהיר מספר פעמים כי הוא לא מרגיש בנוח לפתוח את העונה עם כל-כך הרבה שחקני פנים, אך לא יתפשר על הצעות טרייד, וגם נרלנס נואל הביע תסכול לאחרונה מכמות הסנטרים בקבוצה. ניכר שאוקאפור, המתאים פחות מבין שלושת הסנטרים, הוא השחקן שהסיקסרס הכי ישמחו למסור, אך מרחב התמרון שלהם הולך וקטן. גם הערך שהם יכולים לקבל על נרלנס נואל, שחקן הפנים השני שעל מדף, הולך וקטן כיוון שהוא עומד להיות שחקן חופשי מוגבל בקיץ הבא, וערך השוק שלו עדיין לא ברור, בוודאי כל עוד המשחק ההתקפי שלו כמעט ולא קיים.

 

כך או כך, לברט בראון יש הרבה צרות טובות כשינסה למצוא את השילוב המתאים בקו הקדמי מבין נואל, אוקאפור וג'ואל אמביד שצפוי לחזור תחת הגבלת דקות מחמירה.גם שאריץ' במיקס וכמובן הנעלם הגדול: בן סימונס. על אף התבטאויות קודמות של בראון, שקבע כי האוסטרלי מתאים מאוד לשחק כ-4 כי הוא יכול לשמור על כאלו, הנחת העבודה כעת היא שהוא יוצב ב3 וינהל את התקפת הקבוצה משם, כפוינט-פורוורד. יחד עם זאת, חוסר הקליעה והמבנה הפיזי שלו יכול בהחלט לגרום לכך שבעתיד העמדה האפקטיבית ביותר עבורו תהיה ה-4.  כעת, אם הוא משחק ליד שני שחקני פנים קונבנציונליים, כמו אמביד ונואל, הריווח של הקבוצה כמעט ולא קיים. על אחת כמה וכמה אם הקלעי לצידו יהיה ג'ראלד הנדרסון חובב קליעות המיד-ריינג'. הקבוצה גם תשתעשע ככל הנראה עם הצבתו של סימונס כרכז הקבוצה, שנראה נינוח כבר עכשיו כמוביל כדור ראשי מעבר לקשת השלוש. בראון טוען כי זה לא יהיה הוגן להציב את סימונס כבר עכשיו ככזה, כיוון שזו העמדה הקשה ביותר בכדורסל, והרוקי יתקשה להתמודד איתה.

 

הקבוצה כבר הוגדרה כאחת הקבוצות הכיפיות לצפייה בעונה הקרובה, בעיקר בזכות שלושה גורמים: סימונס, דאריו שאריץ'  ושיטת האימון הספרסית של ברט בראון שבה כולם משתלבים בצורה נהדרת. בראון התווה שיטת משחק שבנויה על שני מרכיבים מרכזים: קצב משחק מהיר (בו הסיקסרס מוקמו בטופ 5 בשלוש השנים האחרונות), וכמות מסירות (מקום 3 בליגה בשנה האחרונה). שני הפורוורדים בעלי יכולת מסירה ויכולים בהחלט להניע את ההתקפה (ולפי מה שנראה כרגע משאריץ' – רק את ההתקפה) למחוזות מאוד ספרסיים. העובדה שיש שני גבוהים שיכולים גם לקחת ריבאונד ולהוביל מתפרצת בצד השני, תעזור מאוד ליעילות בטראנזישן של הסיקסרס (שדורגה, באופן לא מאוד מפתיע, במקום ה-25 ביעילותה בליגה). שאריץ' ככל הנראה פחות מוכשר הן מאמביד והן מג'אליל אוקאפור, אך הקליעה שלו ויכולת המסירה שלו יכולים להתברר כנחוצים הרבה יותר.

 

אליהם מתווספת גם שאלת הרכז – פילדפיה הראתה בשנה האחרונה עד כמה מהותי הוא תפקיד הרכז בכדורסל. רק התוספת של איש סמית' הבינוני, במקום טיג'יי מקונול האלמוני הקפיצה אותה בכל המדדים (כולל הניצחונות). כעת, קולאנג'לו הביא לראשונה לעמדה שני רכזים מנוסים, בדמות סרחיו רודריגז מריאל מדריד וג'אריד בייליס ממילווקי. על אף שברט בראון כבר קבע כי נכון לעכשיו בייליס אמור לפתוח בעמדת הרכז, רודריגז, אם יוכל להראות דברים דומים לאירופה, נראה כמו המועמד המוכשר יותר ועשוי להשתלט על העמדה בהמשך השנה.לעומת בייליס, שתופקד בשנה האחרונה בבאקס בעיקר אוף דה בול והוא הרבה יותר קלעי מרכז,בעוד רודריגז כבר הראה יכולת מסירה מאוד מרשימה לצד קליעה באחוזים גבוהים. אם רודריגז יצליח לסגל את אותן יכולות גם לקצב ה-NBA, הוא יכול להיות קריטי ליעילות ההתקפה בשנה הקרובה. עם זאת, רודריגז כבר בן 30 וברור כי אינו אמור לשמש כפתרון לטווח ארוך, אותו ישיגו באמצעות טרייד על אחד הגבוהים או דרך דראפט 2017, שמסתמן כבר עכשיו כדראפט של רכזים (5 מתוך 10 הבחירות הראשונות).

 

גם קואצ' ניק מתלהב ומצפה להתקפה של הסיקסרס להיות הרבה יותר מעניינת העונה:

 

 

אל תטעו – זה ממש נחמד לחזור ולדבר על הסיקסרס כעל קבוצת כדורסל מן המניין ב-NBA, אך גם קולאנג'לו לא מעוניין ביותר מדי הצלחות כבר השנה. הקבוצה אמנם צפויה להציג שיפור ניכר מ-10 הנצחונות שלה אשתקד, אך כל תוצאה שתוביל לבחירה מתחת לטופ 5 בדראפט בהחלט תאכזב, בטח אם היא תאפשר ללייקרס, שחבים לסיקסרס את הבחירה בדראפט הקרוב (מוגנת טופ 3), לשמור על הבחירה שלהם.

 

 

תחזית: 25 ניצחונות, בחירה טופ 3 בלוטרי, בן סימונס רוקי העונה.

 

וגאס חזתה לסיקרס 27.5 נצחונות. חושבים שאתם יודעים טוב יותר? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.

 

אוהבים את הטורים, הכתבות והמשחקים שלנו? עזרו לנו לעלות מדרגה. פרוייקט המימון שלנו במימונה עדיין רץ. גייסנו 8500 ש"ח מתוך 12000. כל תמיכה תתקבל בברכה.