בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד ב3 אירועים מהלילה האחרון בNBA.
אטלנטה הוקס (7 – 2) 107 מינסוטה טימברוולבס (4 – 2) 117
בקיץ כשסונדרס ז"ל עוד היה במקבלי ההחלטות, הייתה קצת ביקורת על החתמתו של גארנט לשנתיים, והבאת הותיקים אנדרה מילר וטיישון פרינס לקבוצה צעירה שנמצאת בבניה. איך הותיקים הללו יקבלו דקות ולא ידרכו לצעירים על האצבעות?
התשובה כפי שראינו מתחילת העונה ובעיקר הלילה היא, שזה עובד לא רע בכלל, ואפילו די טוב. ההוקס הגיעו עייפים והחבורה הצעירה של הפרוייקט של סונדרס פתחו בסערה עם ריצה ולחץ. ביחד עם משחק קצת רע של ההוקס זה הגיע להפרש של 30 במחצית.
בחזרה למחצית השניה אטלנטה חזרו והצליחו לילות ליתרון . פה סם מיצ'ל השתמש יותר בותיקים שעזרו לקבוצה לא להישבר וכן לקחת את הנצחון.
אני לא זוכר אם זה היה כבר במכללות, במשחק הזה יותר ויותר קארל-אנתוני טאונס נראה כמו קווין גארנט. אותן תנועות בהיי פוסט, אותן תנועות ואותה אגרסיביות בהגנה. אפילו אותה זריקה קשתית המאפיינת את גארנט. במהלך המשחק היה דיון האם טאונס יגיע כבר השנה להיות בטופ 50 שחקנים של הליגה. אין הרבה שחקנים שכבר בעונת הרוקי שלהם היו בדיון הזה. על טאונס רואים את העבודה עם גארנט שעזרה לסגור פערים ולעבוד על נקודות החולשה. הוא הופך להיות יעיל מאוד בשני צידי המגרש. הוא נלחם בריבאונד, נלחם בהגנה, וקולע לא רע. יש לו את האיום של גארנט מהמיד ריינג'.
הבחירה הראשונה בדראפט שנה קודם ורוקי העונה אנדרו וויגינס היה אחראי עיקרי לפתיחת הפער בתחילת המשחק, ולשמירת הפער בסיום. וויגינס השווה שיא קריירה של 33 נק' וביצע עבודת הגנה טובה על שחקני הכנף של ההוקס. העתיד נראה ורוד לפרויקט של סונדרס.
ושאלת טריוויה לקהל: מי מבוגר יותר: ריקי רוביו, או מייקל קארטר וויליאמס?
באטלנטה לא ברור מה גרם להגנה הרעה במחצית הראשונה. לחטוף 70 נקודות במחצית זה אף פעם לא טוב. יתכן שהשפעתו של דמארה קרול הייתה אף קריטית משחשבו, אם כי כנראה שזה לא רק היעדרו. ההוקס נראו מעט עייפים בהתחלה ואולי מראש הגיעו למשחק בהילוך איטי. בייזמור לוקח את ההזדמנות וממלא לפחות התקפית, את החלל בהרכב ההוקס. ספאלושה חזר מהפציעה ונראה לא רע. אטלנטה יכולה וצריכה להיראות טוב יותר מאיך שנראו במחצית הראשונה. לזכותם יאמר שלמרות הפיגור הם לא ויתרו ואף הובילו לקראת הסיום. (כמה קבוצות היו עושות את זה באמצע נובמבר?). ההגנה שלהם עוד צריכה להתחבר כי בהמשך יהיו עליהם איומים קצת רציניים יותר מאנדרו וויגינס בכנף.
גולדן סטייט ווריורס (8 -0) 109 – דטרויט פיסטונס (5 -2) 95
הקבוצה הלוהטת של המזרח מגיעה לביקור אצל האלופה המכהנת. 2 מוטיבים מעניינים אצל דטרויט: שיתוף הפעולה בין רג'י ג'קסון לאנדרה דראמונד שכולם כבר דיברו עליו. יעיל מאוד התקפית והגנתית. השני הוא מרכוס מוריס בעמדה 3, שמתגלה כיעיל הרבה יותר מאיך שתפקד בפניקס. בעידן הסמול בול מוריס לרוב נתקל בפורוורדים קטנים וחלשים ממנו, וביחד עם העובדה שהוא בעל משחק פוסט טוב מאוד ביחס לשחקן חוץ (וטוב ביחס לבכלל) זה יוצר לרוב חיסרון אצל היריבות.
אצל הווריורס? אצלם די ידוע מה יש. בכל זאת, האלופה המכהנת.
גולדן סטייט ניצלה את העובדה שדטרויט מגיעה אחרי משחק שהיה אתמול וכנראה מעט עייפים, והווריירס התחילו את המשחק בקצב מהיר. דריימונד גרין האולר השווייצרי נקרא למשימה לניטרול הפיקנרול הנפיץ של היריבה ולוק וולטון הלך על התשה. מעבר למשולש ג'קסון-דראמונד-מוריס הפיסטונס חווים נפילה. אצל הווריורס, יש ספסל עמוק. וולטון ניצל את מה שכינה בסיום "הספסל הטוב בליגה" להתשת היריבה העייפה ופשוט לרוץ. אזילי ובוגוט התמודדו עם דראמונד כאשר ברוב הפעמים הגיע מישהו לסייע להם לדאבל טים על דראמונד, שממילא עדיין מתקשה במשחק פוסט.
הפיסטונס השתרכו מאחור כל חלקי המשחק ואמנם הצליחו לקלוע קצת יותר ממה שהווריורס רגילים לספוג, אולם לא היוו באמת איום במשך כל המשחק, גם כשהצליחו לצמצם בסוף הרבע השלישי.
נקודה חיובית אצל דטרויט: במשחק מול סקרמנטו רונדו שמר את קארי צמוד וקצת אגרסיבי, הלילה קנטביוס קולדוול-פופ ניסה לעשות את אותו הדבר. הוא הצליח לא רע אם כי עדיין קארי סיים עם 22 נקודות באחוזים רעים. ההבדל שבניגוד לרונדו ולכריס פול, לקולדוול-פופ השופטים קצת פחות נתנו הנחות. העובדה אבל שקולדוול-פופ מצליח לנפק הגנה שכזו היא בהחלט נקודה חיובית לדטרויט שמקבלת קלע שטוב הגנתית. היא מראה לליגה איך להגן כנגד קארי. עכשיו נותר לחכות ולראות כמה הליגה והשופטים יאפשרו.
הווריורס רצים ככה כבר יותר משנה, אצל הפיסטונס זה יחסית הרכב חדש (ג'קסון הגיע סוף עונה שעברה, מוריס ואיליאסובה בקיץ), אז ככה שאין מה למהר להחליט על סמך הבדלי הרמות. אולי במפגש הבא דטרויט יהיה מוכנים יותר, ויותר שווי כוחות.
סקרמנטו קינגס (2 -7) 88 – סן אנטוניו (5 -2) 106
קבוצה אחת משחקת כדורסל קבוצתי, יפה וחכם. בקבוצה השניה יש אוסף שחקנים. מניח שלא תתקשו לנחש מי זו מי.
אני לא רוצה להעליב את כספי, אבל אם הוא אחד השחקנים היעילים בקבוצה כשהוא עולה מהספסל, זה אומר משהו. כספי שיחק 24 דקות וסיים עם מדד פלוס מינוס הגבוה בסקרמנטו, פלוס 4. כספי קלע גם 16 נקודות ב7-14 מהשדה ו2-4 מהשלוש. בלינלי קלע 17, וקאזינס שחזר מפציעה 21.
הקינגס נראו מאוד מבולגנים, ההגנה לא מתואמת והתקפה נראתה כאילו כל אחד לעצמו. רונדו עם 12 אס' כמו שאר 4 השחקנים שמסרו אסיסטים. ודמרקוס קאזינס כבר הבהיר שתהיה ישיבת שחקנים בלבד על מנת ללבן את הדברים ולאסוף את הקבוצה ולהתקדם קדימה.
הספרס נראו טוב מאוד בעיקר בזכות היריבה. עדיין רואים קשיים בעבודה בין אולדריג' ודאנקן ואת העובדה שקשה לשניהם להיות טובים ביחד, ודני גרין עדיין מחפש את תחלת העונה ואת הטבעת. אלו 2 קבוצות שאני בהחלט מחכה להתחברות הסופית והמוצלחת שלהן, כי באמת ששתיהן יכולות וצריכות לשחק הרבה יותר טוב.
טופ 10 היומי
