בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד באירועים החשובים מהלילה האחרון ב NBA.
דטרויט פיסטונס ( 25 – 21 ) 106 – קליבלנד קבאלירס ( 32 – 12 ) 114
קווין לאב לא נכנס לאולסטאר, בצדק בהתחשב בעונה. הלילה, הוא ענה למבקרים. התוצאה הצמודה יחסית משקרת. כל אחד מהשלישיה קלע 20 ומעלה, כאשר לברון עם 20, קיירי 28 ולאב עם 29, סיפקו תצוגות מרשימות.
מההתחלה הקאבס הלכו על משחק בין שניים עם קיירי ולאב. פיקנרולים וחיתוכים בין שניהם, וזה נראה היה שחלק גדול מהמשחק מתוכנן על מנת לבנות את הבטחון של לאב מצד אחד, ולצמצם את התלות בלברון מצד שני, או לתת לו מנוחה, בעיקר לאור המשחק מול הספרס הלילה.
(הוא בכל זאת החטיא את זה)
https://streamable.com/0jll?t=11.0
זה עבד טוב, לאב קלע 10 נקודות ברבע הראשון וסייע בניהול המשחק. הוא שיחק באיזור המרפק ועשה שם חסימות. זה עזר לו לקבל זריקות נוחות בקאטצ' אנד שוט. אם קליבלנד תמשיך במגמה של לארגן לו את הכדור במקומות ובדרכים הנכונות, הוא יעשה את הנקודות.
כמו שכולם יודעים, נקודת החולשה העיקרית של לאב זה ההגנה, ובעיקר הקושי של לאב בהגנת הפיקנרול, ומאפשר נקודות קלות לשחקני היריבה. אתמול הוא נאלץ כמובן להתמודד עם ג'קסון-דראמונד, שניהם שחקני פיקנרול טובים מאוד, ויתכן שלמען הצלחה בפלייאוף כדאי אולי לשלוח את לאב לשמור יותר על שחקנים כמו דראמונד.גם יכול להיות מעניין יותר לשחק עם לאב בעמדה 5 ולברון כ4 ו5 קלעים. במקרה כזה גם יוכלו לפצות על החור בהגנה של לאב בהצלחה יחסית.
בנימה זו – מוזגוב נראה נוח הרבה יותר על המגרש ובעיקר בהגנה. החצי השני של לאב זה כמובן טריסטיאן תומפסון, שעשה עבודת הגנה מעולה על דראמונד, ואפילו נקודות קלות מדי פעם וסיים עם 11 נק' ו14 ריב'.
סה"כ הקאבס אחרי בלאט אכן משחקים מהר יותר, מנצלים טוב יותר את מלוא שעון ה24 והצליחו לצמצם את כמות האיבודים שלהם. נצחון טוב, אבל כמובן המבחן האמיתי הראשון של לו והקאבס יהיה הלילה, מול הספרס.
אוקלהומה סיטי ת'אנדר ( 35 – 13 ) 116 – יוסטון רוקטס (25 – 23 ) 108
משחק צמוד שהוכרע אולי בשל הרחקה (מוצדקת). יוסטון היו מאוד צמודים והקשו על הת'אנדר, ואז באמצע הרבע השלישי הווארד הורחק, והותיר את קאנטר לחגוג בצבע. בלי הווארד אף אחד ברוקטס לא הצליח להפריע לו. קאנטר קלע 20 מתוך 22 הנקודות איתן סיים, לאחר ההרחקה של הווארד. בכלל במשחקים האחרונים, קאנטר מראה שהוא רכיב מאוד חשוב ביכולת של הת'אנדר ואולי לא כזו החתמה שגויה\מופרזת.
הת'אנדר שיחקו כ9 דקות במחצית השניה עם דוראנט ב4, מה שעזר משמעותית להגנת הפרימטר שלהם, ויוסטון קלעו רק 2 שלשות במחצית השניה לאחר שקלעו 7 במחצית הראשונה. דוראנט קלע 33 במשחק והיה הקלעי המוביל של הת'אנדר תוך שהוא פשוט עובר את אריזה בקלות יחסית, או שנראה בקלות יחסית, והגעה לנקודה המועדפת עליו – במרפקים. אם כי כמובן גם הלך לפעמים עד הסוף לטבעת או סתם מהלכי פיקנרול או יציאה מאחורי חסימה.
קאנטר מייצר עבור הת'אנדר בעיות כמו לאב עבור הקאבס. מצד אחד יעיל מאוד התקפית, מצד שני חור הגנתי. הרוקטס קלעו 4 -6 בצבע ברבע האחרון, "תודות" לקאנטר, כמו גם הלכו 11 פעמים לקו בעקבות חדירות. מצד שני, כל הזריקות שלהם מחוץ לצבע הם היו 2-17 ברבע האחרון.
סטיבן אדאמס אחראי על הצד ההגנתי בסנטר, ותסכל לא מעט את הווארד, שהצליח לקלוע רק 1-5 מולו. אדאמס גם עבד על הווארד מנטלית מה שגרר משחק רע בכלליות של הווארד שהתחיל לעשות טעויות. (רק בגלל אדאמס?). החל מלהצליח לקבל שריקות ל-3 שניות, ועד להתקשות בכללית. ואז דונובן שלח את קייל סינגלר ל'האק א הווארד'. פאסט פורוורד רבע שלישי: הווארד כבר מתוסכל בצורה ברורה למדי מהמשחק הרע שעובר עליו. 0-2 מהשדה ו0-2 מהעונשין ברבע השלישי. ווסטברוק עושה עליו עבירה קשה ובשני המהלכים הבאים הוא טוען למגע לא חוקי עליו מצד אדאמס במהלכים, אולם לא מקבל שריקות. לאחר מאבקים נוספים בצבע עם אדאמס בעת חדירה של הארדן הווארד מוציא את כל תסכולו מהמשחק על השופט הקרוב. זה נגמר בטכנית והרחקה.
ניסוי מעניין שדונובן עשה במהלך המשחק – לשחק עם קאנטר ואדאמס ביחד כסוג של מגדלי תאומים. הוא עשה את זה בעיקר כשמנגד ג'וש סמית' היה על המגרש, איתו קאנטר הצליח להסתדר. הגנת הצבע של הת'אנדר תפקדה לא רע, אבל הנעת כדור טובה של הרוקטס אפשרה להתגבר על זה.
הארדן סיים עם 33 נק', רובן היו בהתקפת מעבר, וכאלו היו מעט יותר מדי ליוסטון. הוא וקורי ברואר להטו בריצות והתקפות המעבר. כשההתקפה האטה הם התקשו מאוד. במחצית השניה הת'אנדר כאמור סגרו את הצבע והצליחו לשמור בצורה טובה את הפרימטר. יוסטון הצליחו לקלוע בעיקר לאחר הנעת כדור.
עשרת המהלכים של הלילה
