בזמן שישנתם הוא טור יומי שמסקר את משחקי הפלייאוף מהלילה האחרון.

 

משלוש יצאה אחת במסגרת משחקי הלילה בליגה הטובה בעולם. טורונטו לא אוהבים חיים קלים, שארלוט עדיין לא התמודדה עם 'פלאש' שהגיע לרגעי ההכרעה במשחק בדיוק כמו שעשה בכל הקריירה שלו והאם זה סוף עידן ה'לוב סיטי' בקליפרס? את פורטלנד זה לא מעניין.

 

אינדיאנה פייסרס (7) 101 – טורונטו ראפטורס (2) 83 (3-3 בסדרה)

הכל היה כבר מוכן להיסטוריה. אחרי משחק 5 משוגע באייר קנדה סנטר בו הראפטורס עשו את הקאמבק המרשים ביותר בפלייאוף עד כה, כל מה שהם היו צריכים זה לנצח הלילה. ניצחון חוץ אחד והעונה הזו הייתה נחשבת להצלחה מסחררת עבור הראפטורס, שיעברו סדרה של 7 משחקים בפלייאוף בפעם הראשונה בתולדות הקבוצה. עם איך שדרוזן נראה במשחק חמש, נדמה שיש על מי לסמוך שיסחוב על עצמו את רוב המשקל.

פול ג'ורג' התראיין לפני המשחק ואמר שהוא מוכן לשחק את כל 48 הדקות אם זה מה שיעזור להם לנצח את הסדרה. כולם התגעגעו אליך בעונה שעברה, פול!

 

טורנטו פתחו את המשחק טוב יותר בחצי הראשון. ריצת 8-2 ועוד מסמר אחד שהשתיק לגמרי את הקהל והכריח את פרנק ווגל לקחת טיימאאוט.

 

https://twitter.com/Raptors/status/726198981131407360

 

הפייסרס פתחו את המשחק בצורה רעה בהחלט. ההתקפה לא זרמה, הם לא סגרו שלשות וממש לא מצאו תשובה לג'וקר של טורונטו מהספסל, ביסמאק ביומבו. כבר בחצי היו לו 9 ריבאונדים כש-4 מהם מגיעים בהתקפה. מוטיב חוזר בצבע של אינדיאנה, טורנטו פשוט עובדת יותר טוב על הכדורים החוזרים. ברבע הראשון היו לראפטורס 15 כאלה.

אחרי פיגור של 12 נקודות, ריצה מאוחרת איזנה את הספינה וההפרש עמד על 2 בלבד.

 

ברבע השני טורונטו המשיכה להכתיב את הקצב, רק שהפעם אינדיאנה לא נתנה להם להעמיק את הפער. זה לא היה לילה מדהים של פול ג'ורג' מבחינה התקפית (21 במשחק, 7 בחצי הראשון), אבל כשכל החמישייה קולעת בספרות כפולות יש על מי לסמוך. ג'ורג' היל, שהמציא את עצמו מחדש בסדרה הזו אחרי עונה פושרת בהחלט, המשיך לנטרל את קייל לאורי ולא נתן לו את החופש לעשות כלום. כן, הסדרה הזו אוהבת מוטיבים חוזרים.

הראפטורס יורדים להפסקה ביתרון 4.

 

בחצי השני המשחק התהפך. הברכיים רעדו לראפטורס, והפייסרס התחילו לעבוד. ריצת 11-4 בתחילת הרבע הביאה לפייסרס את כל המומנטום שהיא הייתה צריכה למשחק החשוב ביותר בסדרה הזו. ואחרי רבע של 31 נקודות, הפייסרס הובילו ב-7. זה נראה שמונטה אליס לקח צעד אחורה בסדרה הזו, אבל צריך לזכור למה במשך כל כך הרבה שנים הוא כונה "הדבר הכי קרוב לאלן אייברסון בNBA של היום". הוא סקורר והוא מנהיג על המגרש, רק תראו:

 

 

 

מבט על הראפטורס בתחילת הרבע הרביעי ועל שאר המשחק, בו אינדיאנה ברחה כבר ל21 הבדל וניצחה את המשחק החשוב ביותר של העונה עם הגב לקיר ואחרי פתיחה רעה. עם רוקי (שמשחק יותר טוב מהרבה שחקנים ותיקים בפלייאוף השנה) בחמישייה, מהינמי שקלע שיא קריירה בסדרה ועם המנהיג פול ג'ורג', קשה לא לאהוב את הסיכויים שלהם לבצע כאן סיפור סינדרלה.

 

 

הראפטורס שוב קורסים בלחץ, אבל מגיעים למשחק 7 בקנדה שהקהל שם כל כך אוהב אותם וכל כך לא רוצה להתאכזב שוב. אם עד עכשיו היה קשה נגד פול ג'ורג', אז אפשר רק לדמיין מה הוא מבשל לקראת משחק 7 בחוץ, הבמה המושלמת בשבילו. ראינו כבר את דמאר דרוזן מתעלה על עצמו ומביא ניצחון חשוב לטורנטו, אולי קייל לאורי ירצה סוף סוף להצטרף?

 

שארלוט הורנטס (6) 90 – מיאמי היט (3) 97 (3-3 בסדרה)

"הקבוצה היחידה שתיתן פייט אמיתי לקליבלנד היא מסאות' ביץ', לא אף אחרת" זה משפט שבטח שמעתם מספיק עד עכשיו ועדיין, ההיט הצליחו להפסיד 3 פעמים ברציפות להורנטס שלא ניצחו משחק פלייאוף 14 שנים קודם לכן. שארלוט היא אחת הקבוצות המרעננות של השנה ועם סגל חדש שמתחילת העונה עשה צרות לכל הליגה, היא יכולה להעיף את מיאמי בסיבוב הראשון במשחק 6 בבית. למה יש יותר טוב מזה תגידו לי?

 

אחרי משחק 5 בו ווייד כמעט איבד את זה בגלל החלטות שיפוט ברגעי הקלאץ' (אותו ניסיון ללייאפ שקודי זלר ניסה לחסום) וקורטני לי שבלילה של 2/9 מהשדה תפר שלשה אדירה כדי לסגור את הסיפור, מיאמי מגיעים עם הגב לקיר למשחק חוץ בקן הצרעות של קרוליינה.

 

שארלוט המשיכו את האנרגיות של משחק 5 בתחילת המשחק ועלו כבר ליתרון 18-11 עם עזרה מהקהל הביתי שכל כך חיכה לקבוצה הזו שתבוא כבר. 

 

 

 

 

מיאמי לא נתנו להם לברוח עם המומנטום וציננו את ההתלהבות. רגע יפה ברבע השני בו כולנו מופתעים לגלות שחסן ווייטסייד הוא לא היחיד שיודע לחסום כדורים, דוויין ווייד עם הדבר הזה שם את עצמו בספרי ההיסטוריה ליד הגדול מכולם.

 

 

וזה לא עצר שם. ההיט קלעו 32 נקודות ברבע השני וירדו להפסקה עם יתרון 9. לשארלוט אין הרבה תשובות בהתקפה לחסן ווייטסייד (4 בלוקים בחצי הראשון בלבד), אבל לפחות הבלוק היפה בחצי הראשון היה שייך להם. גם זה משהו, לא? קמבה ווקר וקודי זלר סחבו את שארלוט עם 27 נקודות משותפות, אבל 16 של לואל דנג היו יותר מדי.

 

 

לואל דנג המשיך בשלו גם ברבע השלישי. הוא היה עם 21 נקודות ב9/13 מהשדה כבר ברבע השלישי, אבל מאז הוא לא קלע יותר במשחק. מיאמי הצליחו להדוף מספיק את שארלוט שהצליחו רק לצמצם את ההפרש לחמש. אל ג'פרסון, שלא תמיד זוכרים לו את היכולות ההתקפיות הנהדרות שלו בצבע, היה זה שתפס פיקוד ולקח את וויטסייד לבית ספר פעם אחת. לקמבה ווקר היו כבר 23, עם האסיסט היפה הזה.

 

 

 

בלתי אפשרי ללמד שחקנים איך לתפקד טוב ברגעי לחץ בפלייאוף, כשעומדים עם הגב לקיר. זה עושה את כל ההבדל בין שחקן טוב לשחקן גדול ואחד השוטינג גארדים הכי טובים בהיסטוריה של המשחק הוא שחקן גדול. דוויין ווייד עשה את כל הנדרש ברבע הרביעי.

שארלוט התחילו לחזור למשחק, גם בלי ניקולה באטום שנפצה שוב ברגל, בעיקר בזכות קמבה ווקר (14 ברבע הרביעי, 37 במשחק) שתפר את השלשה הזו.

 

 

התוצאה עמדה על 2 בלבד, ואז פלאש. ווייד התחיל לקלוע שלשות כדי להציל את הקבוצה שלו מהדחה (2 במשחק) ואחת אדירה שלו העלתה את היתרון לחמש. מי אם לא קמבה ווקר יקבל את הכדור בשארלוט, יחדור לצבע כמו שהוא יודע לעשות כל כך טוב, ואז…

 

 

מיאמי מנצחת את המשחק וכופה משחק 7 בבית. ערב יום ראשון יהיה עמוס עם שני משחקי 7 במזרח בהם המנצחות יפגשו אחת את השנייה במטרה להעפיל לגמר המזרח, הכל פתוח והכל יכול לקרות בין כל שתי קבוצות שיגיעו לשם.

 

 

 

 

פורטלנד טריילבלייזרס (5) 106 – לוס אנג'לס קליפרס (4) 103 (פורטלנד מנצחת את הסדרה 4:2 ומעפילה לחצי גמר המזרח)

כמות האנשים שהימרו בתחילת השנה שקבוצה ש-4 מתוך החמישייה הפותחת שלה עזבו בקיץ והשאירו שחקן שקלע בעונה קודם לכן 6 נקודות למשחק להיות אופציה שנייה בהתקפה להגיע לפלייאוף היא כנראה 0. אלא אם כן מישהו משקר לעצמו, אף אחד לא חלם שאותה קבוצה גם תגיע לשחק נגד גולדן סטייט בחצי גמר המערב על חשבון הקליפרס. זו הליגה, הכל יכול לקרות. גם פציעות שהורסות עונה שלמה של תכנונים ובנייה.

הבלייזרס מארחים בפורטלנד במטרה לנצח משחק רביעי רצוף נגד הקליפרס הפצועים ולהעפיל לחצי גמר המערב. אם שכחתם איך הם עלו למעמד הזה בפעם האחרונה, אז הנה, לשם הנוסטלגיה:

 

 

 

הקליפרס התחילו טוב את המשחק עם אוסטין ריברס, שלקח על עצמו את המשחק.

 

https://twitter.com/LAClippers/status/726242206827339776

 

אף קבוצה לא הצליחה לברוח והרבע הראשון נגמר בשוויון 24. דמיאן לילארד, שהתקשה לקלוע במשך כל הסדרה, סיים את הרבע הראשון עם 14 נקודות. אוסטין ריברס ירד לחדר ההלבשה לקראת סוף הרבע עם עין חבולה. עם 11 תפרים מעל העין ובלי היסוס, הוא חוזר למשחק.

 

 

ג'מאל קרופורד הוא זה שהיה צריך לתפוס פיקוד על המשחק כששני הכוכבים הגדולים של הקבוצה (בהתקפה, בלי להיעלב דיאנדרה) והוא עשה בדיוק את זה. זה מה שהוא עושה, שחקן שישי הוא אחד שיודע לתרום כשאף אחד אחר לא מסוגל. עדיין, הבלייזרס יורדים להפסקה ביתרון 2.

 

https://twitter.com/LAClippers/status/726258665771012096

 

ברבע שלישי המשחק תפס קצב. פורטלד קלע 6 שלשות ברבע הזה בלבד, אבל הקליפרס הראו לב שאחרי הפלייאוף שעבר הרבה תהו אם הוא בכלל קיים. אוסטין ריברס סיים את הרבע עם 15 נקודות ב-18 דקות המשחק שלו עד אותו הרגע. הוא סיים את המשחק עם 21 נקודות, 8 אסיסטים ו-6 ריבאונדים. הנה קצת ממה שהוא עשה ברבע השלישי, אי אפשר שלא להעריך. הכותרת מספרת את כל הסיפור.

 

 

1:37 לסיום המשחק הבלייזרס הובילו כבר ב-6, אבל מי אם לא קרופורד הוביל את החזרה של הקליפרס והשווה את המשחק בתוצאה 103, כדור של פורטלנד. סי ג'יי מאקולום, השחקן המשתפר של העונה עם 20 נקודות במשחק הזה, מחטיא זריקה בפוזשיין האחרון, אבל הכוכב האמיתי של הסדרה הזו הוא גם מי שלקח את הריבאונד, נשלח לקו וסיים את הסדרה. מייסון פלאמלי הגיע מברוקלין אחרי שנאבק על דקות עם ברוק לופז ומה שהוא עושה בפלייאוף הזה לזכות פורטלנד הוא על גדר הלא הגיוני.

 

הקליפרס משחקים עם כל הלב. ג'מאל קרופורד קולע שיא פלייאוף אישי עם 32 נקודות, דינאדרה ג'ורדן עם 15 ו-20 ועוד 15 של רדיק לא עזרו לקליפרס.

 

 

עם כל הכבוד לקליפרס, זה של פורטלנד וכל המחמאות לכיוון הבלייזרס. הם יפגשו את הווריורס בחצי גמר המערב עם סיכוי טוב לעשות לא מעט צרות לאלופה. קליי תומפסון התראיין אז אחרי שפורטלנד ניצחו את הווריורס בבית (כשלילארד איבד את הראש ולא הפסיק לקלוע) ואמר שזה לא מזיז לו כי זה כנראה היה "המשחק הכי גדול שלהם העונה, בשבילנו זה רק עוד משחק".

נכון, זו כנראה לא תהיה הסדרה שיכולנו לראות עם הקליפרס והווריורס כקבוצות בריאות, אבל יש דם חם בין שתי הקבוצות. הגאווה של לילארד שעד היום לא מבין למה הוא לא היה אולסטאר ותחושת האנדרדוג הבלתי נגמרת, נגד הגאווה של האלופים. זה יהיה טוב.

 

 

 

טופ 5 מהלילה: