עדכונים

הטור השבועי חוזר עם השאלות החמות של השבוע והפעם: רועי ויינברג, עילי שטרן, מידן בורוכוב, ניר חבצלת ועמית זילברבוש

גמר מערב! איך מסכמים? 

רועי ויינברג: "לופר", הסרט האנדרייטד של ברוס וויליס מ-2012, מבוסס על מפגש של רוצח שכיר עם גרסה צעירה של עצמו. זה בעיניי הסיפור של גמר המערב. הפער מבחינת האיכות לא גדול כמו הפער ברמת הניסיון בין הת'אנדר לספרס. שיי יכול לקחת את ההתקפה עליו ולייצר סלים מכלום בצורה טובה יותר מוומבניאמה. קבלת ההחלטות שלו ושל חבריו תחת לחץ עדיפה על קאסל, הארפר ופוקס (על רגל אחת). שחקני המשנה מוכחים יותר בפלייאוף, ואולי שם הפער – בין ג'ארד מקיין לקרטר בראיינט, בין אלכס קרוסו לג'וליאן שמפייני. זאת, בשאיפה, הסדרה הראשונה מתוך 5-6 לפחות בעשור הקרוב. כרגע פשוט הת'אנדר מנוסה יותר, ומעט טובה יותר

עילי שטרן: גמר המערב מרגיש כמו הפרומו לעשור הבא של ה-NBA. מצד אחד האלופה המכהנת עם ה-MVP של הליגה בשנתיים האחרונות והבסיס היציב ביותר בליגה. מצד שני סן אנטוניו של וומבניאמה, שחקן שמשנה את הגיאומטריה של המשחק בכל צעד.
משחק 1, שהגיע להארכה כפולה והסתיים בניצחון ספרס, היה הצהרת כוונות לסדרה כולה. הפציעות של וויליאמס ומיטצ'ל באוקלהומה סיטי ושל פוקס בסן אנטוניו (שאמנם משחק אך רחוק מה 100% שלו) אילצו את שחקני המשנה להתעלות. קארוסו ומקיין סיפקו בוסט משמעותי, בעוד ואסל והארפר הרוקי הפכו לאקס פקטור של הספרס.
אז הרשו לי לסיים בתהייה, האם וומבי בן ה-22 בגובה 2.24 מ' יוכל להחזיק כמעט 40 דקות לערב לאורך פלייאוף שלם?

מידן בורוכוב: הגמר התחיל הכי חזק ולאט לאט דעך.
המשחק הראשון היה עצום, גם הלך ל 2 הארכות וגם זכינו להצגות של קארוסו וומבי. סן אנטוניו הגיעה לסדרה ללא ניסיון והיא נראית כמו קבוצה שהמעמד לא חדש לה. זה מפחיד לחשוב לאן הקבוצה תגיע תוך 2-3 שנים.
יש עיסוק רב בנושא השיפוט בסדרה ואני חושב שזה מיותר.
לגיים 7 יש חוקים משלו, על פניו OKC מנוסה וביתית יותר אבל מצד שני הספרס לא רואים אף אחד בעיינים. עד לפני העשור האחרון קבוצת הבית ניצחה 81 אחוז, ב 20 משחקי 7 האחרונים, 11 פעם ניצחה קבוצת החוץ (מאז 2021)
אין תחזית, הכל יכול לקרות

ניר חבצלת: הסדרה תלויה בעיקר בת'אנדר. כשהצוות המסייע קולע באחוזים טובים, הת'אנדר בעיניי קבוצה טובה יותר. שיי בסדרה לא טובה בסטנדרטים שלו ויצטרך להתעלות במשחק 7 אבל לא פחות חשוב, צ'ט יהיה חייב להיות דומיננטי. מהצד השני, הספרס יהיו חייבים את פוקס ביכולת טובה ושקאסל ימשיך להתעסק בכדורסל ולא להתלונן על שיי כי זה פוגע בו בסופו של דבר. יהיה משחק מעניין עם לא מעט מהפכים, אבל בסוף אוקלהומה סיטי תצא עם ידה על העליונה.

עמית זילברבוש: וואו איזה משחק משוגע לא יאמן שעלה אפילו על הציפיות, וומבי הולך לעשות את זה, הרטנשטיין לא ישחק הרבה פה יותר!
וואו איזו תגובה של OKC, וואו הרטנשטיין! הם בבירור הקבוצה הטובה יותר ומצאו את הפתרונות.
וואו, איזה אג'סטמנט יפה של הספרס, רק להפסיק עם הכפולות על שיי, וזהו נראה שפתרו את הת'אנדר – זה שלהם!
לא!, הת'אנדר מצאו תגובה משלהם, וולקום צ'ט איזה אגרסיבי! אין ספק שהם הקבוצה הטובה ביותר ויקחו את זה. הארפר בטח גמור.
או, לא, צ'ט כזה נחנח. דילן הארפר!! הספרס הרבה יותר טובים!!

אפשר בבקשה משחק 7 צמוד לפנתאון?
אוקיסי עוברים.

גמר מזרח! איך מסכמים?

עמית זילברבוש: אני חושב שהיה לזה פוטנציאל להיות מעניין אם המשחק הראשון היה נגמר בניצחון (ואפילו מוחץ) של הקאבס, כמו הכיוון שאליו זה הלך מלכתחילה. כדורסל זה משחק של מומנטום, וכך גם הסדרות – ההפסד הזה פשוט שבר את הקאבס (אולי קבוצה עם מנהיגים אחרים כמו ברונסון נניח, הייתה מתמודדת עם זה יותר טוב?)
אבל בסוף, די מובן שהקבוצה הראויה עלתה לגמר. הניקס נמצאים פשוט בריצה בלתי נתפסת שהכל כולל הכל הולך, כולם קולעים, כולם שומרים. בכדורסל רגיל, כמו זה שקורה במזרח, אף אחד לא יכל להם. לעומת זאת במערב…זה לא כדורסל רגיל

רועי ויינברג: ניו יורק ניצחה ב-11 משחקי פלייאוף רצופים. זה קרה ארבע פעמים בלבד בהיסטוריה קודם לכן, בשלוש מתוכן הקבוצה יצאה עם טבעת. זה היסטורי, אבל מרגיש לנו כמעט בנאלי בגלל חולשת המזרח. אני חושב שמינסוטה, הלייקרס (בהרכב הזה), יוסטון ואולי גם פורטלנד עוברות את הסדרות שקליבלנד עברה. ובכל זאת? הניקס יכולים לקחת אליפות. יש להם סופרסטאר שיכול להוביל, יש להם מספר 2 שיכול להחזיק התקפה, מאמן, קהל ובעיקר רגליים רעננות. כשתחכה להם הת'אנדר בלי וויליאמס או הספרס עם הארפר ופוקס פצועים, בזמן שהם אחרי שבוע בלי כדורסל? זה יכול להכריע. הניקס משחקים כמו אלופה, גם אם זה היה מול חלשות.

עילי שטרן: גמר המזרח סיפק את אחת התצוגות ההכי דומיננטיות של קבוצה בפלייאוף. הביאו את המטאטאים ניו יורק מסיימת את הסדרה ב-4:0 מהדהד על קליבלנד שנשלחה לעשות חושבים על הספה בבית. הניקס רושמים 11 ניצחונות פלייאוף רצופים וגמר ראשון מאז 1999. אבל יותר מהכול, זו הייתה התחושה שלקליבלנד פשוט לא הייתה תשובה.
משחק 4 נגמר 130:93 שהרגיש מתאים לגמרי לצהרה: ניו יורק ניקס היא הקבוצה הטובה במזרח! לעיתים היה נראה שלעומק ההתקפי של הניקס אין סוף כששחקן כמו שאמט מסיים סדרה עם כמעט 10 נק’ בממוצע וזה מרגיש טבעי לחלוטין. מנגד, קליבלנד שוב נחשפה במערומיה בלי פליימייקר אמיתי ועם עוד סדרת פלייאוף שבה הארדן נעלם כשהלחץ עולה. ברגע שניו יורק העלתה אינטנסיביות, קליבלנד נשברה פעם אחר פעם.

מידן בורוכוב: גמר חד צדדי ומאכזב מאוד מצידם של קליבלנד. הופעה כושלת (נוספת) של ג׳יימס הארדן.
הניקס עשו היסטוריה עם חזרה למעמד הגמר לראשונה במיליניום הנוכחי.
4 משחקים עם הפרש דו ספרתי ומעלה.
טירולול מוחלט בגארדן ואוהדי הניקס שמוכנים לשלם כל מחיר בשביל להיות עם הקבוצה (שילמו מחיר של מנוי עונתי עבור כרטיסים למשחק בקליבלנד)
ניו יורק באה במומנטום ורשמה ניצחון 11 ברציפות.
למרות שרק משחק אחד הפריד בין הקבוצות בדירוג העונה הרגילה.
זה היה ממש לא כוחות.

ניר חבצלת: פשוט לא כוחות. הניקס היו טובים מדי עבור הקאבס. כל פעם זה היה מישהו אחר שלקח את המושכות ויש שם תלכיד פשוט נהדר. בצד של הקאבס, יש המון שאלות פתוחות. מה יהיה עם הארדן? האם מיטשל באמת שחקן שיכול לסחוב קבוצה לאליפות? ומה עם מובלי?
הכימיה שיש בין שחקני הניקס היא מדהימה ולדעתי אין שנייה לה בליגה. רואים כמה הם נהנים לשחק ביחד וכמה כל אחד מבין את התפקיד שלו בשני צדי המגרש וזה גורם לה להיות קבוצה מנצחת.

הגמר מתחיל ביום רביעי, מה התחזית שלכם ומה המפתחות?

ניר חבצלת: בהנחה והניקס פוגשים את הת'אנדר, יהיה להם הרבה יותר קשה מאשר מול הספרס. במקרה הזה, אני צופה שהת'אנדר ינצחו 4:2. ההגנה המטורפת של אוקייסי תכריח את ברונסון להיפטר מהכדור ותלחץ את יתר שחקני הניקס. גם לספרס יש הגנה סופר חזקה, אבל עוד לא בסטנדרטים של אוקלהומה סיטי והניקס כבר הראו שהם יודעים לנצח את הספרס. בהנחה וזו תהיה הספרס, אני מאמין שיהיה קרב צמוד שיגיע לשבעה משחקים, שם הספרס ינצחו.

עמית זילברבוש: לא אוהב להיות בדעת מיעוט מול זאק לואו וטים לגלר אבל לשמוע אותם מדברים על כמה הניקס מעולים ולפחות ב-50:50 מול מי שתגיע מהמערב? אני חושב שמי שצופה במשחקים רואה שמדובר בשני סוגי ספורט שונים. הדברים שהניקס התמודדו מולם במזרח זה "כדורסל", מה שאנחנו רגילים פחות או יותר מהעונה הרגילה, או אפילו באירופה.
אבל מה שאנחנו רואים במערב זה ענף אחר, זה גלידאטורים מכים אחד בשני בעוצמות ומנסים להכניס חפץ עגול לחישוק תוך כדי. זה פשוט כמו שני סוגי ספורט שונים.
ולכן הגמר לא יהיה קרוב (בהנחה ששחקנים כלשהם יגיעו בריאים לבגמר).

אני אומר 4:2, אבל חושב בלב4:1 , למערב.

רועי ויינברג: אני מאמין שאוקלהומה סיטי תעלה, ולכן אתמקד בה. המפתח הכי גדול הוא הדרך בה מטרגטים את טאונס בהגנה, בין אם באמצעות בידודים של שיי מולו או הפיזיות של הארטנשטיין וצ'ט. הוא לא פגש סנטר מאיים עד עכשיו, עם כל הכבוד לשאריות של ג'ואל אמביד, והוא סימן השאלה הכי גדול. אני חושב שהפיזיות יכולה להכריע, כשמהצד השני הניקס ינסו לבודד את ברונסון על מגנים חלשים. זה עבד מול פילדלפיה ומול קליבלנד, אבל יש כאלה באוקלהומה סיטי? אולי מקיין, והת'אנדר הראו יכולת להחביא אותו. מצד שני, יש לניקס שחקני כנף אמיתיים שיכולים להאט את שיי בלי יותר מדי עזרה. 1:4 לת'אנדר.

עילי שטרן: הגמר יפתח ב-4 ביוני 3:30 שעון ישראל, כשהניקס כבר בפנים ומחכים שבוע שלם ליריבתם. אני נוטה להמר שהניסיון יכריע ומי שתמודד מולה תהיה OKC.
אם זו אכן תהיה אוקלהומה סיטי, נקבל גמר שיוכרע על מי תחפה את סגנון המשחק שלה על השנייה. מצד אחד ריצות מחושבות של אוקלהומה מצד שני ריבאונד התקפה דומיננטי ופיזיות בלתי מתפשרת של ניו יורק. הכוכבים יספקו את מה שאנחנו מצפים מהם השאלה מי תשלוף את האס מהשרוול? מי בקרב של הארט vs קארוסו יירק יותר דם על הפרקט? האם ניו יורק תצליח להתגבר על החיסרון הפיזי של ברונסון בטיפולי הפיק אנד רול? ועוד המון שאלות שנצטרך לענות עליהן לאורך הדרך.

מידן בורוכוב: לגביי הגמר, נראה שלא נותנים הרבה סיכוי לניו יורק.
גם אם תשחק מול הספרס בשחזור גמר טורניר אמצע העונה או שחזור גמר 99 לנוסטלגים מביננו ובין אם תשחק מול OKC.
לניקס יש את כל הכלים להתמודד על התואר.
יש את טאונס ואת רובינסון שיכולו להתמודד מול הגבוהים של הספרס או OKC. יש 5 שחקנים שיכולים בכל משחק נתון לנצוץ ויש ספסל לא רע בכלל.
יכול להיות שהקבוצה מהמערב תנצח 4-1 אבל אני חושב יותר על תרחיש שבו הניקס טורפת את הקלפים ומושכת את הסדרה אפילו עד גיים 7.
אני מקווה שתהיה סדרה טובה, מה שבטוח שישברו שיאים במחירי כרטיסים, בעיקר ב MSG.

קליבלנד עלתה לראשונה מאז ימי לברון לגמר המזרח, אבל שם התפרקה. לאן הולכים מכאן?

מידן בורוכוב: קליבלנד נכשלת עונה שניה ברציפות. לדעתי הכשלון בשנה שעברה היה גדול יותר.
קבוצה של 60+ ניצחנות לא צריכה לעוף בחצי הגמר.
העונה הם עשו טעות קשה עם הטרייד של גארלנד על הארדן.
מתי כוכב מזדקן שמגיע לקבוצה באמצע העונה מצליח.
במקום להביא כוכבים ולעשות ניסוי כלים, הייתי ממליץ לקבוצות ללמוד מ OKC.
היו להם את כל הנכסים האפשריים להביא כוכב אבל הם בחרו בהרנשטיין וקארסו.
יש בסיס טוב לקאבס. מיטשל, אלן ומובלי חייבים להיות השלד של הקבוצה בשנים הבאות.
להגיע לעונה הבאה לנסות שוב לא נראה לי כמו משהו שיעבוד.
הקבוצה חייבת סווינגמן ותוספת
של עןד גבוה שיכול לעלות מהספסל ולקלוע שלשות.

ניר חבצלת: בעיניי הארדן הוא לא שחקן מנצח במאני-טיים וכל עוד הקאבס יכולים לעשות לו בייאאוט, כדאי שיעשו זאת. בנוסף, הייתי חושב איך אפשר ליצור תמהיל עבורם, כך שמיטשל לא יהיה אופציה ראשונה בהתקפה כי אולי זה טוב לעונה הסדירה, אבל לא מספיק טוב לפלייאוף. בנוסף, ראינו את מובלי נחשף לא פעם בחולשות שלו ולא מצליח להביא לידי ביטוי את היכולות ההגנתיות שלו, כשגם התקפית היה אנמי. הקאבס צריכים לשקול האם הציוות שלו עם אלן יכול להשתפר, או שהם הגיעו לתקרת הזכוכית של שניהם ביחד.

עמית זילברבוש: ואללה, אני חושב שזה הכי טוב שיכלו. לעבור את הפיסטונס היה הישג. להפסיד לניקס זה נו בריינר כרגע. חושב שהטרייד של גרלנד על הארדן, כשמנסים לזכות עכשיו, היה נכון. בזמן שלכו תדעו אם גרלנד היה נשאר שחיק, הארדן עשה מה שהוא יכול, לא יותר לא פחות. הביא להתקפות ארוכות, הוציא פאולים מעצבנים, לא שמר, ובסוף הם הלכון די רחוק. גם מיטשל, מובלי, אלן סה"כ מי יותר מי פחות, מי בדר"כ מי לעיתים רחוקות. אם הם רוצים "לנצח עכשיו" יש להם עוד שיפורים פה ושם, אולי במקום ווייד לנסות להביא משלים יותר קולע, אבל בגדול הם יכולים להיות מרוצים מהעונה הזאת.

רועי ויינברג: המזרח של 2026/27 מאיים בהרבה. אינדיאנה תחזור. דטרויט תשתפר, בוסטון עם טייטום בריא וגם וושינגטון, שרלוט ואטלנטה יכולות לנצח 50 משחקים. תוסיפו את הניקס והסגל של קליבלנד פשוט לא מספיק טוב. הבעיה היא שאין להם יותר מדי אפשרויות בחסות מגבלות השכר וההערכה שישאירו את הארדן, שטוב מדי כדי ללכת בחינם. התקווה היחידה שלהם זה שלברון יסכים לקצץ 45 מיליון דולר, בערך, או שינוי מאמן שכנראה ירד מהפרק. אני לא חושב שנראה שיפור דרמטי אצל מי מהצדדים, אולי טרייד לא סביר על אלן. אם צריך להמר? עונה באזור המקום השישי והארדן דורש טרייד משום מקום באמצע פברואר

עילי שטרן: ההגעה של קליבלנד לגמר המזרח לא צריכה להימחק בגלל הסוויפ מול ניו יורק. זה גמר אזורי ראשון מאז ימי לברון. ועדיין, משהו בתקרה של הקבוצה הזו מרגיש תקוע. פעם נוספת קליבלנד נראתה כמו קבוצת עונה סדירה נהדרת שלא מצליחה לתרגם את זה לפלייאוף.
הקיץ יתחיל עם שאלות סביב הארכות החוזים של הארדן ומיטשל, אבל הבעיה עמוקה יותר. הארדן היה תוספת טובה שהגיעה מאוחר מדי, ועם היסטוריית הפלייאוף שלו קליבלנד הייתה צריכה יותר עומק מסטרוס, מריל ודין ווייד. מובלי עדיין לא הפך למפלצת שדמיינו שיהיה בערב הדראפט, ודונובן מיטשל שוב נשאר כמעט לבד. עכשיו נראה שהשינויים יגיעו בעיקר מהקו הקדמי כנראה סביב ג’ארט אלן או מהכנפיים במטרה לבנות בסיס יציב לקונטנדרית אמיתית.

חמישיות העונה הוכרזו ודני נשאר בחוץ, מה דעתכם?

עילי שטרן: אני אתחיל ואומר שאני מאוד אוהב את דני, לפעמים אפילו קצת יותר מדי. לאורך העונה ניסיתי כמה פעמים לדרג אותו בין שחקני הליגה, ובכל פעם יצא לי משהו בין מקום 15 ל-20 וזה מטורף בפני עצמו, אבל גם בדיוק האיזור האכזרי שבו נשארים מחוץ לחמישיות העונה.

וצריך להגיד את האמת: בבחירות האלה יש גם לא מעט פוליטיקה, ודני, כשחקן "זר" בפורטלנד, פחות נהנה ממנה. בלי הפציעה בגב והערעור של קייד ולוקה (שנכנסנו לבסוף לחמישייה הראשונה) סביר שהיה זוכה בשחקן המשתפר ונכנס לחמישייה השלישית.
עכשיו רק נשאר לראות אם זה יהפוך לדלק להמשך השיפור שלו ושמכאן כל שנה הוא יכוון יותר ויותר גבוה!

מידן בורוכוב: אני חושב שהאופן שבו בוחרים חייב להשתנות.
לתת ל 100 אנשי מדייה לבחור כאשר חלקם לא מתאימים ולא מראים בקיאות רבה בליגה.
לדעתי גם למארי וגם להולמגרן לא הגיע להיות בחמישיה השלישית, אני חושב שכן הגיע לדני מקום בחמישיה ה-3.
בסך הכל נראה שהנרטיב של הבחירה הוא – מה שהיה הוא מה שיהיה וקבוצות משווקים קטנים/או לא משודרות מספיק בנאשיונל TV נעשנות.
מילא אבדיה אבל גם סקוטי בארנס קופח.
אני מקווה עבור אבדיה שימשיך את מגמת השיפור ויכנס בשנה הבאה.

ניר חבצלת: בכנות, הוגן לגמרי. דני נתן עונה אדירה ואם היו אומרים לי בתחילת העונה שהוא יהיה השחקן ה-16 בטיבו בליגה, הייתי קונה ושולח את מי שאמר לי את זה לאשפוז. לוקה וקייד בצדק נכנסו. אפשר אולי לדון על צ'ט/דורן, אבל הם נתנו עונות נהדרות בקבוצות שסיימו במקום הראשון במחוזות שלהם. אם דני ימשיך בקצב ההשתפרות שלו, אני מאמין שבשנים הקרובות נראה אותו לפחות פעם אחת בחמישיות העונה.

עמית זילברבוש: אני אוהב את חוק 65 המשחקים. הליגה הלכה למקומות בעיתיים, עדיין הולכת, ואני מעריך שהם מנסים למצוא פתרונות. שונא את ההחרגות האלה שעשו ללוקה וקייד. זה פשוט בדיחה. או שיש מכסה או שאין. דני לא בין 15 השחקנים הכי טובים העונה, אם מסתכלים על כל מי ששיחק ובלי חוקים, אבל אתה מתחרה רק לפי החוקים שיש, ולפיהם, היה צריך להיות שם. לוקה וקייד לא.
יותר מרתיח היה אי הבחירה למשתפר. דני עשה קפיצה כ"כ גדולה העונה, לקח את הקבוצה שלו, ברוב הזמן פצועה, למקומות שהפתיעו את כולם. לאף אחד לא היה קייס יותר טוב משלו, לא נראטיבית, גם לא סטטיסטית.

רועי ויינברג: באסה על אבדיה, אבל קשה להגיד שיש מישהו "לא ראוי" שנכנס. קשה לשפוט את חמישיות העונה כשהן מפורסמות חודש וחצי לתוך הפלייאוף, אבל כולם ראויים. הביקורת היחידה שלי היא על זה שמקסי בחמישייה השלישית ולא השנייה, אבל לא קריטי. מה שמעניין כאן, אגב, הוא שכל שחקני החמישיה השלישית נבחרו לראשונה, מה שלא קרה מעולם. 10 מ-15 הנבחרים הגיעו לחמישיית ליגה בפעם הראשונה, השנייה או השלישית, וזה לא כולל את לוקה ושיי בני ה-27. חילופי הדורות בשיאם, כששחקנים כמו דני וקאסל לא רחוקים. במקביל, זה מעיד על זה ש"בחירות המורשת" נעלמו. תיקון אחרי עשור בו כריס פול עשה חמישיית הגנה ראשונה

אהבתם? נהנים לקרוא על ה-NBA? ביום ראשון מסתיימת המכירה המוקדמת של ספר סיכום עונת 25/26 ואתם יכולים לקבל 18% הנחה בשימוש בקופון orangeball18 הרכישה מכאן