לדף הקבוצה

נשארו: קווין דוראנט, קיירי אירווינג, דיאנדרה ג'ורדן, קאריס לברט, ספנסר דינווידי, ג'ארט אלן, ג'ו האריס (הוחתם מחדש), טוריאן פרינס, רודיונס קורוץ', ניקולס קלאקסטון, טיילר ג'ונסון (הוחתם מחדש)

עזבו: גארט טמפל (חופשי, שיקגו), ווילסון צ'אנדלר (ללא קבוצה), דזאנן מוסא (טרייד לדטרויט), תיאו פינסון (ניקס)

הגיעו: ג'ף גרין (חופשי), לאנדרי שאמט, ברוס בראון ג'וניור (טרייד)

מתנדנדים:כריס קיוזה, תימוטי לואוו-קאברה (חוזים לא מובטחים)

חמישייה: קיירי אירווינג, קאריס לברט, ג'ו האריס, קווין דוראנט, דיאנדרה ג'ורדן

ספסל: ספנסר דינווידי, ג'ארט אלן, טוריאן פרינס, לאנדרי שאמט, רודיונוס קורוץ, ניקולס קלאקסטון, ברוס בראון ג'וניור, ג'ף גרין, טיילר ג'ונסון

המהלכים הגדולים של עונת 2019-20:

אז מה היה לנו שם?

בילי קינג חירב את הקבוצה בטרייד שהעביר את כל בחירות הדראפט של הנטס לבוסטון. שון מרקס החליף אותו והגיע בשביל להציל את הקבוצה. בלי שהיה לו יותר מדי עם מה לעבוד, הוא הצליח לבנות קבוצה לוחמנית, ודווקא בשנה שבה בחירות הדראפט של ברוקלין חזרו אליה, היא סיימה בפלייאוף. הקיץ הקודם סימן את הצלחת התהליך ומעבר לפאזה חדשה. הקבוצה החתימה את קווין דוראנט וקיירי אירווינג. אלא שדוראנט הגיע פצוע, והיה צפוי להישאר בחוץ כל העונה. העונה סומנה כסוג של ניסוי כלים. קיירי בא להוכיח ופתח את העונה עם 50 נקודות. היו לו עוד כמה משחקי קליעה מרשימים, אבל 11 משחקים בתוך העונה הוא הושבת לחודשיים עם פציעה בכתף. הוא חזר ושיחק עוד 8 משחקים, לפני שעבר ניתוח וסיים את העונה. איתו ובלעדיו הנטס תיפקדו בערך אותו דבר ועמדו על 40% נצחונות.

גם כשקיירי ודוראנט מחוץ לפארקט ראינו את ההשפעה שלהם על הקבוצה עם הפיטורים של קני אטקינסון. אטקינסון היה אחראי על הצד המקצועי של הקבוצה הלוחמנית וקיבל המון קרדיט. אלא שעם הכוכבים זה הלך פחות טוב. קצת לפני שהליגה נעצרה בגלל הקורונה הנטס ואטקינסון הודיעו על פרידה משותפת. לפי הדיווחים חלק מהשחקנים רצו שהוא ילך. מעניין מי היו השחקנים האלו…ז'אק ווהן קיבל את התפקיד עד לסיום העונה, וכצעד ראשון הכניס לחמישיה את דיאנדרה ג'ורדן שהגיע בתור הגלגל החמישי ביחד עם קיירי ודוראנט, על חשבון ג'ארט אלן הצעיר והמבטיח. מעניין מי דרש את זה.

הקבוצה הוזמנה לבועה, אבל רגע לפני דינווידי וג'ורדן חלו בקורונה ונשארו בחוץ. הקבוצה נאלצה לאסוף שאריות שחקנים כמו ג'אמאל קרופורד, אימן שאמפרט, טיילר ג'ונסון כדי להשלים סגל. הציפיה הייתה שהם יתחרו בוושינגטון על הקבוצה שהכי לא הייתה צריכה להיות שם. לתדהמת כולם הנטס נלחמו בהובלת קאריס לברט, ג'ו האריס, טאורין פרינס, ג'ארט אלן, וטימותי לואוו-קאברה. הם הצליחו לעבור את אורלנדו בדרך למקום השביעי. בפלייאוף נגד טורונטו זה הלך פחות טוב, והם עפו בסוויפ.

קיץ חם

הקיץ החם של הנטס היה בשנה שעברה. הקיץ הנוכחי היה הרבה יותר רגוע, למעט שמועות על כוכב שלישי שצצו כל הזמן. סגל השחקנים נשמר ברובו, והשאלה העיקרית הייתה לגבי המאמן. לאחר לא מעט שמועות שכללו לא מעט שמות, עם השתייכות למחנה דוראנט\קיירי, בסופו של דבר הפור נפל על סטיב נאש. אחד הרכזים הגדולים של עשרים השנים האחרונות, פעמיים MVP, מגיע בפעם הראשונה לעמדת מאמן ראשי. נאש עבד בגולדן סטייט בפיתוח שחקנים ומשם בנה מערכת יחסים ענפה עם דוראנט. הוא איחד על הספסל את פיניקס של 7 שניות ומטה כשהביא את מייק דיאנתוני ואמארי סטודאמייר בתור עוזרי מאמן. ללא ספק צוות המאמנים המסקרן ביותר שאפשר היה להרכיב.

בצד של הסגל היו המון דיבורים על כוכב שלישי, היו דיבורים על ביל, היו דיבורים על הארדן שלא הצליח לכפות את דרכו לברוקלין (בינתיים). במעשים הנטס הסתפקו בלאנדרי שאמט שהגיע בתמורה לבחירה ה-19 בדראפט. קלעי טוב שיכול לעזור לרווח את המגרש. הם החתימו את ג'ו האריס על חוזה של 74 מליון דולר ל-4 עונות. האריס קלעי שלוש מצויין, ושחקן לא רע בכלל. יש כאן אוברפיי, אבל הוא בדיוק השחקן שהנטס צריכים ליד קיירי ודוראנט. האחרון שהגיע הוא ג'ף גרין שנתן לנו לרגע ניחוחות של איחוד ת'אנדרי עם שמועות על איבקה והארדן. איכשהו זה לא יצא לפועל, כנראה פספוס השנה.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

אז קיירי התחיל את העונה בהודעה לעיתונות שהוא לא הולך לדבר עם עיתונאים, רק להוציא הודעות לעיתונות. הליגה הגיבה בקנסות לו ולברוקלין על כך שהוא לא היה זמין לראיונות. קיירי הגיב בהודעה לעיתונות בה הוא קורא לעיתונאים פיונים. אם ככה הוא פותח את העונה, קשה לחכות למה שהוא מכין לנו להמשך.

והיה גם את הפודקאסט שבו קיירי אמר שפעם נאש יאמן, פעם קיירי, פעם דוראנט. איזה חגיגה של עונה הולכת להיות בברוקלין. יש שם המון כשרון, סטיב נאש היה אמור להביא את המוח, אבל לא ברור האם הוא יכול להתגבר על המוח של קיירי שלא מפספס הזדמנות לעשות שטויות.

עכשיו דמיינו לכם שאתם עובדים בחברה בינונית. אתם עובדים קשה. מתאמצים. מוערכים. ואז מנחיתים לכם על הראש שני סופרסטארים דיי מוזרים. לאף אחד אין ספק לגבי הכישרון שלהם, אבל איך בדיוק אתם אמורים ללכת אחריהם? שחקני הנטס רגילים להלחם, האם הם ילחמו גם עם קיירי ודוראנט? על אחת כמה וכמה כשכל הדיבורים הם על טרייד שיביא כוכב שלישי, וישלח אותם לוושינגטון\יוסטון\קבוצה אחרת כלשהי. שלושה סופרסטארים השתלטו על קבוצות בשנתיים האחרונות. לברון השתלט על הלייקרס. ההרס בשנה הראשונה היה עצום. בסופו של דבר הוא הצליח להחליף את כל הקבוצה בדייויס, ויצא מזה עם אליפות. קוואי השתלט על הקליפרס הוא הביא את פול ג'ורג' ושני הכוכבים שנחו יותר מדי הצליחו למרמר את שאר הקבוצה. שם הייתה בעיה של חוסר מנהיגות. דוראנט השתלט על ברוקלין ונתן את המושכות לקיירי. בנטס יש בעיה של מנהיגות שלילית.

סטיב נאש הגיע בשביל לטפל בזה. בשביל לסדר את האגואים. בשביל לגרום לכוכבים שלו לחלוק את הכדור. השאלה היא האם הוא באמת מסוגל לעשות את זה. דוראנט עזב את הווריורס כי נמאס לו להיות בורג במערכת גדולה ממנו. הוא רצה קבוצה שתהיה שלו. האם נאש ישכנע אותו להיות בורג במערכת?

ואיזה קווין דוראנט יחזור אחרי הפציעה? הקליעה מן הסתם תהיה שם. מה עם השאר? האם דוראנט יהיה שומר עילית כמו שהיה לפני הפציעה? האם הוא יוכל לחדור לסל באותה יעילות?

בעיני יש יותר סימני שאלה מסביב לברוקלין מסימני קריאה. סימני שאלה בריאותיים, סימני שאלה מנהיגותיים. יש כדורסל ויש כשרון במשקל, מי אמור להוביל את המפלצת הזאת, והאם קיירי בכלל ניתן להובלה? מה הג'וק הבא שיכנס לו לראש? שון מרקס עשה עבודה מדהימה כשלא היה לו עם מה לעבוד, אבל הוא הפקיד את גורל הקבוצה בידיים של קיירי ודוראנט, ועכשיו תלוי לחלוטין בגחמות שלהם. הפיטורים של אטקינסון מראים לדעתי שברוקלין הולכת לכיוונים רעים. אין שום סיבה לתת לדיאנדרה ג'ורדן לפתוח לפני ג'ארט אלן. המשחק של השניים דומה, אבל אלן צעיר ועדיין לפני השיא, וג'ורדן כבר אחריו. ג'ורדן לפי כל הסטטיסטיקות המתקדמות הוא פיקציה. הוא מגן טבעת רע, הוא רע בשמירה הקבוצתית, והוא נטל התקפי עם קליעות העונשין. אבל הרצון של קיירי ודוראנט לצ'פר את החבר שלהם שחתם איתם בקבוצה עולה על הצורך המקצועי.

יכול מאוד להיות שעם נאש הכל יראה אחרת. בעיני זה באמת תלוי בעיקר ביכולת של נאש להוביל את הקבוצה הזו עם כל האנשים המוזרים האלה בתוכה. אם הארדן איכשהו יגיע זה רק יהיה רע יותר ומוזר יותר. עוד אגו לרצות, עוד שחקן שמחזיק בכדור. אני לא מאמין שזה יגמר טוב בכל מקרה.

תחזית: 3 פיצוצים, אין סוף קנסות, דוראנט עם 50 משחקים, קיירי עם מספר דומה. ברוקלין מסיימת מקום חמישי במזרח, עושה קולות של אף אחד לא ירצה לפגוש אותנו בפלייאוף ועפה דיי בקלילות בחצי הגמר, אם לא בסיבוב הראשון.