עוד לפני שחגיגות האליפות ההירואית של לברון וקליבלנד שככו, הגיע שוק השחקנים החופשיים ב1 ביולי והפך את הליגה. חודשי הקיץ חלפו עברו ביעף, הסתיו הגיע, ויחד איתו הריח של עונת NBA חדשה. רגע לפני שהעונה נפתחת, זה הזמן לסקור את הקבוצות.

 

הקבוצה היום: בוסטון סלטיקס

 

דף הקבוצה באתר

 

מאזן בעונה שעברה: 48-34

 

 

עזבו: (F\C) ג'ארד סאלינג'ר, (G\F) אוון טרנר.

 

הגיעו: (F) ג'יילן בראון, (G) דמיטריוס ג'קסון, (F) בן בנטיל (דראפט); (G) ג'ראלד גרין, (F\C) אל הורפורד (שוק חופשי);

 

 

אז מה היה לנו שם? עידן בראד סטיבנס מאופיין בשינויים ובאופטימיות זהירה. בעונתו הראשונה היה מי שהגדיר אותו כמשחק טטריס, כשבכל פעם דני איינג' מגיע ומעלה אותו שלב עם טרייד אחר. זה הראה יכולת מרשימה של סטיבנס. מצד אחד הגמישות עם סגל משתנה, מצד שני היכולת לגרום לשחקנים שלא יודעים היכן ישחקו עונה הבאה או שבוע הבא, לשחק עבורו במקום לשחק למען החוזה הבא.

 

עונה לאחר מכן הסלטיקס הגיעו למקום השביעי במזרח למרות שאיש בתחילת העונה לא ציפה מהם להגיע לפלייאוף. זה אמנם נגמר בסוויפ, אבל הסלטיקס הצעירים לא נכנעו בלי קרב. שמירות אגרסיביות, טכניות ופציעות בשני הצדדים. סטיבנס הוכיח עצמו כמאמן שמחייך על הקווים בזמן שהחבר'ה שלו על המגרש נותנים עבורו הכל.

 

עונה שעברה הייתה העונה הראשונה אותה התחילו הסלטיקס עם ציפיות. היו מי שחזו להם אפילו 50 נצחונות, הישג מרשים אלא שנראה מופרז בתחזיות ריאליות.תחילת העונה הייתה מבטיחה כשהסלטיקס היו בחלק העליון של המזרח עד פברואר. רוב הזמן מקום שלישי וכששיקגו החלה בנפילה אף 2. אז הגיעו הפציעות. משחק האחרון לפני פגרת האולסטאר אוליניק נאבק לריבאונד עם דיאנדרה ג'ורדן שקופץ, ונוחת עם המרפק בתוך הכתף של אוליניק שירד עם כאבים לחדר ההלבשה. בהתחלה הוא הושבת לשבוע, שהפך לחודש שהפך לחודשיים.לאחר פגרת האולסטאר קראודר נקע את קרסולו בצורה רעה והושבת לכמעט חודש.כמה משחקים לפני תום העונה גם אייברי בראדלי נפצע ולא חזר לשחק.

 

אוליניק היה אחד מהשחקנים שעשו התקדמות מרשימה. עד העונה שעבר קלעי טוב וגבוה חכם, אך שומר רע. מהקיץ הוא חזר עם הבנה הגנתית טובה ושיפור משמעותי כשומר. זה היה משמעותי כי זה אומר שיש שחקן שיכול גם לקלוע מעבר לקשת וגם לשמור ורוב השחקנים בקבוצה היו או זה או זה. בפלייאוף אוליניק ניסה לשחק 2 משחקים אך נראה רע. קראודר שיחק ונראה היה שאינו בכושר. מאוחר יותר יספר שרק חודש לאחר תום העונה חלפו הכאבים. בראדלי לא שותף בפלייאוף וחזר למעשה רק בפריסיזן.

 

שלושת השחקנים הללו היו היחידים בקבוצה עם קליעה מעל הממוצע, ובלעדיהם הסלטיקס היו ללא ריווח. למרות זאת סיימו את העונה עם 48 נצחונות, רק 2 פחות מהתחזית האופטימית שצפו להם. למרות קשיי הריווח הם הצליחו להוציא 2 נצחונות מול אטלנטה, כאשר המהלך הזכור מהסדרה הזו היה של סטיבנס. מאמן הסלטיקס ראה את פול מילסאפ ביום קליעות מוצלח מוביל את ההוקס כמעט לנצחון. במחצית הוא הציב עליו את מרכוס סמארט, הרכז הצעיר. סמארט שמר על מילסאפ וכמעט נטרל אותו לחלוטין. באותו משחק בוסטון הצליחה לנצח בסוף, אך היעדר קלעים בסופו של דבר הכריע את הסדרה שבכל משחק הייתה צמודה.

 

 

 

קיץ חם: הקיץ החל עם הדראפט, בו לבוסטון היו בחירות מרובות. החשובה בהן כמובן הבחירה השלישית בה הייתה דילמה בין קריס דאן שיועבר בטרייד, לבין ג'יילן בראון, שנראה מעין גרסת פורוורד של מרכוס סמארט. בסופו של דבר למגינת ליבם של האוהדים נבחר בראון, שדני איינג' אהב את האתלטיות והפוטנציאל שלו.

2 השחקנים הנוספים שנבחרו בסיבוב הראשון נשלחו להמשך שיפור באירופה ובסין, ודווקא 2 שחקנים שנבחרו בסיבוב השני – דמיטריוס ג'קסון ובן בנטיל, קיבלו חוזים. אם כי החוזה של בנטיל מובטח חלקית והוא ככל הנראה יחתך בקרוב.

 

בשוק החופשי היו לדני איינג' 2 מטרות: קווין דוראנט ואל הורפורד. דוראנט לא הגיע אבל לפחות הקשיב וטען שבוסטון היו אופציה רלוונטית ובעדיפות שניה. אחרי שנים בהם נטען ששחקנים חופשיים משמעותיים לא מגיעים לבוסטון, העובדה שהוא שקל מעודדת. מי שכן הגיע זה כמובן אל הורפורד. אין ספק שזה שיפור משמעותי על סאלינג'ר. סאלינג'ר תסכל את האוהדים עם האיטיות שלו בפלייאוף. הוא היה חור הגנתי והתקשה לקלוע מרחוק, כשהיה אמור להיות סטרצ' 4\5.

אוון טרנר הראה שנתיים מרשימות בבוסטון והלך לקבל את החוזה שרצה, ובבוסטון לא יכלו לשלם לו. טרנר היה מוביל כדור מהספסל ותרם המון בניהול משחק ובהגנה. למעשה ההפרש בדירוג ההגנה בין הדירוג כשטרנר היה על המגרש לדירוג כשהוא לא היה על המגרש, היה הגבוה ביותר מבין כל שחקני הסלטיקס בעונה שעברה. טרנר היה כמו טל בורשטיין, אחד שעושה הכל טוב, מלבד קליעה מעבר לקשת, עליה פיצה בקליעה מחצי מרחק, והגנה טובה מאוד שהגיעה בעקבות המון הקרבה ומאמץ והפעלת לחץ על מובילי הכדור.

 

 

ועכשיו מה, מה עכשיו?  בראד סטיבנס הבהיר השנה שהוא מעוניין יותר בהרכבי סמול בול, דבר שהתקשה לעשות מכיוון שאו בראדלי או סמארט היו פצועים. אמנם עוד אין לסלטיקס 'הרכב מוות',אבל היה הרכב אחד שבלט במשחקי ההכנה האחרונים, וקיבל את הכינוי 'הרכב הכאוס'.

 

המיוחד בהרכב הזה מעבר לעובדה שכולם שומרים טובים מאוד, הוא העובדה שכולם יכולים להוביל כדור. ההרכב הזה קיבל את הכינוי מאחר שלא מעט פעמים אל הורפורד הוביל את התקפת המעבר או מתפרצת, דבר שבלבל את הגנת היריבה. החסרון של ההרכב הזה זה שבכל עמדה הם בנחיתות בגודל.  שימו לב שבתחילת המהלך סמארט שומר על פוריזינגיס.

 

 

קראודר מגיע ומפריע לנואה בעקבות החילוף. מצד אחד ההרכב הזה משאיר לבוסטון מעט מאוד מקום לטעויות, מצד שני גורם ליריבה לשלם ביוקר על טעויות שלה.

 

הורסטיליות והבנת המשחק של הורפורד יעזרו להשיג מספיק עצירות בהגנה, וכל הרכב עם תומאס הופך ליעיל התקפית. בעונה שעברה כששיחק עם בראדלי, סמארט וקראודר, ההרכב הזה היה עם דירוג התקפה 112.2. ההרכב הזה רק היה צריך עוד גבוה שימתח את ההגנה, והורפורד, ובכן:

 

 

 

אם זה היה סאלינג'ר כנראה שהיו מקווים שהוא יקבל את הכדור וינסה זריקה, עם הורפורד המצב שונה. מאוחר יותר נגד הניקס הם עשו את אותו התרגיל רק עם סיומת אחרת.

 

 

 

הסלטיקס איבדו את טרנר שסיפק ראיית משחק והמון האסל בהגנה. את מקומו אמורים לתפוס שניים: טרי רוזייר, שכבר אמר שהוא מתכוון להראות שהוא ראוי לכל הדקות של טרנר, וכנראה יסייע יותר בניהול המשחק, וג'יילן בראון. הרוקי מהדראפט שהגיע עם המון כוח ואתלטיות ויכולת הגנתית מרשימה לרוקי. אייברי בראדלי כבר הספיק להחמיא לו ואמר עליו ש"הוא עושה המון דברים שבן 19 בד"כ לא עושה". בראון יקבל כנראה מעט דקות מדי פעם, ובתקווה שיסייע ביכולת אתלטית ובהאסל ההגנתי.לדוגמא:

 

הוא עדיין הולך לאיבוד לפעמים בהגנה ומשאיר את השחקן  שלו חופשי

 

 

מצד שני עושה לפעמים מהלכים לא רעים בכלל לרוקי בן 19

 

 

 

 

וביחד עם הרוקי השני דמיטריוס ג'קסון:

 

 

 

 

טרי רוזייר הראה התקדמות יפה מאוד בפלייאוף בעונה שעברה, ובליגת הקיץ. השחקן הצעיר יודע שעל מנת לקבל את הדקות של טרנר הוא אמור לספק גם יכולת הגנתית גבוהה, ואין ספק שהוא מתאמץ בתחום הזה, אולי אפילו מתאמץ מדי לפעמים. במהלך ליגת הקיץ הראה קליעה לא רעה בכלל ואין ספק שהוא בשל להיות רכז מחליף ראוי בליגה.

 

מבחינת ניהול משחק גם אייברי בראדלי משתפר, כאשר היו כמה משחקי הכנה אותם סיים עם 6 אסיסטים, ולאחריהם ציין שהוא רואה את המשחק אחרת, ושהוא עצמו מרגיש שראיית המשחק שלו השתפרה משמעותית. אם ימשיך לשפר יכולת הקליעה, ביחד עם הגנת הפרימטר הידועה שלו, יהיה אחד השחקנים הבולטים והטובים יותר בליגה.

 

למרות יעילותו של 'הרכב הכאוס' מי שצפוי לפתוח בעמדת הסנטר הוא אמיר ג'ונסון. ג'ונסון מראה חיבור טוב מאוד עם הורפורד בקו הקדמי, והוא יכול לשמור על גבוהים ורסטילים ומהירים, כמו גם על גבוהים גדולים ופיזיים. בנוסף היותו גבוה פיקנרול יעיל מוסיפה לא מעט. כשאוליניק יחלים מהפציעה הוא צפוי לעלות כמחליף לעמדות 4-5.

 

כרגע הקבוצה עם יותר שחקנים משמותר, ואמנם איינג' אמר שמעדיף לצמצם סגל בטרייד, כנראה שלא יהיה מנוס מלחתוך שחקן וזה ככל הנראה יהיה ג'יימס יאנג או אר ג'יי האנטר.

 

 

2 דברים בוסטון איבדו מהעונה שעברה:

1. טרנר היה שחקן שיכול ליצור לעצמו והיה למעשה היחיד בחמישיה השניה. העונה אם תומאס או הורפורד לא על המגרש, לבוסטון אין שחקן כזה בהרכב.

2. ריבאונד: סאלינג'ר היה ברובו לא יעיל, מלבד בתחום הזה. הוא היה ריבאונדר טוב מאוד, וריבאונדר התקפי יעיל מאוד. בוסטון הייתה מקום 19 בליגה באחוזי ריבאונד בעונה שעברה, ועכשיו כשהריבאונדר העיקרי עזב זה רק ירד. הורפורד יעיל מסאלינג'ר בכמעט הכל, אבל הוא לא משתווה לסאלינג'ר בתחום הזה. שם השוואה בעונה שעברה הורפורד היה עם 7.3 ריבאונדים ב 32.1 דקות משחק. סאלינג'ר היה עם 8.3 ריבאונדים ב 23.6 דקות משחק.

 

 

 

סה"כ הקבוצה בהחלט במגמת שיפור ויש למה לצפות, בעיקר כל עוד סיפור הכתף של אוליניק (כן, כן, בדיחות והערות על אירוניה) לא יסתבך יותר מדי. הקבוצה צריכה להיות בפסגת המזרח השנה.

 

 

תחזית: וגאס הייתה אופטימית מאוד לגבי בוסטון. לדעתי 50 נצחונות בעונה זה אפשרי ויקרה, כמו גם מקומות 2-3  במזרח בסוף העונה.

 

 

 

 

וגאס חזתה לסלטיקס 51.5 נצחונות. חושבים שאתם יודעים טוב יותר? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.